לדלג לתוכן

שיחה:פורים דמוקפין – הבדלי גרסאות

הוספת נושא
מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
אפשר להוסיף לערך.
אפשר להוסיף לערך.


[[הרבי]] מבאר<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] ח"א עמ' 323 הענין ביום זה:
[[הרבי]] מבאר{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] ח"א עמ' 323 הענין ביום זה}}:


מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים<REF>שה"ש ב, ב.</REF> . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".
מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים<REF>שה"ש ב, ב.</REF> . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".


וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע<REF>ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו<REF>ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</REF>.
וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע<REF>ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו<REF>ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</REF>.
== בית שמש ==
{{חב"דפדים פעילים}} יש לכם מושג אם בית שמש זה עיר דמוקפין? שמעתי פעם שחלק מזה יכול להיות.
חב"ד בדרך לגאולה ~ [[שיחת משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[אדר|#מרבים בשמחה|מרבים בשמחה]] 17:29, 5 במרץ 2024 (UTC)
:חפש בגוגל והכנס לפורום התורה שייצא לך בחיפוש, וגם בסדרת כתבות בכיכר השבת בנושא, עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|<span style="color: blue;;">הכנסו ותשביחו!</span>]]  17:31, 5 במרץ 2024 (UTC)
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־21:21, 29 באוגוסט 2024

אפשר להוסיף לערך.

הרבי מבאר[1]:

מבואר בתו"א[2] ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה[3], שהיא בחינת כשושנה בין החוחים[4] . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".

וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע[5] שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים[6], שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים[7], ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו[8].

חב"דפדים פעילים ‏ יש לכם מושג אם בית שמש זה עיר דמוקפין? שמעתי פעם שחלק מזה יכול להיות. חב"ד בדרך לגאולה ~ שיחה ~ #מרבים בשמחה|מרבים בשמחה 17:29, 5 במרץ 2024 (UTC)

חפש בגוגל והכנס לפורום התורה שייצא לך בחיפוש, וגם בסדרת כתבות בכיכר השבת בנושא, עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך. --משתמש: ברכת הגאולה הכנסו ותשביחו! 17:31, 5 במרץ 2024 (UTC)


הערות שוליים

  1. ^ תורת מנחם תשי"א ח"א עמ' 323 הענין ביום זה
  2. ^ הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.
  3. ^ נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.
  4. ^ שה"ש ב, ב.
  5. ^ ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.
  6. ^ הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).
  7. ^ תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.
  8. ^ ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.