נפתלי צבי הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:33, 26 בדצמבר 2024

רבי נפתלי צבי הלברשטאם (כ"ה בסיוון תרצ"א – י"ב באדר ב' תשס"ה) היה האדמו"ר הרביעי מבאבוב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה בסיוון תרצ"א לרבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב, בתקופה של טרום השואה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.

בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.

במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב בארה"ב ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.

נפטר בי"ב אדר ב' תשס"ה. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל פעולותיו. בשנת תשל"ח, לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי שלמה הלברשטאם לשאול בשלום הרבי.

בשנת תשמ"ח, בעת ה'שבעה' על הרבנית חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.

בג' תמוז תשנ"ד הגיע ל-770 עם אחיו בשליחות אביו (שסבל אז ממחלה ברגליו ולא יכול היה לבוא בעצמו).^[1].

אירע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא מלך המשיח. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.

בתקופת מחלתו השתטחו חסידיו על ציונו של אדמו"ר הריי"צ והתפללו לרפואתו^[2].

לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים חיים יהודה קרינסקי, יהודה לייב גרונר, משה קוטלרסקי שלום דובער לוין, חנינא שפערלין, נחום גרוס ואליהו סלווין ניחמה את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם^[3].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מרדכי דוד אונגר - האדמו"ר מבאבוב-45
רבי יהושע רובין - אב"ד חסידות באבוב-45

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבועון בית משיח 504 (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)

הקודם:
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטם

אדמו"רי באבוב
א' מנחם אב תש"ס - י"ב אדר ב' תשס"ה

הבא:
האדמו"ר רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם האדמו"ר רבי מרדכי דוד אונגר

הערות שוליים

↑ הפרדס, תמוז תשנ"ד, חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).
↑ חסידי באבוב על הציון הק' - באתר י"ט סיון תשס"ד
↑ חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי - באתר כ"ה אדר ב' תשס"ה

[1] הפרדס, תמוז תשנ"ד, חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).

[2] חסידי באבוב על הציון הק' - באתר י"ט סיון תשס"ד

[3] חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי - באתר כ"ה אדר ב' תשס"ה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:באבוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר]]
+[[קובץ:באבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
 רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' ([[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] – [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מ[[באבוב]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] לאביו האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטאם]] מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי [[השואה]] האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
+נולד ב[[כ"ה בסיוון]] [[תרצ"א]] לרבי [[שלמה הלברשטאם]] האדמו"ר מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו"ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.
+בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.
-מאז ועד סוף המלחמה הקשה והאיומה, חיו השניים חיים של [[מסירות נפש]] כפשוטה, כאשר בכל רגע היו מוכנים למסור את חייהם בעבור יהדותם. ואכן, היו פעמים שהאב והבן הדגולים נתפסו, וברחמי שמים עליהם, ניצלו. היה זה פרק מזהיר בו התגלו האב ובנו במלא יפעת אישיותם המזהירה, כשהם שמים נפשם בכפם להציל יהודים. גולת הכותרת הייתה עמידתו האיתנה של הנער נפתלי צבי שברבות הימים היה למנהיג העדה שהוקמה מתוך ההריסות. פעמים רבות עמד כבר על סף מוות ונשאר איתן ברוחו, כשכל ימיו עמל לעשות למען זולתו ברוחניות ובגשמיות.
+במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.
-דומה כי הצלה זו של השניים הייתה למען הקם מחדש את פארה של חסידות באבוב, שרובה ככולה עלתה בכבשן האש.
+נפטר ב[[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.
-בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות רבות הגיע לתורכיה ומשם לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים מופלאים.
+==קשריו עם חב"ד==
+רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של [[הרבי]], ועל פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי [[שלמה הלברשטאם]] לשאול בשלום [[הרבי]].
-נפטר [[י"ב באדר ב']] [[תשס"ה]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ה]], מונה חתנו כבנו רבי מרדכי דוד אונגער לממשיך דרכו.
+בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על [[הרבנית חיה מושקא]], הגיע רבי נפתלי צבי ל[[רבי]] כדי להביע את ניחומיו.
-== מקים את מוסדות באבוב ==
+בג' תמוז תשנ"ד הגיע ל-770 עם אחיו בשליחות אביו (שסבל אז ממחלה ברגליו ולא יכול היה לבוא בעצמו).{{הערה|הפרדס, תמוז תשנ"ד,  חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).}}.
-במשך כל השנים עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו בהקמת פארה של חסידות באבוב ב[[ארה"ב]] ובעולם כולו, בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו"ר לפני כחמש שנים, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.
+אירע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב"ד בכך שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.
-האדמו"ר התגורר בשכנות למזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של הרבי, ועל אודות פעולותיו. בשנת [[תשל"ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו האדמו"ר לשאול בשלום הרבי.
+בתקופת מחלתו [[השתטחות|השתטחו]] חסידיו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]] והתפללו לרפואתו{{הערה|
+{{קישור חבד און ליין|5453|חסידי באבוב על הציון הק'||י"ט סיון תשס"ד}}}}.
-סיפר אחד מ[[אנ"ש]] כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם האדמו"ר מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב"ד אודות כך שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]]. האדמו"ר לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.
+לאחר פטירתו משלחת רבנים חב"דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה]] את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם{{הערה|
+{{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי||כ"ה אדר ב' תשס"ה}}}}.
-בשנת [[תשמ"ח]], בעת ה'שבעה' על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, הגיע רבי נפתלי צבי לרבי כדי להביע את ניחומיו.
+==משפחתו==
+*רבי [[מרדכי דוד אונגר]] - האדמו"ר מבאבוב-45
+*רבי יהושע רובין - אב"ד חסידות באבוב-45
-== מקור ==
+== לקריאה נוספת ==
-[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504]
+[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504] {{בית משיח}} {{PDF|}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
-{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא=האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}}
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו"רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש"ס]] - [[י"ב אדר ב']] [[תשס"ה]]|הבא= האדמו"ר רבי [[בן ציון אריה לייביש הלברשטאם]] האדמו"ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}}
-[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז|הלברשטם נפתלי צבי]]
+{{מיון רגיל:הלברשטאם, נפתלי צבי}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
+[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]