אליהו ייאכיל סימפסון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:45, 1 בדצמבר 2024

הרב אליהו ייאכיל-סימפסון (א' תמוז תרמ"ט - כ"ט כסלו תשל"ז) היה מהחוזרים אצל אדמו"ר הרש"ב, גבאי אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וחבר הנהלת תומכי תמימים ניו יורק. נחשב למקושר ביותר לרבותינו נשיאינו ועל כן כינהו הרבי "נאמן בית"^[1].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בראש חודש תמוז תרמ"ט לאביו הרב שמעון אהרן ולאמו מרת הענקא בבוברויסק שברוסיה הלבנה.

בגיל 12 בלבד בשנת תרס"א נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ולמד בה ובסניפיה השונים במשך חמש עשרה שנה וכך היה לאחד התמימים שלמדו עת התקופה הארוכה ביותר בתומכי תמימים ליובאוויטש.

בתקופת שבתו בתומכי תמימים נחשב 'עובד' המאריך בתפילתו, ובכך המשיך כל ימי חייו. בשנים הבאות חשובי בוגרי תומכי תמימים הרב שלמה זלמן הבלין ראש ישיבת תורת אמת והמשפיע הרב אלתר שימחוביץ במכתבים שכתבו העלו זכרונות מעבודת התפילה של הרב סימפסאן.

בשנותיו בתומכי תמימים השקיע את כל כוחותיו וכשרונותיו הגאוניים בלימוד נגלה וחסידות, ולאחר מספר שנים של לימוד מעמיק בגמרא והלכה, הוסמך להוראה על ידי הגאון הרב דוד צבי חן רבה של צ'רניגוב, ועל ידי ידיד נעוריו הגאון הרב לייב שיינין רבה של דוקשיץ^[2].

חוזר של אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיותו בחור בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, היה הרב סימפסאן במשך למעלה מעשר שנים מחשובי ה'חוזרים' של אדמו"ר הרש"ב. ובשנים בהם כיהן כגבאי אדמו"ר הריי"צ, היה לעיתים חוזר את השיחות והמאמרים וגם כותב הנחות שפורסמו בין החסידים. אצל הרבי, נהג לפעמים לכתוב הנחות לשימוש אישי בלבד^[3].

בשנת תרע"ג כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה הרחק מליובאוויטש בברלין שבגרמניה בדרכו לשווייץ, ביקש מהרב סימפסאן לשגר לו מדי שבוע את תמצית המאמר שאמר אדמו"ר הרש"ב בשבת.

תקופה ארוכה שימש הרב סימפסאן כ'חוזר' ו'מניח' של הרבי הרש"ב. בשעת אמירת מאמר חסידות, היה מתרכז בדברי הרבי והם היו מונחים במוחו כמו בקופסא. לאחר שינון המאמר היה זוכה להיכנס יחד עם עוד כמה מה'חוזרים' אל הרבי הרש"ב ממנו היו שומעים תיקונים, הוספות וביאורים למאמר, ובימים הבאים הוטלה על כתפיו מלאכת כתיבת ה'הנחה' מהמאמר.

"מגדולי חוזרי דא"ח בליובאוויטש"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הוסיף בכתב יד קודשו לטיוטת המציבה של הרב סימפסאן את המילים: "מגדולי חוזרי דא"ח בליובאוויטש" וכך גם כתב באגרת ניחומין למשפחת סימפסאן. ואילו למר זלמן שזר כתב הרבי אודות הרב סימפסאן כי הוא היה "מראשי החוזרים והתופסים"^[4].

מספר שנים לאחר נישואיו, שלחו אדמו"ר הרש"ב לכהן כמשפיע באודסה וכיהן בתפקיד המשפיע במשך מספר שנים.

מראשי אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ג היגר לארצות הברית, ועל מנת להגר לארצות הברית, החליף את שם משפחתו למשפחת סימפסון. התיישב עם משפחתו בניו יורק.

תוך זמן קצר מאז הגיע לארה"ב, הפך לאחד מראשי העסקנים והפעלתנים בעניני חב"ד. נמנה על מייסדי אגודת חסידי חב"ד, ואגודת התמימים והתמנה כחבר הנהלת ארגונים חב"דיים רבים שהיו קיימים אז בניו יורק.

זכה לקבל הוראות חשובות מאדמו"ר הריי"צ, בענייני חב"ד בארצות הברית^[5]. ושלח תרומות כספיות לענייני אדמו"ר הריי"צ גם מכספו האישי, כאשר מצבו הכלכלי לא היה מרומם, וקרה אשר אדמו"ר הריי"צ הביע התפעלותו על כך שהרב סימפסאן תורם יותר מכפי יכולתו.

בארצות הברית שימש רב בית כנסת אהבת אחים צמח צדק בבארא פארק במשך יובל שנים^[6]. מידי שבת כל שנות כהונתו כרב בית הכנסת, חזר מאמר חסידות בעל פה בעת רעוא דרעוין^[7].

בתחילת שנת תרפ"ד הורה אדמו"ר הריי"צ לשלושה חסידים ובהם הרב סימפסאן לעורר על התארגנות להקמת אגודת חסידי חב"ד ולאחר אגרות נוספות ופעולות התעוררות מצד השלושה, בחודש מנחם אב תרפ"ד הוקמה אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית בראשות ר' משה אליעזר קרעמער והרב דוד שיפרין.

