כדורגל – הבדלי גרסאות

==המשחק במקורות==

האמנם אף אחד מכל אלו שדנו בזה – לא עלה בדעתו ספק שאפשר שפרס השייך למבצע חב"ד ו[[אדמו"ר הזקן]] – אפשר להיות אופניים וסוכריות וכו' אבל לא כדור רגל"'''...

בהתוועדות מוצאי שבת פרשת שמיני [[תשל"ט]], התבטא הרבי ביחס לגופים מסויימים שמהעומדים בראשם גם יהודים שלא למדו תורה מימיהם, אך מתיימרים לפסוק דינים היפך התורה והשולחן-ערוך, ובין השאר אמר אודות אחד מהם: "בין התוארים המוענקים לאותו אדם – שבעת יושבו על ספסל הלימודים ב[[אוניברסיטה]] הצליח במיוחד במשחק ה'פוטבאל': בשעה שהיו צריכים לבעוט (כפי שזה מכונה) בכדור לגרום לו להיכנס למקום הראוי לו – היה הוא זה שהצטיין בכך, ולא רק ברגלו הימנית אלא גם ברגל שמאל, וככל הפרטים שבדבר!".

"אחרי שהילד לומר תורה ורוצה ללכת לשחק בכדור, והוא אכן הולך לשחק בכדור – הדרך איננה להכות אותו, עד שהוא לא ירצה לשחק בכדור. אלא הדרך היא, כפי ש[[הרמב"ם]] אומר, שצריך להיות 'חנוך לנער על פי דרכו', ו'ימין מקרבת' . . היות והילד בטבעו רוצה לשחק בכדור, יש להסביר לו ולפעול עליו, שמשחק הכדור גופא – יהיה 'לשם שמים'.

ולכן, לא שוללים את העניין של משחק הכדור, אלא מסבירים לו שהוא צריך להיות לשם שמים, היות וכך אמר הדוקטור, שלצורך בריאות הגוף יש צורך להתרוצץ, לכן עושים זאת.

ודווקא כאשר ישנה ההנהגה של 'חנוך לנער על פי דרכו', ולא שוללים ממנו את הרצון לשחק בכדור, אלא פועלים, שאצל הילד עצמו יהיה הדבר לשם שמיים – או אז, 'גם כי יזקין לא יסור ממנו'.

לקראת סיום השיחה אמר הרבי: "[המדובר אודות] כדורגל, אין הכוונה שהשומעים שי' ילכו להתעניין כיצד משחקים ב'פוטבאל'; מי שעושה כן – אינו אלא קטן בדיעות וטיפש שבטיפשים, שכן אם ישנה אפשרות לנצל את הזמן ללימוד תורה ולקיים מצוות, ותמורת זאת הולכים לשחק ב'כדור' – אין זו אלא טיפשות הכי גדולה!

כוונת המדובר, מכיוון שמדובר בילדים (בגיל או בדעת) שעדיין אינם מבינים את היוקר אשר ישנו בלימוד 'כסדר' [=כל הזמן] תורה, והולכים לשחק ב'כדור' – נדרש "חנוך לנער על-פי דרכו" ו"ימין מקרבת", ועל המחנכים לנצל את ה"אותיות המתאימות" וליטול את הרעיון המדובר ולהלבישו בסגנון ברור מתאים לילדים.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]