חדר מנחם מוסקבה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(29 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חדר מנחם מוסקבה.jpg|ממוזער|סמל התלמוד תורה]]
{{תלמוד תורה|
|שם=חיידר מנחם מוסקבה
|תמונה=
[[קובץ:חדר מנחם מוסקבה.jpg|לא ממוסגר]]
|כתובית= סמל החיידר
|תאריך יסוד= [[תשס"ד]] (לערך)
|מיקום= [[מוסקבה]], [[רוסיה]]
|מייסד= הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה)|יוסף יצחק ליפסקר]]
|מנכ"ל=הרב יוסף יצחק ליפסקר
|מנהל גשמי=
|מנהל חינוכי=הרב [[אברימי גבירץ]]
|מספר תלמידים=184 [ כולל הגנים שבמבנה (נכון לשנת תשפ"ה)]
|מנהלת מקצועות חול=לובא}}
'''חדר מנחם - חב"ד מוסקבה''' הינו [[תלמוד תורה]] הפועל על ידי קהילת חב"ד במוסקבה בראשותו של הרב [[בערל לאזאר]], ובניהולו של הרב [[אברימי גבירץ]] תחת הנהלת כלל מוסדות חינוך חב"ד בעיר על ידי הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה)|יוסף יצחק ליפסקר]].
'''חדר מנחם - חב"ד מוסקבה''' הינו [[תלמוד תורה]] הפועל על ידי קהילת חב"ד במוסקבה בראשותו של הרב [[בערל לאזאר]], ובניהולו של הרב [[אברימי גבירץ]] תחת הנהלת כלל מוסדות חינוך חב"ד בעיר על ידי הרב [[יוסף יצחק ליפסקר (מוסקבה)|יוסף יצחק ליפסקר]].


שורה 5: שורה 17:
עם נפילת [[מסך הברזל]], החלו שלוחי הרבי לפעול ברוסיה, וכעבור שנתיים התיישב ב[[מוסקבה]] הרב [[בערל לאזאר]] שפיתח וביסס את הפעילות היהודית בעיר, לצד פעילותו בכל רחבי המדינה, ולצורך כך הביא זוגות נוספים של שלוחים שיסייעו לו.
עם נפילת [[מסך הברזל]], החלו שלוחי הרבי לפעול ברוסיה, וכעבור שנתיים התיישב ב[[מוסקבה]] הרב [[בערל לאזאר]] שפיתח וביסס את הפעילות היהודית בעיר, לצד פעילותו בכל רחבי המדינה, ולצורך כך הביא זוגות נוספים של שלוחים שיסייעו לו.


במשך כ-15 שנה התהוותה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ולצד גני חב"ד ומסגרת לימודית לכיתות הצעירות, נוצר צורך בהקמת מוסד חינוכי מסודר עבור בני הקהילה החב"דית, שישמש גם עבור קהילת המקורבים אשר הדבר יהווה חיזוק נוסף לתהליך הקירוב שלהם, והוקם 'חדר מנחם' על שמו של הרבי.
במשך כ-15 שנה התהוותה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ולצד גני חב"ד ומסגרת לימודית לכיתות הצעירות, נוצר צורך בהקמת מוסד חינוכי מסודר עבור בני הקהילה החב"דית, שישמש גם עבור קהילת המקורבים אשר הדבר יהווה חיזוק נוסף לתהליך הקירוב שלהם, והוקם '[[חיידר אור מנחם מוסקבה|חדר מנחם]]' על שם [[הרבי]].


החל משנת תשס"ח חווה המוסד צמיחה משמעותית והתבסס עם הגעתם של קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידים-שלוחים]] שלצד לימודי [[סמיכה לרבנות]] בשעות אחר הצהריים, שימשו כמורים ומחנכים בשעות הבוקר, וזכו להדרכתו האישית ולסיועו של הרב לאזאר.
החל משנת [[תשס"ח]] חווה המוסד צמיחה משמעותית והתבסס עם הגעתם של קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידים-שלוחים]] שלצד לימודי [[סמיכה לרבנות]] בשעות אחר הצהריים, שימשו כ[[מורים]] ומחנכים בשעות הבוקר, וזכו להדרכתו האישית ולסיועו של [[הרב לאזאר]].


