ברוך דב פוברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=ברוך דב פוברסקי | |שם= ברוך דב פוברסקי | ||
|תמונה= | |תמונה= הרב פוברסקי.jpeg | ||
| | |תיאור= ר' בערל פוברסקי ראש ישיבת פוניבז' | ||
|תאריך לידה= [[ד' אלול]] [[תרצ"א]] | |תאריך לידה= [[ד' אלול]] [[תרצ"א]] | ||
|מקום לידה=קלצק, [[פולין]] (כיום: [[בלארוס]]) | |מקום לידה= קלצק, [[פולין]] (כיום: [[בלארוס]]) | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] | |מקום פעילות= [[בני ברק]] | ||
|תפקידים נוספים= חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת | |תפקידים נוספים= חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת | ||
|רבותיו= אביו רבי | |רבותיו= אביו רבי דוד פוברסקי, רבי שמואל רזובסקי | ||
|חיבוריו= בד קודש | |חיבוריו= בד קודש | ||
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''ברוך דב פוברסקי''' הוא ראש ישיבת פוניבז' | הרב '''ברוך דב פוברסקי''' (יליד שנת [[תרצ"א]]) הוא ראש ישיבת פוניבז'. הרב פוברסקי שומר על יחס חם עם כלל החסידויות ובתוכם חסידי חב"ד ולא מהסס לבטא זאת. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ד' אלול]] [[תרצ"א]], בעיר קלצק לאביו הרב [[דוד פוברסקי]] (לימים - ראש ישיבת פונוביז'). בהיותו בן שלושה חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ', שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בגיל עשר עלה ארצה עם משפחתו. | נולד ב[[ד' אלול]] [[תרצ"א]], בעיר קלצק לאביו הרב [[דוד פוברסקי]] (לימים - ראש ישיבת פונוביז'). בהיותו בן שלושה חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ', שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בגיל עשר עלה ארצה עם משפחתו. | ||
עם בואו למד בישיבת אור התלמוד ב[[תל אביב]] ובמקביל גם בישיבת [[אחי תמימים]] בתל אביב, שם שימש אביו כ[[ר"מ]] ראשי. בזמן קיץ של שנת תש"ד למד בישיבת חברון. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. בבחרותו התקרב ל[[חזון איש]] ולרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק. | עם בואו למד בישיבת אור התלמוד ב[[תל אביב]] ובמקביל גם בישיבת [[אחי תמימים]] בתל אביב, שם שימש אביו כ[[ר"מ]] ראשי. בזמן קיץ של שנת תש"ד למד בישיבת חברון. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. בבחרותו התקרב ל[[חזון איש]] ולרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
בשנת תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[מרדכי שלמה ברמן]], לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים הרב [[שמואל רוזובסקי]], ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים. | בשנת תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[מרדכי שלמה ברמן]], לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים הרב [[שמואל רוזובסקי]], ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים. | ||
בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב פוברסקי באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה מר"מ לראש ישיבה, יחד עם הרב [[גרשון אדלשטיין]]. מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי. | בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב פוברסקי באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה מר"מ לראש ישיבה, יחד עם הרב [[גרשון אדלשטיין]]. מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי. | ||
משנת [[תנש"א]] הוא מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות [[סלאנים]]. בשנת [[תשס"ו]] הקים יחד עם הרב אשר וויס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש. | משנת [[תנש"א]] הוא מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות [[סלאנים]]. בשנת [[תשס"ו]] הקים יחד עם הרב אשר וויס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
