משה אהרן טייכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח באמצעות HotCat) |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה | [[קובץ:משה אהרן טייכמן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכמן]] | ||
הרב '''משה אהרן טייכמן''' ( | הרב '''משה אהרן טייכמן''' ([[א' תשרי]] [[תרח"צ]], 1937 - [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]], 2024) היה איש חינוך ו[[משפיע]] תושב [[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[רומניה]] ביום א' ד[[ראש השנה]] [[תרח"צ]] לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי | נולד ב[[רומניה]] ביום א' ד[[ראש השנה]] [[תרח"צ]] לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי באזור [[מולדובה]], הנמצא במרחק 20 ק"מ מן העיר יאשי. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נשלח אביו | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נשלח אביו ל[[מחנה עבודה]], בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם ה[[נאצים]]. | ||
לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]]. | לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]]. | ||
לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], | לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], כאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה, כאשר ראה שכשמתפלל עם תלמידיו אינו מצליח להתפלל כראוי, כתב על כך לרבי, ושאל האם להמשיך כך, או שמוטב להתפלל לאחר-מכן. הרבי ענה על-כך, שימשיך כך, וניתן להתפלל אחרי התפילה... דהיינו שאחר התפילה יעבור עליה שוב, ללא הגייה בפה. | ||
כאשר לקראת [[תשרי]] [[תשכ"א]] יצא לראשונה [[צ'רטר]] ייחודי, הצטרף לנסיעה, בדרכו לרבי. במהלך החודש רשם יומן מדויק להפליא, על כל צעד ושעל. | |||
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | ||
רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה 'ברוך אומר ועושה' ואת הספר על סבה החסיד ר' פאלע כהן "מאחורי מסך הברזל", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי). | רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה '[[ברוך אומר ועושה]]' ואת הספר על סבה החסיד ר' [[פאלע כהן]] "[[מאחורי מסך הברזל]]", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי). | ||
שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל 'פני מנחם', | שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל '[[פני מנחם]]', ובהם הסברים וביאורים המאירים יסודות בתורת החסידות, על בסיס מקורות בדברי חז"ל. | ||
בשנת [[תשע"ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו. | |||
נפטר במהלך [[ליל הסדר]], בליל [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]] בגיל 86{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1080631/ הידיעה בחב"ד אינפו].}}. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 24: | שורה 28: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב דב טייכמן - [[טבריה]] | *אחיו, הרב [[דב טייכמן]] - [[טבריה]] | ||
*בנו, ר' שמואל טייכמן - [[נחלת הר חב"ד]]. | *בנו, ר' שמואל טייכמן - [[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - [[כפר חב"ד]]. | *בתו,הרבנית [[צירי לבנוני]] אשת חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - [[כפר חב"ד]]. | ||
*חתנו, ר' דוד זילברשטרום - [[כפר חב"ד]]. | *בתו, הרבנית סלוי יעקובביץ', אשת חתנו, ר' טוביה יעקובוביץ' - [[כפר חב"ד]]. | ||
*בתו, הגברת בלה זילברשטרום, אשת חתנו, ר' [[דוד זילברשטרום]] - [[כפר חב"ד]]. | |||
*בנו, ר' אברהם טייכמן - [[קראון הייטס]]. | *בנו, ר' אברהם טייכמן - [[קראון הייטס]]. | ||
* | *בתו, הגברת ברכי חלימסקי [[כפר חב"ד]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור חבד און ליין|19083|חסידים מספרים על הרבי||י"א ניסן תשס"ו}} | *{{קישור חבד און ליין|19083|חסידים מספרים על הרבי||[[י"א ניסן]] [[תשס"ו]]}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''[https://www.kcm.co.il/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-2/ חייל של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד. | |||
{{מיון רגיל:טייכמן, משה אהרן}} | {{מיון רגיל:טייכמן, משה אהרן}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת טייכמן]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | ||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פאריז]] | [[קטגוריה:משפחת פאריז]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | ||
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]] | |||
[[קטגוריה:אישים בנס ציונה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]] | |||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:20, 23 במאי 2024
הרב משה אהרן טייכמן (א' תשרי תרח"צ, 1937 - ט"ו ניסן תשפ"ד, 2024) היה איש חינוך ומשפיע תושב כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ברומניה ביום א' דראש השנה תרח"צ לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי באזור מולדובה, הנמצא במרחק 20 ק"מ מן העיר יאשי.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, נשלח אביו למחנה עבודה, בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם הנאצים.
לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת אחיו הצעיר לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי אליעזר זוסיא פרטיגול, שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב זלמן אבעלסקי, והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת תשי"א, והשתכנו בנס ציונה.
לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב זלמן אבעלסקי נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, כאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת תומכי תמימים לוד במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה, כאשר ראה שכשמתפלל עם תלמידיו אינו מצליח להתפלל כראוי, כתב על כך לרבי, ושאל האם להמשיך כך, או שמוטב להתפלל לאחר-מכן. הרבי ענה על-כך, שימשיך כך, וניתן להתפלל אחרי התפילה... דהיינו שאחר התפילה יעבור עליה שוב, ללא הגייה בפה.
כאשר לקראת תשרי תשכ"א יצא לראשונה צ'רטר ייחודי, הצטרף לנסיעה, בדרכו לרבי. במהלך החודש רשם יומן מדויק להפליא, על כל צעד ושעל.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' ברוך פריז והתיישב בכפר חב"ד.
רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות חדרי תורה אור שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה 'ברוך אומר ועושה' ואת הספר על סבה החסיד ר' פאלע כהן "מאחורי מסך הברזל", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).
שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת תשס"ג הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל 'פני מנחם', ובהם הסברים וביאורים המאירים יסודות בתורת החסידות, על בסיס מקורות בדברי חז"ל.
בשנת תשע"ט הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו.
נפטר במהלך ליל הסדר, בליל ט"ו ניסן תשפ"ד בגיל 86[1].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תורת הבעל שם טוב, כפר חב"ד תשס"ג, 2 חלקים
- מרומניה עד כפר חב"ד, כפר חב"ד תשע"ט
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב דב טייכמן - טבריה
- בנו, ר' שמואל טייכמן - נחלת הר חב"ד.
- בתו,הרבנית צירי לבנוני אשת חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - כפר חב"ד.
- בתו, הרבנית סלוי יעקובביץ', אשת חתנו, ר' טוביה יעקובוביץ' - כפר חב"ד.
- בתו, הגברת בלה זילברשטרום, אשת חתנו, ר' דוד זילברשטרום - כפר חב"ד.
- בנו, ר' אברהם טייכמן - קראון הייטס.
- בתו, הגברת ברכי חלימסקי כפר חב"ד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסידים מספרים על הרבי - באתר
י"א ניסן תשס"ו
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חייל של הרבי, שבועון כפר חב"ד.