בשנת תרפ"ה ר' משה אליעזר קרעמער נפטר והנהלת אגו"ח שונתה והתרחבה ומונו מספר נשיאים לאגו"ח ובהם הרב סימפסאן. בשנים הבאות חלו שינויים בהנהלת אגו"ח, והרב סימפסאן היה כל השנים חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד^[8].

אדמו"ר הריי"צ מתארח בבית הרב סימפסאן[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, בשנת תרפ"ט-תר"צ, התארח מספר ימים בבית הרב סימפסאן. לקראת התחלת מסע אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נערכו באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית דיונים היכן לארח את אדמו"ר הריי"צ ולבסוף הוחלט על הבמנה החדש של בית הכנסת ליובאוויטש 'אהבת אחים צמח צדק' בניהולו של הרב סימפסאן. בית הכנסת שזה עתה הסתיימה בנייתו וטרם נכנסו להתפלל ולגור בו, שכן בקומה הראשונה ואילו הקומה השניה נועדה למגורי משפחת סימפסאן.

בי"ב אלול תרפ"ט, אדמו"ר הריי"צ הגיע לניו יורק, ומהנמל נסע לבית החדש של הרב סימפסאן. ובתחילה נכנסו הרבי ומלוויו לקומת בית הכנסת וכמה מחשובי החסידים קיבלו את פני הרבי, ומשם הרבי עלה לקומה השניה אל דירת המגורים. הבית היה נתון לשמירת משטרת ניו יורק, ותוך זמן קצר התאספו מסביבו כאלפיים איש, ואדמו"ר הריי"צ יצא למרפסת יחד עם הרב סימפסאן ועוד כמה מחשובי החסידים ובהם: הרש"ג, הרב מנחם מענדל לאקשין, הרב מרדכי דובין דובין והרב שלמה אהרון קזרנובסקי, והרבי דיבר דברים קצרים בפני הקהל. הרבי שב לחדרו ובקומת בית הכנסת נערכה התוועדות חסידית ובשבת קודש פרשת תבוא התוועד אדמו"ר הריי"צ בבית הכנסת החדש. כעבור מספר ימים אדמו"ר הריי"צ עבר להשתכן במקום מגורים אחר. ובחודש כסלו תר"צ נערכה חגיגת חנוכת בית הכנסת החדש, ולקראת החגיגה שיגר אדמו"ר הריי"צ אגרת בה ביקש מאנ"ש להיות מהחברים המייסדים של בית הכנסת כדי לחזקו^[9].

במהלך ימי שהות אדמו"ר הריי"צ בבית הרב סימפסאן, כיהן הרב סימפסאן כמזכירו הזמני של אדמו"ר הריי"צ.

גבאי אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ת"ש כאשר אדמו"ר הריי"צ ניצל מהשואה והגיע לארצות הברית, התמנה הרב סימפסאן לגבאי של אדמו"ר הריי"צ. תפקיד זה מילא במשך עשר שנים, עד להסתלקות אדמו"ר הריי"צ.

עיקרו של תפקיד זה, היה להכניס ליחידות. אלא שבגלל בעיות הבריאות של אדמו"ר הריי"צ לא רבים הצליחו להבין את חיתוך הדיבור שלו, ולכן הרב סימפסאן נכנס עם רוב הבאים ל'יחידות', בכדי לסייע להם להבין את דבריו.

במשך קרוב לעשר שנים היה הרב סימפסאן יוצא ונכנס בתדירות גבוהה אל הרבי הריי"צ בגלל תפקידו. וכאשר שהה ב'יחידות' עם הנכנסים, ידע מכלי ראשון את כל הסודות החב"דיים, אך, מפאת היותו איש סוד מהמדריגה הראשונה, מעולם לא פצה את פיו, ולא סיפר ממה ששמע וראה.

ספר תורה של משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב סימפסון כיהן במינוי הרבי הריי"צ כאחראי על ספר תורה של משיח, וטיפל בו במסירות בתחילת הכתיבה ובסיום ספר תורה וגם בשנים הבאות עד פטירתו בשנת תשל"ז.

תפקיד נוסף בענייני משיח היה לו - היה מהאחראים להפצת גיליונות הקריאה והקדושה.

קבלת הנשיאות ומגדולי המקושרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליהו סימפסאן הכיר את הרבי מקרוב, בשל היותו מחשובי עסקני חב"ד בארצות הברית וגבאי אדמו"ר הריי"צ. ההיכרות הראשונה נוצרה בעקבות הוראתו של הרבי הריי"צ לקבוצת חסידים ובה הרב סימפסאן, לקבל את פני חתנו בעת הגיעו לארצות הברית בכ"ח סיון תש"א. כל צעד בחייו שאל את פי הרבי, כך גם את צאצאיו חינך כי כל צעד שנוקטים צריך לחשוב האם הדבר הוא לרצון הרבי. הרבי מצידו התייחס בכבוד מיוחד לרב סימפסאן.

פעל רבות למען קבלת הנשיאות של הרבי. מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה ברור לרב סימפסאן כי הרבי הוא הממשיך, ובשל כך עשה רבות בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות. ומאז ועד יומו האחרון, היה מקושר בלב ונפש אל הרבי. וזכה שבנו הרב שלום מענדל סימפסון כיהן כמזכיר הרבי. ^[10].

