דוד לוריא: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} רבי '''דוד לוריא''' ('''הרד"ל''') (תקנ"ח - ה' כסלו תרט"ז) היה מגדולי הפוסקים בדורו....") |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כתב יד רד"ל.png|ממוזער|תשובותו של הרד"ל לרבה של ליובאוויטש הרב הורביץ]] | |||
רבי '''דוד לוריא''' ('''הרד"ל''') ([[תקנ"ח]] - [[ה' כסלו]] [[תרט"ז]]) היה מגדולי הפוסקים בדורו. | רבי '''דוד לוריא''' ('''הרד"ל''') ([[תקנ"ח]] - [[ה' כסלו]] [[תרט"ז]]) היה מגדולי הפוסקים בדורו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הרד"ל היה מגדולי הפוסקים בדורו, ורבים היו שולחים אליו את שאלותיהם. | הרד"ל היה מגדולי הפוסקים בדורו, ורבים היו שולחים אליו את שאלותיהם. | ||
עסק גם בפעילות ציבורית, ודאג להפחתת הפוגרומים ברוסיה. בנוסף יצא גם נגד הרפורמים. בשנת [[תקצ"ח]] נכלא למשך חצי שנה, לאחר שהעלילו עליו, כי כתב בספריו קטעים הקוראים למרד נגד השלטון הרוסי. במשפט שנערך לאחר מכן יצא זכאי. נפטר ב[[ה' כסלו]] [[תרט"ז]], בגיל חמישים ושמונה, ממחלה קשה. | עסק גם בפעילות ציבורית, ודאג להפחתת הפוגרומים ברוסיה. בנוסף יצא גם נגד הרפורמים. בשנת [[תקצ"ח]] נכלא למשך חצי שנה, לאחר שהעלילו עליו, כי כתב בספריו קטעים הקוראים למרד נגד השלטון הרוסי. במשפט שנערך לאחר מכן יצא זכאי. לקראת [[אסיפת הרבנים (תר"ג)]] הוצע כי הוא ישמש כנציג מטעם הרבנים באסיפה, אולם לבסוף מונו הצמח צדק ורבי [[יצחק מוולוז'ין]] בתור הנציגים{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמ' קמ"ו, הוצאת [[תש"ע]].}}. | ||
נפטר ב[[ה' כסלו]] [[תרט"ז]], בגיל חמישים ושמונה, ממחלה קשה. | |||
כתב חיבורים רבים על ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ועוד. | כתב חיבורים רבים על ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[פרקי דרבי אליעזר]] ועוד. | ||
==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | ==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | ||
מסופר על אישה אחת שנפלה ל[[יבום]] בפני שוטה שלא יכל לחלוץ, ונסעה לרבנים רבים שיתירו אותה. כאשר הגיעה לרד"ל, הוא הפנה אותה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בציינו כי הצמח צדק הוא גם גאון וגם בעל מופת ובוודאי יוכל להתירה. כאשר הגיעה האישה לצמח צדק, הוא קרא ליבם, וביקש ממנו לפרוט פרוטות, ולאחר שהיבם השוטה הצליח לעשות זאת, קרא לרב העיר שיערוך מעמד חליצה, בציינו לתלמוד הירושלמי שם נכתב כי שוטה היודע לפרוט פרוטות אינו שוטה. כאשר שמע על כך הרד"ל אמר: "ראו מה שתורה לשמה עושה!, כל הרבנים עברו על הירושלמי, ולא עלתה כל דעתם להתירה מהירושלמי!"{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, עמ' 121, מהדורת [[תשס"ט]].}}. | מסופר על אישה אחת שנפלה ל[[יבום]] בפני שוטה שלא יכל לחלוץ, ונסעה לרבנים רבים שיתירו אותה. כאשר הגיעה לרד"ל, הוא הפנה אותה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] בציינו כי הצמח צדק הוא גם גאון וגם בעל מופת ובוודאי יוכל להתירה. כאשר הגיעה האישה לצמח צדק, הוא קרא ליבם, וביקש ממנו לפרוט פרוטות, ולאחר שהיבם השוטה הצליח לעשות זאת, קרא לרב העיר שיערוך מעמד חליצה, בציינו לתלמוד הירושלמי שם נכתב כי שוטה היודע לפרוט פרוטות אינו שוטה. כאשר שמע על כך הרד"ל אמר: "ראו מה שתורה לשמה עושה!, כל הרבנים עברו על הירושלמי, ולא עלתה כל דעתם להתירה מהירושלמי!"{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, עמ' 121, מהדורת [[תשס"ט]].}}. | ||
לרב מסוים שעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], ושאל היכן נמצא הירושלמי הזה, השיב הרבי כי הוא לא שמע את הסיפור ולכן אינו יכול להשיב לו{{הערה|חלוקת דולרים מ[[כ"ג חשוון]] [[תשנ"א]].}}. | |||
בשנת [[תר"ג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרד"ל, רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרד"ל התפלפל עם [[אדמו"ר המהר"ש]] בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והניצחון, אמר לו [[הצמח צדק]]: ה[[ברית מילה]] שלו היה ב[[תפארת]] שב"[[נצח]]". | |||
ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] יש תשובה הלכתית של הרד"ל בעניין כשרות [[גט]], שנכתבה לרבי [[יששכר בער הורביץ]] רבה של [[ליובאוויטש]] שכתב כי הוא מפנה את השאלה אליו מכיוון שהצמח צדק לא שוהה בעיירה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/7/16.htm מבית הגנזים, כתבי יד, תשובת הרד"ל מביחוב]. לכאורה אין זה מדויק, ואולי בהמשך החל בהתכתבות שגרתית עם הרד"ל (יש לבדוק בתאריכי התשובות), מכיון שנמצאו כמה תשובות שהרד"ל השיב לרי"ב הורוביץ (נדפסו בקבצי [[יגדיל תורה]] ונקבצו בישורון ח"ז), ביניהן גם תשובות לשאלות שהפנה לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ונענה.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&st=&pgnum=502 תולדות הרד"ל וחידושים ממנו], בקובץ "ישורון", כרך ד', עמ' ת"צ. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:לוריא דוד}} | {{מיון רגיל:לוריא דוד}} | ||
[[קטגוריה:פוסקים]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרט"ז]] | [[קטגוריה:פוסקים]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרט"ז]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:34, 11 בספטמבר 2023
רבי דוד לוריא (הרד"ל) (תקנ"ח - ה' כסלו תרט"ז) היה מגדולי הפוסקים בדורו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקנ"ח למשפחה עשירה ומיוחסת בביחוב שברוסיה. כבר כילד, נודע כעילוי גדול ובעת זיכרון פנומנלי. בגיל 12 נסע ללמוד בוילנה אצל רבי שאול קצנלבוגן. בגיל 13 התחתן. לאחר נישואיו המשיך ללמוד בוילנה עוד כחמש שנים, ואז חזר לביתו בביחוב. בביחוב הוא דאג למימון התלמודי תורה בעיר, ואף הקים ישיבה במקום.
הרד"ל היה מגדולי הפוסקים בדורו, ורבים היו שולחים אליו את שאלותיהם.
עסק גם בפעילות ציבורית, ודאג להפחתת הפוגרומים ברוסיה. בנוסף יצא גם נגד הרפורמים. בשנת תקצ"ח נכלא למשך חצי שנה, לאחר שהעלילו עליו, כי כתב בספריו קטעים הקוראים למרד נגד השלטון הרוסי. במשפט שנערך לאחר מכן יצא זכאי. לקראת אסיפת הרבנים (תר"ג) הוצע כי הוא ישמש כנציג מטעם הרבנים באסיפה, אולם לבסוף מונו הצמח צדק ורבי יצחק מוולוז'ין בתור הנציגים[1].
נפטר בה' כסלו תרט"ז, בגיל חמישים ושמונה, ממחלה קשה.
כתב חיבורים רבים על התלמוד הבבלי, הירושלמי, פרקי דרבי אליעזר ועוד.
קשריו עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר על אישה אחת שנפלה ליבום בפני שוטה שלא יכל לחלוץ, ונסעה לרבנים רבים שיתירו אותה. כאשר הגיעה לרד"ל, הוא הפנה אותה לאדמו"ר הצמח צדק בציינו כי הצמח צדק הוא גם גאון וגם בעל מופת ובוודאי יוכל להתירה. כאשר הגיעה האישה לצמח צדק, הוא קרא ליבם, וביקש ממנו לפרוט פרוטות, ולאחר שהיבם השוטה הצליח לעשות זאת, קרא לרב העיר שיערוך מעמד חליצה, בציינו לתלמוד הירושלמי שם נכתב כי שוטה היודע לפרוט פרוטות אינו שוטה. כאשר שמע על כך הרד"ל אמר: "ראו מה שתורה לשמה עושה!, כל הרבנים עברו על הירושלמי, ולא עלתה כל דעתם להתירה מהירושלמי!"[2].
לרב מסוים שעבר אצל הרבי בחלוקת דולרים, ושאל היכן נמצא הירושלמי הזה, השיב הרבי כי הוא לא שמע את הסיפור ולכן אינו יכול להשיב לו[3].
בשנת תר"ג באו לליובאוויטש הרד"ל, רבי נחמיה מדוברובנה, רבי יצחק אייזיק אפשטיין, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרד"ל התפלפל עם אדמו"ר המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והניצחון, אמר לו הצמח צדק: הברית מילה שלו היה בתפארת שב"נצח".
בספרית אגודת חסידי חב"ד יש תשובה הלכתית של הרד"ל בעניין כשרות גט, שנכתבה לרבי יששכר בער הורביץ רבה של ליובאוויטש שכתב כי הוא מפנה את השאלה אליו מכיוון שהצמח צדק לא שוהה בעיירה[4].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות הרד"ל וחידושים ממנו, בקובץ "ישורון", כרך ד', עמ' ת"צ.
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמ' קמ"ו, הוצאת תש"ע.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, עמ' 121, מהדורת תשס"ט.
- ↑ חלוקת דולרים מכ"ג חשוון תשנ"א.
- ↑ מבית הגנזים, כתבי יד, תשובת הרד"ל מביחוב. לכאורה אין זה מדויק, ואולי בהמשך החל בהתכתבות שגרתית עם הרד"ל (יש לבדוק בתאריכי התשובות), מכיון שנמצאו כמה תשובות שהרד"ל השיב לרי"ב הורוביץ (נדפסו בקבצי יגדיל תורה ונקבצו בישורון ח"ז), ביניהן גם תשובות לשאלות שהפנה לכ"ק אדמו"ר הצ"צ ונענה.