שלמה שניאור זלמן זלטפולסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (11 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד ר' '''(חיים) שלמה שניאור זלמן זלטפולסקי{{הערה|נכתב גם זלאטאפאלסקי. ראו בהערה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תפו אודות השמות שלמה זלמן ושניאור זלמן. בכתבי רבותינו נשיאינו מופיע פעמים רבות בשם '''הרז"ז'''.}}''', היה | החסיד ר' '''(חיים) שלמה שניאור זלמן זלטפולסקי{{הערה|נכתב גם זלאטאפאלסקי. ראו בהערה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תפו אודות השמות שלמה זלמן ושניאור זלמן. בכתבי רבותינו נשיאינו מופיע פעמים רבות בשם '''הרז"ז'''.}}''', היה מחסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]], מ[[התקשרות|מקושרי]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאחר מכן בנו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומנכבדי החסידים בתקופתם. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כאשר היה מגיע לליובאוויטש, היה אדמו"ר המהר"ש אומר לפניו חסידות ביחידות{{הערה|ספר השיחות תורת שמואל תרל"ח (עמוד 69).}}. | כאשר היה מגיע לליובאוויטש, היה אדמו"ר המהר"ש אומר לפניו חסידות ביחידות{{הערה|ספר השיחות תורת שמואל תרל"ח (עמוד 69).}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו ש"היה בעל מוחין גדול ובעל לב חסידי רחב, היה מתון ומסודר, היה מקושר מסור לסבא מהר"ש. כל מה שעשה היה במתינות, בהתבוננות השכלתית. לכל דבר היה לו גישה של סדר השכלה חב"דית. סדר מיוחד היה לו בנסיעה לליובאוויטש, להיות אצל הרבי, כמה זמן | אדמו"ר הריי"צ העיד עליו ש"היה בעל מוחין גדול ובעל לב חסידי רחב, היה מתון ומסודר, היה מקושר מסור לסבא מהר"ש. כל מה שעשה היה במתינות, בהתבוננות השכלתית. לכל דבר היה לו גישה של סדר השכלה חב"דית. סדר מיוחד היה לו בנסיעה לליובאוויטש, להיות אצל הרבי, כמה זמן לשהות שם ומתי לחזור מליובאוויטש. היה אחד מבחירי המשכילים בחסידות ובעלי העבודה שלגבם היתה הנסיעה לליובאוויטש שמיעת חסידות וכניסה ליחידות משום חוויה נפשית שתפסה בהם המקום הנעלה ביותר בחיים"{{הערה|ספר השיחות ה'ת"ש בלה"ק עמוד קסה.}}. | ||
בזמן השריפה הגדולה בליובאוויטש, נמנה בין שלושת החסידים שאדמו"ר המהר"ש סמך עליהם והטיל עליהם את השליחות ליסוע לקישינוב ולמצוא עבורו דירה מתאימה לחודש החגים, עד שיבנו חזרה את החצר בליובאוויטש{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד מג.}}. | בזמן השריפה הגדולה בליובאוויטש, נמנה בין שלושת החסידים שאדמו"ר המהר"ש סמך עליהם והטיל עליהם את השליחות ליסוע לקישינוב ולמצוא עבורו דירה מתאימה לחודש החגים, עד שיבנו חזרה את החצר בליובאוויטש{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד מג.}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בספר הניגונים מופיע הניגון שלו, [[ניגון ס"א]], בו משתקף "חיי געגועים של חסיד, שאיבד את רבו בגוף לפני מספר שנים ובציור הרוחני הרי כאילו רבו עומד לפניו". את הניגון הזה "שמשמש הבעה נאמנה לגעגועי וכיסופי הנפש החבויים בעמקי ובמסתורי הלב ומעורר זכרון ימים נעימים ובהירים במחזה אלוקי נהדר", שמע אדמו"ר הרש"ב מפי ר' זלמן שלוש שנים לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש, שהוא מנגן אותו כאשר הוא יושב על ספסל בין חוף הים לסבכי היער ומנגן את הניגון הזה במשך כמה שעות כשהוא תפוס עמוק במחשבותיו. | בספר הניגונים מופיע הניגון שלו, [[ניגון ס"א]], בו משתקף "חיי געגועים של חסיד, שאיבד את רבו בגוף לפני מספר שנים ובציור הרוחני הרי כאילו רבו עומד לפניו". את הניגון הזה "שמשמש הבעה נאמנה לגעגועי וכיסופי הנפש החבויים בעמקי ובמסתורי הלב ומעורר זכרון ימים נעימים ובהירים במחזה אלוקי נהדר", שמע אדמו"ר הרש"ב מפי ר' זלמן שלוש שנים לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש, שהוא מנגן אותו כאשר הוא יושב על ספסל בין חוף הים לסבכי היער ומנגן את הניגון הזה במשך כמה שעות כשהוא תפוס עמוק במחשבותיו. | ||
תשוקתו לשוב ולהתראות עם אדמו"ר המהר"ש היו גדולים עד כדי כך שנכנס לאדמו"ר הרש"ב ושפך את ליבו, ואדמו"ר הרש"ב העניק לו סדר הכנה שלם שכלל לבישת [[גארטעל]] בשעת השינה, והוא אכן זכה שהרבי המהר" | תשוקתו לשוב ולהתראות עם אדמו"ר המהר"ש היו גדולים עד כדי כך שנכנס לאדמו"ר הרש"ב ושפך את ליבו, ואדמו"ר הרש"ב העניק לו סדר הכנה שלם שכלל לבישת [[גארטעל]] בשעת השינה, והוא אכן זכה שהרבי המהר"ש התגלה אליו בחלום{{הערה|תורת מנחם חלק י"ג עמוד 76.}}. | ||
