שניאור זלמן כהן (צפת): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר"מ בישיבת חח"ל צפת ומחבר רב המכר 'המתנה'|ראו=[[שניאור זלמן כהן]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל המחלקה הרוחנית לשעבר בישיבת חב"ד צפת ומחבר רב המכר 'המתנה'|ראו=[[שניאור זלמן כהן]]}}
{{אין תמונה}}
[[קובץ:שנז כהן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן כהן]]
הרב '''שניאור זלמן כהן''' (יליד שנת [[תשמ"ח]], 1988) הוא איש חינוך וותיק, וסופר חסידי.
הרב '''שניאור זלמן כהן''' (נולד ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ח]], 1988) הוא איש חינוך וותיק, וסופר חסידי, ובעבר ניהל את המחלקה הרוחנית ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' אלול]] [[תשמ"ח]] בירושלים לאביו הרב [[אשר לעמיל כהן]] ולאמו מרת חנה יענטא, כבן זקונים במשפחה המונה 17 ילדים.
נולד בירושלים לרב [[אשר לעמיל כהן]] ולמרת חנה יענטא, כבן זקונים במשפחה המונה 17 ילדים.


בגיל 3 התמנה אביו לשמש כרב קהילת חב"ד ב[[ביתר]], ועבר להתגורר בעיר.
בהיותו בגיל 3 התמנה אביו לשמש כרב קהילת חב"ד ב[[ביתר]], ועבר להתגורר בעיר.


בבחרותו למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
בבחרותו למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


לאחר סיום שנת ה'קבוצה', נשאר בבית חיינו ללימודי [[סמיכה לרבנות]] וקיבל סמיכה מאת הרב לבקובסקי, בשנה שלאחריה שימש כראש הישיבה במכון ללימודי סמיכה בפורט לודרדייל פלורידה שם לימד בחורים צעירים יותר שביקשו גם הם ללמוד סמיכה לרבנות והוציא לאור את הסיכומים המפורסמים על דיני הסמיכה, סיכומים אלה התפשטו בכל רחבי העולם ואומצו על ידי כל לומדי הסמיכה החבדיים.
לאחר סיום שנת ה'קבוצה', נשאר בבית חיינו ללימודי [[סמיכה לרבנות]] וקיבל סמיכה מאת הרב לבקובסקי, בשנה שלאחריה שימש כראש הישיבה במכון ללימודי סמיכה בפורט לודרדייל פלורידה, שם הוציא לאור את הסיכומים על דיני הסמיכה, שהתפשטו בקרב לומדי הסמיכה החב"דיים{{מקור}}.


בסיומה של שנה זו, התחתן עם רעייתו מרת מוסי לבית לבנוני, התיישב ב[[כפר חב"ד]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] במשך קרוב לשבע שנים, שמהלכם קיבל 'סמיכה' לשמש כרב שכונה, ולאחריהם המשיך וקיבל הסמכה לרב עיר.
בסיומה של שנה זו, התחתן עם רעייתו מרת מוסי לבית לבנוני, התיישב ב[[כפר חב"ד]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] במשך קרוב לשבע שנים, שמהלכם קיבל 'סמיכה' לשמש כרב שכונה, ולאחריהם המשיך וקיבל הסמכה לרב עיר.


כבר כנער סייע בארגון סדרי פסח המוניים לישראלים בבוליביה, ביקר עשרות פעמים אצל אחיו המשמשים כשלוחי הרבי בקזחסטן וסייע להם לתקופות זמן קצובות, ארגן סדרי פסח וקייטנות, וכן התנדב לאורך שנים בשירות בתי הסוהר.
כבר כנער סייע בארגון סדרי פסח המוניים לישראלים בבוליביה, ביקר עשרות פעמים אצל אחיו המשמשים כשלוחי הרבי בקזחסטן וסייע להם לתקופות זמן קצובות, ארגן סדרי פסח וקייטנות, וכן התנדב לאורך שנים בשירות בתי הסוהר.


בשנת [[תשע"ה]] הוציא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה ביתן' את ספרו 'המתנה', ששופך אור על כל הלכות צדקה בשפה ברורה ונגישה, שהפך במהירות לרב מכר פופולארי שהגיע לעשרות אלפי בתי אב.
בשנת [[תשע"ה]] הוציא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה ביתן' את ספרו 'המתנה', שהפך לרב מכר פופולארי.


