תחנת הרכבת כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
| (51 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרכבת היום.jpg|250px|ממוזער|שמאל|התחנה]] | [[קובץ:תחנת רכבת כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת]] | ||
[[קובץ: | [[קובץ:הרכבת היום.jpg|250px|ממוזער|שמאל|התחנה מזווית נוספת]] | ||
'''תחנת הרכבת כפר חב"ד''' | [[קובץ:רציף רכבת כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת מבפנים]] | ||
'''תחנת הרכבת כפר חב"ד''' היא תחנת רכבת השוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]], שהוקמה בשנת [[תשי"ב]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים. | |||
==מבנה התחנה== | ==מבנה התחנה== | ||
בתחנה ישנם שני רציפים ארוכים עם ספסלי ישיבה, וכן מעבר תת קרקעי. | בתחנה ישנם שני רציפים ארוכים עם ספסלי ישיבה, וכן מעבר תת קרקעי. במשך עשרות שנים הייתה תחנת הרכבת בכפר חב"ד התחנה הארוכה בישראל. | ||
[[ | התחנה בנויה לבנים אדומות כדי להשוות מראה דומה לבניין [[770]].{{מקור}}{{הבהרה}} | ||
ברוב שעות היום | ברוב שעות היום עוצרות בתחנה כ-5 רכבות בשעה, כיווני הרכבות הם [[תל אביב]] ו[[לוד]], ומשם הם ממשיכות לעוד ערים ברחבי הארץ ביניהם [[נתניה]], [[בית שמש]], ועוד. | ||
==הקמת | |||
==הקמת התחנה== | |||
[[קובץ:הרכבת_פעם.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרכבת דאז]] | [[קובץ:הרכבת_פעם.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרכבת דאז]] | ||
[[קובץ:לו''ז הרכבת תשכ''א.jpg|250px|ממוזער|שמאל|לו"ז תחנת כפר חבד משנת [[תשכ"א]].]] | [[קובץ:לו''ז הרכבת תשכ''א.jpg|250px|ממוזער|שמאל|לו"ז תחנת כפר חבד משנת [[תשכ"א]].]] | ||
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. | עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. | ||
ר' [[פינייע אלטהויז]] דאג באמצעות מר [[זלמן שזר]] ואחרים, להקים את תחנת הרכבת בכפר חב"ד | בשנים הראשונות שלאחר הקמת כפר חב"ד לא היה במקום רציף ואף נקודת העצירה שהייתה בו בעבר לא הייתה פעילה. ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שהיה נהג קטר היה נוהג לעצור את הרכבת בכל פעם שהיה חולף בכפר חב"ד למרות שלא היה במוקם רציף והיה מעלה ומוריד נוסעים, כשראו זאת הממונים עליו הם מיהרו להקים במקום רציף רשמי ולאחר מכן חנכו תחנה. | ||
בנוסף דאג גם ר' [[פינייע אלטהויז]] דאג באמצעות מר [[זלמן שזר]] ואחרים, להקים את תחנת הרכבת ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|שם=שם}}. | |||
במשך עשרות שנים נחשבה תחנת הרכבת בכפר חב"ד לתחנת הרכבת הארוכה ביותר בישראל. | |||
==בית חב"ד כפר חב"ד== | ==בית חב"ד כפר חב"ד== | ||
תחנת הרכבת בכפר משמשת לא רק את תושבי הכפר, אלא | [[קובץ:בית-חבד-בכפר.jpg|250x|ממוזער|מבנה ה[[בית חב"ד]] שליד הרכבת]] | ||
תחנת הרכבת בכפר משמשת לא רק את תושבי הכפר, אלא גם חיילים מבסיס צריפין הסמוך ותושבים מהיישובים הסמוכים לכפר. בעקבות זאת בשנת [[תש"פ]] הקים ר' [[מנחם מענדל אלפרוביץ (כפר חב"ד)|מענדי אלפרוביץ']] [[בית חב"ד]] שנמצא בסמוך לתחנת הרכבת ומשרת את הנוסעים הרבים שעוברים בתחנה, הבית חב"ד מספק שירותי יהדות שונים, כגון [[הנחת תפילין]], בדיקת תפילין ומזוזות, תפילות [[מנחה]] ו[[מעריב]], קפה לדרך, ועוד. {{הערה|[https://www.kikar.co.il/332334.html הפתעה: נחנך בית חב"ד ב...כפר חב"ד] באתר [[כיכר השבת]].}} | |||
{{הערה|[https://col.org.il/news/120800 "גם לנו מגיע": בית חב"ד חדש נחנך בטקס חגיגי • תיעוד ענק] באתר {{col}}}} | |||
==שם התחנה== | ==שם התחנה== | ||
בשנים הראשונות להקמת כפר חב"ד, התיישבו החסידים על חלק אחד של היישוב הערבי הנטוש ' | בשנים הראשונות להקמת [[כפר חב"ד]], התיישבו החסידים על חלק אחד של היישוב הערבי הנטוש 'ספריא' בעוד שבצד השני של היישוב, התגוררו מתיישבים מחוגי 'המזרחי'. כך קבעה הממשלה באותה תקופה. מפעם לפעם התגלעו חיכוכים בין שתי קבוצות המתיישבים. אחת המחלוקות נבעה סביב שמו של היישוב. חסידי חב"ד שאפו להחיל את השם "כפר חב"ד" על היישוב כולו שנקרא קודם על שם היישוב הערבי 'ספריא' (ובשלב מסויים הוסב שמו ל'שפריר'). | ||
===תחנת רכבת: ספריא א'=== | ===תחנת רכבת: ספריא א'=== | ||
זמן קצר לאחר הקמת תחנת הרכבת, אנשי 'המזרחי' שהתגוררו בשטח הצמוד לכפר חב"ד, התקנאו בכפר המשגשג ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], | זמן קצר לאחר הקמת תחנת הרכבת, אנשי 'המזרחי' שהתגוררו בשטח הצמוד לכפר חב"ד, התקנאו בכפר המשגשג ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], ובכדי 'לקנטר' ביקשו לשנות את שם תחנת הרכבת על שמם - ספריא א'. | ||
בתגובה שיגר מזכיר ועד כפר חב"ד ר' [[דוד חן]] מכתב חריף אל ועדת השמות הממשלתית, עם העתק אל מר [[זלמן שזר]] שהיה אז מראשי הסוכנות היהודית, ובמכתבו תמה כיצד ניתן לקרוא לתחנת הרכבת בשם היישוב הערבי, בפרט שמדובר היה זמן קצר לאחר מקרה הרצח הנורא בבית ספר החקלאי בו נרצחו מדריך וחמשה תלמידים"..האם יש הצדקה מבחינה מוסרית להחליף את השם 'כפר חב"ד' (מקודם 'שפריר') אשר ששה קרבנות יקרים מחניכי מוסדותיו נפלו מידיהם של המרצחים, אשר אולי המרצחים האלה היו ילדי "סאפריא" הרצחנית". | בתגובה שיגר מזכיר [[ועד כפר חב"ד]] דאז ר' [[דוד חן]] מכתב חריף אל ועדת השמות הממשלתית, עם העתק אל מר [[זלמן שזר]] שהיה אז מראשי הסוכנות היהודית, ובמכתבו תמה כיצד ניתן לקרוא לתחנת הרכבת בשם היישוב הערבי, בפרט שמדובר היה זמן קצר לאחר [[הטבח בבית הספר למלאכה|מקרה הרצח הנורא בבית ספר החקלאי בו נרצחו מדריך וחמשה תלמידים]]: "..האם יש הצדקה מבחינה מוסרית להחליף את השם 'כפר חב"ד' (מקודם 'שפריר') אשר ששה קרבנות יקרים מחניכי מוסדותיו נפלו מידיהם של המרצחים, אשר אולי המרצחים האלה היו ילדי "סאפריא" הרצחנית". | ||
הטיעון אכן נתקבל, ובקשת תושבי ספריא א' נדחתה. | הטיעון אכן נתקבל, ובקשת תושבי ספריא א' נדחתה. | ||
===תחנת רכבת: כפר חב"ד- חזון איש=== | ===תחנת רכבת: כפר חב"ד - חזון איש=== | ||
תושבי ספריא לא טמנו ידם בצלחת והגישו שוב בקשה לקרוא לתחנה על שם ה[[חזון איש]] שנפטר שלוש שנים לפני כן, בשנת [[תשי"ד]]. | תושבי ספריא לא טמנו ידם בצלחת והגישו שוב בקשה לקרוא לתחנה על שם ה[[חזון איש]] שנפטר שלוש שנים לפני כן, בשנת [[תשי"ד]]. | ||
הבקשה אף אושרה על ידי שר התחבורה דאז, משה כרמל. | הבקשה אף אושרה על ידי שר התחבורה דאז, משה כרמל. | ||
בתקופה ההיא החזון איש, נאבק בהקמת מקוואות "[[בור על גבי בור]]" כפי שתיקן כ"ק אדמו"ר הרש"ב | בתקופה ההיא החזון איש, נאבק בהקמת מקוואות "[[בור על גבי בור]]" כפי שתיקן [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]].{{הערה|ליתר פירוט ראה [[החזון איש#קשריו עם חב"ד]]}} | ||
נדרשו הרבה סבלנות והסברה כדי לשכנע את הגורמים המוסמכים כי למתיישבים מאנשי 'הפועל המזרחי' אין כל זיקה לזרם הליטאי אותו ייצג ' | נדרשו הרבה סבלנות והסברה כדי לשכנע את הגורמים המוסמכים כי למתיישבים מאנשי 'הפועל המזרחי' אין כל זיקה לזרם הליטאי אותו ייצג 'ה[[חזון איש]]', ואפילו בני משפחתו התנגדו בחריפות לקריאת הכפר החסידי על שמו. | ||
ואכן מספר חודשים לאחר מכן פעלו עסקני כפר חב"ד, בהם ר' [[דוד חן]] ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]], והצליחו שכפר חב"ד כולו ייקרא בשם "כפר חב"ד", בעוד השם 'ספריא' יוסר לחלוטין באופן רשמי על ידי הרשויות. | ואכן מספר חודשים לאחר מכן פעלו עסקני כפר חב"ד, בהם ר' [[דוד חן]] ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]], והצליחו שכפר חב"ד כולו ייקרא בשם "[[כפר חב"ד]]", בעוד השם 'ספריא' יוסר לחלוטין באופן רשמי על ידי הרשויות{{הערה|שם=שם|[https://chabad.info/in-focus/157179/ התכנית שבוטלה: תחנת הרכבת 'חזון איש' בכפר חב"ד] {{אינפו}}}}. | ||
===תחנת רכבת: וילנא=== | ===תחנת רכבת: וילנא=== | ||
בחודש [[אייר]] [[תשמ"ו]], יזם מר חיים צ'סלר, מראשי הפועלים למען יציאתם של יהודי [[ברית המועצות]], את "רכבת החופש". כיוון שהממשלה הקומוניסטית הידקה את ידה על יהודי | בחודש [[אייר]] [[תשמ"ו]], יזם מר חיים צ'סלר, מראשי הפועלים למען יציאתם של יהודי [[ברית המועצות]], את "רכבת החופש". כיוון שהממשלה הקומוניסטית הידקה את ידה על יהודי ברית המועצות, החליטו להביע הזדהות באקט לא–שגרתי שיעורר תשומת לב רבה ב[[ארץ ישראל]] ומחוצה לה. מר צ'לסר יזם רכבת מיוחדת שבה יסעו תלמידים ופעילי עליה שונים במטרה לעורר את הציבור לפעול למען עליית היהודים מברית המועצות. במקביל לרכבת החופש, בה השתתפו בעיקר בני נוער, התקיימה עצרת גדולה ב[[ירושלים]] בהשתתפות ראש הממשלה מר שמעון פרס, שר החוץ יצחק שמיר, לצד פעילי עליה וזמרים ידועים. | ||
כדי להגביר את ההד התקשורתי–ציבורי, הוחלט להחליף באופן זמני את שמות תחנות הרכבת ברחבי הארץ ולכנותן בשמות ערים מפורסמות בברית המועצות. תוך כדי קביעת השמות הוצע כי דווקא תחנת כפר חב"ד תיקרא ליום אחד "תחנת וילנה"… | כדי להגביר את ההד התקשורתי–ציבורי, הוחלט להחליף באופן זמני את שמות תחנות הרכבת ברחבי הארץ ולכנותן בשמות ערים מפורסמות בברית המועצות. תוך כדי קביעת השמות הוצע כי דווקא תחנת כפר חב"ד תיקרא ליום אחד "תחנת וילנה"… | ||
כמובן שתושבי כפר | כמובן שתושבי כפר חב"ד קמו מייד בטענה לשנות את שם היישוב שנקבע. 'איך אפשר לתת לכפרנו שם של מרכז [[מתנגדים]] ידוע?'. ואכן לבסוף נקבע כי שם התחנה יהיה "[[טשקנט]]". | ||
{{הערה|*[https://col.org.il/news/134615 תחנת כפר חב"ד תשנה את שמה ל'תחנת וילנה'? חלילה וחס!] {{col}}}} | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[רכבת]] | *[[רכבת]] | ||
*[[כפר חב"ד]] | *[[כפר חב"ד]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תחבורה]] | [[קטגוריה:תחבורה]] | ||
[[קטגוריה:כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:כפר חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:44, 13 באוגוסט 2024
תחנת הרכבת כפר חב"ד היא תחנת רכבת השוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד, שהוקמה בשנת תשי"ב. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
מבנה התחנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחנה ישנם שני רציפים ארוכים עם ספסלי ישיבה, וכן מעבר תת קרקעי. במשך עשרות שנים הייתה תחנת הרכבת בכפר חב"ד התחנה הארוכה בישראל.
התחנה בנויה לבנים אדומות כדי להשוות מראה דומה לבניין 770.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]
ברוב שעות היום עוצרות בתחנה כ-5 רכבות בשעה, כיווני הרכבות הם תל אביב ולוד, ומשם הם ממשיכות לעוד ערים ברחבי הארץ ביניהם נתניה, בית שמש, ועוד.
הקמת התחנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים.
בשנים הראשונות שלאחר הקמת כפר חב"ד לא היה במקום רציף ואף נקודת העצירה שהייתה בו בעבר לא הייתה פעילה. ר' שלמה מיידנצ'יק שהיה נהג קטר היה נוהג לעצור את הרכבת בכל פעם שהיה חולף בכפר חב"ד למרות שלא היה במוקם רציף והיה מעלה ומוריד נוסעים, כשראו זאת הממונים עליו הם מיהרו להקים במקום רציף רשמי ולאחר מכן חנכו תחנה.
בנוסף דאג גם ר' פינייע אלטהויז דאג באמצעות מר זלמן שזר ואחרים, להקים את תחנת הרכבת בכפר חב"ד[1].
במשך עשרות שנים נחשבה תחנת הרכבת בכפר חב"ד לתחנת הרכבת הארוכה ביותר בישראל.
בית חב"ד כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחנת הרכבת בכפר משמשת לא רק את תושבי הכפר, אלא גם חיילים מבסיס צריפין הסמוך ותושבים מהיישובים הסמוכים לכפר. בעקבות זאת בשנת תש"פ הקים ר' מענדי אלפרוביץ' בית חב"ד שנמצא בסמוך לתחנת הרכבת ומשרת את הנוסעים הרבים שעוברים בתחנה, הבית חב"ד מספק שירותי יהדות שונים, כגון הנחת תפילין, בדיקת תפילין ומזוזות, תפילות מנחה ומעריב, קפה לדרך, ועוד. [2] [3]
שם התחנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות להקמת כפר חב"ד, התיישבו החסידים על חלק אחד של היישוב הערבי הנטוש 'ספריא' בעוד שבצד השני של היישוב, התגוררו מתיישבים מחוגי 'המזרחי'. כך קבעה הממשלה באותה תקופה. מפעם לפעם התגלעו חיכוכים בין שתי קבוצות המתיישבים. אחת המחלוקות נבעה סביב שמו של היישוב. חסידי חב"ד שאפו להחיל את השם "כפר חב"ד" על היישוב כולו שנקרא קודם על שם היישוב הערבי 'ספריא' (ובשלב מסויים הוסב שמו ל'שפריר').
תחנת רכבת: ספריא א'[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן קצר לאחר הקמת תחנת הרכבת, אנשי 'המזרחי' שהתגוררו בשטח הצמוד לכפר חב"ד, התקנאו בכפר המשגשג בגשמיות וברוחניות, ובכדי 'לקנטר' ביקשו לשנות את שם תחנת הרכבת על שמם - ספריא א'.
בתגובה שיגר מזכיר ועד כפר חב"ד דאז ר' דוד חן מכתב חריף אל ועדת השמות הממשלתית, עם העתק אל מר זלמן שזר שהיה אז מראשי הסוכנות היהודית, ובמכתבו תמה כיצד ניתן לקרוא לתחנת הרכבת בשם היישוב הערבי, בפרט שמדובר היה זמן קצר לאחר מקרה הרצח הנורא בבית ספר החקלאי בו נרצחו מדריך וחמשה תלמידים: "..האם יש הצדקה מבחינה מוסרית להחליף את השם 'כפר חב"ד' (מקודם 'שפריר') אשר ששה קרבנות יקרים מחניכי מוסדותיו נפלו מידיהם של המרצחים, אשר אולי המרצחים האלה היו ילדי "סאפריא" הרצחנית".
הטיעון אכן נתקבל, ובקשת תושבי ספריא א' נדחתה.
תחנת רכבת: כפר חב"ד - חזון איש[עריכה | עריכת קוד מקור]
תושבי ספריא לא טמנו ידם בצלחת והגישו שוב בקשה לקרוא לתחנה על שם החזון איש שנפטר שלוש שנים לפני כן, בשנת תשי"ד. הבקשה אף אושרה על ידי שר התחבורה דאז, משה כרמל.
בתקופה ההיא החזון איש, נאבק בהקמת מקוואות "בור על גבי בור" כפי שתיקן כ"ק אדמו"ר הרש"ב.[4]
נדרשו הרבה סבלנות והסברה כדי לשכנע את הגורמים המוסמכים כי למתיישבים מאנשי 'הפועל המזרחי' אין כל זיקה לזרם הליטאי אותו ייצג 'החזון איש', ואפילו בני משפחתו התנגדו בחריפות לקריאת הכפר החסידי על שמו.
ואכן מספר חודשים לאחר מכן פעלו עסקני כפר חב"ד, בהם ר' דוד חן ר' זושא וילימובסקי ור' שלמה מיידנצ'יק, והצליחו שכפר חב"ד כולו ייקרא בשם "כפר חב"ד", בעוד השם 'ספריא' יוסר לחלוטין באופן רשמי על ידי הרשויות[1].
תחנת רכבת: וילנא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש אייר תשמ"ו, יזם מר חיים צ'סלר, מראשי הפועלים למען יציאתם של יהודי ברית המועצות, את "רכבת החופש". כיוון שהממשלה הקומוניסטית הידקה את ידה על יהודי ברית המועצות, החליטו להביע הזדהות באקט לא–שגרתי שיעורר תשומת לב רבה בארץ ישראל ומחוצה לה. מר צ'לסר יזם רכבת מיוחדת שבה יסעו תלמידים ופעילי עליה שונים במטרה לעורר את הציבור לפעול למען עליית היהודים מברית המועצות. במקביל לרכבת החופש, בה השתתפו בעיקר בני נוער, התקיימה עצרת גדולה בירושלים בהשתתפות ראש הממשלה מר שמעון פרס, שר החוץ יצחק שמיר, לצד פעילי עליה וזמרים ידועים.
כדי להגביר את ההד התקשורתי–ציבורי, הוחלט להחליף באופן זמני את שמות תחנות הרכבת ברחבי הארץ ולכנותן בשמות ערים מפורסמות בברית המועצות. תוך כדי קביעת השמות הוצע כי דווקא תחנת כפר חב"ד תיקרא ליום אחד "תחנת וילנה"…
כמובן שתושבי כפר חב"ד קמו מייד בטענה לשנות את שם היישוב שנקבע. 'איך אפשר לתת לכפרנו שם של מרכז מתנגדים ידוע?'. ואכן לבסוף נקבע כי שם התחנה יהיה "טשקנט". [5]
