תרגום – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "משימות: לוגו למוישי עריכם בחבדפדיה כתיבת ביאור מאמר כתיבת הגדרות תפקיד פתיחת תיקים אישי..." |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תרגום''' הינה פעולה הממירה תוכן משפת המקור לשפת היעד, במטרה לאפשר לאנשים שאינם שולטים בשפת המקור להבין את התוכן. אדם העוסק בפעולת התרגום של טקסטים כתובים, נקרא '''מתרגם''', ואילו העוסק בתרגום של דיבורים, מכונה '''מתורגמן'''. | '''תרגום''' הינה פעולה הממירה תוכן משפת המקור לשפת היעד, במטרה לאפשר לאנשים שאינם שולטים בשפת המקור להבין את התוכן. אדם העוסק בפעולת התרגום של טקסטים כתובים, נקרא '''מתרגם''', ואילו העוסק בתרגום של דיבורים, מכונה '''מתורגמן'''. | ||
בשונה מתרגום חופשי המתמקד בתוכן הכללי של הדברים, תרגום של טקסטים מקוריים דוגמת | בשונה מתרגום חופשי המתמקד בתוכן הכללי של הדברים, תרגום של טקסטים מקוריים דוגמת ה[[תנ"ך]] וספר [[ספר התניא|התניא,]] דורש נאמנות רבה למקור ובשל כך מצריך זהירות ודיוק, לצד הבנה ושליטה מלאה הן בשפת המקור והן בשפת היעד. בשל השוני המובנה בין שפות ומחסור בלשונות וביטויים שונים החסרים במעבר בין השפות, כל תרגום מהווה בהכרח פרשנות מסויימת. | ||
בין התרגומים הבולטים והמוסמכים של התנ"ך, ניתן למנות את [[תרגום אונקלוס]] ו[[תרגום יונתן]], זאת לצד תרגומים ידועים נוספים דוגמת [[תרגום השבעים]]. | בין התרגומים הבולטים והמוסמכים של התנ"ך, ניתן למנות את [[תרגום אונקלוס]] ו[[תרגום יונתן]], זאת לצד תרגומים ידועים נוספים דוגמת [[תרגום השבעים]]. | ||
| שורה 34: | שורה 21: | ||
(יש להבדיל בין תפקיד התורגמן שמתרגם דברי תורה ללשון שהעם מבין, לעומת תפקיד התורגמן כפי שהיה נהוג בימי התנאים והאמוראים שהיה זה אדם בעל קול חזק וערב שהיה משמיע בקול את ההלכות שלימד הרב{{הערה|דוגמת רבי חוצפיתן התורגמן, ראו ברכות כז ב.}}). | (יש להבדיל בין תפקיד התורגמן שמתרגם דברי תורה ללשון שהעם מבין, לעומת תפקיד התורגמן כפי שהיה נהוג בימי התנאים והאמוראים שהיה זה אדם בעל קול חזק וערב שהיה משמיע בקול את ההלכות שלימד הרב{{הערה|דוגמת רבי חוצפיתן התורגמן, ראו ברכות כז ב.}}). | ||
ל[[הלכה]] נפסק, שיש ללמוד מידי שבוע את הפרשה [[שנים מקרא ואחד תרגום]], והמנהג הנפוץ כיום שהתקבע להלכה הוא ללמוד זאת עם [[תרגום אונקלוס]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים רפה.}}. | |||
===בתורת החסידות=== | ===בתורת החסידות=== | ||
בתורת החסידות מוסבר שהיחס בין המקרא והתרגום הוא היחס של [[פנים ואחור]], והוא השפלה וירידה של המקרא גם לקליפת נוגה, לברר אותה ולהעלות ולהכליל אותה בקדושה, וכן לזכך ולבב את נפש הבהמית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ת' עמוד שכט (333)].}}. | בתורת החסידות מוסבר שהיחס בין המקרא והתרגום הוא היחס של [[פנים ואחור]], והוא השפלה וירידה של המקרא גם [[קליפת נוגה|לקליפת נוגה]], לברר אותה ולהעלות ולהכליל אותה בקדושה, וכן לזכך ולבב את נפש הבהמית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ת' עמוד שכט (333)].}}. | ||
| שורה 64: | שורה 51: | ||
ככל הידוע כיום, לפחות בחלק מההוצאות לאור, הרבי כתב את המקור בלשון הקודש, והתוכן תורגם לאנגלית על ידי הרב [[ניסן מינדל]], וכאשר הפנו אל הרבי שאלות שונות בנוגע לאופן התרגום, השיב הרבי כי לא ניתן לדייק הלכות ועקרונות מאופן התרגום, כיון שההגהה שנעשתה לחוברות היא רק מבחינת התוכן ולא הגהה מילולית. | ככל הידוע כיום, לפחות בחלק מההוצאות לאור, הרבי כתב את המקור בלשון הקודש, והתוכן תורגם לאנגלית על ידי הרב [[ניסן מינדל]], וכאשר הפנו אל הרבי שאלות שונות בנוגע לאופן התרגום, השיב הרבי כי לא ניתן לדייק הלכות ועקרונות מאופן התרגום, כיון שההגהה שנעשתה לחוברות היא רק מבחינת התוכן ולא הגהה מילולית. | ||
===תרגומי התניא ודברי חסידות=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[תרגומי התניא]]}} | |||
לאורך השנים דיבר הרבי פעמים רבות על המעלה בכך שתורת החסידות הולכת ומופצת בשפות נוספות, ובכך העולם נעשה מוכן יותר ויותר לביאת משיח. | |||
לאורך השנים, ספר התניא תורגם לשפות רבות בהוראת הרבי על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית, גרמנית, גיאורגית והונגרית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בלשון הקודש, כשהעמוד בלשון הקודש בצד השמאלי. | |||
התרגום הראשון של ספר התניא כולו לשפה אחרת, נעשה בשנת תשכ"ב על ידי מזכירו של הרבי הרב ניסן מינדל שתרגם את התניא לשפה האנגלית. תרגום זה זכה לעידוד ויחס מיוחד מהרבי, שנבע מכך שהוא הנגיש את הספר לשפה הכי פופולארית ונפוצה, ובכך הנגיש את מעיינות החסידות בצורה הרחבה ביותר. הרבי הגיה מספר פעמים הן את תוכן הספר והן את ההקדמה שהרב מינדל כתב עבורו, כשהתרגום נעשה בפעם הראשונה על עלי הטיוטה שהכין הרב מינדל בלשון הקודש, ולאחר מכן על המהדורה האנגלית, לפני שנשלחה לדפוס. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]] | *[[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]] | ||
{{שפות}} | {{שפות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שפות]] | [[קטגוריה:שפות]] | ||
[[en:Translation]] | |||