בחירת העצמות בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''בחירת העצמות בישראל''' הינו מונח המבטא את בחירת החופשית של הקב"ה כפי שהיא מצד עצמותו יתברך בעם ישראל. | '''בחירת העצמות בישראל''' הינו מונח המבטא את בחירת החופשית של הקב"ה כפי שהיא מצד עצמותו יתברך בעם ישראל. | ||
==פרטי הבחירה== | ==פרטי הבחירה== | ||
[[בחירה|הבחירה]] [[עם | [[בחירה|הבחירה]] ב[[עם ישראל]] הינה הן בנשמות והן בגופים, אך בכל אחד מהם הבחירה מתגלה באופן שונה, כדלהלן: | ||
שורש הבחירה כפי שהוא בעצמותו יתברך, הוא בעיקר [[נשמה|בנשמות]] שהם בנים למקום{{הערה|מפני שכן '''בחר''' הקב"ה שיהיו מושרשים בו כמו בן שחקוק במחשבת האב כשלפני זה לא היו קיימים כלל (תורת ה[[המגיד ממעזריטש]] ([[אור תורה]] ב, ג (ס"ו), [[כתר שם טוב]] סרמ"א) כפי שנתבארה ב[[לקוטי שיחות]] חלק כח עמוד 180 הערה 62}}, ששם מלכתחילה אין אפשרות למציאות אחרת{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. וראה בלקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282}}. אך בנשמה כפי שהיא ירדה למטה{{הערה|ועוד לפני זה - שנעשית בבחינת מציאות}}, המעלות שבה (שניכר בה שהיא "[[בן]]" של הקב"ה{{הערה|ראה להן על היחס בין הקשר של בוחר ונבחר לקשר של אב ובן}}) מסתירות על הבחירה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג | שורש הבחירה כפי שהוא בעצמותו יתברך, הוא בעיקר [[נשמה|בנשמות]] שהם בנים למקום{{הערה|מפני שכן '''בחר''' הקב"ה שיהיו מושרשים בו כמו בן שחקוק במחשבת האב כשלפני זה לא היו קיימים כלל (תורת ה[[המגיד ממעזריטש]] ([[אור תורה]] ב, ג (ס"ו), [[כתר שם טוב]] סרמ"א) כפי שנתבארה ב[[לקוטי שיחות]] חלק כח עמוד 180 הערה 62}}, ששם מלכתחילה אין אפשרות למציאות אחרת{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. וראה בלקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282}}. אך בנשמה כפי שהיא ירדה למטה{{הערה|ועוד לפני זה - שנעשית בבחינת מציאות}}, המעלות שבה (שניכר בה שהיא "[[בן]]" של הקב"ה{{הערה|ראה להן על היחס בין הקשר של בוחר ונבחר לקשר של אב ובן}}) מסתירות על הבחירה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. סה"מ מלוקט ח"ה ע' רנ. שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.}}. כאן למטה{{הערה|יש מקומות בחסידות שמבואר שהבחירה היא דווקא למטה, בנשמות בגופים (ובעיקר בגוף) - ראה לדוגמא שיחת ש"פ בראשית ה'תשנ"ב ס"ג}}, במקום בו ישנה מציאות של אומות העולם {{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282. שיחת שבת פרשת בראשית הנ"ל ועוד}} גילוי הבחירה הוא בעיקר בגוף. | ||
בשיחה אחת{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג | בשיחה אחת{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 219 הערה 61}} מסביר [[הרבי]], שבשונה מבחירה רגילה שאינה שייכת למציאות הנבחר{{הערה|ראה ערך [[בחירה]]}}, הרי בחירת העצמות בגוף נעשית מציאותו של הגוף, שהרי כאשר נמשך{{הערה|בשם המושאל = שכן בעצמות אין שייך המשכה - לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 219 הערה 61}} העצמות - אין מקום למציאות אחרת. ובמאמר נוסף{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ח"ה ע' רנ}} מבאר הרבי שעל ידי ששורש הגוף עצמו הוא ב[[כלים]] של הספירות, מתגלית בחירת העצמות במציאותו. | ||