רבים מקבוצות התלמידים השלוחים חזרו למוסקבה לאחר חתונתם והצטרפו באופן קבע לצוות החינוכי של המוסד.
חלק מקבוצות התלמידים השלוחים חזרו למוסקבה לאחר חתונתם והצטרפו באופן קבע לצוות החינוכי של המוסד.


ה'חדר' ידוע ברוח הצעירה והגישה הישירה והמקצועית של חברי הצוות, העוסקים בהפקת חומרי למידה איכותיים ומקצועיים, לצד פעילות העשרה ומתן ביטוי לחוזקות ולכשרונות האישיים של כל אחד מהתלמידים.
ה'חדר' ידוע ברוח הצעירה והגישה הישירה והמקצועית של חברי הצוות, העוסקים בהפקת חומרי למידה איכותיים ומקצועיים, לצד פעילות העשרה ומתן ביטוי לחוזקות ולכשרונות האישיים של כל אחד מהתלמידים.


במשך עשר שנים עמד בראש התלמוד תורה הרב [[יוסף יצחק קעניג]], ובשנת [[תש"פ]] מונה תחתיו הרב [[אברימי גבירץ]]- שעד אז כיהן כסגן מנהל.
במשך עשר שנים עמד בראש התלמוד תורה הרב יוסף יצחק קעניג, ובשנת [[תש"פ]] מונה תחתיו למנהל הרב [[אברימי גבירץ]] - שעד אז כיהן כסגן מנהל.


נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה התלמוד תורה כ-230 תלמידים.
נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה התלמוד תורה כ-184 תלמידים.
[[קובץ:חדר מנחם.jpeg|ממוזער|352x352 פיקסלים|מורה מוסר שיעור בכיתה ג']]


==יוזמות==
==יוזמות==
שורה 21: שורה 34:
בין השנים [[תשע"ד]]-[[תשע"ז]] יצא לאור מטעם התלמוד תורה מגזין 'החייל' שכלל 16 עמודי צבע עם תוכן איכותי וייחודי.
בין השנים [[תשע"ד]]-[[תשע"ז]] יצא לאור מטעם התלמוד תורה מגזין 'החייל' שכלל 16 עמודי צבע עם תוכן איכותי וייחודי.


חברי המערכת של העלון היו ר' שייעל'ה גרוס, ר' אבי גדז', ר' יוסף יצחק דלוין, ר' אפרים אלטשולער, הת' אוריה ג'ורי, הת' נפתלי רייניץ, ור' אברמי זקס.
חברי המערכת של העלון היו: ר' שייע גרוס, ר' אבי גדז', ר' יוסף יצחק דלוין, ר' אפרים אלטשולער, הת' אוריה ג'ורי, הת' נפתלי רייניץ, ור' [[אברימי זקס]].


בסך הכל יצאו לאור על ידי המערכת 230 גליונות.
בסך הכל יצאו לאור על ידי המערכת 230 גליונות.
בשנת [[תשפ"ד]] המשיך עיתון החייל לצאת לאור ע"י הת' שלום אוריאן והת' לוי דהאן. מדי חג ה[[שבועות]] יוצא עיתון "אקדמות", מושקע ומורחב יותר.


===וידאו===
===וידאו===
שורה 30: שורה 45:
מלבד סרט סיום שנה, מפיקים ילדי התלמוד תורה סדרות שונות של סרטי תוכן, דוגמת חידת סרטון שבועית על הפרשה, סרטונים להטמעת השפה הארמית עם סיפורים מהתלמוד, ועוד.
מלבד סרט סיום שנה, מפיקים ילדי התלמוד תורה סדרות שונות של סרטי תוכן, דוגמת חידת סרטון שבועית על הפרשה, סרטונים להטמעת השפה הארמית עם סיפורים מהתלמוד, ועוד.


בשנת תשפ"ג הוציאו את הוידאו "הקהל בסכנה"<ref>[https://col.org.il/news/144082 חיידר מנחם מוסקבה מציג: הקהל בסכנה | סרט עלילתי לילדיםחב״ד און לייןhttps://col.org.il › news]</ref>.
בשנת [[תשע"ט]] החלו להוציא לאור וידאו בשם: '''סיפורא דתלמדותא'''{{הערה|[https://chabad.info/category/video/kids/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%93%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%90/ ארכיון סיפורי סיפורא דתלמדותא - מאת תלמידי חדר מנחם מוסקבא] {{וידפו}}}}.