בקיץ של שנת [[תש"ב]] החל אביו הרב [[דוד פוברסקי]] לכהן כ[[ר"מ]] ראשי וראש ישיבת [[אחי תמימים]]{{הערה|בעידודו של מורו הרב ירוחם ליבוביץ ממיר שהיה מורו הרוחני שהורה לו שלא לחשוש לקבל את התפקיד בישיבה החב"דית.}} והוא החל לבקר בישיבה רבות ולהתרועע עם רבניה ותלמידיה. אט אט הפכה ישיבת | בקיץ של שנת [[תש"ב]] החל אביו הרב [[דוד פוברסקי]] לכהן כ[[ר"מ]] ראשי וראש ישיבת [[אחי תמימים]]{{הערה|בעידודו של מורו הרב ירוחם ליבוביץ ממיר שהיה מורו הרוחני שהורה לו שלא לחשוש לקבל את התפקיד בישיבה החב"דית.}} והוא החל לבקר בישיבה רבות ולהתרועע עם רבניה ותלמידיה. אט אט הפכה ישיבת אחי תמימים למקום לימודו העיקרי במקביל לישיבת אור התלמוד בה למד באופן רשמי. באותם שנים הוא שהה רבות בביתם של משפחתו של הרב [[יואל כהן]], ברבות השנים התבטא{{הערה|בפגישה עם ר' יואל}} כי עד היום אינו יכול לשכוח את דמותו החסידית של ר' [[רפאל כהן]] - אביו של ר' יואל. הרב פוברסקי סיפר גם באותה הזדמנות כי באותה התקופה לא היה קיימת בכלל מחלוקת בין חסידים למתנגדים כך שכלל לא היה ריחוק בינו ובין תלמידיה על רקע מוצאם השונה ושררה אחדות מלאה. | ||
בשנת [[תשח"י]] בעת כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז' נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] מיוחדת שסודרה בידי הרב [[פינייע אלטהויז]] וארכה למעלה משעתיים. הרב פוברסקי סיפר כי רצה שהרבי ידבר עימו בלימוד אך הרבי בחר לדבר על "העניינים שלו" וענייני חסידות. הרבי גם השמיע לו את חידושו בנושא [[בחירה חופשית]] אשר היא קיימת רק ב[[בני ישראל]]. במענה לשאלת הרב פוברסקי מלשון [[הרמב"ם]] הכותב שהבחירה היא "בכל אדם" כשמשתמע שקיימת גם בגויים השיב הרבי כי דברי [[הרמב"ם]] הללו הם כלפי המצב שלפני [[מתן תורה]] אך לאחר מתן תורה הבחירה היא רק | בשנת [[תשח"י]] בעת כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז' נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] מיוחדת שסודרה בידי הרב [[פינייע אלטהויז]] וארכה למעלה משעתיים. הרב פוברסקי סיפר כי רצה שהרבי ידבר עימו בלימוד אך הרבי בחר לדבר על "העניינים שלו" וענייני חסידות. הרבי גם השמיע לו את חידושו בנושא [[בחירה חופשית]] אשר היא קיימת רק ב[[בני ישראל]]. במענה לשאלת הרב פוברסקי מלשון [[הרמב"ם]] הכותב שהבחירה היא "בכל אדם" כשמשתמע שקיימת גם בגויים השיב הרבי כי דברי [[הרמב"ם]] הללו הם כלפי המצב שלפני [[מתן תורה]] אך לאחר מתן תורה הבחירה היא רק בבני ישראל. לאחר מכן נכנס עוד כמה פעמים רבות ליחידות. | ||
במשך השנים שמר על קשר קרוב עם חברו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] אותו הכיר עוד מביקוריו בישיבת אחי | במשך השנים שמר על קשר קרוב עם חברו הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] אותו הכיר עוד מביקוריו בישיבת אחי תמימים ולאחר מכן כשלמדו יחד בישיבת פונביז'. | ||
בשנת תשע"ג חתם על קריאה יחד עם גדולי ישראל מכל החוגים להגברת הלימוד והעיון ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כשבקריאה מתוארת גדלותו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/73375 הקריאה]}}. | בשנת [[תשע"ג]] חתם על קריאה יחד עם גדולי ישראל מכל החוגים להגברת הלימוד והעיון ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כשבקריאה מתוארת גדלותו המופלאה של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[https://col.org.il/news/73375 הקריאה]}}. | ||
בשנת תשע"ד נפגש הרב פוברסקי עם הרב [[מאיר אליטוב]] ושוחח עימו על גדלותו של הרבי הנשקפת ב[[שיחות]]. הוא סיפר כי הוא מקבל בכל שבוע שיחה של הרבי ומעיין בה והוא מתפעל שוב ושוב מגאונותו ובקיאותו של הרבי. באישורו של הרב פוברסקי התפרסמו הדברים ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81777 הכתבה] {{חב"ד און ליין}}}} ויצרו סערה גדולה בעולם הליטאי שגילה את דעתם האמיתית של גדוליו על הרבי וחסידות חב"ד | בשנת [[תשע"ד]] נפגש הרב פוברסקי עם הרב [[מאיר אליטוב]] ושוחח עימו על גדלותו של הרבי הנשקפת ב[[שיחות]]. הוא סיפר כי הוא מקבל בכל שבוע שיחה של הרבי ומעיין בה והוא מתפעל שוב ושוב מגאונותו ובקיאותו של הרבי. באישורו של הרב פוברסקי התפרסמו הדברים ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81777 הכתבה] {{חב"ד און ליין}}}} ויצרו סערה גדולה בעולם הליטאי שגילה את דעתם האמיתית של גדוליו על הרבי וחסידות חב"ד. | ||
