אברהם ברנצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף אברהם בארנעצקי לשם אברהם ברנצקי: עברות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
'''אברהם מנחם מענדל בארנעצקי''' ([[תרצ"ב]] - [[ג' חשוון]] [[תשס"ז]]) היה | '''אברהם מנחם מענדל בארנעצקי''' ([[תרצ"ב]] - [[ג' חשוון]] [[תשס"ז]]) היה ממקורביו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], מהתמימים שנסעו מ[[ארצות הברית]] ללמוד ב[[תומכי תמימים אוטבוצק]] ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]]. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו ר' דוד מאיר. בצעירותו למד | נולד לאביו ר' דוד מאיר. בצעירותו בשנת [[תרצ"ב]] למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] יחד עם הרב [[מאיר גרינברג]], וכאשר ר' מאיר גרינברג החל להתקרב לחסידות בהשפעתו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], החל הרב ג'ייקובסון להשפיע עליו שיצרף גם את החברים שלו לחוג הלומדים בשיעורי החסידות שמסר, וכך החל גם הוא להתקרב לאורה של חסידות חב"ד והשתתף ב[[קבוצת אחי תמימים]], תלמידים שהיו לומדים תניא ו[[התוועדויות|מתוועדים]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] ע' קפח.}}. קירב את [[שלמה זלמן הכט]] (האח הראשון למשפחת הכט) לקבוצה זו. | ||
כש[[שלמה זלמן הכט]] נסע תיכף אחרי חתונתו ( | בהמשך, כאשר הגיע ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לביקור בארה"ב זכה ללמוד איתו תניא, ובשנת [[תרצ"ט]], כש[[שלמה זלמן הכט]] נסע תיכף אחרי חתונתו (באלול [[תרח"צ]]) ללמוד ב[[תומכי תמימים אוטבוצק]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] נתעורר גם הוא לנסוע, ובתחילת [[תרצ"ט]] סע יחד עם ר' [[בערל ליווי]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אוטבוצק]] בסמוך ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נסע דיווח הרב גיי'קובסון על כך לרבי ותיאר אותו שהינו "יקר פנימי ויש לו חוש ביגיעה ועבודה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/5/19.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, שנת תרצ"ט].}}. | ||
בתומכי תמימים אז למדו שלוש שעות חסידות, דבר שלא היה מורגל בישיבת תורה ודעת, | בתומכי תמימים אז למדו שלוש שעות חסידות, דבר שלא היה מורגל בישיבת תורה ודעת, והיה מאוד קשה עבורו. הוא שאל את הרבי הריי"צ ב[[יחידות]] שרוצה לעבור לישיבה בקאמניץ אצל ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] לכמה שנים ואחר כך יעבור חזרה לתומכי תמימים. הרבי ענה לו שצריכים ללמוד נגלה וחסידות ביחד{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 770, ע' 51.}}. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], חזרו לארצות הברית בהוראת אדמו"ר הריי"צ, ובדרכם התעכבו בחודש החגים ב[[ריגה]], שם שהו שוב במחיצתו של ר' איצ'ה דער מתמיד ולמדו מפיו חסידות. | |||
בשנת [[תש"ג]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חשא ריזל למשפחת פישביין, ובשנת [[תש"ד]] מונה לשמש כמלמד בחיידר של תומכי תמימים. כאשר הרב מצעהלים שאל את אדמו"ר הריי"צ אודותיו האם הוא מלמד ראוי, השיב הרבי בחיוב. שימש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] למעלה מיובל שנים. | |||
שימש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] למעלה מיובל שנים. | |||
נפטר בג' חשוון [[תשס"ז]] ומנוחתו כבוד בבית העלמין בMount Judah Cemetery in Ridgewood, Queens. | נפטר בג' חשוון [[תשס"ז]] ומנוחתו כבוד בבית העלמין בMount Judah Cemetery in Ridgewood, Queens. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''ה'תמים' מתורה ודעת''', זכרונותיו כפי שסיפר לר' אברהם הולצברג, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 770 | |||
