גוף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(ביטול גרסה 709801 של חב"ד בדרך לגאולה (שיחה))
תגית: ביטול
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
הבחירה ב[[יהודי]] היא דוקא מצד הגוף, שהרי על ה[[נשמה]] לא נופל לשון בחירה, שהרי [[אין ערוך]] בין נשמתו של היהודי לנשמתו של ה[[גוי]]. ודווקא מצד הגוף שבו אין חילוק בין יהודי לגוי הוא בחירת העצמות.
הבחירה ב[[יהודי]] היא דוקא מצד הגוף, שהרי על ה[[נשמה]] לא נופל לשון בחירה, שהרי [[אין ערוך]] בין נשמתו של היהודי לנשמתו של ה[[גוי]]. ודווקא מצד הגוף שבו אין חילוק בין יהודי לגוי הוא בחירת העצמות.


לא זאת בלבד, אלא שכאשר הקב"ה משפיע את חיות הגוף לגופו של יהודי הוא משפיע לו זאת באהבה ורצון בחינת [[פנים]], בניגוד לגופם של אומות העולם{{הערה|[[אגרת הקודש - סעיף כ"ב]]}}.
לא זאת בלבד, אלא שכאשר הקב"ה משפיע את חיות הגוף לגופו של יהודי הוא משפיע לו זאת באהבה ורצון בחינת [[פנים]], בניגוד לגופם של אומות העולם{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ"ב]]}}.


מפתגמי רבינו הזקן: מען האט גאר קיין השגה ניט, ווי עס איז טייער בא השי"ת דער גוף פון א אידען (= אין שום השגה, עד כמה יקר אצל השם יתברך גופו של היהודי).{{הערה|היום יום לערב ראש השנה}}.
מפתגמי רבינו הזקן: מען האט גאר קיין השגה ניט, ווי עס איז טייער בא השי"ת דער גוף פון א אידען (= אין שום השגה, עד כמה יקר אצל השם יתברך גופו של היהודי){{הערה|היום יום לערב ראש השנה}}.
==שיטת החסידות בענין זיכוך הגוף==
==שיטת החסידות בענין זיכוך הגוף==
בניגוד ל[[תורת המוסר]] שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה [[חמור]] שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
בניגוד ל[[תורת המוסר]] שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה [[חמור]] שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.
שורה 12: שורה 12:


הגוף שורשו באלוקות מבחינת פני [[אדם]] שב[[מרכבה]].
הגוף שורשו באלוקות מבחינת פני [[אדם]] שב[[מרכבה]].
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5785436/jewish/Body-Guf.htm גוף - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:האדם וגופו]]
[[קטגוריה:האדם וגופו]]

גרסה אחרונה מ־22:11, 28 באוגוסט 2024

גוף הוא החלק הגשמי של האדם, שבו שוכנת הנשמה בהיותה בעולם הזה הגשמי.

הבחירה ביהודי היא דוקא מצד הגוף, שהרי על הנשמה לא נופל לשון בחירה, שהרי אין ערוך בין נשמתו של היהודי לנשמתו של הגוי. ודווקא מצד הגוף שבו אין חילוק בין יהודי לגוי הוא בחירת העצמות.

לא זאת בלבד, אלא שכאשר הקב"ה משפיע את חיות הגוף לגופו של יהודי הוא משפיע לו זאת באהבה ורצון בחינת פנים, בניגוד לגופם של אומות העולם[1].

מפתגמי רבינו הזקן: מען האט גאר קיין השגה ניט, ווי עס איז טייער בא השי"ת דער גוף פון א אידען (= אין שום השגה, עד כמה יקר אצל השם יתברך גופו של היהודי)[2].

שיטת החסידות בענין זיכוך הגוף[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי תורת החסידות מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון הרמב"ם "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"[3]. וכביאור הבעש"ט על הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"[4], שפירושו: כי תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.

אמנם, בתורת החסידות מבואר היטב שהגוף הוא משכא דחויא, וחיותו היא מנפש הבהמית שבגוף (אצל הבינוני, מה שאין כן אצל הצדיקים, שאצלם הגוף הוא בבחינת זר אצלו, וכמאמר הלל כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה), ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותו. אולם דרכי שבירת הגוף בדרך חסידות חב"ד, היא דוקא בהתבוננות רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של הגוף.

הגוף שורשו באלוקות מבחינת פני אדם שבמרכבה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרת הקודש - סימן כ"ב
  2. היום יום לערב ראש השנה
  3. הל' דעות ד, א.
  4. שמות כג, ה.