אמנם, במקומות אחרים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.}} מסביר הרבי שאכן מעלת הבחירה בגוף אינה מתאחדת עמו באופן שמתגלית בו ומתייחסת אליו (ובכלל - היא בהעלם{{הערה|ראה גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד רעז}}), אך על ידי עבודת הנשמה בגוף לבררו ולזככו בקיום תורה ומצוות, נקבעת בגוף הבחירה בפנימיות באופן שנעשית מציאותו, מתייחסת אליו ומתגלה בו. אף בנשמה נפעל עילוי ע"י עבודתה בגוף, שמתגלה וניכר בה בחירת העצמות (ולא רק שהיא בבחינת 'בן'){{הערה|שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה. ובספר המאמרים מלוקט חלק ה ע' רנ}}. אמנם, מכיוון שהתאחדות זו של הגוף עם הבחירה בו נעשית על ידי הנשמה, הרי בהסתלקותה אין הבחירה מתאחדת עוד עם הגוף ולכן הוא כלה ונפסד. אלא שמכיוון שסוף-כל-סוף הבחירה היא נצחית, [[לעתיד לבוא]] כל עם ישראל [[תחיית המתים|יקומו לתחייה]] נשמות בגופים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71}}. וכן לאידך, בחירת העצמות בגילוי בנשמה היא דווקא כשהיא נמצאת בתוך הגוף (שפועל בה מעלה זו כנ"ל) ולכן גם לאחרי שגמרה לברר ולזכך את הגוף, עיקר גילוי הבחירה היא דווקא כשנמצאת בגוף - בתחיית המתים{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ע' רנ}}. | |||
בכללות - קשר זה של הבחירה הינו הקשר העמוק ביותר בין ישראל וקב"ה. שכן, הבחירה מגיעה ממקום כזה שמצד עצמו הכל שווה (היינו שהיא למעלה מהשכל, הרצון וכל 'טבע' אחר בנפש בו יש נטיה כלשהי), ומצד שני אין הכרח שהדברים יהיו שווים וניתן לבחור בדבר מסויים (היינו שהיא למעלה מהגורל המוגדר בזה שהכל שווה לגביו){{הערה| | על ידי בחירת העצמות בישראל, נפעל בעם ישראל טבע עצמי (אם כי ביכולתם [[בחירה חופשית|להתנגד לו]]). שהם בוחרים בקב"ה{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד קט}} ובטוב באופן שהרע מושלל לחלוטין{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם}}. כאשר עם ישראל מגלים בחירה זו להם בקב"ה, נמשכת להם בחירת העצמות{{הערה|שם=מלוקט קצה|ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד קצה}}. | ||
בכללות - קשר זה של הבחירה הינו הקשר העמוק ביותר בין ישראל וקב"ה. שכן, הבחירה מגיעה ממקום כזה שמצד עצמו הכל שווה (היינו שהיא למעלה מהשכל, הרצון וכל 'טבע' אחר בנפש בו יש נטיה כלשהי), ומצד שני אין הכרח שהדברים יהיו שווים וניתן לבחור בדבר מסויים (היינו שהיא למעלה מהגורל המוגדר בזה שהכל שווה לגביו){{הערה|שם=מלוקט קצה}}, היא מגיעה ממקום כזה בו אין כל הגדרות{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61}}. הקשר בבחירה נעלה מכל קשר מותנה בין עם ישראל והקב"ה, כקשר שלהם שנפעל על ידי קיום התורה ומצוות{{הערה|ראה לקו"ש חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71, וחלק כח עמוד 180 הערה 62. ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד לד ואילך (בעיקר בעמוד לח)}}. אף מהקשר הלא מותנה בין עם ישראל והקב"ה כאב ובן, שכן אהבה האב לבן (גם אהבה עצמית ולא מותנית) היא כמו טבע ומוגדרת בציור כלשהו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם. חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71}}. ועוד, שמציאות האב מסובבת ממציאות הבן, לולי שישנו בן אין אב, ואחר שישנו בן מוכרח שיהיה רצון ואהבה אליו - היינו שבבחינה זו ישנה מציאות נוספת מלבד הקב"ה, משא"כ הבחירה מגיעה מהבוחר עצמו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 178 ואילך (ובהערה 73). ועיין גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד רעז}}, ומהעצם שלו. על ידי הבחירה, נפעל הקשר של עם ישראל לקב"ה [[עבד (תואר)|כעבדים]] לאדוניהם, שמציאות העבד היא מציאות האדון{{הערה|לקוטי שיחות חלק יא עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם}}. אמנם בפרטיות, אף הבחירה היא בדבר נוסף, היינו שעם ישראל והקב"ה הם שני דברים כביכול{{הערה|ועוד - שהבחירה היא רק [[הפלאת העצמות]] ולא העצמות ממש}}. ולמעלה מזה בעצמותו יתברך ממש לכתחילה עם ישראל והקב"ה דבר אחד ממש {{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד מג}}. | |||