כבר בי"א שבט תש"י למחרת ההסתלקות באסיפת אנ"ש שהתקיימה ב-770, דיבר הרב סימפסאן בפומבי על החובה להמשיך את השלשלת של אדמו"רי חב"ד ועל החובה לחזק את הקשר לבית חיינו. ובאסיפות שנערכו באותה תקופה היה הרב סימפסאן מהראשונים שעודדו את אנ"ש לבקש ולתבוע מהרבי, לקבל עליו את עול נשיאות החב"דית.

סיפר מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר: "הרב סימפסאן היה מהראשונים שהחלו לפעול מיד בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות. בכל האסיפות החשובות של זקני החסידים באותה תקופה, הוא דיבר על החובה לעשות כל מה שאפשר בכדי ש'הרמ"ש' יקבל עליו את הנשיאות. כמו כן בשנה לאחר ההסתלקות, הירבה להיכנס לרבי ל'יחידות' ולשוחח עמו בנושא של קבלת הנשיאות, העברת הספריה של הרבי הריי"צ לרשות הרבי ועוד נושאים רגישים וחשובים ביותר, הקשורים למשפחת בית הרב".

בדרכים חכמות פעל יחד עם ידידיו חשובי החסידים, בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות, עם זאת הקפיד שלא ידברו סרה על איש מבני 'בית הרב'^[11]

מקים בימה לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודשים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, קהל רב הצטופף ב'זאל הקטן' בהתוועדויות הרבי, להאזין היטב בודאי היה קשה, ולראות היה בלתי אפשרי. היו שהציעו לבנות בימה, אך חששו מתגובת הרבי. למרות החשש מאכזבה, הרב סימפסאן בידי הזהב שלו, הכין בימה נמוכה כזו שאפשר להקימה ולפרקה במהירות בכדי שלא תתפוס מקום. בפעם הראשונה שהוצבה הבימה, החסידים חששו שהרבי אכן יסרב לעלות לבימה, כיון שבאותם ימים טרם קיבל הנשיאות, אולם למרבה הפלא הרבי הגיע להתוועדות, עלה על הבימה התיישב ליד השולחן שעמד מוגבה על הבימה והחל בהתוועדות. היו מחשובי החסידים שנהגו לשבת על הבימה הזו, מאחורי וליד הרבי, אולם הרב סימפסאן בתחילה לא אזר אומץ לשבת בסמיכות למקומו של הרבי, אך כעבור תקופה אף הוא כאחד מזקני וחשובי החסידים ישב מאחורי הרבי בעת ההתוועדויות^[12].

הרבי בבית כנסת הרב סימפסאן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ד אייר תשי"א הרבי ביקר בבית הכנסת של הרב סימפסאן. היה זה לרגל ברית מילה לנכדו בן בתו מרת קריינא וחתנו הרב אברהם יצחק רוזנפלד. הרבי היה הסנדק והתינוק נקרא על שם אדמו"ר הריי"צ - יוסף רוזנפלד. בסעודת המצוה שלאחר הברית, דיבר הרבי אודות ברית מילה והתקשרות לרבי.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בכ"ט כסלו תשל"ז, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, זכה הרבי השתתף בהלוויתו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב שלום מענדל סימפסון - מזכירו של הרבי.
בנו, ר' אריה זאב סימפסון - צורף וסוחר תכשיטים, נדבן, ומנכבדי קהילת חב"ד בורו פארק.
בתו, מרת מרים - (נפטרה בכ' כסלו תשע"ג) אשת הרב שלום דובער גורדון (כ"ד אייר תרפ"א - אחרון של פסח תשס"א).
חתנו, הרב מנחם מענדל פלדמן - שליח רבותינו נשיאינו בבולטימור (נפטר בט"ז כסלו תשס"ח).
בתו מרת אסתר אשת הרב משה פסח גולדמן - שימש כמלמד בישיבת תות"ל אושען פארקוואי וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד המרכזית.
בתו קריינה אשת הרב אברהם יצחק רוזנפלד, חבר הנהלת מרכז ישיבות תות"ל בברוקלין, ורב בית הכנסת החב"די בבארא פארק.

הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת בית אליהו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לבית כנסת אהבת אחים צמח צדק אותו ניהל במשך כיובל שנים, התווסף לאחר פטירתו השם "בית אליהו" להנצחת הרב אליהו סימפסאן ע"ה.

חסיד נאמן - ספר תולדות, פעילות וכתבים[עריכה | עריכת קוד מקור]

צאצאיו הוציאו לאור את הספר 'חסיד נאמן' בעריכת ר' שניאור זלמן ברגר ובו מתועדים תולדות הרב סימפסאן ובו מפורטים תחנות חייו והעשיה הרבה לה היה שותף:

תקופת לימודיו בתומכי תמימים ליובאוויטש אז היה חוזר של אדמו"ר הרש"ב
משפיע באודסה
רב בית הכנסת חב"ד בבורו פארק
מראשי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
יו"ר אגודת התמימים
גבאי אדמו"ר הריי"צ
מגדולי המקושרים אל הרבי
אגרות רבותינו נשיאינו אל הרב סימפסאן
מכתבי מזכירי רבותינו אל הרב סימפסאן
מנהגי אדמו"ר הרש"ב כפי שכתב הרב סימפסאן
הנחות מדברי אדמו"ר הריי"צ
דברי הרבי אל הרב סימפסאן בסעודות חג בדירת אדמו"ר הריי"צ