בשנת [[תשע"ח]] הצטרף לצוות ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] כמנהל המחלקה הרוחנית, והיה יד ימינו של ראש הישיבה שיחי' ועבר להתגורר בעיר.
בשנת [[תשע"ח]] הצטרף לצוות ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] כמנהל המחלקה הרוחנית, והיה יד ימינו של ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], לשם כך עבר להתגורר בעיר.


בתפקידו כמנהל המחלקה הרוחנית ייסד אסיפות קבועות בין כלל הרבנים בנגלה ובחסידות, פיתח מחדש את כל מערך התגבורים בישיבה והוסיף כעשרה אנשי צוות חדשים בכלל המחלקות, היה אחראי על הידוק ושיתוף פעולה בין כל האגפים השונים בישיבה, חיבר בין הפנימייה לזאל, סידר יחד עם הרבנים את הגדרות התפקיד, וייסד מערכה של אנשי צוות בראשות הרב נחמן לרנר והרב איסר שפרינגר שיוציאו לאור את שלחן ערוך המבואר ואת המאמרים המבוארים. יחד עם הרב יוסי דניאל ארגן מחדש את הכולל אברכים, נתן להם מקום בפני עצמם ודאג לתוכנית לימוד מסודרת ולהעמדת רב בעל יכולת לימודית מופלאה להפרות את הכולל.  
בתפקידו כמנהל המחלקה הרוחנית ייסד אסיפות קבועות בין כלל הרבנים בנגלה ובחסידות, פיתח מחדש את כל מערך התגבורים בישיבה והוסיף כעשרה אנשי צוות חדשים בכלל המחלקות, היה אחראי על הידוק ושיתוף פעולה בין כל האגפים השונים בישיבה, חיבר בין הפנימייה לזאל, סידר יחד עם הרבנים את הגדרות התפקיד, וייסד מערכה של אנשי צוות בראשות הרב [[נחמן לרנר]] והרב [[איסר שפרינגר]] שיוציאו לאור את שלחן ערוך המבואר ואת המאמרים המבוארים. יחד עם הרב [[יוסי דניאל]] ארגן מחדש את הכולל אברכים, נתן להם מקום בפני עצמם ודאג לתוכנית לימוד מסודרת ולהעמדת רב בעל יכולת לימודית מופלאה להפרות את הכולל.  


לכל אורך התפקיד ייחס חשיבות רבה לשאלת שאלות עומק, להצבת חזון מרחיק לכת, לא להסכים למצב קיים, ולמחוק את המילה "אי אפשר" מתוך הלקסיקון, השקיע רבות רבות בלמידת המערכת לעומק תוך שיתוף פעולה מתמיד עם כלל הרבנים ככל האפשר, ונתן עדיפות עליונה לשיפור התנאים של הרבנים בישיבה הן בגשמיות בכל המצטרך והן ברוחניות בנתינת כלים הכשרה וסיעורי מוחות תמידיים בין הוותיקים לחדשים, היה בין המייסדים של תוכנית שכר חדשה לישיבה ומימש תוכנית להרחבת המקום הגשמי של הרבנים. יחד עם הרבנים דאג להביא שלוחים ומדריכים תוך הקפדה לאפשר ולתת להם את כל הכלים שצריך ובהרחבה גדולה.
בתפקידו נתן עדיפות עליונה לשיפור התנאים של הרבנים בישיבה ובנתינת כלי הכשרה וסיעורי מוחות תמידיים בין הוותיקים לחדשים, היה בין המייסדים של תוכנית שכר חדשה לישיבה ומימש תוכנית להרחבת המקום הגשמי של הרבנים. יחד עם הרבנים דאג להביא שלוחים ומדריכים תוך הקפדה לאפשר ולתת להם את כל הכלים שצריך ובהרחבה גדולה.


החלום והחזון שהיו נר לרגליו היה לראות איך כל תלמיד ותלמיד עטוף במעטפת חינוכית חמה ואוהבת, ולראות שכל חברי המערכת מודע לכך, ועושה ככל האפשרי על מנת שתלמיד זה יהיה כבן יחיד אהוב ויקר.
ב[[תש]] סיים את תפקידו בישיבה.
 
בתש"פ סיים את תפקידו בישיבה, לאחר שלוש שנים שזכה לעבוד בצמוד לראש הישיבה ולקבל מאישיותו הנדירה אינספור פנינים במנהיגות.