בשיחה עם הרב [[יואל כהן]] הביע הרב פוברסקי את התפעלותו מחידושו של הרבי שנס בעירת נרות ה[[מקדש]] במשך שמונה ימים רצופים מפח השמן הטהור ב[[נס חנוכה]] הוא על דרך בעירת האש בסנה ללא איכולו{{הערה|שמות ג, ב}}, כשהוא מציין שבכך מתיישבת התמיהה מדוע לא היה לשמן הנותר דין דשן שיש להחליפו. | |||
ב[[טבת]] [[תש"פ]] כתב הרב פוברסקי (יחד עם עוד שני רבנים בולטים בציבור ה[[ליטא]]י, הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[חיים קנייבסקי]]) אות ב[[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנכתב ע"פ הוראת ה[[רבי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/574082/ בכתיבת אות בספר התורה] {{אינפו}}}}. | |||
ב[[ניסן]] [[תשפ"ב]] נפגש עם ראש [[תומכי תמימים לוס אנג'לס]] הרב [[עזרא שוחט]] בפגישה זו סיפר הרב פוברסקי סיפר על יחידויותיו אצל הרבי, על הימים בהם שימש אביו הגר"ד כראש ישיבת תומכי תמימים, על ר' [[יואל כהן]] שהיה תלמידו של אביו באותו זמן, ועל פגישתו עם ר' יואל{{הערה|[https://col.org.il/news/138009 ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
ב[[ | ב[[כסלו]] [[תשפ"ג]] נפגש עם ראש [[ישיבה גדולה מיאמי|ישיבת חב"ד במיאמי]], הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]]. בפגישה זו סיפר הרב פוברסקי על אהבתו של אביו הגר"ד לחסידי חב"ד והעלה זכרונות מהימים בהם שימש אביו כראש ישיבת תומכי תמימים, וכן הוזכרה היחידות הנ"ל של הרב פוברסקי אצל הרבי. הרב פוברסקי סיפר פרטים נוספים על ביקורו אצל הרבי וכן שוחח עם הרב שפירא בדברי תורה שנסובו על שיחות הקודש של הרבי בענייני חנוכה {{הערה|COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים. COL, י"ג כסלו תשפ"ג.}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:27, 6 בפברואר 2024
| ברוך דב פוברסקי | |
|---|---|
 ר' בערל פוברסקי ראש ישיבת פוניבז' | |
| לידה | ד' אלול תרצ"א |
| קלצק, פולין (כיום: בלארוס) | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה של דגה"ת |
| רבותיו | אביו רבי דוד פוברסקי, רבי שמואל רזובסקי |
| חיבוריו | בד קודש |
הרב ברוך דב פוברסקי (יליד שנת תרצ"א) הוא ראש ישיבת פוניבז'. הרב פוברסקי שומר על יחס חם עם כלל החסידויות ובתוכם חסידי חב"ד ולא מהסס לבטא זאת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בד' אלול תרצ"א, בעיר קלצק לאביו הרב דוד פוברסקי (לימים - ראש ישיבת פונוביז'). בהיותו בן שלושה חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ', שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בגיל עשר עלה ארצה עם משפחתו.
עם בואו למד בישיבת אור התלמוד בתל אביב ובמקביל גם בישיבת אחי תמימים בתל אביב, שם שימש אביו כר"מ ראשי. בזמן קיץ של שנת תש"ד למד בישיבת חברון. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. בבחרותו התקרב לחזון איש ולרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק.
בשנת תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם הרב גרשון אדלשטיין והרב מרדכי שלמה ברמן, לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים הרב שמואל רוזובסקי, ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים.
בחודש אייר תש"ס החל הרב פוברסקי באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה מר"מ לראש ישיבה, יחד עם הרב גרשון אדלשטיין. מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי.
משנת תנש"א הוא מוסר שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות סלאנים. בשנת תשס"ו הקים יחד עם הרב אשר וויס ישיבה גדולה חסידית בירושלים בשם "דרכי תורה", במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקיץ של שנת תש"ב החל אביו הרב דוד פוברסקי לכהן כר"מ ראשי וראש ישיבת אחי תמימים[1] והוא החל לבקר בישיבה רבות ולהתרועע עם רבניה ותלמידיה. אט אט הפכה ישיבת אחי תמימים למקום לימודו העיקרי במקביל לישיבת אור התלמוד בה למד באופן רשמי. באותם שנים הוא שהה רבות בביתם של משפחתו של הרב יואל כהן, ברבות השנים התבטא[2] כי עד היום אינו יכול לשכוח את דמותו החסידית של ר' רפאל כהן - אביו של ר' יואל. הרב פוברסקי סיפר גם באותה הזדמנות כי באותה התקופה לא היה קיימת בכלל מחלוקת בין חסידים למתנגדים כך שכלל לא היה ריחוק בינו ובין תלמידיה על רקע מוצאם השונה ושררה אחדות מלאה.