העורך ר' שניאור זלמן ברגר קיבל מצאצאי הרב סימפסאן חומר רב לצד תמונות נדירות, ובנוסף לאיתור אינפורמציה במקורות שונים, העורך עשה מסע מיוחד בארצות הברית כדי לראיין בני משפחה וחסידים חשובים, אשר הוסיפו מידע רב אודות הרב סימפסאן. מכל אלו נבנה הספר 'חסיד נאמן'^[13].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, חסיד נאמן ספר לדמותו ופועלו של הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, יצא לאור על ידי צאצאיו לבית סימפסאן ורוזנפלד בשנת תשס"ז.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, פרק הרב סימפסאן, תשע"ג.
חוזר ומזכיר, במדור 'והבט פני משיחך' על התמונות בהן נצפה במחיצת הרבי, שבועון בית משיח כ"ו מרחשון תשפ"א עמוד 50.
תולדות חב"ד בארצות הברית, שמו מופיע לרוב, ניתן לאתר לפי מפתח שמות
זכרון לבני ישראל, שמו מופיע לרוב, ניתן לאתר לפי מפתח שמות

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרות מזכירי הרבי הריי"צ אל הרב סימפסאן בנושא מאמצי החילוץ של אדמו"ר הריי"צ מברית המועצות

הערות שוליים

↑ חסיד נאמן ע' 9
↑ חסיד נאמן ע' 10 ו-22
↑ חסיד נאמן עמוד 10
↑ חסיד נאמן ע' 25-26
↑ חלק מאגרות אלו נדפסו באגרות קודש
↑ תולדות חב"ד בארצות הברית
↑ חסיד נאמן ע' 10
↑ תולדות חב"ד בארצות הברית, פרק אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
↑ ספר השיחות תרפ"ט במבוא, חסיד נאמן
↑ חסיד נאמן ע' 175, 192
↑ חסיד נאמן עמוד 178-179
↑ חסיד נאמן עמוד 186
↑ מתוך המבוא לספר חסיד נאמן

[1] חסיד נאמן ע' 9

[2] חסיד נאמן ע' 10 ו-22

[3] חסיד נאמן עמוד 10

[4] חסיד נאמן ע' 25-26

[5] חלק מאגרות אלו נדפסו באגרות קודש

[6] תולדות חב"ד בארצות הברית

[7] חסיד נאמן ע' 10

[8] תולדות חב"ד בארצות הברית, פרק אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית

[9] ספר השיחות תרפ"ט במבוא, חסיד נאמן

[10] חסיד נאמן ע' 175, 192

[11] חסיד נאמן עמוד 178-179

[12] חסיד נאמן עמוד 186

[13] מתוך המבוא לספר חסיד נאמן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:אליהו סימפסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליהו ייאכיל סימפסון]]
+[[קובץ:אליהו סימפסון.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו ייאכיל סימפסון]]
-[[קובץ:0.46311151115 40391.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סימפסון לצידו של הרבי במעמד הכנסת ה[[ספר תורה של משיח]] ל[[770]] ב[[יו"ד שבט תש"ל]]]]
+[[קובץ:0.46311151115 40391.jpg|שמאל|ממוזער|הרב סימפסון לצידו של הרבי במעמד הכנסת ה[[ספר תורה של משיח]] ל[[770]] ב[[יו"ד שבט תש"ל]]]]
-הרב '''אליהו ייאכיל-סימפסון''' ([[א' תמוז]] [[תרמ"ט]] - [[כ"ט כסלו]] [[תשל"ז]]) היה מה[[חוזר|חוזרים]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], גבאי [[אדמו"ר הריי"צ]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וחבר הנהלת [[תומכי תמימים ניו יורק]].
+הרב '''אליהו ייאכיל-סימפסון''' ([[א' תמוז]] [[תרמ"ט]] - [[כ"ט כסלו]] [[תשל"ז]]) היה מה[[חוזר|חוזרים]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], גבאי [[אדמו"ר הריי"צ]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וחבר הנהלת [[תומכי תמימים ניו יורק]]. נחשב למקושר ביותר לרבותינו נשיאינו ועל כן כינהו הרבי "נאמן בית"{{הערה|חסיד נאמן ע' 9}}.
 ==תולדות חיים==
 נולד ב[[ראש חודש תמוז]] [[תרמ"ט]] לאביו הרב [[שמעון אהרן ייאכיל|שמעון אהרן]] ולאמו מרת הענקא ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה הלבנה]].
 [[קובץ:סימפסאן גולדמן.jpeg|ממוזער|שמאל|מציבות הרב סימפסאן ע"ה ונכדו הת' [[אברהם אליעזר גולדמן]] הי"ד]]
-בגיל 12 בלבד בשנת [[תרס"א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולמד בה ובסניפיה השונים במשך חמש עשרה שנה. עוד בהיותו בחור בישיבה היה הרב סימפסאן מחשובי ה'[[חוזר|חוזרים]]' של אדמו"ר הרש"ב. בשנת [[תרע"ג]] כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה הרחק מליובאוויטש בברלין שבגרמניה בדרכו לשווייץ, ביקש מהרב סימפסאן לשגר לו מדי שבוע את תמצית המאמר שאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בשבת.
+בגיל 12 בלבד בשנת [[תרס"א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולמד בה ובסניפיה השונים במשך חמש עשרה שנה וכך היה לאחד התמימים שלמדו עת התקופה הארוכה ביותר בתומכי תמימים ליובאוויטש.
-מספר שנים לאחר נישואיו, שלחו [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[משפיע]] ב[[אודסה]].
+בתקופת שבתו בתומכי תמימים נחשב 'עובד' המאריך בתפילתו, ובכך המשיך כל ימי חייו. בשנים הבאות חשובי בוגרי תומכי תמימים הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ראש ישיבת תורת אמת והמשפיע הרב [[אלתר שימחוביץ]] במכתבים שכתבו העלו זכרונות מעבודת התפילה של הרב סימפסאן.
-===מראשי חב"ד בארצות הברית===
+בשנותיו בתומכי תמימים השקיע את כל כוחותיו וכשרונותיו הגאוניים בלימוד נגלה וחסידות, ולאחר מספר שנים של לימוד מעמיק בגמרא והלכה, הוסמך להוראה על ידי הגאון הרב [[דוד צבי חן]] רבה של [[צ'רניגוב]], ועל ידי ידיד נעוריו הגאון הרב [[לייב שיינין]] רבה של [[דוקשיץ]]{{הערה|חסיד נאמן ע' 10 ו-22}}.
-בשנת [[תרפ"ג]] היגר לארצות הברית, ותוך זמן קצוב הפך לאחד מראשי העסקנים והפעלתנים בעניני חב"ד. נמנה על מייסדי [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]], והתמנה כחבר הנהלת ארגונים חב"דיים רבים שהיו קיימים אז בניו יורק.
-על מנת להגר לארצות הברית, החליף את שם משפחתו למשפחת סימפסון.
+==חוזר של אדמו"ר הרש"ב==
+בהיותו בחור בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, היה הרב סימפסאן במשך למעלה מעשר שנים מחשובי ה'[[חוזר|חוזרים]]' של אדמו"ר הרש"ב. ובשנים בהם כיהן כגבאי אדמו"ר הריי"צ, היה לעיתים חוזר את השיחות והמאמרים וגם כותב הנחות שפורסמו בין החסידים. אצל הרבי, נהג לפעמים לכתוב הנחות לשימוש אישי בלבד{{הערה|חסיד נאמן עמוד 10}}.
+בשנת [[תרע"ג]] כאשר אדמו"ר הריי"צ שהה הרחק מליובאוויטש בברלין שבגרמניה בדרכו לשווייץ, ביקש מהרב סימפסאן לשגר לו מדי שבוע את תמצית המאמר שאמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בשבת.
+תקופה ארוכה שימש הרב סימפסאן כ'חוזר' ו'מניח' של הרבי הרש"ב. בשעת אמירת מאמר חסידות, היה מתרכז בדברי הרבי והם היו מונחים במוחו כמו בקופסא. לאחר שינון המאמר היה זוכה להיכנס יחד עם עוד כמה מה'חוזרים' אל הרבי הרש"ב ממנו היו שומעים תיקונים, הוספות וביאורים למאמר, ובימים הבאים הוטלה על כתפיו מלאכת כתיבת ה'הנחה' מהמאמר.