==זמן הבחירה== | ==זמן הבחירה== | ||
הבחירה נפעלה במתן תורה{{הערה|תניא פרק מ"ט}}. היות ועיקר גילוי הבחירה הוא על ידי התורה והמצוות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יחי | הבחירה נפעלה במתן תורה{{הערה|תניא פרק מ"ט}}. היות ועיקר גילוי הבחירה הוא על ידי התורה והמצוות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יחי עמוד 409 הערה 72. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה הערה 62}}. ובכלל - הבחירה בעם ישראל קשורה עם הבחירה במצוות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יא עמוד 6 הערה 49}}, אך עיקר גילוי הבחירה יהיה לעתיד לבוא ובעיקר בתחיית המתים{{הערה|ראה לעיל}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[בחירה]] | * [[בחירה]] | ||
* [[בחירה חופשית]] | * [[בחירה חופשית]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:39, 26 באפריל 2023
בחירת העצמות בישראל הינו מונח המבטא את בחירת החופשית של הקב"ה כפי שהיא מצד עצמותו יתברך בעם ישראל.
פרטי הבחירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבחירה בעם ישראל הינה הן בנשמות והן בגופים, אך בכל אחד מהם הבחירה מתגלה באופן שונה, כדלהלן:
שורש הבחירה כפי שהוא בעצמותו יתברך, הוא בעיקר בנשמות שהם בנים למקום[1], ששם מלכתחילה אין אפשרות למציאות אחרת[2]. אך בנשמה כפי שהיא ירדה למטה[3], המעלות שבה (שניכר בה שהיא "בן" של הקב"ה[4]) מסתירות על הבחירה[5]. כאן למטה[6], במקום בו ישנה מציאות של אומות העולם [7] גילוי הבחירה הוא בעיקר בגוף.
בשיחה אחת[8] מסביר הרבי, שבשונה מבחירה רגילה שאינה שייכת למציאות הנבחר[9], הרי בחירת העצמות בגוף נעשית מציאותו של הגוף, שהרי כאשר נמשך[10] העצמות - אין מקום למציאות אחרת. ובמאמר נוסף[11] מבאר הרבי שעל ידי ששורש הגוף עצמו הוא בכלים של הספירות, מתגלית בחירת העצמות במציאותו.
אמנם, במקומות אחרים[12] מסביר הרבי שאכן מעלת הבחירה בגוף אינה מתאחדת עמו באופן שמתגלית בו ומתייחסת אליו (ובכלל - היא בהעלם[13]), אך על ידי עבודת הנשמה בגוף לבררו ולזככו בקיום תורה ומצוות, נקבעת בגוף הבחירה בפנימיות באופן שנעשית מציאותו, מתייחסת אליו ומתגלה בו. אף בנשמה נפעל עילוי ע"י עבודתה בגוף, שמתגלה וניכר בה בחירת העצמות (ולא רק שהיא בבחינת 'בן')[14]. אמנם, מכיוון שהתאחדות זו של הגוף עם הבחירה בו נעשית על ידי הנשמה, הרי בהסתלקותה אין הבחירה מתאחדת עוד עם הגוף ולכן הוא כלה ונפסד. אלא שמכיוון שסוף-כל-סוף הבחירה היא נצחית, לעתיד לבוא כל עם ישראל יקומו לתחייה נשמות בגופים[15]. וכן לאידך, בחירת העצמות בגילוי בנשמה היא דווקא כשהיא נמצאת בתוך הגוף (שפועל בה מעלה זו כנ"ל) ולכן גם לאחרי שגמרה לברר ולזכך את הגוף, עיקר גילוי הבחירה היא דווקא כשנמצאת בגוף - בתחיית המתים[16].
על ידי בחירת העצמות בישראל, נפעל בעם ישראל טבע עצמי (אם כי ביכולתם להתנגד לו). שהם בוחרים בקב"ה[17] ובטוב באופן שהרע מושלל לחלוטין[18]. כאשר עם ישראל מגלים בחירה זו להם בקב"ה, נמשכת להם בחירת העצמות[19].
