מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:משפחת פרידמן (4) באמצעות HotCat) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | {{מפנה|מנחם מענדל פרידמן}} | ||
הרב '''מנחם מענדל (מענדל'ה) פרידמן''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא רבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים [[פתח תקווה]], [[משפיע]] | [[קובץ:מ.מ פרידמן פתח תקווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן]] | ||
[[קובץ:פרידמן פתח תקווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל פרידמן]] | |||
הרב '''מנחם מענדל (מענדל'ה) פרידמן''' (יליד שנת [[תש"מ]], 1980) הוא רבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים [[פתח תקווה]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בית שמש]] וב[[ישיבת הבוכרים הצעירה]]. בעבר שימש כראש ה[[כולל]] בישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ" | נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תש"מ]] ב[[צפת]] לאביו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] ולאמו מרת פרידה בת החסיד ר' [[בערקע חן]]. | ||
למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ובשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים [[דבר מלכות עם פיענוחים]] שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה. | למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ובשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים [[דבר מלכות עם פיענוחים]] שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה. | ||
התחתן עם רעייתו בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] באדר [[תשס"ו]]. | התחתן עם רעייתו מרת פייה בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] באדר [[תשס"ו]]. | ||
[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], והתמנה כראש מסגרת ה[[כולל אברכים]] שנפתחה במקום. | [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], והתמנה כראש מסגרת ה[[כולל אברכים]] שנפתחה במקום. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
משיב במוקד הטלפוני 'עשה לך רב' של ארגון [[התאחדות החסידים]]. עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני המכון. | משיב במוקד הטלפוני 'עשה לך רב' של ארגון [[התאחדות החסידים]]. עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני המכון. | ||
חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]], ומשמש כחבר הנהלת [[מרכז ההפצה ממש]]. | חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]], ומשמש כחבר הנהלת [[מרכז ההפצה ממש]]. שימש כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] ראשי ב[[תומכי תמימים פתח תקווה]]. | ||
באור ל[[י' אדר שני]] [[תשע"ט]] נבחר ברוב קולות לרבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים ב[[פתח תקווה]]. | באור ל[[י' אדר שני]] [[תשע"ט]] נבחר ברוב קולות לרבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים ב[[פתח תקווה]]. | ||
עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]] מונה למשפיע בישיבה. | |||
בשנת [[תשפ"ד]] היה מצוות השופטים ב[[חידון גאולה ומשיח הארצי]]. | |||
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ה]] מונה לשמש כמשפיע בישיבת הבוכרים הצעירה, (תפקיד אותו מילא בעבר בתקופת משכנה של הישיבה בפתח תקווה), שעות עבודתו בישיבה הם בערב, במקביל לעבודתו בישיבת תומכי תמימים בית שמש בשעות הבוקר. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 38: | שורה 44: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]] | [[קטגוריה:קבוצה תשס"א]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]] | |||
[[קטגוריה:עורכים תורניים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (4)]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:46, 13 באוקטובר 2024
המונח "מנחם מענדל פרידמן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מנחם מענדל פרידמן (פירושונים).
הרב מנחם מענדל (מענדל'ה) פרידמן (יליד שנת תש"מ, 1980) הוא רבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים פתח תקווה, משפיע בישיבת בית שמש ובישיבת הבוכרים הצעירה. בעבר שימש כראש הכולל בישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה שבט תש"מ בצפת לאביו הרב אליהו אריה פרידמן ולאמו מרת פרידה בת החסיד ר' בערקע חן.
למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים קריית גת ובשנת תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה', ובמקביל ללימודיו הצטרף לפרוייקט הליקוט והעריכה של סדרת הספרים דבר מלכות עם פיענוחים שדרש ידע נרחב וכושר הכרעה.
התחתן עם רעייתו מרת פייה בתו של הרב יצחק פייביש גינזבורג באדר תשס"ו.
הוסמך לרבנות, והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת תומכי תמימים רמת אביב, והתמנה כראש מסגרת הכולל אברכים שנפתחה במקום.
לאחר הרצח בבית חב"ד מומבאי עזר לתחקיר שקדם לעריכת הספר 'השליחות האחרונה'.
משיב במוקד הטלפוני 'עשה לך רב' של ארגון התאחדות החסידים. עם הקמת מכון הלכה חב"ד בשנת תשע"ו הצטרף לרבני המכון.
חתם על פסק הדין שהרבי מלך המשיח, ומשמש כחבר הנהלת מרכז ההפצה ממש. שימש כר"מ ומשפיע ראשי בתומכי תמימים פתח תקווה.
באור לי' אדר שני תשע"ט נבחר ברוב קולות לרבה של קהילת חב"ד בשכונת הדר גנים בפתח תקווה.
עם הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בית שמש מונה למשפיע בישיבה.
בשנת תשפ"ד היה מצוות השופטים בחידון גאולה ומשיח הארצי.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ה מונה לשמש כמשפיע בישיבת הבוכרים הצעירה, (תפקיד אותו מילא בעבר בתקופת משכנה של הישיבה בפתח תקווה), שעות עבודתו בישיבה הם בערב, במקביל לעבודתו בישיבת תומכי תמימים בית שמש בשעות הבוקר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבני הקהילות מובילים את המהפכה, שבועון בית משיח גליון 1214 עמוד 26
