תורת מנחם תפארת לוי יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תיקנתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(עדכון) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
סגנון ביאוריו של רבי לוי יצחק הינו קשה במיוחד להבנה, דבר הנובע ממספר גורמים, החל מהתוכן העמוק העוסק בסודות של ספר הזוהר ותורת הקבלה, וכלה בכך שהערותיו נכתבו בהערות קצרות וברמזים דקים. דבר נוסף המקשה על הבנתם הוא העובדה שההערות נכתבו תוך ייסורים קשים ובתנאי רעב, כשהיה צורך במאמץ מיוחד כדי להשיג דיו לכתיבה, וממילא הדברים נכתבו בקיצור נמרץ. | סגנון ביאוריו של רבי לוי יצחק הינו קשה במיוחד להבנה, דבר הנובע ממספר גורמים, החל מהתוכן העמוק העוסק בסודות של ספר הזוהר ותורת הקבלה, וכלה בכך שהערותיו נכתבו בהערות קצרות וברמזים דקים. דבר נוסף המקשה על הבנתם הוא העובדה שההערות נכתבו תוך ייסורים קשים ובתנאי רעב, כשהיה צורך במאמץ מיוחד כדי להשיג דיו לכתיבה, וממילא הדברים נכתבו בקיצור נמרץ. | ||
בשנת [[תשל"א]] החל הרבי לבאר את חידושי אביו על ספר הזוהר, ובשנת [[תש"נ]] החלו לצאת הספרים המלקטים את ביאוריו, בעריכת הרב [[דוד פלדמן]] חבר מערכת לה"ק. | בשנת [[תשל"א]] החל הרבי לבאר את חידושי אביו על ספר הזוהר, ובשנת [[תש"נ]] החלו לצאת הספרים המלקטים את ביאוריו, בעריכת הרב [[דוד פלדמן]] חבר מערכת לה"ק. | ||
הספרים נקראו בשם 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'{{הערה|ביום שני [[כ"ה טבת]] [[תש"נ]] נכנס המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו ל[[האוהל|אוהל]]. התאריך היה [[כ"ח טבת]] יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב.}}{{הערה|1=[https://col.org.il/news/122697 כשהרבי אישר בפעם הראשונה להדפיס ספר עם שמו הפרטי] {{COL}}}}. | הספרים נקראו בשם 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'{{הערה|ביום שני [[כ"ה טבת]] [[תש"נ]] נכנס המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו ל[[האוהל|אוהל]]. התאריך היה [[כ"ח טבת]] יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב.}}{{הערה|1=[https://col.org.il/news/122697 כשהרבי אישר בפעם הראשונה להדפיס ספר עם שמו הפרטי] {{COL}}}}. בסדרה נדפסו חמישה כרכים, ארבעה כרכים על חמישה חומשי תורה (הכרך הרביעי כולל את במדבר ודברים יחד) וכרך על תנ"ך, מאמרי חז"ל, תניא, ואגרות קודש. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ליקוטי לוי יצחק]] | *[[ליקוטי לוי יצחק]] | ||
*[[תורת מנחם]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־21:04, 6 באוגוסט 2024
סדרת הספרים תורת מנחם - תפארת לוי יצחק הינם ליקוט של ביאורי הרבי על חידושי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון, שחידש בשנות גלותו בצ'יאלי ונכתבו על גליונות ספר הזוהר.
סגנון ביאוריו של רבי לוי יצחק הינו קשה במיוחד להבנה, דבר הנובע ממספר גורמים, החל מהתוכן העמוק העוסק בסודות של ספר הזוהר ותורת הקבלה, וכלה בכך שהערותיו נכתבו בהערות קצרות וברמזים דקים. דבר נוסף המקשה על הבנתם הוא העובדה שההערות נכתבו תוך ייסורים קשים ובתנאי רעב, כשהיה צורך במאמץ מיוחד כדי להשיג דיו לכתיבה, וממילא הדברים נכתבו בקיצור נמרץ.
בשנת תשל"א החל הרבי לבאר את חידושי אביו על ספר הזוהר, ובשנת תש"נ החלו לצאת הספרים המלקטים את ביאוריו, בעריכת הרב דוד פלדמן חבר מערכת לה"ק.
הספרים נקראו בשם 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'[1][2]. בסדרה נדפסו חמישה כרכים, ארבעה כרכים על חמישה חומשי תורה (הכרך הרביעי כולל את במדבר ודברים יחד) וכרך על תנ"ך, מאמרי חז"ל, תניא, ואגרות קודש.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חלק ראשון - הערות לזוהר ספר בראשית
- חלק שני - הערות לזוהר ספר שמות, באתר אוצר החכמה
- חלק שלישי - הערות לזוהר ספר ויקרא, באתר אוצר החכמה
- - הערות לזוהר פרשת במדבר באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת נשא באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת קרח באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת חוקת באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת עקב באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת וילך באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות למאחז"ל תענית ה, ב באתר ועד הנחות בלה"ק
הערות שוליים
- ↑ ביום שני כ"ה טבת תש"נ נכנס המזכיר הרב יהודה לייב גרונר וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו לאוהל. התאריך היה כ"ח טבת יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב.
- ↑ כשהרבי אישר בפעם הראשונה להדפיס ספר עם שמו הפרטי