===מקהלה===
===מקהלה===
בשנת [[תשע"ה]] הוקמה מקהלת 'השירה העשירית' של ילדי התלמוד תורה, המופיעה באירועים פנימיים בפני הורי התלמוד תורה, וכן באירועים יהודיים רשמיים הנערכים במוסקבה דוגמת כינוסי חנוכה, וטקסים נוספים. המקהלה מנוהלת על ידי ר' מנחם מענדל מרקוביץ'.
בשנת [[תשע"ה]] הוקמה מקהלת 'השירה העשירית' של ילדי התלמוד תורה, המופיעה בכינוסים של החיידר, באירועים של הקהילה היהודית במוסקבה, בר מצוות, חתונות, ואפילו פעמיים זכו להופיע בתוך הקרמלין. המקהלה מנוהלת על ידי ר' מנחם מענדל מרקוביץ'.
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}
 
=== מבצעים ===
כל השנה החיידר דואג למבצעים מושקעים לפני תאריכים חסידים כגון י' שבט, י"א ניסן ועוד. כל שנה אחר פסח, בקיץ פותחים מבצע לימוד של משניות וגמרא בהתאם לגיל.
 
==צוות התלמוד תורה==
*ר' [[אברימי גבירץ]] - מנהל.
*ר' לוזי קעניג - סגן המנהל ואחראי על מכינה וגן גדולים.
*ר' אבי גדז' - מחנך כיתה א'.
*ר' אליהו דיקשטיין - מחנך כיתה ב'.
*ר' מנחם מענדל מרקוביץ' - מחנך כיתה ג'.
*ר' שייע גרוס - מחנך כיתה ד'.
*ר' זלמי פיזם - מחנך לכיתה ה'.
*ר' יוסי דלווין - מחנך כיתה ו'.
*ר' [[אברימי זקס]] - מחנך כיתה ז'.
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%a7%d7%91%d7%94/ לכל הכתבות באתר חב"ד אינפו לחץ כאן]. {{אינפו}}
* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/06/09-06-2024-11-19-12-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf 'חדר מנחם' מוסקבה: מגזין 'אקדמות' לחג השבועות]. {{אינפו}}


[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים במוסקבה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקרויים על שם הרבי]]

גרסה אחרונה מ־16:54, 27 באפריל 2025

חיידר מנחם מוסקבה

סמל החיידר
תאריך יסוד תשס"ד (לערך)
מיקום מוסקבה, רוסיה
מייסד הרב יוסף יצחק ליפסקר
מנכ"ל הרב יוסף יצחק ליפסקר
מנהל חינוכי הרב אברימי גבירץ
מספר תלמידים 184 [ כולל הגנים שבמבנה (נכון לשנת תשפ"ה)]

חדר מנחם - חב"ד מוסקבה הינו תלמוד תורה הפועל על ידי קהילת חב"ד במוסקבה בראשותו של הרב בערל לאזאר, ובניהולו של הרב אברימי גבירץ תחת הנהלת כלל מוסדות חינוך חב"ד בעיר על ידי הרב יוסף יצחק ליפסקר.

היסטוריהעריכה

עם נפילת מסך הברזל, החלו שלוחי הרבי לפעול ברוסיה, וכעבור שנתיים התיישב במוסקבה הרב בערל לאזאר שפיתח וביסס את הפעילות היהודית בעיר, לצד פעילותו בכל רחבי המדינה, ולצורך כך הביא זוגות נוספים של שלוחים שיסייעו לו.

במשך כ-15 שנה התהוותה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ולצד גני חב"ד ומסגרת לימודית לכיתות הצעירות, נוצר צורך בהקמת מוסד חינוכי מסודר עבור בני הקהילה החב"דית, שישמש גם עבור קהילת המקורבים אשר הדבר יהווה חיזוק נוסף לתהליך הקירוב שלהם, והוקם 'חדר מנחם' על שם הרבי.

