אריה ארליך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(סדר, מחיקת כפילויות) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:וובר2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה ארליך ב[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית כנסת חב"ד במאה שערים]], [[תשע"א]]]] | [[קובץ:וובר2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה ארליך ב[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית כנסת חב"ד במאה שערים]], [[תשע"א]]]] | ||
ר' '''פנחס אריה לייב ארליך-וובר''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא עיתונאי וסופר חב"די, המשמש כעורך | ר' '''פנחס אריה לייב ארליך-וובר''' מוכר בשם 'אריה ארליך', (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא עיתונאי וסופר חב"די, המשמש כעורך מגזין השבועון החרדי 'משפחה'. | ||
[[קובץ:א ארליך.jpg|ממוזער|אריה ארליך בעבודתו כעיתונאי (תשפ"ג)]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשכונת בתי אונגרין ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תשמ"ז]] לאביו הרב [[עידו וובר]]. את | נולד בשכונת בתי אונגרין ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תשמ"ז]] לאביו הרב [[עידו וובר]]. את שנות ילדותו בילה בצל ה[[משפיע]] החסידי הנודע ר' [[משה וובר]] שהיה רבו המובהק של אביו הרב [[עידו וובר]]. | ||
בצעירותו למד בישיבת 'נזר התורה' ובישיבת חב"ד | בצעירותו למד בישיבת 'נזר התורה' ובישיבת חב"ד ב[[בני ברק]], אז החל את דרכו הספרותית בכתיבת מאמרים וטורים ל[[שבועון כפר חב"ד]] תחת שמות עט שונים. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אפרת בתו של ר' דניאל כהן מ[[צפת]], קבע את מגוריו ב[[ביתר עילית]], | לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אפרת בתו של ר' דניאל כהן מ[[צפת]], קבע את מגוריו ב[[ביתר עילית]], נמנה עם מתפללי בית כנסת חב"ד אוהב ישראל בביתר עלית. משמש כמגיד שיעור בבתי כנסת שונים בביתר עילית, וכבעל קורא בבית הכנסת בו מתפלל. | ||
=== עיתונות === | |||
לאחר החתונה, החל בעבודה עיתונאית כעורך באתר החרדי 'בחדרי חרדים', ובהמשך החל לשדר תכנית שבועית ברדיו 'קול חי' יחד עם עמיתו ר' שמעון ברייטקופף. | |||
בשנת [[תשס"ט]] צורף לצוות עיתון 'משפחה', וכשלוש שנים לאחר מכן מונה כסגן עורך בעיתון. בשנת [[תש"פ]] מונה ארליך לכהן כעורך המגזין של עיתון משפחה. | בשנת [[תשס"ט]] צורף לצוות עיתון 'משפחה', וכשלוש שנים לאחר מכן מונה כסגן עורך בעיתון. בשנת [[תש"פ]] מונה ארליך לכהן כעורך המגזין של עיתון משפחה. | ||
בשנת [[תשפ"ג]] בסיום ראיון שערך עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס מר אהרון ברק, הצליח להשפיע עליו [[הנחת תפילין|להניח תפילין]], על אף עמדותיו, דבר שעורר ענין ציבורי רחב מאוד והתפרסם בכלי התקשורת בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/143296 מרגש: העיתונאי החב"די הניח תפילין לשופט בדימוס] {{COL}} {{*}} [https://chabad.info/video/888552/ מאחורי הראיון הסוער שהסתיים בהנחת התפילין מרגשת] {{אינפו}}}}. | |||
בשנת [[תשע"ו]] הוציא לאור את הספר "עבדי משה", המתאר את חייו של המשפיע | ===ספריו=== | ||
בשנת [[תשע"ו]] הוציא לאור את הספר "עבדי משה", המתאר את חייו של המשפיע הרב [[משה וובר]], במחיצתו גדל. | |||
בשנת [[תשע"ז]] הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' [[יוסי אליטוב]] והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "ברגע האמת" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של [[הרבי]] בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך במהירות לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר' | בשנת [[תשע"ז]] הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' [[יוסי אליטוב]] והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "[[ברגע האמת]]" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של [[הרבי]] בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך במהירות לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר'. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/141410 כל מה שלא ידעתם על איש התקשורת אריה ארליך]''' {{COL}} תשרי תשפ"ג | *'''[https://col.org.il/news/141410 כל מה שלא ידעתם על איש התקשורת אריה ארליך]''' {{COL}} תשרי תשפ"ג | ||
*'''[https://chabad.info/video/888552/ כתבה אודות ההנחת תפילין לאהרון ברק]''' {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ארליך, אריה}} | {{מיון רגיל:ארליך, אריה}} | ||
גרסה אחרונה מ־08:01, 24 ביוני 2024
ר' פנחס אריה לייב ארליך-וובר מוכר בשם 'אריה ארליך', (יליד שנת תשמ"ז, 1987) הוא עיתונאי וסופר חב"די, המשמש כעורך מגזין השבועון החרדי 'משפחה'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשכונת בתי אונגרין בירושלים בט"ז אלול תשמ"ז לאביו הרב עידו וובר. את שנות ילדותו בילה בצל המשפיע החסידי הנודע ר' משה וובר שהיה רבו המובהק של אביו הרב עידו וובר.
בצעירותו למד בישיבת 'נזר התורה' ובישיבת חב"ד בבני ברק, אז החל את דרכו הספרותית בכתיבת מאמרים וטורים לשבועון כפר חב"ד תחת שמות עט שונים.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אפרת בתו של ר' דניאל כהן מצפת, קבע את מגוריו בביתר עילית, נמנה עם מתפללי בית כנסת חב"ד אוהב ישראל בביתר עלית. משמש כמגיד שיעור בבתי כנסת שונים בביתר עילית, וכבעל קורא בבית הכנסת בו מתפלל.
עיתונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר החתונה, החל בעבודה עיתונאית כעורך באתר החרדי 'בחדרי חרדים', ובהמשך החל לשדר תכנית שבועית ברדיו 'קול חי' יחד עם עמיתו ר' שמעון ברייטקופף.
בשנת תשס"ט צורף לצוות עיתון 'משפחה', וכשלוש שנים לאחר מכן מונה כסגן עורך בעיתון. בשנת תש"פ מונה ארליך לכהן כעורך המגזין של עיתון משפחה.
בשנת תשפ"ג בסיום ראיון שערך עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס מר אהרון ברק, הצליח להשפיע עליו להניח תפילין, על אף עמדותיו, דבר שעורר ענין ציבורי רחב מאוד והתפרסם בכלי התקשורת בכל רחבי הארץ[1].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"ו הוציא לאור את הספר "עבדי משה", המתאר את חייו של המשפיע הרב משה וובר, במחיצתו גדל.
בשנת תשע"ז הוציא לאור (כעורך שותף, יחד עם עמיתו לעבודה ר' יוסי אליטוב והסופר והעיתונאי שלום ירושלמי), את הספר "ברגע האמת" החושף את עומק המעורבות המפתיעה של הרבי בתהליכי קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הספר הפך במהירות לרב מכר ונמכר בישראל בעשרות אלפי עותקים. הספר יצא לאור בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן דביר'.
