![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
צבי אליהו מלוב – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מפנה לאתר הבית |
מ החלפת טקסט – "בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת " ב־"התחתן עם" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''צבי אליהו מלוב''' ([[תשי"א]]-[[ו' תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מעסקני חב"ד ב[[ירושלים]] | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''צבי אליהו מלוב''' ([[תשי"א]]-[[ו' תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מעסקני חב"ד ב[[ירושלים]] וחוקר חסידי. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[שביעי של פסח]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[מנחם ישראל מלוב|מנחם ישראל]] ולאמו מרת חנה בת שבע. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים | בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים להקמת ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת|תומכי תמימים קריית גת]] בה היה אחראי על פעילות המבצעים של הרבי תפקידו היה ראש [[את"ה]] וקיבל באופן קבוע 2 מכתבים מהרבי, מכתב אישי לראש את"ה ומכתב נוסף אל כלל תלמידי הישיבה. | ||
בפסח [[תש"ל]] טס לרבי במסגרת שנת הקבוצה. | |||
התחתן עםהענא חיה, בת ר' [[יעקב משה הלפרין]]. | |||
לאחר | לאחר תקופת מגורים ב[[בני ברק]], קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף שב[[ירושלים]]. | ||
בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה. | לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן ה[[גמ"ח]] שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות. בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה. | ||
זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו. | זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו. | ||
לאחר פטירת אשתו הראשונה והתייתמות ילדיו התחתן בשנית בחנוכה תשנ"ג עם רעייתו מרת חנה רחל בת ר' [[נחמיה המונד]] ונולדו להם עוד 2 ילדים, מנחם ישראל ואביגיל. | |||
לצד פעילותו בענייני עזרה וחסד, עסק באופן אינטנסיבי ב[[מבצע מזוזה]], דרבן אנשים והפיץ בקרב הציבור את החשיבות של [[בדיקת תפילין ומזוזות]], ואף בדק בעצמו מזוזות אצל למעלה מ-1600 משפחות. היה ידוע ומוכר בכינויו איש מופתים כינוי שניתן לו ע"י הרבי באחד מהמכתבים שקיבל וכל משפחה שר' צבי אליהו בדק להם את המזוזות והתפילין נוושעו בניסים על גבי ניסים{{מקור}}. | |||
בנוסף, עסק במחקר וכתיבה של תולדות החסידים, כשגולת הכותרת של כתיבתו היה הספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם', אותו כתב כבר בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ונערך על ידי הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]]. | |||
נפטר בליל [[ו' תשרי]] [[תשפ"א]]. | ב10 שנותיו האחרונות היה מלופף בייסורים ושכב מרותק למיטתו לאחר שכרתו את 2 רגליו בעקבות מחלת הסכרת ל"ע, והיה שוקד על לימודו והפצת חשיבות עניין תקינות המזוזות והתפילין כמחסום אחרון בדור שלנו שמעכב את הגאולה כשהוא מוקף בספרים והוא שוכב במיטה במשך כל שעות היממה. | ||
נפטר במיתת נשיקה בליל [[ו' תשרי]] [[תשפ"א]]. | |||
==ספרו== | ==ספרו== | ||
| שורה 28: | שורה 31: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[אפרים מלוב]] - | *בנו, ר' [[אפרים מלוב]] - [[עמנואל]] | ||
*בנו, ר' שמואל יצחק מלוב - נחלת הר חב"ד | *בנו, ר' [[שמואל יצחק מלוב]] - [[נחלת הר חב"ד]] | ||
