רבי קהת הכהן מוועריש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בהמשך, הפך לתלמידו ושמשו הקרוב של הבעל שם טוב, והיה נשלח על ידו למשימות החשובות ביותר. באחד המקומות הוא מתואר כ"שליח מיוחס ומכובד"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58822&st=&pgnum=201 ספר הזכרונות פרק קד].}}. | בהמשך, הפך לתלמידו ושמשו הקרוב של הבעל שם טוב, והיה נשלח על ידו למשימות החשובות ביותר. באחד המקומות הוא מתואר כ"שליח מיוחס ומכובד"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58822&st=&pgnum=201 ספר הזכרונות פרק קד].}}. | ||
במסורת החסידית שמו נקשר בשליחויות רבות להצלת יהודים שנקלעו למיצר וכן לפעולותיו של הבעל שם טוב להחזקת הצדיקים הנסתרים. פעם אחת שלח אותו הבעש"ט להיות [[בעל תוקע]] ב[[ראש השנה]] אצל המגיד ממעזריטש | במסורת החסידית שמו נקשר בשליחויות רבות להצלת יהודים שנקלעו למיצר וכן לפעולותיו של הבעל שם טוב להחזקת הצדיקים הנסתרים. פעם אחת שלח אותו הבעש"ט להיות [[בעל תוקע]] ב[[ראש השנה]] אצל המגיד ממעזריטש{{הערה|{{אוצר החכמה|2=הילולא קדישא עמ' ס"ד|3=612563|עמוד=63}}.}}. ב{{ה|גניזה החרסונית}} ישנם כמה מכתבים המיוחסים לבעל שם טוב ובהם אזכורים של רבי קהת בתארים מפליגים{{הערה|{{אוצר החכמה||אור החכמה|603896|ירושלים תשע"ו, עמ' ד'||עמוד=46}}.}}. | ||
רבי קהת התיישב בוריאז' (המכונה '''וועריש''') הסמוכה לעיירה בעלזא, שם הקים בית מדרש בהנהגתו. | רבי קהת התיישב בוריאז' (המכונה '''וועריש''') הסמוכה לעיירה בעלזא, שם הקים בית מדרש בהנהגתו. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
רבי קהת מופיע ב[[צוואה|צוואתו של הבעל שם טוב]] כחלק מהעשרה שציין בשמותיהם שיתעסקו עמו הם בלבד לאחר פטירתו{{הערה|ספר התולדות חלק ב' עמוד 771.}}. | רבי קהת מופיע ב[[צוואה|צוואתו של הבעל שם טוב]] כחלק מהעשרה שציין בשמותיהם שיתעסקו עמו הם בלבד לאחר פטירתו{{הערה|ספר התולדות חלק ב' עמוד 771.}}. | ||
אחר פטירת הבעל שם טוב היה לתלמידו של [[רבי לייב שרה'ס]] שנמנה אף הוא על חבורת הצדיקים הנסתרים, ולפי חלק מהמסורות נסע גם להסתופף בצילו של [[ | אחר פטירת הבעל שם טוב היה לתלמידו של [[רבי לייב שרה'ס]] שנמנה אף הוא על חבורת הצדיקים הנסתרים, ולפי חלק מהמסורות נסע גם להסתופף בצילו של [[המגיד ממעזריטש]]{{הערה|כן מובא בהקדמה לספר שלמי יו"ט מרבי שלמה יו"ט ליפא פאלאק, ברוקלין תשנ"ה, בלי ציון מקור.}} וכן אצל [[פנחס מקוריץ|רבי פנחס שפירא מקוריץ]]{{הערה|כן מובא בספר זכרון טוב נעשכיז, בערך ענייני מאכל ושינה אות י' בשם [[רבי יצחק מנשכיז|רבי יצחק מנעשכיז]], ומשם באמרי פנחס השלם עמוד תנ"ט ובהערה קע"א.}}. | ||
אחר פטירת רבי לייב שרה'ס ב[[ד' באדר]] [[ה'תקנ"א|תקנ"א]] עברו אליו שניים מתלמידיו - רבי אורי פייבל מדובענקא, ורבי יצחק אשכנזי מ[[לבוב]]. | אחר פטירת רבי לייב שרה'ס ב[[ד' באדר]] [[ה'תקנ"א|תקנ"א]] עברו אליו שניים מתלמידיו - רבי אורי פייבל מדובענקא, ורבי יצחק אשכנזי מ[[לבוב]]. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