==[[וידעת היום]]==
==[[וידעת היום]]==
הרב שניאור כהן מנהל ארגון וידעת היום, אשר הוקם על ידי ששה מרבני [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ומטרתו לתאם חברותות וירטואליות בגמרא מכל רחבי העולם. הרב שניאור זלמן כהן בראיון מיוחד לשבועון בית משיח הסביר כי הרעיון לבנות מיזם מותאם לאברכים של היום, הגיע מהתקופה בה עבד כמנהל המחלקה הרוחנית של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת יחד עם ראש הישיבה הרב יוסף יצחק וילישאנסקי. הארגון הקים תשתית טכנולוגית ייחודית, בה לומדים החברותות וכולל ביאורים ועזרים ייחודים ללומדים, במקביל הוקם אתר מיוחד המכוון את הרישום ומתאם את החברותות.
{{ערך מורחב|וידעת היום}}
 
הרב כהן הינו מנהל ארגון וידעת היום שמנגיש את לימודי הגמרא לכלל האוכלוסיה.
הכלים החדשניים שפותחו על ידי צוות וידעת היום בעזרת צוות מורחב של רבנים, מומחים, פסיכולוגים, ומפתחים מהשורה הראשונה מאפשרים לכל יהודי "לדבר תלמודית" בקלות: לקלוט את המבנה הייחודי לסוגיות גמרא, להבין את הלוגיקה ולהרגיש בנוח - כאילו קורא ספר שנכתב בתשפ"ג בעברית רגילה.
חלק בלתי נפרד מהמערכת הוא לימוד בחברותא. במערכת כל אחד יכול לאתר בעצמו בכל עת חברותא פנוי ומתאים לסגנון הרצוי, חברותא קבועה או חד פעמית, מכל מקום בעולם ובכל שעה.
 
*ביאור לפי קטעים. המיזם כולל מערך של שיעור והסברה על דפי הגמרא ובו ביאור כל הש"ס בשפה פשוטה ומובנת לכל אחד. בתחילה מובא קטע גמרא ואחריו הסבר של אותו קטע בעברית צחה וברורה ומלאה, וכך מסבירים ענין שלם בעברית רגילה.
*ביוגרפיות אישי התלמוד. כל אישיות המוזכרת בגמרא, מוסבר מיד אם זה תנא או אמורא, ובלחיצה אחת ניתן לקבל תמצית ביוגרפית של האישיות.
 
צוות וידעת היום:
*הרב שניאור זלמן כהן – לשעבר מנהל המחלקה הרוחנית ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)]] – משפיע ומגיד שיעור ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מחבר הספר [[ענינו של משיח]]
*הרב [[שלמה אזרף]] – מנהל ה[[מכון חסידי טכנולוגי]]
*הרב [[איסר שפרינגר]] - מגיד שיעור ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[אברהם קופצ'יק]]
*הרב [[שמריהו סגל]]
 
 
הקמת הארגון לוותה בפרסום בכל כלי התקשורת החב"דיים – [[בית משיח]], [[כפר חב"ד]], [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ועוד.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1357 - וידעת היום - מפעל החברותות הוירטואליות שהקימו רבני [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1357 - וידעת היום - מפעל החברותות הוירטואליות שהקים יחד עם רבנים מכלל הישיבות.
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2008 – סקירה מיוחדת על רבני [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובראשם הרב שניאור כהן, שהקימו את ארגון 'וידעת היום' שמטרתו לכבוש את העולם בלימוד התורה.
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2008 – סקירה מיוחדת על על ארגון 'וידעת היום' שמטרתו לכבוש את העולם בלימוד התורה.
*[https://chabad.info/ad-post/922530/ חב"ד אינפו - המהפכה הלימודית של וידעת היום]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[chabadnorthtelaviv.org.il/contents.asp?aid=133962 נתינה שלא מפסיקה]'''
*'''[chabadnorthtelaviv.org.il/contents.asp?aid=133962 נתינה שלא מפסיקה]'''
*[https://chabad.info/ad-post/922530/ המהפכה הלימודית של וידעת היום{{אינפו}}]
*'''[https://chabad.info/magazine/58173/ העיתונות מתלהבת מהספר 'מתנה']''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/58173/ העיתונות מתלהבת מהספר 'מתנה']''' {{אינפו}}
{{מיון רגיל:כהן, שניאור זלמן}}
{{מיון רגיל:כהן, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת לבנוני]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (1)]]

גרסה אחרונה מ־01:28, 31 באוקטובר 2024

הרב שניאור זלמן כהן

הרב שניאור זלמן כהן (נולד בד' אלול תשמ"ח, 1988) הוא איש חינוך וותיק, וסופר חסידי, ובעבר ניהל את המחלקה הרוחנית בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים לרב אשר לעמיל כהן ולמרת חנה יענטא, כבן זקונים במשפחה המונה 17 ילדים.