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש, התקשר לבנו אדמו"ר הרש"ב, ואף נסע אחריו לצרפת על מנת לשמוע ממנו דברי חסידות. | לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש, התקשר לבנו אדמו"ר הרש"ב, ואף נסע אחריו לצרפת על מנת לשמוע ממנו דברי חסידות. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[הלל זלטופולסקי]] - איש עסקים ופילנתרופ, מנכבדי הקהילה היהודית בפריז, איש רוח והגות שתמך רבות במפעלי הציונות והתרבות העברית, ואף שימש בעצמו כסופר. עמד בקשרי ידידות עם רבותינו נשיאינו, ונמנה על מקימי אגודת חב"ד בפריז. | *בנו, ר' [[הלל זלטופולסקי]] - איש עסקים ופילנתרופ, מנכבדי הקהילה היהודית בפריז, איש רוח והגות שתמך רבות במפעלי הציונות והתרבות העברית, ואף שימש בעצמו כסופר. עמד בקשרי ידידות עם רבותינו נשיאינו, ונמנה על מקימי אגודת חב"ד בפריז, זכה אף להיות תלמידו של [[הרשב"ץ]] נ"ע{{הערה | אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תפ"ו.}}. | ||
*אשתו, מרת שפרה בתו של ר' אלחנן סנדומירסקי. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023
החסיד ר' (חיים) שלמה שניאור זלמן זלטפולסקי[1], היה מחסידי חב"ד בקרמנצ'וג, ממקושרי אדמו"ר המהר"ש ולאחר מכן בנו אדמו"ר הרש"ב ומנכבדי החסידים בתקופתם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נמנה על נכבדי החסידים ומגדולי המקושרים לאדמו"ר המהר"ש, ועסק לפרנסתו כסוחר.
לאחר נישואיו קבע את מגוריו בקרמנצ'וג ונמנה על נכבדי החסידים בעיירה.
כאשר היה מגיע לליובאוויטש, היה אדמו"ר המהר"ש אומר לפניו חסידות ביחידות[2].
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו ש"היה בעל מוחין גדול ובעל לב חסידי רחב, היה מתון ומסודר, היה מקושר מסור לסבא מהר"ש. כל מה שעשה היה במתינות, בהתבוננות השכלתית. לכל דבר היה לו גישה של סדר השכלה חב"דית. סדר מיוחד היה לו בנסיעה לליובאוויטש, להיות אצל הרבי, כמה זמן לשהות שם ומתי לחזור מליובאוויטש. היה אחד מבחירי המשכילים בחסידות ובעלי העבודה שלגבם היתה הנסיעה לליובאוויטש שמיעת חסידות וכניסה ליחידות משום חוויה נפשית שתפסה בהם המקום הנעלה ביותר בחיים"[3].
בזמן השריפה הגדולה בליובאוויטש, נמנה בין שלושת החסידים שאדמו"ר המהר"ש סמך עליהם והטיל עליהם את השליחות ליסוע לקישינוב ולמצוא עבורו דירה מתאימה לחודש החגים, עד שיבנו חזרה את החצר בליובאוויטש[4].
בספר הניגונים מופיע הניגון שלו, ניגון ס"א, בו משתקף "חיי געגועים של חסיד, שאיבד את רבו בגוף לפני מספר שנים ובציור הרוחני הרי כאילו רבו עומד לפניו". את הניגון הזה "שמשמש הבעה נאמנה לגעגועי וכיסופי הנפש החבויים בעמקי ובמסתורי הלב ומעורר זכרון ימים נעימים ובהירים במחזה אלוקי נהדר", שמע אדמו"ר הרש"ב מפי ר' זלמן שלוש שנים לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש, שהוא מנגן אותו כאשר הוא יושב על ספסל בין חוף הים לסבכי היער ומנגן את הניגון הזה במשך כמה שעות כשהוא תפוס עמוק במחשבותיו.
תשוקתו לשוב ולהתראות עם אדמו"ר המהר"ש היו גדולים עד כדי כך שנכנס לאדמו"ר הרש"ב ושפך את ליבו, ואדמו"ר הרש"ב העניק לו סדר הכנה שלם שכלל לבישת גארטעל בשעת השינה, והוא אכן זכה שהרבי המהר"ש התגלה אליו בחלום[5].
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש, התקשר לבנו אדמו"ר הרש"ב, ואף נסע אחריו לצרפת על מנת לשמוע ממנו דברי חסידות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' הלל זלטופולסקי - איש עסקים ופילנתרופ, מנכבדי הקהילה היהודית בפריז, איש רוח והגות שתמך רבות במפעלי הציונות והתרבות העברית, ואף שימש בעצמו כסופר. עמד בקשרי ידידות עם רבותינו נשיאינו, ונמנה על מקימי אגודת חב"ד בפריז, זכה אף להיות תלמידו של הרשב"ץ נ"ע[6].
- אשתו, מרת שפרה בתו של ר' אלחנן סנדומירסקי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ נכתב גם זלאטאפאלסקי. ראו בהערה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תפו אודות השמות שלמה זלמן ושניאור זלמן. בכתבי רבותינו נשיאינו מופיע פעמים רבות בשם הרז"ז.
- ↑ ספר השיחות תורת שמואל תרל"ח (עמוד 69).
- ↑ ספר השיחות ה'ת"ש בלה"ק עמוד קסה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמוד מג.
- ↑ תורת מנחם חלק י"ג עמוד 76.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד תפ"ו.