ק.ג.ב.: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←פתיח) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:סמל_KGB.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]] | [[קובץ:סמל_KGB.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל הארגון]] | ||
'''הוועדה לביטחון המדינה''' של [[ברית המועצות]] (ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности{{כ}}{{הערה|בהגיה עברית: קוֹמִיטֶט גּוֹסוּדַּרְסְטְוֶנוֹי בֶּזוֹפַּסְנוֹסְטִי.}}, בראשי תיבות: '''ק.ג.ב.''') | '''הוועדה לביטחון המדינה''' של [[ברית המועצות]] (ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности{{כ}}{{הערה|בהגיה עברית: קוֹמִיטֶט גּוֹסוּדַּרְסְטְוֶנוֹי בֶּזוֹפַּסְנוֹסְטִי.}}, בראשי תיבות: '''ק.ג.ב.''') היא המשטרה החשאית הסובייטית שהופקד על בטחון הפנים של ברית המועצות. בתחילת הקמתו שמו של הארגון היה צ'.קה. הוא הוקם בשנת [[תרע"ח]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר המפלגה הבולשביקית השתלטה על המדינה והתקיים עד לפירוקה הסופי של ברית המועצות בשנת [[תשנ"ב]]. | ||
הארגון במשך השנים | הארגון במשך השנים רדף את [[אדמו"ר הריי"צ]] וחסידי חב"ד עקב שמירה על ה[[יהדות]]. | ||
==היסטוריית הארגון== | ==היסטוריית הארגון== | ||
הארגון הוקם בה' כסלו שנת [[תרע"ח]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], בזמן שהמפלגה הבולשביקית הצליחה להפיל את השלטון ולהשתלט באופן דיקטטורי על מוסדות הממשלה. | הארגון הוקם בה' כסלו שנת [[תרע"ח]] בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], בזמן שהמפלגה הבולשביקית הצליחה להפיל את השלטון ולהשתלט באופן דיקטטורי על מוסדות הממשלה. האירגון הוקם בשם צֶ'קַה - הוועדה המיוחדת הכלל-רוסית למאבק במתנגדי המהפכה ובחבלה{{הערה|ברוסית: Всероссийская чрезвычайная комиссия по борьбе с контрреволюцией и саботажем, ЧК.}}. | ||
באמצעות הקמת האירגון ביקש לנין להתמודד בצורה יעילה עם האנרכיה שנגרמה ע"י מלחמת האזרחים, ולרסן את הכוחות שסיכנו את המשך קיומה של המהפכה. | |||
האירגון שימש כזרוע הצבאית והביצועית של המפלגה הבולשביקית, הגוף העיקרי שתיחזק את מחנות המעצר ומנגנון הדיכוי הממשלתי. | |||
בתחילה מוקמו משרדי הארגון בסמיכות למשרדי הממשלה ב[[סנט פטרבורג]], אך מספר חודשים לאחר מכן עברו משרדיו יחד עם משרדי הממשלה ל[[מוסקבה]] ונקבע בכיכר לוביאנקה, בבניין שהולאם על ידי הממשלה מחברת ביטוח פרטית כחלק מהמהפכה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] ששללה זכויות אישיות מאזרחים פרטיים והלאימה את הרכוש. | בתחילה מוקמו משרדי הארגון בסמיכות למשרדי הממשלה ב[[סנט פטרבורג]], אך מספר חודשים לאחר מכן עברו משרדיו יחד עם משרדי הממשלה ל[[מוסקבה]] ונקבע בכיכר לוביאנקה, בבניין שהולאם על ידי הממשלה מחברת ביטוח פרטית כחלק מהמהפכה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] ששללה זכויות אישיות מאזרחים פרטיים והלאימה את הרכוש. | ||
במשך שנים היו לארגון שמות רבים, שמותיו הידועים הינם: '''צ'קה''', '''ג.פ.או.''' (מ[[תרפ"ב]]), '''או.ג.פ.או'''(מ[[תרפ"ג]]), ו'''נ.ק. ו. ד.'''(מ[[תרצ"ד]]) , '''ק.ג.ב.'''(מ[[תשי"ד]]). האירגון עסק בהשלטה דיקטטורית של רצונותיו של העריצים שעמדו בראש הממשל. בתקופה בה פעל הארגון נערכו 'טיהורים' רבים, כשפקידי האירגון מוציאים להורג מאות אלפי אזרחים ללא דין וחשבון, ושולחים לגלות ב[[סיביר]] מיליונים. ההערכות הם שרק בתקופת שלטונו של [[סטאלין]] נעצרו ברוסיה כ-4 מליון איש, מתוכם הוצאו להורג כשבע מאות אלף איש.ע''פ הערכות אחרות מס' העצורים היה עד מליון וחצי איש וכמחציתם נרצחו | |||
==היבסקצייה== | ==היבסקצייה== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]],[[פורים קטן תרפ"ז]]}} | ||
עם הקמת הממשלה הסובייטית נאסרו התכנסויות ציבוריות מחשש לארגון מרד בשלטון הסובייטי, ונאסר חינוכם של נערים צעירים שיועדו להתחנך על ברכי המפלגה הקומוניסטית. | עם הקמת הממשלה הסובייטית נאסרו התכנסויות ציבוריות מחשש לארגון מרד בשלטון הסובייטי, ונאסר חינוכם של נערים צעירים שיועדו להתחנך על ברכי המפלגה הקומוניסטית. | ||
