אונקלוס: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''אונקלוס''' שמוזכר פעמים רבות גם בשם '''אונקלוס הגר''', היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, שהתג...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אונקלוס''' שמוזכר פעמים רבות גם בשם '''אונקלוס הגר''', היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, שהתגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק והיה תלמידו של [[רבי עקיבא]], ונחשב לאחד מן התנאים{{הערה|1=[[ברייתא]] ב[[מסכת בבא בתרא]], צט, ע"א}}. מפורסם בעיקר עקב חיבורו 'תרגום אונקלוס' שהוא התרגום ה[[ארמית|ארמי]] העתיק והמוסמך לתורה{{הערה|1=[[מסכת מגילה]], ג, ע"א; [[מסכת עבודה זרה]], יא, ע"א}}. התרגום נכתב לראשונה ככל הנראה בארץ ישראל באמצע שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי. | '''אונקלוס''' שמוזכר פעמים רבות גם בשם '''אונקלוס הגר''', היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, שהתגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק והיה תלמידו של [[רבי עקיבא]], ונחשב לאחד מן התנאים{{הערה|1=[[ברייתא]] ב[[מסכת בבא בתרא]], צט, ע"א}}. מפורסם בעיקר עקב חיבורו '[[תרגום]] אונקלוס' שהוא התרגום ה[[ארמית|ארמי]] העתיק והמוסמך לתורה{{הערה|1=[[מסכת מגילה]], ג, ע"א; [[מסכת עבודה זרה]], יא, ע"א}}. התרגום נכתב לראשונה ככל הנראה בארץ ישראל באמצע שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תרגום אונקלוס== | ==תרגום אונקלוס== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שנים מקרא ואחד תרגום]]}} | |||
התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל. | התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל. | ||
לפי המסורת, התרגום נכתב ב[[רוח הקודש]] ולכן חשיבותו רבה. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו [[שניים מקרא ואחד תרגום]] הוא תקנה הלכתית. בשל חשיבותו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה. | לפי המסורת, התרגום נכתב ב[[רוח הקודש]] ולכן חשיבותו רבה{{הערה|וראו רש"י בקידושין מט, א: "ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרינן במגילה (דף ג) ושום שכל זה תרגום".}}. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו [[שניים מקרא ואחד תרגום]] הוא תקנה הלכתית. בשל חשיבותו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה. | ||
עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון [[תרגום ירושלמי]] שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות [[עזרא הסופר]] שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית ה[[נצרות]] חששו [[חז"ל]] שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך ה[[מדרשים]], ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים. | עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון [[תרגום ירושלמי]] שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות [[עזרא הסופר]] שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית ה[[נצרות]] חששו [[חז"ל]] שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך ה[[מדרשים]], ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים. | ||
אף שמעיקר הדין נכלל בתקנת הלימוד 'תרגום' כל מפרשי התורה, ובשל כך יוצאים ידי חובה בלימוד עם פירוש [[רש"י]] או כל פירוש אחר, נפסק להלכה שירא שמים יקרא דווקא את תרגום אונקלוס כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד) דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש"י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש"י{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
הרבי מציין, כי לפעמים דרך אונקלוס היא לתרגם הכתוב בב' פנים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/8/2/92.htm?q=%D7%A0%D7%97 לקוטי שיחות חלק ל"ח שיחה ב' לפרשת בלק עמוד 92 הערה 18].}}. | הרבי מציין, כי לפעמים דרך אונקלוס היא לתרגם הכתוב בב' פנים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/8/2/92.htm?q=%D7%A0%D7%97 לקוטי שיחות חלק ל"ח שיחה ב' לפרשת בלק עמוד 92 הערה 18].}}. | ||
בשנת תשל"ד כאשר הכריז הרבי על [[מבצע מזוזה]], ביאר את החשיבות של העיסוק במצווה זו דווקא על פי הסיפור מחז"ל אודות אונקלוס הגר, ממנו רואים עד כמה גדול כוחה של מזוזה שמסוגלת לפעול בעולם מאופן גלוי ומוחשי גם על 'הקליפות'{{מקור}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב יעקב לויפער, '''אונקלוס הגר''', במדור ודרשת וחקרת 'המבשר-תורני' ערב שבת פרשת ויגש תשפ"א | |||
*הרב [[אברהם אלאשווילי]], '''חומש אשל אברהם''' - ביאור מקיף על תרגום אונקלוס ורש"י ופירוש מלוקט מהרמב"ם על התורה | |||
==קישוריים חיצוניים== | ==קישוריים חיצוניים== | ||
[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/617295 אונקלוס, גר הצדק המפורסם] | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/617295 אונקלוס, גר הצדק המפורסם] {{בית חבד}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/kids/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%93%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%90/458285/ המיזם הייחודי מציג: אונקלוס גר הצדק]''' {{וידפו}}, מיזם סיפורא דתלמודא | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:58, 24 ביולי 2023
אונקלוס שמוזכר פעמים רבות גם בשם אונקלוס הגר, היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, שהתגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק והיה תלמידו של רבי עקיבא, ונחשב לאחד מן התנאים[1]. מפורסם בעיקר עקב חיבורו 'תרגום אונקלוס' שהוא התרגום הארמי העתיק והמוסמך לתורה[2]. התרגום נכתב לראשונה ככל הנראה בארץ ישראל באמצע שנות ה-ג'ת"ת - תת"ק, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנן שתי דעות לגבי זהותו של אונקלוס, לפי התלמוד בבלי הוא היה אחיין של הקיסר הרומי טיטוס[3], ולפי מדרש תנחומא הוא היה אחיין של הקיסר הרומי אדריאנוס. אונקלוס התגייר בשנות ג'ת"ת - ג'תת"ק, לפני מרד בר כוכבא בשלהי תקופת התנאים, ברח לארץ ישראל מפני אימת דודו הקיסר. אונקלוס הצטרף לחכמי יבנה ולמד מפיהם.
