עצבות – הבדלי גרסאות

העצבות הושללה כליל אצל [[חסידים]]. הסיבה לכך היא משלו של ה[[אדמו"ר הזקן]]: כמו שנצחון לנצח דבר גשמי - כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול, גם אם הוא גבור יותר מחבירו, כך ממש הוא גם בנצחון היצר, אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן, כי אם בזריזות, הנמשכת מ[[שמחה]], ופתיחת הלב, וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם.

אם כי, לעיתים מזומנות על האדם לקבוע לו זמן, בתיקון חצות, או פעם בשבוע, בו הוא מתוודה על עוונותיו, ובוכה עליהם בדמעות שליש, ועל ידי זה תבוא אליו השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי לעיתים מזומנים על עונותיו במר נפשו ולב נשבר.

עליו לקבל את המגיע אליו ב[[שמחה]], גם אם הוא נראה דבר שאינו טוב, באותה מידה שמקבל הטובה הנגלית ונראית כי גם זו - הנראה לעיניו רע - לטובה, רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסיא שלמעלה מעלמא דאתגליא.

צריך לשית עצות בנפשו לפטר ממנה, אין צריך לומר בשעת עבודה שצריך לעבוד ה' בשמחה ובטוב לבב.

 

 

 

הנה אם נופלות לו שלא בשעת העבודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך ארץ וכהאי גוונא - אומר [[רבינו הזקן]] - אדרבה יש לו לשמוח בחלקו, שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן, לקיים מה שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". ואין הכתוב מדבר ב[[צדיקים]] לקראם זונים ח"ו, אלא בבינונים כיוצא בו שנופלים לו הרהורי ניאוף במחשבתו בין בהיתר כו', וכשמסיח דעתו מקיים לאו זה. ואמרו רז"ל ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כאלו עשה [[מצוה]].

- מסיבה זו מסביר ה[[אדמו"ר הזקן]], צריך הוא לשמוח בקיום הלאו כמו בקיום [[מצוות עשה]] ממש, ואדרבה העצבות היא מ[[גאווה]], שאינו מכיר את מקומו, ועל כן הוא מצטער על שאינו במדרגת צדיק, של[[צדיקים]] בוודאי אין נופלים להם הרהורי שטות כאלו.

ומסיים ה[[אדמו"ר הזקן]], שהלואי היה [[בינוני]] ולא רשע כל ימיו אפילו שעה אחת, - שזאת היא מדת הבינונים ועבודתם לכבוש היצר וההרהור העולה מהלב למוח, ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולדחותו בשתי ידים כנ"ל, ובכל דחיה ודחיה שמדחהו ממחשבתו מכניע את ה[[סטרא אחרא]] למטה, וכמו ההתעוררות למטה כך היא ההתעוררות למעלה שם מוריד [[הקדוש ברוך הוא]] עצמו את הסטרא אחרא ממקומה.

ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו, כי אולי לכך נברא וזאת עבודתו לאכפיא לסטרא אחרא תמיד.

במכתב ליהודי שחווה קשיים כתב הרבי שאל לו להיכנס לעצבות ולדיכאון משום שהם עצת ה[[יצר הרע]], אלא לעמוד ב[[ניסיון]] ולהתעלות{{הערה|מכתב מי"ג ניסן תשכ"ב, הודפס בהוספות ל'''[https://files.anash.org/uploads/2026/04/final-indivdual-pages_compressed.pdf הערות וביאורים]''', קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]], מתיבתא ליובאוויטש בולטימור, י"א ניסן תשפ"ו עמ' 115. (אנגלית)}}.

== ראו גם ==

== לקריאה נוספת ==

*[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו]] ו[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז|פרק כ"ז]]