נחום גולדשמיד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:51, 29 במאי 2024

ערך זה עוסק במשפיע וחבר בועד אגודת חסידי חב"ד, ובועד עזרת אחים. אם התכוונתם לשליח הרבי בנתניה, חבר מטה הרמב"ם היומי ומעסקני צא"ח, ראו נחום גולדשמיד (נתניה).

הרב (מנחם^[1]) נחום גולדשמיד (ניסן תרס"ה - י"ג שבט תשל"ו) היה משכיל בחסידות, העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות התוועדויות ודרך הרדיו, שימש כמשפיע וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב' בתל אביב, היה חבר בועד אגודת חסידי חב"ד, ועד עזרת אחים ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו בשליחות רבותינו נשיאינו בארץ הקודש^{[דרושה הבהרה]}.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נחום גולדשמיד נולד בניסן תרס"ה בעיר יקטרינוסלב לאביו השוחט רבי יצחק גולדשמיד, בנו של ר׳ בנציון ונכדו של החסיד ר׳ ישראל דב גולדשמיד.

משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם הרבי ור' ישראל אריה לייב.

בשנת תרפ"ג נסע ללמוד אצל הרבי הריי"צ ברוסטוב, ובהיותו בישיבה קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"צ לחזור מאמרי חסידות בהתאם לרמת השומעים. כן למד בישיבות תומכי תמימים בחרקוב ובנעוול.

ר' איצ'ה דער מתמיד אמר שכדאית הייתה כל הקמת תומכי תמימים "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"^[2].

בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש, בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי חסידות. בתרצ"ז שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' יחיאל צבי גוראריה), ששהתה אז בארץ הקודש. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ תרצ"ז במארינבד, ומשם המשיכה לורשה, שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר בארץ הקודש. אחרי תשרי תרח"צ נסע גם הוא לוורשה. בטבת תרח"צ התקיימה חתונתם, כשאת הקידושין סידר דוד הכלה, רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין. לאחת מסעודות השבע ברכות, הגיע במפתיע הרבי הריי"צ ואף אמר במקום מאמר חסידות^[3].

יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי שואה.

לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי דא"ח בסמינר בית רבקה כפר חב"ד. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי תניא בלשון הקודש ובאידיש באמצעות הרדיו, שהפכו אחר כך לספר ביאור הרנ"ג.

למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל במסירות נפש להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת מיהו יהודי.

ר' נחום נפטר בי"ג שבט בשנת תשל"ו ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת חיה דבורה גולדשמיד - נפטרה כ"א אייר תשמ"ב.

דודו - הרב משה גולדשמיד.
אחיו - הרב יחיאל מיכל גולדשמיד.
אחיו - הרב משה גולדשמיד (קרית מלאכי).
גיסו - הרב לוי פרסמן.
גיסו - הרב פרנקל.
בנו - ר' מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד.
חתנו - הרב שלום דובער ליפשיץ - יו"ר יד לאחים.
חתנו - ר' משה נוסבכר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד, שבועון בית משיח, י"ב שבט ה'תשע"ב.
חוברת הנצחה לע"נ גב' חיה דבורה גולדשמיד ע"ה
סודו של הרב נחום גולדשמיד,
ורנ"ג הוא המסביר שבועון כפר חב"ד
החוברת השנייה בסדרת ביאורי הרנ"ג על התניא, בהוצאה החדשה, כולל תולדות חייו בהרחבה, תשורה מחתונת גולדשמיד-שיינברגר

הערות שוליים

↑ במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'
↑ בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו
↑ ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח"צ ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.

[1] במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'

[2] בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו

[3] ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים תרח"צ ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר ביאורי הרנ"ג על התניא.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|שמאל|ממוזער|500px|הרב גולדשמיד]]
 [[קובץ:נחום גולדשמיד תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב נחום גולדשמיד מקריא מכתב של הרבי בהתוועדות חסידית]]
-הרב '''(מנחם{{הערה|במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'}}) נחום גולדשמיד''' ([[ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].
+הרב '''(מנחם{{הערה|במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'}}) נחום גולדשמיד''' ([[ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב' בתל אביב, היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]]{{הבהרה}}.
 ==תולדות חיים==
-הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי יצחק גולדשמיד, [[שוחט]] בעיר.
+הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו ה[[שוחט]] רבי [[יצחק גולדשמיד]], בנו של ר׳ בנציון ונכדו של החסיד ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]].
 משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.
-בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.
+בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו [[חסידי חב"ד]] ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.
 יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].
-לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].
+לרגלי ידיעותיו הרחבות ב[[תורת החסידות]], השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת [[הרבי]] פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].
 למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל ב[[מסירות נפש]] להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ==משפחתו==
+רעייתו, מרת חיה דבורה גולדשמיד - נפטרה כ"א אייר תשמ"ב.
 *דודו - הרב [[משה גולדשמיד]].
 *אחיו - הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
-*אחיו - הרב משה גולדשמיד.
+*אחיו - הרב [[משה גולדשמיד (קרית מלאכי)]].
 *גיסו - הרב [[לוי פרסמן]].
 *גיסו - הרב פרנקל.
@@ שורה 58: / שורה 59: @@
 [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]