שלמה פריידס: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אהלי שם (גוטליב) עמ' 41. | *אהלי שם (גוטליב) עמ' 41. | ||
*ישראל גוטמן, | *הרב ישראל גוטמן, "מעט אודות החסיד ר' שלמה פריידס", בתוך '''[[הערות וביאורים]]''', גליון א'קצח (ש"פ בהעלותך תשפ"א), עמ' 71-80 ([http://www.haoros.com/download.asp?kovetzID=1198&ext=pdf להורדה]) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]] | [[קטגוריה:אישים בשקלוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023
הרב שלמה פריידס[1] מהעיר שקלוב, היה חסיד של אדמו"ר הזקן.
הי' חתנו של הרב מרדכי בן הרב אליעזר צייטליש, חתן הרב צבי הירש צייטליש, אב הרב יהושע צייטליש.
בי"ד מרחשון תקפ"ה השיא לבתו את הרב יהודה לייב בנו של הצמח צדק.
אצל אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שלמה פריידעס היה מחסידי רבינו אדמו"ר הזקן הגדולים. כשנסע רבינו בערי פולין נסע גם הוא עמו בצוותא עם הר"ר פנחס שקלאווער והי' עמו אצל הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזבוז.[2] הצטיין בכתיבת המאמרי חסידות ששמע מאדמו"ר הזקן בדיוק נמרץ. כתב כארבעים ביכלאך שכללו אלפי מאמרים. בעת חתונת בתו עם המהרי"ל, העניק למחותנו אדמו"ר הצמח צדק בתור נדוניה את כל הביכלאך, הצמח צדק הגיה והוסיף על כל המאמרים, וחלקם הודפסו בספרי החסידות[3].
אצל אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שלמה פריידעש היה מסביר נפלא. היה מנגד על אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר האמצעי אמר שמשלמה לא רצה ליטול כחו בהסברה כדי שיהיה הענין של דקות ההסברה (כי היה מסביר נפלא). ר' שלמה פריידעש היה גם מראה מופתים, עד שאדמו"ר האמצעי היה אומר: רצונך במופת - לך לשלמה.[4] היה כפוף לאדמו"ר האמצעי ומאוהביו אך לא היה מקושר כל כך.[5]
מאסר אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן נשארו 35,000 רובלים, שאספו לדמי מעמד למען שיפוץ ושיקום בית הרב שנשרף כליל לאחר בריחת אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליון. אדמו"ר האמצעי מינה את החסידים ר' פנחס רייזעס, ר' שלמה פריידס ור' זלמן רייזעס, שלושתם משקלוב, לחלק את הכסף הנותר בין צאצאי אדמו"ר הזקן. בעקבות מעורבתו של ר' שלמה פריידס בכספי המעמד, בעת שנאסר אדמו"ר האמצעי[6] נאסר גם ר' שלמה.
ר' שלמה נלקח לחקירה בה' מר חשוון בויטבסק יחד עם ר' אהרון מסטרשלא ושני החסידים הנוספים, והשתחרר רק בחודש טבת[7].
מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרש"ג סיפר "שראה בענין עסק החסידות מר"ש פריידעס שבחסידות יש ב' ענינים: הא' ביאור סודות ורזין דאורייתא שזה יש בקבלה, והב' ענין אחדות הוי' שלא נזכר מזה בקבלה".[8]
אצל אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שלמה פנה לאדמו"ר הצמח צדק בשאלה אודות פחדים והמרה שחורה שיש לו. הרבי השיב לו באריכות על פי נגלה, קבלה וחסידות שעליו להסיח דעתו מזה, אך אם ירצה לקיים מצות הדאגה יתן לה מקומה הראוי לה - בלימוד התורה כמו שנאמר "אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו", ובנתינת צדקה יסיר מעליו כל הקטרוגים.[9]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' יוסף אליעזר.
- בנו הרב שלמה פריידעש, רב בלאדי, ובשנת תרנ"ט בערך התקבל כרב בעיירה בעליניץ פלך מוהילוב[10], ולאחר מכן כיהן כרב בוויטבסק. מחבר ספרי "כרם חמד". (נדפסו בחייו בוילנא תרכ"ז-תרל"א). מביא בספרו כרם חמד ח"ב בסופו מלקו"ת לאדמו"ר הזקן. נכד הרב אהרן ליפשיץ אב"ד בעליניץ)[11].
- בנו הגביר ר' שמואל גר בדווינסק.
- בנו ר' יוסף אליעזר (נולד תרט"ו) רב בהאדיץ.
חתניו:
- יהודה לייב שניאורסון בנו השני של אדמו"ר הצמח צדק.
- ר' נחום טוביה מפירטין.
- ר' שלמה זלמן פאפירין רב של וליז', ליעפלי וקריסלבה.
נכדיו:
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אהלי שם (גוטליב) עמ' 41.
- הרב ישראל גוטמן, "מעט אודות החסיד ר' שלמה פריידס", בתוך הערות וביאורים, גליון א'קצח (ש"פ בהעלותך תשפ"א), עמ' 71-80 (להורדה)
הערות שוליים
- ↑ לפעמים מכונה פריידיש פריידין או פרידמן (מאסר וגאולת אדה"א ע כ"א הערה 18).
- ↑ בית רבי ח"א פכ"ו.
- ↑ בית רבי דף ע"א ע' א'.
- ↑ על פי רשימות היומן, קיץ תרצ"ה עמ' שפג
- ↑ בית רבי ח"א פכ"ו.
- ↑ שאירע בעקבות הלשנת שווא שגדולי החסידים ובראשם אדמו"ר האמצעי סוחטים את חסידיהם בדמי מעמד ומשתלטים על קהילות בכוח הזרוע.
- ↑ מאסר אדה"א ע' ז-ט.
- ↑ תורת שלום - ספר השיחות עמ' 256.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק, אגרות טו, טז.
- ↑ ראה מכתבו להרב משה נחום ירושלימסקי נדפס בבאר משה חלק ב, מכון ירושלים תשס"ג עמ' יב.
- ↑ ראה ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש בעריכת הרבי עמ' 64 אודות ר' אהרן בעליניצער. ובהערות המהדיר מהדורת קה"ת תשנ"ז בסוף הספר.
- ↑ קרוי על שמו של אדמו"ר הזקן וסביו.