+==="מגדולי חוזרי דא"ח בליובאוויטש"===
+הרבי הוסיף בכתב יד קודשו לטיוטת המציבה של הרב סימפסאן את המילים: "מגדולי חוזרי דא"ח בליובאוויטש" וכך גם כתב באגרת ניחומין למשפחת סימפסאן. ואילו למר [[זלמן שזר]] כתב הרבי אודות הרב סימפסאן כי הוא היה "מראשי החוזרים והתופסים"{{הערה|חסיד נאמן ע' 25-26}}.
+מספר שנים לאחר נישואיו, שלחו [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[משפיע]] ב[[אודסה]] וכיהן בתפקיד המשפיע במשך מספר שנים.
+==מראשי אגודת חסידי חב"ד==
+בשנת [[תרפ"ג]] היגר ל[[ארצות הברית]], ועל מנת להגר לארצות הברית, החליף את שם משפחתו למשפחת סימפסון. התיישב עם משפחתו בניו יורק.
+תוך זמן קצר מאז הגיע לארה"ב, הפך לאחד מראשי העסקנים והפעלתנים בעניני חב"ד. נמנה על מייסדי [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]], ו[[אגודת התמימים]] והתמנה כחבר הנהלת ארגונים חב"דיים רבים שהיו קיימים אז בניו יורק.
+זכה לקבל הוראות חשובות מאדמו"ר הריי"צ, בענייני חב"ד בארצות הברית{{הערה|חלק מאגרות אלו נדפסו באגרות קודש}}. ושלח תרומות כספיות לענייני אדמו"ר הריי"צ גם מכספו האישי, כאשר מצבו הכלכלי לא היה מרומם, וקרה אשר אדמו"ר הריי"צ הביע התפעלותו על כך שהרב סימפסאן תורם יותר מכפי יכולתו.
 [[קובץ:בית אליהו אהבת אחים צמח צדק.jpg|ממוזער|חזית בית הכנסת 'אהבת אחים 'בית אליהו' צמח צדק', במיקומו הנוכחי {{כתב קטן|(צילום: מפות גוגל)}}]]
-ב[[ארצות הברית]] שימש רב [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ב[[בארא פארק]] במשך יובל שנים.
+ב[[ארצות הברית]] שימש רב [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ב[[בארא פארק]] במשך יובל שנים{{הערה|תולדות חב"ד בארצות הברית}}. מידי שבת כל שנות כהונתו כרב בית הכנסת, חזר מאמר חסידות בעל פה בעת רעוא דרעוין{{הערה|חסיד נאמן ע' 10}}.
+בתחילת שנת תרפ"ד הורה אדמו"ר הריי"צ לשלושה חסידים ובהם הרב סימפסאן לעורר על התארגנות להקמת אגודת חסידי חב"ד ולאחר אגרות נוספות ופעולות התעוררות מצד השלושה, בחודש מנחם אב תרפ"ד הוקמה אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית בראשות ר' [[משה אליעזר קרעמער]] והרב [[דוד שיפרין]].
+בשנת תרפ"ה ר' משה אליעזר קרעמער נפטר והנהלת אגו"ח שונתה והתרחבה ומונו מספר נשיאים לאגו"ח ובהם הרב סימפסאן.
+בשנים הבאות חלו שינויים בהנהלת אגו"ח, והרב סימפסאן היה כל השנים חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד בארצות הברית, פרק אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית}}.
+==אדמו"ר הריי"צ מתארח בבית הרב סימפסאן==
 כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, בשנת תרפ"ט-תר"צ, התארח מספר ימים בבית הרב סימפסאן.
+לקראת התחלת מסע אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נערכו באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית דיונים היכן לארח את אדמו"ר הריי"צ ולבסוף הוחלט על הבמנה החדש של בית הכנסת ליובאוויטש 'אהבת אחים צמח צדק' בניהולו של הרב סימפסאן. בית הכנסת שזה עתה הסתיימה בנייתו וטרם נכנסו להתפלל ולגור בו, שכן בקומה הראשונה ואילו הקומה השניה נועדה למגורי משפחת סימפסאן.
+בי"ב אלול תרפ"ט, אדמו"ר הריי"צ הגיע לניו יורק, ומהנמל נסע לבית החדש של הרב סימפסאן. ובתחילה נכנסו הרבי ומלוויו לקומת בית הכנסת וכמה מחשובי החסידים קיבלו את פני הרבי, ומשם הרבי עלה לקומה השניה אל דירת המגורים. הבית היה נתון לשמירת משטרת ניו יורק, ותוך זמן קצר התאספו מסביבו כאלפיים איש, ואדמו"ר הריי"צ יצא למרפסת יחד עם הרב סימפסאן ועוד כמה מחשובי החסידים ובהם: [[הרש"ג]], הרב [[מנחם מענדל לאקשין]], הרב [[מרדכי דובין]] דובין והרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], והרבי דיבר דברים קצרים בפני הקהל. הרבי שב לחדרו ובקומת בית הכנסת נערכה התוועדות חסידית ובשבת קודש פרשת תבוא התוועד אדמו"ר הריי"צ בבית הכנסת החדש. כעבור מספר ימים אדמו"ר הריי"צ עבר להשתכן במקום מגורים אחר. ובחודש כסלו תר"צ נערכה חגיגת חנוכת בית הכנסת החדש, ולקראת החגיגה שיגר אדמו"ר הריי"צ אגרת בה ביקש מאנ"ש להיות מהחברים המייסדים של בית הכנסת כדי לחזקו{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט במבוא, חסיד נאמן}}.
+במהלך ימי שהות אדמו"ר הריי"צ בבית הרב סימפסאן, כיהן הרב סימפסאן כמזכירו הזמני של אדמו"ר הריי"צ.
 ==גבאי אדמו"ר הריי"צ==