*[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] ע' קפא-קפח | *[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] ע' קפא-קפח | ||
*[[זכרון לבני ישראל]] ע' ריז-רכא | *[[זכרון לבני ישראל]] ע' ריז-רכא | ||
*[[תולדות התמימים בארצות הברית]] ע' 12-35 | *[[תולדות התמימים בארצות הברית]] ע' 12-35 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[https://kevarim.com/rabbi-avroham-barnetzky/ קברו] | *'''[https://kevarim.com/rabbi-avroham-barnetzky/ תמונת קברו ותיאורים אודותיו]''' | ||
{{מיון רגיל:ברונצקי, אברהם מנחם מענדל}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]] | |||
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:08, 5 ביולי 2023
אברהם מנחם מענדל בארנעצקי (תרצ"ב - ג' חשוון תשס"ז) היה ממקורביו של ר' ישראל ג'ייקובסון, מהתמימים שנסעו מארצות הברית ללמוד בתומכי תמימים אוטבוצק ור"מ בישיבת תומכי תמימים אושן פארקווי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' דוד מאיר. בצעירותו בשנת תרצ"ב למד בישיבת תורה ודעת בברוקלין יחד עם הרב מאיר גרינברג, וכאשר ר' מאיר גרינברג החל להתקרב לחסידות בהשפעתו של הרב ישראל ג'ייקובסון, החל הרב ג'ייקובסון להשפיע עליו שיצרף גם את החברים שלו לחוג הלומדים בשיעורי החסידות שמסר, וכך החל גם הוא להתקרב לאורה של חסידות חב"ד והשתתף בקבוצת אחי תמימים, תלמידים שהיו לומדים תניא ומתוועדים[1]. קירב את שלמה זלמן הכט (האח הראשון למשפחת הכט) לקבוצה זו.
בהמשך, כאשר הגיע ר' איצ'ה דער מתמיד לביקור בארה"ב זכה ללמוד איתו תניא, ובשנת תרצ"ט, כששלמה זלמן הכט נסע תיכף אחרי חתונתו (באלול תרח"צ) ללמוד בתומכי תמימים אוטבוצק אצל אדמו"ר הריי"צ נתעורר גם הוא לנסוע, ובתחילת תרצ"ט סע יחד עם ר' בערל ליווי ללמוד בישיבת תומכי תמימים אוטבוצק בסמוך לאדמו"ר הריי"צ. כאשר נסע דיווח הרב גיי'קובסון על כך לרבי ותיאר אותו שהינו "יקר פנימי ויש לו חוש ביגיעה ועבודה"[2].
בתומכי תמימים אז למדו שלוש שעות חסידות, דבר שלא היה מורגל בישיבת תורה ודעת, והיה מאוד קשה עבורו. הוא שאל את הרבי הריי"צ ביחידות שרוצה לעבור לישיבה בקאמניץ אצל ר' ברוך בער לייבוביץ לכמה שנים ואחר כך יעבור חזרה לתומכי תמימים. הרבי ענה לו שצריכים ללמוד נגלה וחסידות ביחד[3].
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, חזרו לארצות הברית בהוראת אדמו"ר הריי"צ, ובדרכם התעכבו בחודש החגים בריגה, שם שהו שוב במחיצתו של ר' איצ'ה דער מתמיד ולמדו מפיו חסידות.
בשנת תש"ג בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חשא ריזל למשפחת פישביין, ובשנת תש"ד מונה לשמש כמלמד בחיידר של תומכי תמימים. כאשר הרב מצעהלים שאל את אדמו"ר הריי"צ אודותיו האם הוא מלמד ראוי, השיב הרבי בחיוב. שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים אושן פארקווי למעלה מיובל שנים.
נפטר בג' חשוון תשס"ז ומנוחתו כבוד בבית העלמין בMount Judah Cemetery in Ridgewood, Queens.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תמים' מתורה ודעת, זכרונותיו כפי שסיפר לר' אברהם הולצברג, שבועון כפר חב"ד גליון 770
- תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא ע' קפא-קפח
- זכרון לבני ישראל ע' ריז-רכא
- תולדות התמימים בארצות הברית ע' 12-35
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ זכרון לבני ישראל ע' קפח.
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, שנת תרצ"ט.
- ↑ כפר חב"ד, גליון 770, ע' 51.