* {{אוצר החכמה|הרב מנחם מנדל ויז'ניצר|קובץ נחלת צבי|195983|ניסן תשע"ג|עמוד=45}}. | * {{אוצר החכמה|הרב מנחם מנדל ויז'ניצר|קובץ נחלת צבי|195983|ניסן תשע"ג|עמוד=45}}. | ||
* {{אוצר החכמה|2=אור החכמה|3=603896|4=בהקדמת הספר הערות ג' וד'|עמוד=44}}. | * {{אוצר החכמה|2=אור החכמה|3=603896|4=בהקדמת הספר הערות ג' וד'|עמוד=44}}. | ||
* {{אוצר החכמה|הריי"צ מליובאוויטש|רשימות דברים|84732|עמוד=23}}. | * {{אוצר החכמה|הריי"צ מליובאוויטש|רשימות דברים|84732|עמוד=23}}. | ||
* {{אוצר החכמה|רבי מרדכי חיים סלונים|גנזי צדיקים עמ' קכ"ד|626563|עמוד=125}}. | * {{אוצר החכמה|רבי מרדכי חיים סלונים|גנזי צדיקים עמ' קכ"ד|626563|עמוד=125}}. | ||
גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024
רבי קהת הכהן מוועריש היה צדיק נסתר מראשוני תלמידי הבעל שם טוב, שקודם לכן עוד היה ממקושרי רבי אדם בעל שם וחברו המובהק ושמשו של מורנו הבעל שם טוב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי קהת היה לערך בן גילו של הבעל שם טוב, ונמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים עוד בזמן שהונהגה על ידי רבי אדם בעל שם.
על אף שרבי קהת מוזכר רבות במסורת החסידית, לא נותרו בידינו פרטים ביוגרפיים אודות הולדתו, הוריו, אשתו או בניו של רבי קהת, מלבד זאת ששם אמו היה שיינדל[1].
נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים עוד קודם להצטרפותו של הבעל שם טוב, וברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ הוא מופיע בצורה מובלטת יותר משאר חבורת הצדיקים הנסתרים, ברשימה אחת יחד עם הבעלי שם שפעלו קודם להתגלות הבעל שם טוב[2].
בספר הזכרונות מסופר כיצד בתחילת הצטרפותו של הבעל שם טוב לחבורת הצדיקים הנסתרים, כאשר הציע על דרכי פעולותיהם, גיבש רבי אדם בעל שם חבורה מצומצמת של ארבעה אנשים שכללה אותו עצמו, את הבעל שם טוב, את רבי מרדכי הצדיק הנסתר ואת רבי קהת, ויחד הם גיבשו את דרכי הפעולה על פי הצעותיו של הבעל שם טוב[3].
בהמשך, הפך לתלמידו ושמשו הקרוב של הבעל שם טוב, והיה נשלח על ידו למשימות החשובות ביותר. באחד המקומות הוא מתואר כ"שליח מיוחס ומכובד"[4].
במסורת החסידית שמו נקשר בשליחויות רבות להצלת יהודים שנקלעו למיצר וכן לפעולותיו של הבעל שם טוב להחזקת הצדיקים הנסתרים. פעם אחת שלח אותו הבעש"ט להיות בעל תוקע בראש השנה אצל המגיד ממעזריטש[5]. בגניזה החרסונית ישנם כמה מכתבים המיוחסים לבעל שם טוב ובהם אזכורים של רבי קהת בתארים מפליגים[6].
רבי קהת התיישב בוריאז' (המכונה וועריש) הסמוכה לעיירה בעלזא, שם הקים בית מדרש בהנהגתו.
עוד בתקופת הבעל שם טוב היה בידידות קרובה עם המגיד ממעזריטש, ובאחד ממכתבי הגניזה החרסונית כותב המגיד לבעל שם טוב אודותיו שהוא נחלש במאוד עד שאינו יכול ללמוד כלום מעצמו במשך היום ורק בזמן שנתו מידי לילה מגיד 'מגיד' ולומד עמו, וששלח לו גארטל של הבעל שם טוב כסגולה שיחזק אותו, ובמכתב זה מכנהו המגיד "ידיד השם וידיד נפשנו, הרב הגאון"[7].
רבי קהת מופיע בצוואתו של הבעל שם טוב כחלק מהעשרה שציין בשמותיהם שיתעסקו עמו הם בלבד לאחר פטירתו[8].