 בשנת [[ת"ש]] כאשר אדמו"ר הריי"צ ניצל מה[[שואה]] והגיע לארצות הברית, התמנה הרב סימפסאן לגבאי של אדמו"ר הריי"צ. תפקיד זה מילא במשך עשר שנים, עד ל[[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ.
@@ שורה 25: / שורה 57: @@
 במשך קרוב לעשר שנים היה הרב סימפסאן יוצא ונכנס בתדירות גבוהה אל [[הרבי הריי"צ]] בגלל תפקידו. וכאשר שהה ב'יחידות' עם הנכנסים, ידע מכלי ראשון את כל הסודות החב"דיים, אך, מפאת היותו איש סוד מהמדריגה הראשונה, מעולם לא פצה את פיו, ולא סיפר ממה ששמע וראה.
-הרב סימפסון כיהן במינוי הרבי הריי"צ כאחראי על [[ספר תורה של משיח]], וטיפל בו במסירות עד פטירתו ב[[כ"ט כסלו]] [[תשל"ז]].
+==ספר תורה של משיח==
+הרב סימפסון כיהן במינוי הרבי הריי"צ כאחראי על [[ספר תורה של משיח]], וטיפל בו במסירות בתחילת הכתיבה ובסיום ספר תורה וגם בשנים הבאות עד פטירתו בשנת תשל"ז.
+תפקיד נוסף בענייני משיח היה לו - היה מהאחראים להפצת גיליונות [[הקריאה והקדושה]].
+==קבלת הנשיאות ומגדולי המקושרים==
+הרב אליהו סימפסאן הכיר את הרבי מקרוב, בשל היותו מחשובי עסקני חב"ד בארצות הברית וגבאי אדמו"ר הריי"צ. ההיכרות הראשונה נוצרה בעקבות הוראתו של הרבי הריי"צ לקבוצת חסידים ובה הרב סימפסאן, לקבל את פני חתנו בעת הגיעו לארצות הברית ב[[כ"ח סיון תש"א]]. כל צעד בחייו שאל את פי הרבי, כך גם את צאצאיו חינך כי כל צעד שנוקטים צריך לחשוב האם הדבר הוא לרצון הרבי. הרבי מצידו התייחס בכבוד מיוחד לרב סימפסאן.
+פעל רבות למען [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה ברור לרב סימפסאן כי הרבי הוא הממשיך, ובשל כך עשה רבות בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות. ומאז ועד יומו האחרון, היה מקושר בלב ונפש אל הרבי. וזכה שבנו הרב [[שלום מענדל סימפסון]] כיהן כמזכיר הרבי.
+{{הערה|חסיד נאמן ע' 175, 192}}.
+כבר בי"א שבט תש"י למחרת ההסתלקות באסיפת אנ"ש שהתקיימה ב-770, דיבר הרב סימפסאן בפומבי על החובה להמשיך את השלשלת של אדמו"רי חב"ד ועל החובה לחזק את הקשר לבית חיינו. ובאסיפות שנערכו באותה תקופה היה הרב סימפסאן מהראשונים שעודדו את אנ"ש לבקש ולתבוע מהרבי, לקבל עליו את עול נשיאות החב"דית.
+סיפר מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]]:
+"הרב סימפסאן היה מהראשונים שהחלו לפעול מיד בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות. בכל האסיפות החשובות של זקני החסידים באותה תקופה, הוא דיבר על החובה לעשות כל מה שאפשר בכדי ש'הרמ"ש' יקבל עליו את הנשיאות. כמו כן בשנה לאחר ההסתלקות, הירבה להיכנס לרבי ל'יחידות' ולשוחח עמו בנושא של קבלת הנשיאות, העברת הספריה של הרבי הריי"צ לרשות הרבי ועוד נושאים רגישים וחשובים ביותר, הקשורים למשפחת בית הרב".
+בדרכים חכמות פעל יחד עם ידידיו חשובי החסידים, בכדי שהרבי יקבל את הנשיאות, עם זאת הקפיד שלא ידברו סרה על איש מבני 'בית הרב'{{הערה|חסיד נאמן עמוד 178-179}}
+==מקים בימה לרבי==
+בחודשים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, קהל רב הצטופף ב'זאל הקטן' בהתוועדויות הרבי, להאזין היטב בודאי היה קשה, ולראות היה בלתי אפשרי. היו שהציעו לבנות בימה, אך חששו מתגובת הרבי. למרות החשש מאכזבה, הרב סימפסאן בידי הזהב שלו, הכין בימה נמוכה כזו שאפשר להקימה ולפרקה במהירות בכדי שלא תתפוס מקום.
+בפעם הראשונה שהוצבה הבימה, החסידים חששו שהרבי אכן יסרב לעלות לבימה, כיון שבאותם ימים טרם קיבל הנשיאות, אולם למרבה הפלא הרבי הגיע להתוועדות, עלה על הבימה התיישב ליד השולחן שעמד מוגבה על הבימה והחל בהתוועדות.
+היו מחשובי החסידים שנהגו לשבת על הבימה הזו, מאחורי וליד הרבי, אולם הרב סימפסאן בתחילה לא אזר אומץ לשבת בסמיכות למקומו של הרבי, אך כעבור תקופה אף הוא כאחד מזקני וחשובי החסידים ישב מאחורי הרבי בעת ההתוועדויות{{הערה|חסיד נאמן עמוד 186}}.
+==הרבי בבית כנסת הרב סימפסאן==
+בכ"ד אייר תשי"א הרבי ביקר בבית הכנסת של הרב סימפסאן. היה זה לרגל ברית מילה לנכדו בן בתו מרת קריינא וחתנו הרב [[אברהם יצחק רוזנפלד]]. הרבי היה הסנדק והתינוק נקרא על שם אדמו"ר הריי"צ - [[יוסף רוזנפלד (צפת)| יוסף רוזנפלד]]. בסעודת המצוה שלאחר הברית, דיבר הרבי אודות ברית מילה והתקשרות לרבי.
+==פטירתו==
+נפטר ב[[כ"ט כסלו]] [[תשל"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], זכה הרבי השתתף בהלוויתו.
 ==משפחתו==
 *בנו, הרב [[שלום מענדל סימפסון]] - מזכירו של [[הרבי]].
-*בנו, ר' [[אריה זאב סימפסון]] - צורף וסוחר תכשיטים, נדבן, ומנכבדי קהילת חב"ד [[בורו פארק]]
+*בנו, ר' [[אריה זאב סימפסון]] - צורף וסוחר תכשיטים, נדבן, ומנכבדי קהילת חב"ד [[בורו פארק]].
 *בתו, מרת מרים - (נפטרה ב[[כ' כסלו]] [[תשע"ג]]) אשת הרב [[שלום דובער גורדון]] ([[כ"ד אייר]] [[תרפ"א]] - [[אחרון של פסח]] [[תשס"א]]).