בשנת תשח"י בעת כהונתו כר"מ בישיבת פוניבז' נכנס אל הרבי ליחידות מיוחדת שסודרה בידי הרב פינייע אלטהויז וארכה למעלה משעתיים. הרב פוברסקי סיפר כי רצה שהרבי ידבר עימו בלימוד אך הרבי בחר לדבר על "העניינים שלו" וענייני חסידות. הרבי גם השמיע לו את חידושו בנושא בחירה חופשית אשר היא קיימת רק בבני ישראל. במענה לשאלת הרב פוברסקי מלשון הרמב"ם הכותב שהבחירה היא "בכל אדם" כשמשתמע שקיימת גם בגויים השיב הרבי כי דברי הרמב"ם הללו הם כלפי המצב שלפני מתן תורה אך לאחר מתן תורה הבחירה היא רק בבני ישראל. לאחר מכן נכנס עוד כמה פעמים רבות ליחידות.
במשך השנים שמר על קשר קרוב עם חברו הרב שלום דובער ליפשיץ אותו הכיר עוד מביקוריו בישיבת אחי תמימים ולאחר מכן כשלמדו יחד בישיבת פונביז'.
בשנת תשע"ג חתם על קריאה יחד עם גדולי ישראל מכל החוגים להגברת הלימוד והעיון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן כשבקריאה מתוארת גדלותו המופלאה של אדמו"ר הזקן[3].
בשנת תשע"ד נפגש הרב פוברסקי עם הרב מאיר אליטוב ושוחח עימו על גדלותו של הרבי הנשקפת בשיחות. הוא סיפר כי הוא מקבל בכל שבוע שיחה של הרבי ומעיין בה והוא מתפעל שוב ושוב מגאונותו ובקיאותו של הרבי. באישורו של הרב פוברסקי התפרסמו הדברים בשבועון כפר חב"ד[4] ויצרו סערה גדולה בעולם הליטאי שגילה את דעתם האמיתית של גדוליו על הרבי וחסידות חב"ד.
בשיחה עם הרב יואל כהן הביע הרב פוברסקי את התפעלותו מחידושו של הרבי שנס בעירת נרות המקדש במשך שמונה ימים רצופים מפח השמן הטהור בנס חנוכה הוא על דרך בעירת האש בסנה ללא איכולו[5], כשהוא מציין שבכך מתיישבת התמיהה מדוע לא היה לשמן הנותר דין דשן שיש להחליפו.
בטבת תש"פ כתב הרב פוברסקי (יחד עם עוד שני רבנים בולטים בציבור הליטאי, הרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קנייבסקי) אות בספר התורה הכללי לאחדות ישראל שנכתב ע"פ הוראת הרבי[6].
בניסן תשפ"ב נפגש עם ראש תומכי תמימים לוס אנג'לס הרב עזרא שוחט בפגישה זו סיפר הרב פוברסקי סיפר על יחידויותיו אצל הרבי, על הימים בהם שימש אביו הגר"ד כראש ישיבת תומכי תמימים, על ר' יואל כהן שהיה תלמידו של אביו באותו זמן, ועל פגישתו עם ר' יואל[7].
בכסלו תשפ"ג נפגש עם ראש ישיבת חב"ד במיאמי, הרב יהודה לייב שפירא. בפגישה זו סיפר הרב פוברסקי על אהבתו של אביו הגר"ד לחסידי חב"ד והעלה זכרונות מהימים בהם שימש אביו כראש ישיבת תומכי תמימים, וכן הוזכרה היחידות הנ"ל של הרב פוברסקי אצל הרבי. הרב פוברסקי סיפר פרטים נוספים על ביקורו אצל הרבי וכן שוחח עם הרב שפירא בדברי תורה שנסובו על שיחות הקודש של הרבי בענייני חנוכה [8].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בד קודש - חידושים על הש"ס. זכה בפרס הרב קוק בשנת תשכ"ו.
- בד קודש - על התורה - חידושים על התורה (דברים שנאמרו בעל פה ושוכתבו על ידי תלמידים).
- שיעורי הגרב"ד פוברסקי - סיכום שיעורי הרב שנכתבו על ידי תלמידים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תמלול השיחה בין ר' יואל והרב פוברסקי 
הערות שוליים
- ↑ בעידודו של מורו הרב ירוחם ליבוביץ ממיר שהיה מורו הרוחני שהורה לו שלא לחשוש לקבל את התפקיד בישיבה החב"דית.
- ↑ בפגישה עם ר' יואל
- ↑ הקריאה
- ↑ הכתבה
- ↑ שמות ג, ב
- ↑ בכתיבת אות בספר התורה
- ↑ ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים
- ↑ COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים. COL, י"ג כסלו תשפ"ג.