יונה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Kahan (Poltaver), Yona.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יונה פולטאבער בצעירותו]] | [[קובץ:Kahan (Poltaver), Yona.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יונה פולטאבער בצעירותו]] | ||
הרב '''יונה כּהֲן''' (מכונה '''יונה פולטאבער''', [[תרנ"ח]] - [[כ"ב שבט]] [[תש"ט]]), ממנהלי רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" ב[[לבוב]] ומארגן "[[הבריחה הגדולה]]" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים ה'תש"ו וה'תש"ז. הלחין את הניגון "[[שהשלום שלו]]". נאסר, הוגלה לסיביר ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת יהדות ב[[ברית המועצות]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר [[פולטבה]] בשנת [[תרנ"ח]], ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. | נולד בעיר [[פולטבה]] בשנת [[תרנ"ח]], ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. | ||
ניהל משנת [[תרצ"ו]] את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית ב[[ברית המועצות]], כאשר הוא נעזר בר' [[מרדכי אליעזר | ניהל משנת [[תרצ"ו]] את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית ב[[ברית המועצות]], כאשר הוא נעזר בר' [[מרדכי אליעזר לפוטובסקי]] ובר' [[נחום וולוסוב]] שהיו ליד ימינו. | ||
היה מראשי ועד הבריחה ב[[לבוב]], שקיבלה לימים את השם [[יציאת רוסיה תש"ו]] ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. | היה מראשי ועד הבריחה ב[[לבוב]], שקיבלה לימים את השם [[יציאת רוסיה תש"ו]] ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. | ||
לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, [[מוסקבה]] ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט [[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום [[כ"ז אדר]] א' [[תש"ח]] וב-[[ח' ניסן]], נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט[https://col.org.il/news/58983] | לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, [[מוסקבה]] ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט [[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום [[כ"ז אדר]] א' [[תש"ח]] וב-[[ח' ניסן]], נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט{{הערה|'''[https://col.org.il/news/58983 פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד]''' באתר {{COL}}}}. | ||
רעייתו נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. | אחיינו, ר' [[שמריהו פרוס]] קרא לבנו ר' [[אריה יונה פרוס|יונה פרוס]] על שמו. | ||
רעייתו מרת שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חייה, רעיית ר' [[דוד חן]], עד לפטירתה. | |||
הלחין את הניגון [[שהשלום שלו]]. | הלחין את הניגון [[שהשלום שלו]]. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו, הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]]. | *גיסו, הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]]. | ||
*גיסו, הרב [[יהודה לייב קרסיק]] - [[משפיע]] קהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[נעוועל]] | *גיסו, הרב [[יהודה לייב קרסיק]] - [[משפיע]] קהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[נעוועל]] | ||
*גיסו, ר' [[חיים שניאור זלמן פרוס]]{{הערה|רעייתו של ר' יונה, מרת שרה, הייתה אחותה של מרת חסיה, רעיית ר' זלמן פרוס.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] | *[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | ||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* שירו 'שהשלום שלו': [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=823 בביצוע זלמן לוין, מתוך התקליט 'נפשנו'] {{צליל}}, [http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%98-%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%95/ בביצוע חוני גרונבלט] {{צליל}}, [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3242923 בביצוע בני פרידמן] {{וידאו}} | *שניאור ברגר, '''[http://chabadpedia.co.il/images/1/15/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf יונה לא מצאה מנוח]''', שבועון בית משיח ט"ז חשון תשפ"ב | ||
*'''*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 12 - 13. | |||
* '''שירו 'שהשלום שלו': [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=823 בביצוע זלמן לוין, מתוך התקליט 'נפשנו']''' {{צליל}}, [http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%98-%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%95/ בביצוע חוני גרונבלט] {{צליל}}, [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3242923 בביצוע בני פרידמן] {{וידאו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:כהן, יונה}} | {{מיון רגיל:כהן, יונה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
| שורה 36: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:23, 13 במאי 2023
,_Yona.jpg)
הרב יונה כּהֲן (מכונה יונה פולטאבער, תרנ"ח - כ"ב שבט תש"ט), ממנהלי רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" בלבוב ומארגן "הבריחה הגדולה" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים ה'תש"ו וה'תש"ז. הלחין את הניגון "שהשלום שלו". נאסר, הוגלה לסיביר ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת יהדות בברית המועצות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר פולטבה בשנת תרנ"ח, ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
ניהל משנת תרצ"ו את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות, כאשר הוא נעזר בר' מרדכי אליעזר לפוטובסקי ובר' נחום וולוסוב שהיו ליד ימינו.
היה מראשי ועד הבריחה בלבוב, שקיבלה לימים את השם יציאת רוסיה תש"ו ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים.
לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, מוסקבה ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט כסלו תש"ח ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום כ"ז אדר א' תש"ח וב-ח' ניסן, נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט[1].
אחיינו, ר' שמריהו פרוס קרא לבנו ר' יונה פרוס על שמו.
רעייתו מרת שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חייה, רעיית ר' דוד חן, עד לפטירתה.
הלחין את הניגון שהשלום שלו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, הרב אליהו חיים רויטבלאט.
- גיסו, הרב יהודה לייב קרסיק - משפיע קהילות חב"ד במוסקבה ונעוועל
- גיסו, ר' חיים שניאור זלמן פרוס[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 157-166.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, יונה לא מצאה מנוח, שבועון בית משיח ט"ז חשון תשפ"ב
- *הרוגי מלכות, עמ' 12 - 13.
- שירו 'שהשלום שלו': בביצוע זלמן לוין, מתוך התקליט 'נפשנו'
, בביצוע חוני גרונבלט , בביצוע בני פרידמן 
הערות שוליים
- ↑ פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד באתר
- ↑ רעייתו של ר' יונה, מרת שרה, הייתה אחותה של מרת חסיה, רעיית ר' זלמן פרוס.