 *חתנו, הרב [[מנחם מענדל פלדמן]] - שליח רבותינו נשיאינו ב[[בולטימור]] (נפטר ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"ח]]).
 *בתו מרת אסתר אשת הרב [[משה פסח גולדמן]] - שימש כמלמד בישיבת תות"ל אושען פארקוואי וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]].
 *בתו קריינה אשת הרב [[אברהם יצחק רוזנפלד]], חבר הנהלת מרכז ישיבות תות"ל בברוקלין, ורב [[בית הכנסת]] החב"די ב[[בארא פארק]].
-*נכדו הרב [[יוסף יצחק סימפסון]] - מנהל [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[קראון הייטס]].
+[[קובץ:חסיד נאמן.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר חסיד נאמן]]
-*נכדו, הרב [[יוסף יצחק סימפסון]], מייסד ומנהל [[בנות מנחם קראון הייטס]]
-*נכדו הרב [[יוסף רוזנפלד]] משלוחי הרבי לארץ הקודש
+==הנצחתו==
-*נכדו הרב [[מנחם מנדל רוזנפלד]] שליח הרבי בשוויץ
+===בית הכנסת בית אליהו===
-*נכדו, הרב [[יהושע בנימין רוזנפלד]] - שליח הרבי בבוגוטה, קולומביה
+ל[[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] אותו ניהל במשך כיובל שנים, התווסף לאחר פטירתו השם "בית אליהו" להנצחת הרב אליהו סימפסאן ע"ה.
-*נכדו הרב [[פנחס פלדמן]] משלוחי הרב ב[[סידני]]
-*נכדו, הרב [[יהושע בנימין גורדון]] - שליח הרבי בוואלי שב[[קליפורניה]]
+===חסיד נאמן - ספר תולדות, פעילות וכתבים===
-*נכדו, הרב [[יהושע בנימין גולדמן]] - שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד [[ריו דה ז'נירו]], [[ברזיל]]
-*נכדתו, גב' פרידמן רעיית הרב [[מאניס פרידמן]]
+צאצאיו הוציאו לאור את הספר 'חסיד נאמן' בעריכת ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ובו מתועדים תולדות הרב סימפסאן ובו מפורטים תחנות חייו והעשיה הרבה לה היה שותף:
-*נכדו הת' [[אברהם אליעזר גולדמן]] הי"ד
-*נינו הזמר החסידי ר' [[בני פרידמן]]
+*תקופת לימודיו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אז היה חוזר של [[אדמו"ר הרש"ב]]
+*משפיע ב[[אודסה]]
+*רב בית הכנסת חב"ד בבורו פארק
+*מראשי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]]
+*יו"ר אגודת התמימים
+*גבאי [[אדמו"ר הריי"צ]]
+*מגדולי המקושרים אל [[הרבי]]
+*אגרות רבותינו נשיאינו אל הרב סימפסאן
+*מכתבי מזכירי רבותינו אל הרב סימפסאן
+*מנהגי אדמו"ר הרש"ב כפי שכתב הרב סימפסאן
+*הנחות מדברי אדמו"ר הריי"צ
+*דברי הרבי אל הרב סימפסאן בסעודות חג בדירת אדמו"ר הריי"צ
+העורך ר' שניאור זלמן ברגר קיבל מצאצאי הרב סימפסאן חומר רב לצד תמונות נדירות, ובנוסף לאיתור אינפורמציה במקורות שונים, העורך עשה מסע מיוחד בארצות הברית כדי לראיין בני משפחה וחסידים חשובים, אשר הוסיפו מידע רב אודות הרב סימפסאן. מכל אלו נבנה הספר 'חסיד נאמן'{{הערה|מתוך המבוא לספר חסיד נאמן}}.
 ==לקריאה נוספת==
-* [[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד נאמן''' ספר לדמותו ופועלו, יצא לאור על ידי המשפחה בשנת [[תשס"ז]].
+* [[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד נאמן''' ספר לדמותו ופועלו של הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, יצא לאור על ידי צאצאיו לבית סימפסאן ורוזנפלד בשנת [[תשס"ז]].
-* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ג]].
+* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], פרק הרב סימפסאן, [[תשע"ג]].
 *'''חוזר ומזכיר''', במדור 'והבט פני משיחך' על התמונות בהן נצפה במחיצת הרבי, [[שבועון בית משיח]] כ"ו מרחשון [[תשפ"א]] עמוד 50.
+* [[תולדות חב"ד בארצות הברית]], שמו מופיע לרוב, ניתן לאתר לפי מפתח שמות
+* [[זכרון לבני ישראל]], שמו מופיע לרוב, ניתן לאתר לפי מפתח שמות
 ==קישורים חיצוניים==
 *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2454 אגרות מזכירי הרבי הריי"צ אל הרב סימפסאן בנושא מאמצי החילוץ של אדמו"ר הריי"צ מברית המועצות]
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:סימפסון, אליהו}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 [[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
 [[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
+[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
 [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
-[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
+[[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]
 [[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
-[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]