לצורך השלטת דעותיהם של אנשי הממשל, הוקמה מחלקה יהודית מיוחדת, שתפקידה היה לגדוע כל פעילות יהודית, | לצורך השלטת דעותיהם של אנשי הממשל, הוקמה מחלקה יהודית מיוחדת במפלגה בולשביקית, שתפקידה היה לגדוע כל פעילות יהודית, להלשין על המארגנים לאו.ג.פ.או. ולדאוג שאלה לא יוכלו לחזור ולפעול. | ||
אנשי המחלקה שהיו יהודים בעצמם, רדפו את [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת [[שלוחים|שלוחיו]], אולם למרות זאת רשת ה[[ישיבה|ישיבות]] המחתרתיות ה[[תלמוד תורה|חדרים]] המחתרתיים וה[[מקווה|מקוואות]] שהוקמו בחשאי בכל רחבי [[רוסיה]], המשיכו להתקיים על אף פעולות המשטרה החשאית. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון {{שבועון בית משיח}} [[י"ג סיון]] [[תש"פ]] עמוד 32 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ברית המועצות]] | [[קטגוריה:ברית המועצות]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:19, 12 בספטמבר 2024
הוועדה לביטחון המדינה של ברית המועצות (ברוסית: Комите́т Госуда́рственной Безопа́сности[1], בראשי תיבות: ק.ג.ב.) היא המשטרה החשאית הסובייטית שהופקד על בטחון הפנים של ברית המועצות. בתחילת הקמתו שמו של הארגון היה צ'.קה. הוא הוקם בשנת תרע"ח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה כאשר המפלגה הבולשביקית השתלטה על המדינה והתקיים עד לפירוקה הסופי של ברית המועצות בשנת תשנ"ב.
הארגון במשך השנים רדף את אדמו"ר הריי"צ וחסידי חב"ד עקב שמירה על היהדות.
היסטוריית הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הארגון הוקם בה' כסלו שנת תרע"ח בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בזמן שהמפלגה הבולשביקית הצליחה להפיל את השלטון ולהשתלט באופן דיקטטורי על מוסדות הממשלה. האירגון הוקם בשם צֶ'קַה - הוועדה המיוחדת הכלל-רוסית למאבק במתנגדי המהפכה ובחבלה[2].
באמצעות הקמת האירגון ביקש לנין להתמודד בצורה יעילה עם האנרכיה שנגרמה ע"י מלחמת האזרחים, ולרסן את הכוחות שסיכנו את המשך קיומה של המהפכה.
האירגון שימש כזרוע הצבאית והביצועית של המפלגה הבולשביקית, הגוף העיקרי שתיחזק את מחנות המעצר ומנגנון הדיכוי הממשלתי.
בתחילה מוקמו משרדי הארגון בסמיכות למשרדי הממשלה בסנט פטרבורג, אך מספר חודשים לאחר מכן עברו משרדיו יחד עם משרדי הממשלה למוסקבה ונקבע בכיכר לוביאנקה, בבניין שהולאם על ידי הממשלה מחברת ביטוח פרטית כחלק מהמהפכה הקומוניסטית ששללה זכויות אישיות מאזרחים פרטיים והלאימה את הרכוש.
במשך שנים היו לארגון שמות רבים, שמותיו הידועים הינם: צ'קה, ג.פ.או. (מתרפ"ב), או.ג.פ.או(מתרפ"ג), ונ.ק. ו. ד.(מתרצ"ד) , ק.ג.ב.(מתשי"ד). האירגון עסק בהשלטה דיקטטורית של רצונותיו של העריצים שעמדו בראש הממשל. בתקופה בה פעל הארגון נערכו 'טיהורים' רבים, כשפקידי האירגון מוציאים להורג מאות אלפי אזרחים ללא דין וחשבון, ושולחים לגלות בסיביר מיליונים. ההערכות הם שרק בתקופת שלטונו של סטאלין נעצרו ברוסיה כ-4 מליון איש, מתוכם הוצאו להורג כשבע מאות אלף איש.עפ הערכות אחרות מס' העצורים היה עד מליון וחצי איש וכמחציתם נרצחו
היבסקצייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערכים מורחבים – יבסקציה, מאסר וגאולת הרבי הריי"צ, מאסר חסידים תרצ"ח,פורים קטן תרפ"ז |
עם הקמת הממשלה הסובייטית נאסרו התכנסויות ציבוריות מחשש לארגון מרד בשלטון הסובייטי, ונאסר חינוכם של נערים צעירים שיועדו להתחנך על ברכי המפלגה הקומוניסטית.
לצורך השלטת דעותיהם של אנשי הממשל, הוקמה מחלקה יהודית מיוחדת במפלגה בולשביקית, שתפקידה היה לגדוע כל פעילות יהודית, להלשין על המארגנים לאו.ג.פ.או. ולדאוג שאלה לא יוכלו לחזור ולפעול.
אנשי המחלקה שהיו יהודים בעצמם, רדפו את אדמו"ר הריי"צ ואת שלוחיו, אולם למרות זאת רשת הישיבות המחתרתיות החדרים המחתרתיים והמקוואות שהוקמו בחשאי בכל רחבי רוסיה, המשיכו להתקיים על אף פעולות המשטרה החשאית.
