נפתלי צבי הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (דוד קורצוג העביר את הדף נפתלי צבי הלברשטם לשם נפתלי צבי הלברשטאם בלי להשאיר הפניה: איחוד שם משפחה עם א)
 
(16 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:באבוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר]]
[[קובץ:באבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
 
רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' ([[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] – [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מ[[באבוב]].
רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' ([[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] – [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מ[[באבוב]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] לאביו האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטאם]] מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי [[השואה]] האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
נולד ב[[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] לרבי [[שלמה הלברשטאם]] האדמו"ר מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
 
מאז ועד סוף המלחמה הקשה והאיומה, חיו השניים חיים של [[מסירות נפש]] כפשוטה, כאשר בכל רגע היו מוכנים למסור את חייהם בעבור יהדותם. ואכן, היו פעמים שהאב והבן הדגולים נתפסו, וברחמי שמים עליהם, ניצלו. היה זה פרק מזהיר בו התגלו האב ובנו במלא יפעת אישיותם המזהירה, כשהם שמים נפשם בכפם להציל יהודים. גולת הכותרת הייתה עמידתו האיתנה של הנער נפתלי צבי שברבות הימים היה למנהיג העדה שהוקמה מתוך ההריסות. פעמים רבות עמד כבר על סף מוות ונשאר איתן ברוחו, כשכל ימיו עמל לעשות למען זולתו ברוחניות ובגשמיות.  


דומה כי הצלה זו של השניים הייתה למען הקם מחדש את פארה של חסידות באבוב, שרובה ככולה עלתה בכבשן האש.  
בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.


בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות רבות הגיע לתורכיה ומשם לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים מופלאים.  
במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.


נפטר [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ה]], מונה חתנו כבנו רבי מרדכי דוד אונגער לממשיך דרכו.
נפטר ב[[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.


== מקים את מוסדות באבוב ==
==קשריו עם חב"ד==
רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של [[הרבי]], ועל פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי [[שלמה הלברשטאם]] לשאול בשלום [[הרבי]].


במשך כל השנים עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו בהקמת פארה של חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר לפני כחמש שנים, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.  
בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על [[הרבנית חיה מושקא]], הגיע רבי נפתלי צבי ל[[רבי]] כדי להביע את ניחומיו.


האדמו"ר התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל אודות פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו האדמו"ר לשאול בשלום הרבי.  
ארע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.


סיפר אחד מ[[אנ"ש]] כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם האדמומבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב"ד אודות כך שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]]. האדמו"ר לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.  
בתקופת מחלתו [[השתטחות|השתטחו]] חסידיו על [[אוהל אדמוהריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]] והתפללו לרפואתו{{הערה|
{{קישור חבד און ליין|5453|חסידי באבוב על הציון הק'||י"ט סיון תשס"ד}}}}.


בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.
לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה]] את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם{{הערה|
{{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי||כ"ה אדר ב' תשס"ה}}}}.


== מקור ==
== לקריאה נוספת ==


[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504]
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504] {{בית משיח}} {{PDF|}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}


{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא= האדמו"ר רבי [[בן ציון אריה לייביש הלברשטאם]] האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}}
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז|הלברשטם נפתלי צבי]]
{{מיון רגיל:הלברשטאם, נפתלי צבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]

גרסה אחרונה מ־00:05, 20 באוקטובר 2024

האדמו"ר

רבי נפתלי צבי הלברשטאם (כ"ה בסיוון תרצ"אי"ב באדר ב' תשס"ה) היה האדמו"ר הרביעי מבאבוב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה בסיוון תרצ"א לרבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב, בתקופה של טרום השואה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.

בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.

במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב בארה"ב ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.

נפטר בי"ב אדר ב' תשס"ה. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל פעולותיו. בשנת תשל"ח, לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי שלמה הלברשטאם לשאול בשלום הרבי.

בשנת תשמ"ח, בעת ה'שבעה' על הרבנית חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.

ארע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא מלך המשיח. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.

בתקופת מחלתו השתטחו חסידיו על ציונו של אדמו"ר הריי"צ והתפללו לרפואתו[1].

לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים חיים יהודה קרינסקי, יהודה לייב גרונר, משה קוטלרסקי שלום דובער לוין, חנינא שפערלין, נחום גרוס ואליהו סלווין ניחמה את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם[2].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבועון בית משיח 504 קישור לשבועון בית משיח קובץ PDF (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)

הקודם:
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטם
אדמו"רי באבוב
א' מנחם אב תש"ס - י"ב אדר ב' תשס"ה
הבא:
האדמו"ר רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר

הערות שוליים