בכללות - קשר זה של הבחירה הינו הקשר העמוק ביותר בין ישראל וקב"ה. שכן, הבחירה מגיעה ממקום כזה שמצד עצמו הכל שווה (היינו שהיא למעלה מהשכל, הרצון וכל 'טבע' אחר בנפש בו יש נטיה כלשהי), ומצד שני אין הכרח שהדברים יהיו שווים וניתן לבחור בדבר מסויים (היינו שהיא למעלה מהגורל המוגדר בזה שהכל שווה לגביו)[19], היא מגיעה ממקום כזה בו אין כל הגדרות[20]. הקשר בבחירה נעלה מכל קשר מותנה בין עם ישראל והקב"ה, כקשר שלהם שנפעל על ידי קיום התורה ומצוות[21]. אף מהקשר הלא מותנה בין עם ישראל והקב"ה כאב ובן, שכן אהבה האב לבן (גם אהבה עצמית ולא מותנית) היא כמו טבע ומוגדרת בציור כלשהו[22]. ועוד, שמציאות האב מסובבת ממציאות הבן, לולי שישנו בן אין אב, ואחר שישנו בן מוכרח שיהיה רצון ואהבה אליו - היינו שבבחינה זו ישנה מציאות נוספת מלבד הקב"ה, משא"כ הבחירה מגיעה מהבוחר עצמו[23], ומהעצם שלו. על ידי הבחירה, נפעל הקשר של עם ישראל לקב"ה כעבדים לאדוניהם, שמציאות העבד היא מציאות האדון[24]. אמנם בפרטיות, אף הבחירה היא בדבר נוסף, היינו שעם ישראל והקב"ה הם שני דברים כביכול[25]. ולמעלה מזה בעצמותו יתברך ממש לכתחילה עם ישראל והקב"ה דבר אחד ממש [26].
זמן הבחירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבחירה נפעלה במתן תורה[27]. היות ועיקר גילוי הבחירה הוא על ידי התורה והמצוות[28]. ובכלל - הבחירה בעם ישראל קשורה עם הבחירה במצוות[29], אך עיקר גילוי הבחירה יהיה לעתיד לבוא ובעיקר בתחיית המתים[30].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מפני שכן בחר הקב"ה שיהיו מושרשים בו כמו בן שחקוק במחשבת האב כשלפני זה לא היו קיימים כלל (תורת ההמגיד ממעזריטש (אור תורה ב, ג (ס"ו), כתר שם טוב סרמ"א) כפי שנתבארה בלקוטי שיחות חלק כח עמוד 180 הערה 62
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. וראה בלקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282
- ↑ ועוד לפני זה - שנעשית בבחינת מציאות
- ↑ ראה להן על היחס בין הקשר של בוחר ונבחר לקשר של אב ובן
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. סה"מ מלוקט ח"ה ע' רנ. שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.
- ↑ יש מקומות בחסידות שמבואר שהבחירה היא דווקא למטה, בנשמות בגופים (ובעיקר בגוף) - ראה לדוגמא שיחת ש"פ בראשית ה'תשנ"ב ס"ג
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282. שיחת שבת פרשת בראשית הנ"ל ועוד
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 219 הערה 61
- ↑ ראה ערך בחירה
- ↑ בשם המושאל=שכן בעצמות אין שייך המשכה - לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 219 הערה 61
- ↑ ספר המאמרים מלוקט ח"ה ע' רנ
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.
- ↑ ראה גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד רעז
- ↑ שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה. ובספר המאמרים מלוקט חלק ה ע' רנ
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ע' רנ
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד קט
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם
- ↑ 19.0 19.1 ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד קצה
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61
- ↑ ראה לקו"ש חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71, וחלק כח עמוד 180 הערה 62. ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד לד ואילך (בעיקר בעמוד לח)
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם. חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 178 ואילך (ובהערה 73). ועיין גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד רעז
- ↑ לקוטי שיחות חלק יא עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם
- ↑ ועוד - שהבחירה היא רק הפלאת העצמות ולא העצמות ממש
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד מג
- ↑ תניא פרק מ"ט
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יחי עמוד 409 הערה 72. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה הערה 62
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יא עמוד 6 הערה 49
- ↑ ראה לעיל