אחר פטירת הבעל שם טוב היה לתלמידו של רבי לייב שרה'ס שנמנה אף הוא על חבורת הצדיקים הנסתרים, ולפי חלק מהמסורות נסע גם להסתופף בצילו של המגיד ממעזריטש[9] וכן אצל רבי פנחס שפירא מקוריץ[10].
אחר פטירת רבי לייב שרה'ס בד' באדר תקנ"א עברו אליו שניים מתלמידיו - רבי אורי פייבל מדובענקא, ורבי יצחק אשכנזי מלבוב.
רבי יהושע רוקח מבעלז העיד עליו בשם הבעל שם טוב שהיה 'כהן מיוחס' וממנו עד אהרן הכהן לא נמצא שום פסול[11]. בעקבות אמירה זו רבים מחסידי בעלזא מקפידים לערוך פדיון הבן אצל צאצאי רבי קהת.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, רבי נפתלי - מחבורת הצדיקים הנסתרים בתקופת רבי אדם בעל שם שהכיר בנערותו גם את רבי יואל בעל שם. למדן מופלג, עובד ה' ואוהב הבדידות.
- אחיינו, רבי זלמן מלוצק, בן אחיו רבי נפתלי
בין צאצאיו;
- ר' חיים נטע כ"ץ מלונדון, מזקני חסידי בעלזא
- הרב הרב שמאי קהת גרוס - דיין בבד"ץ מחזיקי הדת, מחשובי הפוסקים בירושלים ובחסידות בעלז. מחבר שו"ת שבט הקהתי
- ר' שמואל הכהן פרידמן - מחסידי סאטמאר בארה"ב, ומשב"ק
- ר' אברהם שמחה פרידמן - מחסידי סאטמר בארה"ב
ניגון תפילת ערבית של ראש השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן) |
הנעימה בה נוהגים רבותינו נשיאינו להתפלל את תפילת ערבית בליל ראש השנה, התפילה הראשונה של השנה, הוא ניגון דביקות ט' המופיע בספר הניגונים, שנוגן בפעם הראשונה על ידי הבעל שם טוב לאחר שרבי קהת סיפר לו שיחה ששמע בין שני סוחרים בשוק[12].
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי אורי שרגא פייבל מדובענקא - מחבר הספר 'אור החכמה'
- רבי יצחק אשכנזי מלבוב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל יעקב קלפהולץ, ספר ל"ו צדיקים נסתרים חלק א' עמ' כה, וחלק ב' עמ' לו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנחם מנדל ויז'ניצר, קובץ נחלת צבי, ניסן תשע"ג, באתר אוצר החכמה.
- אור החכמה, בהקדמת הספר הערות ג' וד', באתר אוצר החכמה.
- הריי"צ מליובאוויטש, רשימות דברים, באתר אוצר החכמה.
- רבי מרדכי חיים סלונים, גנזי צדיקים עמ' קכ"ד, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ ספר התולדות חלק ב' עמוד 768.
- ↑ הוספות לכתב שם טוב.
- ↑ https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58822&st=&pgnum=179 ספר הזכרונות פרק צט].
- ↑ ספר הזכרונות פרק קד.
- ↑ הילולא קדישא עמ' ס"ד, באתר אוצר החכמה.
- ↑ אור החכמה, ירושלים תשע"ו, עמ' ד', באתר אוצר החכמה.
- ↑ ספר התולדות חלק ב' עמוד 767.
- ↑ ספר התולדות חלק ב' עמוד 771.
- ↑ כן מובא בהקדמה לספר שלמי יו"ט מרבי שלמה יו"ט ליפא פאלאק, ברוקלין תשנ"ה, בלי ציון מקור.
- ↑ כן מובא בספר זכרון טוב נעשכיז, בערך ענייני מאכל ושינה אות י' בשם רבי יצחק מנעשכיז, ומשם באמרי פנחס השלם עמוד תנ"ט ובהערה קע"א.
- ↑ אוצר מאמרים, מאמר פט: היודעים אתם עם מי אתם משתדכים? הלא המחותן הוא נכד הרה"ק ר' קהת הכהן מווארש זצ"ל, שהבעש"ט אמר עליו, ווען משיח זאל יעצט קומען האבן מיר שוין א כהן, פון איהם ביז אהרן הכהן איז נישטא קיין פגם, והוסיף: "זאלסט נישט מיינען א גראבע פגם, נאר אפילו א פגם פון קוקען אין שפיגל איז אויך נישטא".
- ↑ ספר הניגונים עמוד מו. שיחת ליל ראש השנה תש"ב.