תרגום אונקלוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שנים מקרא ואחד תרגום |
התרגום לתורה של אונקלוס מיוחס על פי הגמרא ל"אונקלוס הגר", שפת התרגום היא בארמית. הוא נקרא גם בשם "תרגום בבלי" ו"תרגום דידן" [= תרגום שלנו], כי השתמשו בו בכל בתי המדרשות שבבבל.
לפי המסורת, התרגום נכתב ברוח הקודש ולכן חשיבותו רבה[4]. מעמדו כתרגום המוסמך לתורה נשמר עד ימינו. הלימוד בו שניים מקרא ואחד תרגום הוא תקנה הלכתית. בשל חשיבותו הייתה לתרגום זה השפעה רבה על פרשנות התנ"ך, ומטעם זה מפרשי התורה כמו רש"י, הרמב"ם ועוד מרבים להישען עליו ולראות בו סמכות פרשנית עליונה.
עוד קודם לחיבור התרגום, היו בארץ ישראל תרגומים לתורה כגון תרגום ירושלמי שנוצרו על ידי חכמי ישראל מימות עזרא הסופר שהיו מתרגמים את התורה לקהל. דרך התרגום הייתה על ידי הוספת דרשות מרובות, אך בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית הנצרות חששו חז"ל שיעשו שימוש בתרגומים אלה כדי לשתול אמונות מינות בתוך המדרשים, ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שנעשה בפיקוח גדולי התנאים.
אף שמעיקר הדין נכלל בתקנת הלימוד 'תרגום' כל מפרשי התורה, ובשל כך יוצאים ידי חובה בלימוד עם פירוש רש"י או כל פירוש אחר, נפסק להלכה שירא שמים יקרא דווקא את תרגום אונקלוס כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא משפיע כוחות קדושה נעלים. ד) דעת אליהו הנביא היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.[דרוש מקור: היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?] ומצד שני היות שגם בגם בפירוש רש"י מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש"י[5].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שורש נשמתו מבואר בחסידות שהוא מהפנימיות של מותרי המוחין, שהם השורש לנשמות הגבוהות שנפלו באומות העולם[6], ודווקא על ידי הבירור של ניצוצות אלו - נשמות כמו נשמתו של אונקלוס יכולות להאיר ולהשפיע בכללות עם ישראל, ולהיות היסודות של תורה שבעל פה[7].
על היחס בין תרגום אונקלוס לבין התורה שבכתב, יש מקומות בחסידות שמופיע שהוא כעין היריעות שהיו על המשכן, שהביאו אותו לידי שלימות, ויש מקומות שהוא מכונה בשם 'ספיח' לתורה שבכתב[8].
הרבי מציין, כי לפעמים דרך אונקלוס היא לתרגם הכתוב בב' פנים[9].
בשנת תשל"ד כאשר הכריז הרבי על מבצע מזוזה, ביאר את החשיבות של העיסוק במצווה זו דווקא על פי הסיפור מחז"ל אודות אונקלוס הגר, ממנו רואים עד כמה גדול כוחה של מזוזה שמסוגלת לפעול בעולם מאופן גלוי ומוחשי גם על 'הקליפות'[דרוש מקור].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יעקב לויפער, אונקלוס הגר, במדור ודרשת וחקרת 'המבשר-תורני' ערב שבת פרשת ויגש תשפ"א
- הרב אברהם אלאשווילי, חומש אשל אברהם - ביאור מקיף על תרגום אונקלוס ורש"י ופירוש מלוקט מהרמב"ם על התורה
קישוריים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אונקלוס, גר הצדק המפורסם
- המיזם הייחודי מציג: אונקלוס גר הצדק
, מיזם סיפורא דתלמודא
הערות שוליים
- ↑ ברייתא במסכת בבא בתרא, צט, ע"א
- ↑ מסכת מגילה, ג, ע"א; מסכת עבודה זרה, יא, ע"א
- ↑ מסכת גיטין, נו, ע"ב
- ↑ וראו רש"י בקידושין מט, א: "ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרינן במגילה (דף ג) ושום שכל זה תרגום".
- ↑ שולחן ערוך סימן רפ"ה
- ↑ תורת חיים בראשית חלק א' ויהיו חיי שרה קכה, ב.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק ב' פרשת וישלח, ויקח מן הבא בידו תקפ"ה, קצז, ד.
- ↑ ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ת' עמוד שכט (333).
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ח שיחה ב' לפרשת בלק עמוד 92 הערה 18.