החל משנת תשס"ח חווה המוסד צמיחה משמעותית והתבסס עם הגעתם של קבוצת תלמידים-שלוחים שלצד לימודי סמיכה לרבנות בשעות אחר הצהריים, שימשו כמורים ומחנכים בשעות הבוקר, וזכו להדרכתו האישית ולסיועו של הרב לאזאר.

חלק מקבוצות התלמידים השלוחים חזרו למוסקבה לאחר חתונתם והצטרפו באופן קבע לצוות החינוכי של המוסד.

ה'חדר' ידוע ברוח הצעירה והגישה הישירה והמקצועית של חברי הצוות, העוסקים בהפקת חומרי למידה איכותיים ומקצועיים, לצד פעילות העשרה ומתן ביטוי לחוזקות ולכשרונות האישיים של כל אחד מהתלמידים.

במשך עשר שנים עמד בראש התלמוד תורה הרב יוסף יצחק קעניג, ובשנת תש"פ מונה תחתיו למנהל הרב אברימי גבירץ - שעד אז כיהן כסגן מנהל.

נכון לשנת תשפ"ה מונה התלמוד תורה כ-184 תלמידים.

 
מורה מוסר שיעור בכיתה ג'

יוזמותעריכה

החיילעריכה

בין השנים תשע"ד-תשע"ז יצא לאור מטעם התלמוד תורה מגזין 'החייל' שכלל 16 עמודי צבע עם תוכן איכותי וייחודי.

חברי המערכת של העלון היו: ר' שייע גרוס, ר' אבי גדז', ר' יוסף יצחק דלוין, ר' אפרים אלטשולער, הת' אוריה ג'ורי, הת' נפתלי רייניץ, ור' אברימי זקס.

בסך הכל יצאו לאור על ידי המערכת 230 גליונות.

בשנת תשפ"ד המשיך עיתון החייל לצאת לאור ע"י הת' שלום אוריאן והת' לוי דהאן. מדי חג השבועות יוצא עיתון "אקדמות", מושקע ומורחב יותר.

וידאועריכה

בתלמוד תורה פועל חוג דרמה המפיק סרטי דרמה ותוכן על טהרת חסידות חב"ד, הזוכים לחשיפה רבה, כאשר הילדים עצמם שותפים בצילום בביום ובעריכה של חלקים מהסרטים.

מלבד סרט סיום שנה, מפיקים ילדי התלמוד תורה סדרות שונות של סרטי תוכן, דוגמת חידת סרטון שבועית על הפרשה, סרטונים להטמעת השפה הארמית עם סיפורים מהתלמוד, ועוד.

בשנת תשפ"ג הוציאו את הוידאו "הקהל בסכנה"[1].

בשנת תשע"ט החלו להוציא לאור וידאו בשם: סיפורא דתלמדותא[2].

מקהלהעריכה

בשנת תשע"ה הוקמה מקהלת 'השירה העשירית' של ילדי התלמוד תורה, המופיעה בכינוסים של החיידר, באירועים של הקהילה היהודית במוסקבה, בר מצוות, חתונות, ואפילו פעמיים זכו להופיע בתוך הקרמלין. המקהלה מנוהלת על ידי ר' מנחם מענדל מרקוביץ'.

מבצעיםעריכה

כל השנה החיידר דואג למבצעים מושקעים לפני תאריכים חסידים כגון י' שבט, י"א ניסן ועוד. כל שנה אחר פסח, בקיץ פותחים מבצע לימוד של משניות וגמרא בהתאם לגיל.

צוות התלמוד תורהעריכה

  • ר' אברימי גבירץ - מנהל.
  • ר' לוזי קעניג - סגן המנהל ואחראי על מכינה וגן גדולים.
  • ר' אבי גדז' - מחנך כיתה א'.
  • ר' אליהו דיקשטיין - מחנך כיתה ב'.
  • ר' מנחם מענדל מרקוביץ' - מחנך כיתה ג'.
  • ר' שייע גרוס - מחנך כיתה ד'.
  • ר' זלמי פיזם - מחנך לכיתה ה'.
  • ר' יוסי דלווין - מחנך כיתה ו'.
  • ר' אברימי זקס - מחנך כיתה ז'.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים