בנימין קלעצקער: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
איש חסיד ישנו (שיחה | תרומות) מ (תקלדה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד עריכה חזותית |
||
| (30 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בנימין רבינוביץ''' ( | {{דמות | ||
| שם = ר' בנימין רבינוביץ | |||
| כינוי = ר' בנימין קלעצקער | |||
| תאריך לידה = לערך [[תק"כ]]–[[תק"ל]] | |||
| מקום לידה = קלצק, האיחוד הפולני–ליטאי | |||
| תאריך פטירה = [[כ"ג סיוון]] [[תקצ"ח]] | |||
| מקום פטירה = [[שקלוב]], [[האימפריה הרוסית]] | |||
| מקום קבורה = שקלוב, [[בלארוס]] | |||
| מדינה = [[האימפריה הרוסית]] | |||
| מקום מגורים = שקלוב | |||
|שנות הפעילות = ?–[[תקצ"ח]] | |||
| השתייכות = [[חסידות חב"ד]] | |||
| תחומי עיסוק = [[סוחר]] | |||
| רבותיו = [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] | |||
| תלמידיו = ר' [[זלמן זעזמער]] | |||
| בני דורו = ר' [[פנחס רייזס]], ר' [[שלמה פריידס]] | |||
| חיבוריו = [[אגרת הויכוח והשלום]] (מיוחס) | |||
| אב = ר' משה אייזנשטאדט | |||
| אם = פינקל | |||
}} | |||
רבי '''בנימין רבינוביץ' מקְלֶצְק''' (ב[[יידיש]]: '''קלעצקער''') ו'''מ[[שקלוב]]''' (נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תקצ"ח]]) היה [[חסיד חב"ד]], מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], [[תלמיד חכם]], [[עשיר]] ו[[שד"ר]] עבור [[דמי מעמד]] שהתגורר בשקלוב, עסק לפרנסתו במסחר עצים ונזכר ב[[סיפורי חסידים|סיפורים]] רבים שסופרו על ידי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסידים]]. נודע בפרט בהתעמקותו ב[[תורת החסידות]] גם בעת שהתעסק במסחר. | |||
הכינוי "קלעצקער" הוא, ככל הנראה, על שם מוצאו מהעיר קלצק, ולא מפני מסחרו בקורות עצים – "קלעצער" ביידיש{{הערה|"מטה בנימין", עמ' תשח ואילך ובהע' 24.}}. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לערך בשנת [[תק"כ]] לאביו רבי משה אייזנשטאדט אב"ד [[קלצק]] (בן רבי מיכאל אייזנשטאדט בן הגאון רבי מאיר אייזנשטאדט בעל ה"פנים מאירות") ולאמו מרת פינקל. | |||
[[ | |||
משפחתו עברה לגור בקלצק אחרי פטירתו של הסבא רבי מיכאל אב"ד קלצק, שאביו מילא את מקומו. | |||
ר' בנימין היה חתנו של הגאון רבי אליה פינסקער. | |||
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת | על התקרבותו ל[[אדמו"ר הזקן]] מסופר שר' בנימין היה נכנס לגאון מוילנא ושם שמע דברי תורה נפלאים מאחד התלמידים שהפנה אותו לליאזנא שם ישמע דברי תורה כאלו. | ||
ומסיים הרבי, תא חזי | |||
[[הרבי]] ביאר בלקוטי שיחות את הסיפור הידוע אודות גודל מעלתו, שפעם עשה חשבון מכל כספיו והכנסותיו וכשהגיע לכתיבת ה"סך הכל" רשם "[[אין עוד מלבדו]]". וביאר הרבי שענין ה"אין עוד מלבדו" היה חדור בכל מציאותו ובכל עניניו, ולכן בשעה שהגיע לה"סך הכל" בעניני '''מסחרו''' - כתב את האמת ש"אין עוד מלבדו". והחידוש בזה, שגם בענייני המסחר עצמם, בהם ראה את האין עוד מלבדו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kpjEAEKVcxU8bki-TRIJ4qNNoGEaMr_w/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 112.]}}. | |||
בהזדמנות אחרת כשביקר פעם רבי [[שלמה מקרלין]] אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|יש אומרים שסיפור זה התרחש עם ר' חיים חייקל מאמדור{{מקור}} ויש עוד נוסחאות רבות מי הוא.}}, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה ל[[גילוי אליהו]]. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר ה[[יחידה שבנפש]] והוא צוחק מה[[גילוי אליהו]] של תלמידך. | |||
מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! | |||
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. | |||
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠד היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו. | |||
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע). | |||
ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס|'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|עמ' רמד|58881||עמוד=290|ללא}}.}}. | |||
נפטר [[כ"ג סיון]] [[תקצ"ח]]{{הערה|הרב ע' תשיט.}}. | נפטר [[כ"ג סיון]] [[תקצ"ח]]{{הערה|הרב ע' תשיט.}}. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}. | * חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}. | ||
* | * חתנו ר' '''אהרן תומרקין''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]]. | ||
* משפחת '''קרסיק''' | * משפחת '''קרסיק''' החסידית, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*'''הרב''' (תשע"ה), 'מטה בנימין: יחוסו המורחב של חסיד רבינו הזקן הנודע, ר' בנימין קלעצקר (ראבינאוויץ) זלה"ה'. | *'''הרב''' (תשע"ה), 'מטה בנימין: יחוסו המורחב של חסיד רבינו הזקן הנודע, ר' בנימין קלעצקר (ראבינאוויץ) זלה"ה'. | ||
*הרב יוחנן גוראריה, '''אוצר החסידים - חסידי אדמו"ר הזקן''' עמ' 68 ואילך. | |||
*'''Reb Binyomin Kletzker''' (ר' [[בנימין קלצקר]]) מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] (ב[[אנגלית]]) | *'''Reb Binyomin Kletzker''' (ר' [[בנימין קלצקר]]) מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] (ב[[אנגלית]]) | ||
*'''קשור לרבי למרות הכל''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 159-164. | |||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 7-14. | |||
*חנניה זוהר, '''ר' בנימין קלעצקער''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 103 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], "ר' בנימין קלעצקער", '''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''', מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [https://drive.google.com/file/d/1B4yy2PmDtMcNLqSpTDAaEVYgNsM3QJBZ/view גיליון 8] | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Heller%20-%20Elul%2022%2C%205777.pdf ידעו בכל דרכיו]''' לקט התייחסות מרבותינו נשיאינו בקשר עם ר' בנימין קלצקר {{PDF}} | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Heller%20-%20Elul%2022%2C%205777.pdf ידעו בכל דרכיו]''' לקט התייחסות מרבותינו נשיאינו בקשר עם ר' בנימין קלצקר {{PDF}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רבינוביץ, בנימין}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:57, 6 בנובמבר 2024
| ר' בנימין רבינוביץ | |
|---|---|
| ר' בנימין קלעצקער | |
| לידה | לערך תק"כ–תק"ל |
| קלצק, האיחוד הפולני–ליטאי | |
| פטירה | כ"ג סיוון תקצ"ח |
| שקלוב, האימפריה הרוסית | |
| מקום קבורה | שקלוב, בלארוס |
| מדינה | האימפריה הרוסית |
| מקום מגורים | שקלוב |
| שנות הפעילות | ?–תקצ"ח |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | סוחר |
| רבותיו | אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי |
| תלמידיו | ר' זלמן זעזמער |
| בני דורו | ר' פנחס רייזס, ר' שלמה פריידס |
| חיבוריו | אגרת הויכוח והשלום (מיוחס) |
| אב | ר' משה אייזנשטאדט |
| אם | פינקל |
רבי בנימין רבינוביץ' מקְלֶצְק (ביידיש: קלעצקער) ומשקלוב (נפטר בכ"ג בסיוון תקצ"ח) היה חסיד חב"ד, מהמקושרים לאדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי, תלמיד חכם, עשיר ושד"ר עבור דמי מעמד שהתגורר בשקלוב, עסק לפרנסתו במסחר עצים ונזכר בסיפורים רבים שסופרו על ידי רבותינו נשיאינו וחסידים. נודע בפרט בהתעמקותו בתורת החסידות גם בעת שהתעסק במסחר.
הכינוי "קלעצקער" הוא, ככל הנראה, על שם מוצאו מהעיר קלצק, ולא מפני מסחרו בקורות עצים – "קלעצער" ביידיש[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לערך בשנת תק"כ לאביו רבי משה אייזנשטאדט אב"ד קלצק (בן רבי מיכאל אייזנשטאדט בן הגאון רבי מאיר אייזנשטאדט בעל ה"פנים מאירות") ולאמו מרת פינקל.
משפחתו עברה לגור בקלצק אחרי פטירתו של הסבא רבי מיכאל אב"ד קלצק, שאביו מילא את מקומו.
ר' בנימין היה חתנו של הגאון רבי אליה פינסקער.
על התקרבותו לאדמו"ר הזקן מסופר שר' בנימין היה נכנס לגאון מוילנא ושם שמע דברי תורה נפלאים מאחד התלמידים שהפנה אותו לליאזנא שם ישמע דברי תורה כאלו.
הרבי ביאר בלקוטי שיחות את הסיפור הידוע אודות גודל מעלתו, שפעם עשה חשבון מכל כספיו והכנסותיו וכשהגיע לכתיבת ה"סך הכל" רשם "אין עוד מלבדו". וביאר הרבי שענין ה"אין עוד מלבדו" היה חדור בכל מציאותו ובכל עניניו, ולכן בשעה שהגיע לה"סך הכל" בעניני מסחרו - כתב את האמת ש"אין עוד מלבדו". והחידוש בזה, שגם בענייני המסחר עצמם, בהם ראה את האין עוד מלבדו[2].
בהזדמנות אחרת כשביקר פעם רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן[3], סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר היחידה שבנפש והוא צוחק מהגילוי אליהו של תלמידך.
מסופר עליו[4], שבעמדו פעם בנמל של העיר ריגא ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע בהתבוננות בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר[5], שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם הטלית ותפילין, התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. ומסיים הרבי, תא חזי ﬠד היכן כחה של יראת שמים - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).
ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של אדמו"ר האמצעי[6].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו רבי ברוך קלוצקר, נכד האדמו"ר הזקן[8].
- חתנו ר' אהרן תומרקין, זקנו של ר' אהרן תומרקין רבה של חרקוב.
- משפחת קרסיק החסידית, הם מצאצאיו. ביניהם הרב יעקב ברוך, אליעזר ויהודה לייב קרסיק[9].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב (תשע"ה), 'מטה בנימין: יחוסו המורחב של חסיד רבינו הזקן הנודע, ר' בנימין קלעצקר (ראבינאוויץ) זלה"ה'.
- הרב יוחנן גוראריה, אוצר החסידים - חסידי אדמו"ר הזקן עמ' 68 ואילך.
- Reb Binyomin Kletzker (ר' בנימין קלצקר) מאת הרב שלום דובער אבצן (באנגלית)
- קשור לרבי למרות הכל, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 159-164.
- ספר חסידים הראשונים ע' 7-14.
- חנניה זוהר, ר' בנימין קלעצקער, בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 103
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, "ר' בנימין קלעצקער", התמים, מוסף בית משיח, גיליון 8
- ידעו בכל דרכיו לקט התייחסות מרבותינו נשיאינו בקשר עם ר' בנימין קלצקר
הערות שוליים
- ↑ "מטה בנימין", עמ' תשח ואילך ובהע' 24.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 112.
- ↑ יש אומרים שסיפור זה התרחש עם ר' חיים חייקל מאמדור[דרוש מקור] ויש עוד נוסחאות רבות מי הוא.
- ↑ ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.
- ↑ רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.
- ↑ תורת מנחם – רשימת היומן, עמ' רמד.
- ↑ הרב ע' תשיט.
- ↑ בנה של הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן).
- ↑ עבד אברהם אנכי עמוד 35.