בהיותו בגיל 3 התמנה אביו לשמש כרב קהילת חב"ד בביתר, ועבר להתגורר בעיר.

בבחרותו למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ולקראת שנת הלימודים תשס"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר סיום שנת ה'קבוצה', נשאר בבית חיינו ללימודי סמיכה לרבנות וקיבל סמיכה מאת הרב לבקובסקי, בשנה שלאחריה שימש כראש הישיבה במכון ללימודי סמיכה בפורט לודרדייל פלורידה, שם הוציא לאור את הסיכומים על דיני הסמיכה, שהתפשטו בקרב לומדי הסמיכה החב"דיים[דרוש מקור].

בסיומה של שנה זו, התחתן עם רעייתו מרת מוסי לבית לבנוני, התיישב בכפר חב"ד, ונכנס ללמוד בכולל אברכים במשך קרוב לשבע שנים, שמהלכם קיבל 'סמיכה' לשמש כרב שכונה, ולאחריהם המשיך וקיבל הסמכה לרב עיר.

כבר כנער סייע בארגון סדרי פסח המוניים לישראלים בבוליביה, ביקר עשרות פעמים אצל אחיו המשמשים כשלוחי הרבי בקזחסטן וסייע להם לתקופות זמן קצובות, ארגן סדרי פסח וקייטנות, וכן התנדב לאורך שנים בשירות בתי הסוהר.

בשנת תשע"ה הוציא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה ביתן' את ספרו 'המתנה', שהפך לרב מכר פופולארי.

בשנת תשע"ח הצטרף לצוות ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת כמנהל המחלקה הרוחנית, והיה יד ימינו של ראש הישיבה הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, לשם כך עבר להתגורר בעיר.

בתפקידו כמנהל המחלקה הרוחנית ייסד אסיפות קבועות בין כלל הרבנים בנגלה ובחסידות, פיתח מחדש את כל מערך התגבורים בישיבה והוסיף כעשרה אנשי צוות חדשים בכלל המחלקות, היה אחראי על הידוק ושיתוף פעולה בין כל האגפים השונים בישיבה, חיבר בין הפנימייה לזאל, סידר יחד עם הרבנים את הגדרות התפקיד, וייסד מערכה של אנשי צוות בראשות הרב נחמן לרנר והרב איסר שפרינגר שיוציאו לאור את שלחן ערוך המבואר ואת המאמרים המבוארים. יחד עם הרב יוסי דניאל ארגן מחדש את הכולל אברכים, נתן להם מקום בפני עצמם ודאג לתוכנית לימוד מסודרת ולהעמדת רב בעל יכולת לימודית מופלאה להפרות את הכולל.

בתפקידו נתן עדיפות עליונה לשיפור התנאים של הרבנים בישיבה ובנתינת כלי הכשרה וסיעורי מוחות תמידיים בין הוותיקים לחדשים, היה בין המייסדים של תוכנית שכר חדשה לישיבה ומימש תוכנית להרחבת המקום הגשמי של הרבנים. יחד עם הרבנים דאג להביא שלוחים ומדריכים תוך הקפדה לאפשר ולתת להם את כל הכלים שצריך ובהרחבה גדולה.

בתש"פ סיים את תפקידו בישיבה.

וידעת היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – וידעת היום

הרב כהן הינו מנהל ארגון וידעת היום שמנגיש את לימודי הגמרא לכלל האוכלוסיה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שבועון בית משיח גיליון 1357 - וידעת היום - מפעל החברותות הוירטואליות שהקים יחד עם רבנים מכלל הישיבות.
  • שבועון כפר חב"ד גיליון 2008 – סקירה מיוחדת על על ארגון 'וידעת היום' שמטרתו לכבוש את העולם בלימוד התורה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]