חיים מאיר גרליק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: קישור) |
(←תולדות חיים: הוספתי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת רבקה לאה בת הרב משה ריבלין. | בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת רבקה לאה בת הרב משה ריבלין. | ||
היה [[שוחט ובודק]] ומשלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] באזורים מרוחקים ב[[רוסיה]] הסובייטית, על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] במחתרת ובהיחבא. | היה [[שוחט ובודק]] ומשלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] באזורים מרוחקים ב[[רוסיה]] הסובייטית, על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] במחתרת ובהיחבא, ביניהם גם ערים במדינת קזחסטן ועמד בקשר וביקורים אצל אביו של הרבי ר' לויק באלמא אטא. | ||
באותו תקופה ביקש לעלות לארץ ישראל וביקש רשות מ[[אדמו"ר הריי"צ]], הרבי שאל אותו על דבר דעתה של אשתו, כשענה בחיוב שאלו הרבי לדעת ילדיו, הרב גרליק הלך לביתו ושאל את בתו הדסה שהייתה אז כבת ארבע, הדסה הסכימה בשמחה. אחרי זה שאל את בתו יוכבד שהייתה אז כבת שנה שמצידה הניעה בראשה בשלילה. כשחזר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר לו הרבי, שלא יסע, מצד שליחותו במדינת קרים, כדי שלא ישאיר את יהודי קרים ללא רב (מנהיג), וברכו באריכות ימים, וגם הבטיח לו הרבי שיקבר בהר הזיתים. | באותו תקופה ביקש לעלות לארץ ישראל וביקש רשות מ[[אדמו"ר הריי"צ]], הרבי שאל אותו על דבר דעתה של אשתו, כשענה בחיוב שאלו הרבי לדעת ילדיו, הרב גרליק הלך לביתו ושאל את בתו הדסה שהייתה אז כבת ארבע, הדסה הסכימה בשמחה. אחרי זה שאל את בתו יוכבד שהייתה אז כבת שנה שמצידה הניעה בראשה בשלילה. כשחזר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר לו הרבי, שלא יסע, מצד שליחותו במדינת קרים, כדי שלא ישאיר את יהודי קרים ללא רב (מנהיג), וברכו באריכות ימים, וגם הבטיח לו הרבי שיקבר בהר הזיתים. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גורליק]] | [[קטגוריה:משפחת גורליק (1)]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:33, 6 בפברואר 2024
הרב חיים מאיר גרליק (תרנ"ה - כ"ז שבט תשל"ו) היה מחנך חסידי בעל שיעור קומה, שעסק בהפצת יהדות בשליחות הרבי בחבל קרים שברוסיה, ולאחר יציאתו - בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ה בעיירא בינדא (בוידא), לאביו הרב בן ציון גורליק ולאמו מרת אסתר מיניה עטל.
בגיל 7 התייתם מאביו, ובצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, אליה הגיע בעקבות אחיו יהודה אריה לייב.
לימים סיפר על ימיו הראשונים ב'תומכי תמימים' במחיצתו של אדמו"ר מוהרש"ב:
"בהיותי נער צעיר הגעתי לראשונה לליובאוויטש לרבי הרש"ב נשארתי עומד על מקומי בלי לנוע. הרבי התחיל להתפלל, לאט ובניגון לבבי, וקול תפילתו הערבה חדרה ללבי לב של נער יתום. ההתפעלות העמוקה שאפפה אותי שעה ששמעתי את צלילי ניגוניו של הרבי בעת התפילה, נשארה חקוקה בזיכרוני זמן רב לאחר מכן. באותה שעה גמרה בלבי ההחלטה – זהו המקום הכי קדוש והכי טהור בעולם! מרוב עייפותי התקרבתי לאחד השולחנות ונרדמתי לידו, כשהתפילה הנעימה נשמעת באוזני ונספגה בזיכרוני לכל ימי חיי".
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת רבקה לאה בת הרב משה ריבלין.
היה שוחט ובודק ומשלוחי אדמו"ר הריי"צ באזורים מרוחקים ברוסיה הסובייטית, על מנת להפיץ יהדות במחתרת ובהיחבא, ביניהם גם ערים במדינת קזחסטן ועמד בקשר וביקורים אצל אביו של הרבי ר' לויק באלמא אטא.
באותו תקופה ביקש לעלות לארץ ישראל וביקש רשות מאדמו"ר הריי"צ, הרבי שאל אותו על דבר דעתה של אשתו, כשענה בחיוב שאלו הרבי לדעת ילדיו, הרב גרליק הלך לביתו ושאל את בתו הדסה שהייתה אז כבת ארבע, הדסה הסכימה בשמחה. אחרי זה שאל את בתו יוכבד שהייתה אז כבת שנה שמצידה הניעה בראשה בשלילה. כשחזר לאדמו"ר הריי"צ אמר לו הרבי, שלא יסע, מצד שליחותו במדינת קרים, כדי שלא ישאיר את יהודי קרים ללא רב (מנהיג), וברכו באריכות ימים, וגם הבטיח לו הרבי שיקבר בהר הזיתים.
בזמן מלחמת העולם השנייה היגר לטשקנט שם עסק בהוראה והעמיד תלמידים רבים בכשרונותיו הפדגוגיים.
בשנת תש"ו יצא את רוסיה ביציאה הגדולה, ועלה לארץ ישראל, בעלותו ארצה התגורר בכפר חב"ד ועסק בחינוך והוראה, ובמקביל הסתכן על מנת לבצע תיקונים והגהות בספרי תורה ביישובים וקיבוצים תוך שהוא מסכן את נפשו ומקדיש לכך שעות על גבי שעות מזמנו הפרטי.
נפטר בכ"ז שבט תשל"ו ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים שבירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב גרשון מענדל גרליק - שליח הרבי ורבה של העיר מילאנו שבאיטליה.
- הרב בן ציון גרליק.
- בנותיו
- מרת הדסה אשת ר' יוסף פרמן.
- מרת יוכבד זלמנוב. אשת ר' ישראל יצחק