*בתו מרת ציפורה פייגא, רעיית ר' מרדכי משי-זהב - נחלת הר חב"ד | *בתו מרת ציפורה פייגא, רעיית ר' מרדכי משי-זהב - נחלת הר חב"ד | ||
*בתו, מרת שרה ביילא ברקו | *בתו, מרת שרה ביילא רעיית ר' שלום ברקו - נחלת הר חב"ד | ||
*בתו מרת דבורה לאה רעיית ר' שמואל נויימן - ביתר עילית | |||
*בנו ר' מנחם ישראל מלוב | |||
*בתו מרת אביגיל כהן רעיית ר' הלל כהן - מודיעין עילית | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''עזרה לנזקקים - לא רק בפסח''', שיחת השבוע גליון 275 | *'''עזרה לנזקקים - לא רק בפסח''', שיחת השבוע גליון 275 | ||
{{מיון רגיל:מלוב, צבי אליהו}} | {{מיון רגיל:מלוב, צבי אליהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:47, 12 בפברואר 2026
הרב צבי אליהו מלוב (תשי"א-ו' תשרי תשפ"א) היה מעסקני חב"ד בירושלים וחוקר חסידי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשביעי של פסח תשי"א לאביו הרב מנחם ישראל ולאמו מרת חנה בת שבע.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת תשכ"ח נשלח עם קבוצת תלמידים להקמת ישיבת תומכי תמימים קריית גת בה היה אחראי על פעילות המבצעים של הרבי תפקידו היה ראש את"ה וקיבל באופן קבוע 2 מכתבים מהרבי, מכתב אישי לראש את"ה ומכתב נוסף אל כלל תלמידי הישיבה.
בפסח תש"ל טס לרבי במסגרת שנת הקבוצה.
התחתן עםהענא חיה, בת ר' יעקב משה הלפרין.
לאחר תקופת מגורים בבני ברק, קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף שבירושלים.
לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן הגמ"ח שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות. בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה.
זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו.
לאחר פטירת אשתו הראשונה והתייתמות ילדיו התחתן בשנית בחנוכה תשנ"ג עם רעייתו מרת חנה רחל בת ר' נחמיה המונד ונולדו להם עוד 2 ילדים, מנחם ישראל ואביגיל.
לצד פעילותו בענייני עזרה וחסד, עסק באופן אינטנסיבי במבצע מזוזה, דרבן אנשים והפיץ בקרב הציבור את החשיבות של בדיקת תפילין ומזוזות, ואף בדק בעצמו מזוזות אצל למעלה מ-1600 משפחות. היה ידוע ומוכר בכינויו איש מופתים כינוי שניתן לו ע"י הרבי באחד מהמכתבים שקיבל וכל משפחה שר' צבי אליהו בדק להם את המזוזות והתפילין נוושעו בניסים על גבי ניסים[דרוש מקור].
בנוסף, עסק במחקר וכתיבה של תולדות החסידים, כשגולת הכותרת של כתיבתו היה הספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם', אותו כתב כבר בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ונערך על ידי הרב חנניה יוסף אייזנבאך.
ב10 שנותיו האחרונות היה מלופף בייסורים ושכב מרותק למיטתו לאחר שכרתו את 2 רגליו בעקבות מחלת הסכרת ל"ע, והיה שוקד על לימודו והפצת חשיבות עניין תקינות המזוזות והתפילין כמחסום אחרון בדור שלנו שמעכב את הגאולה כשהוא מוקף בספרים והוא שוכב במיטה במשך כל שעות היממה.
נפטר במיתת נשיקה בליל ו' תשרי תשפ"א.
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נשיאי חב"ד ובני דורם
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אפרים מלוב - עמנואל
- בנו, ר' שמואל יצחק מלוב - נחלת הר חב"ד
- בתו מרת ציפורה פייגא, רעיית ר' מרדכי משי-זהב - נחלת הר חב"ד
- בתו, מרת שרה ביילא רעיית ר' שלום ברקו - נחלת הר חב"ד
- בתו מרת דבורה לאה רעיית ר' שמואל נויימן - ביתר עילית
- בנו ר' מנחם ישראל מלוב
- בתו מרת אביגיל כהן רעיית ר' הלל כהן - מודיעין עילית
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עזרה לנזקקים - לא רק בפסח, שיחת השבוע גליון 275