אליהו עקיבא ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אליהו עקיבא ליפסקר.jpg|ממוזער|הרב ליפסקר (יושב משמאל) במעמד [[ירחי כלה]] בקריית גן ישראל בשנת [[תשמ"א]]]] | [[קובץ:אליהו עקיבא ליפסקר.jpg|ממוזער|הרב ליפסקר (יושב משמאל) במעמד [[ירחי כלה]] בקריית גן ישראל בשנת [[תשמ"א]]]] | ||
הרב '''אליהו עקיבא ליפסקר''' ([[תרע"ח]]-[[כ"ט תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה גביר חסידי שסייע רבות לפעילות המחתרתית | הרב '''אליהו עקיבא ליפסקר''' ([[תרע"ח]] - [[כ"ט תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה גביר חסידי שסייע רבות לפעילות המחתרתית ב[[ברית המועצות]], ולאחר יציאתו מ[[רוסיה]] שימש על פי הוראת הרבי כמחנך חסידי ב[[טורונטו]], היה ממייסדי קהילת חב"ד המקומית, ועסקן ציבורי רב פעלים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי]] שכיהן כרב העיר ולאמו מרת בת שבע יפה. | נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי]] שכיהן כרב העיר ולאמו מרת בת שבע יפה. אחיו: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]],הרב [[יעקב ליפסקר]] ועוד. | ||
אביו לא היה חסיד חב"ד, אך שלח את ילדיו ללמוד ב[[תומכי תמימים]] וטען שזו הדרך היחידה להבטיח שילדיו לא יסחפו ברוחות הקומויניזם וימשיכו לשמור תורה ומצוות. | אביו לא היה חסיד חב"ד, אך שלח את ילדיו ללמוד ב[[תומכי תמימים]] וטען שזו הדרך היחידה להבטיח שילדיו לא יסחפו ברוחות הקומויניזם וימשיכו לשמור תורה ומצוות. | ||
בהיותו בן 12 נאסר אביו על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]] ב'עוון' הפצת תורה ויהדות, ובמהלך החקירות הקשות שלוו בעינויים - נפטר. | בהיותו בן 12 נאסר אביו על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]] ב'עוון' הפצת תורה ויהדות, ובמהלך החקירות הקשות שלוו בעינויים - נפטר{{הערה|תכתב זאת, זכרונות אחיו הרב מיכאל ליפסקר}}. | ||
בעודו בחור החל לשלוח ידו במסחר, ובמקביל עסק בהחזקת ישיבות תומכי תמימים, שיתף פעולה עם הרב [[ניסן נמנוב]] הרב [[בן ציון שמטוב]] והרב [[אברהם מאיור]], ותרם סכומים גדולים עבור הישיבות המחתרתיות. | בעודו בחור החל לשלוח ידו במסחר, ובמקביל עסק בהחזקת ישיבות תומכי תמימים, שיתף פעולה עם הרב [[ניסן נמנוב]] הרב [[בן ציון שמטוב]] והרב [[אברהם מאיור]], ותרם סכומים גדולים עבור הישיבות המחתרתיות. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], גויס לצבא הרוסי, ולחם מול ה[[נאצים]]. כאשר נפצע והורשה לצאת לטיפול רפואי מחוץ לעיר [[לנינגרד]] עם ליווי, יצא עם בתו של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]], מרת רחל ביילא שהתמצאה בעניני רפואה. | ||
===חתונתו וצעדיו הראשונים בעסקנות=== | ===חתונתו וצעדיו הראשונים בעסקנות=== | ||
לאחר נדודים הגיע ל[[טשקנט]] והצטרף לקהילה החב"דית המקומית, ושם בא בקשרי ה[[נישואין]] עם מרת רחל, בת החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]], שליוותה אותו בשעתו הקשה. | לאחר נדודים הגיע ל[[טשקנט]] והצטרף לקהילה החב"דית המקומית, ושם בא בקשרי ה[[נישואין]] עם מרת רחל, בת החסיד ר' [[שניאור זלמן דוכמן]], שליוותה אותו בשעתו הקשה. | ||
כאשר חלה עם אשתו במחלת הטיפוס, ושהו בהסגר בבית החולים, דאג להם החסיד ר' ישראל קונסון והצליח להציל אותם ממוות. | כאשר חלה עם אשתו במחלת הטיפוס, ושהו בהסגר בבית החולים, דאג להם החסיד ר' [[ישראל קונסון]] והצליח להציל אותם ממוות. | ||
בטשקנט היה מראשי העסקנים החב"דיים המקומיים, ועמד לצד הרב [[אהרן חזן]] בהקמת חיידרים מחתרתיים לילדים. | בטשקנט היה מראשי העסקנים החב"דיים המקומיים, ועמד לצד הרב [[אהרן חזן]] בהקמת חיידרים מחתרתיים לילדים. | ||
במקביל, עסק במסחר וזכה להצלחה רבה, ותרם סכומים עצומים עבור הפעילות המחתרתית בכל רחבי ברית המועצות. לצורך מסחרו עבר להתגורר | במקביל, עסק במסחר וזכה להצלחה רבה, ותרם סכומים עצומים עבור הפעילות המחתרתית בכל רחבי ברית המועצות. לצורך מסחרו עבר להתגורר ב[[מוסקבה]], ותוך סיכון עצמי וסכנת נפשות גדולה המשיך לתמוך ביד רחבה בכל הפעילות המחתרתית של חסידי חב"ד ברוסיה. | ||
זכה לסייע רבות לשחרורה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי מרוסיה, והברחתה למחנות העקורים | זכה לסייע רבות לשחרורה של [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי מרוסיה, והברחתה למחנות העקורים ב[[גרמניה]]. | ||
מאוחר יותר, הצטרף בעצמו לחסידים שהבריחו את [[רוסיה]] במבצע שקיבל לימים את השם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', וגם בהיותו במחנות העקורים שם שהה כארבע שנים - המשיך ליטול חלק בעסקנות הכלל, ועשה רבות למען הפצת יהדות וחסידות. | מאוחר יותר, הצטרף בעצמו לחסידים שהבריחו את [[רוסיה]] במבצע שקיבל לימים את השם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', וגם בהיותו במחנות העקורים שם שהה כארבע שנים - המשיך ליטול חלק בעסקנות הכלל, ועשה רבות למען הפצת יהדות וחסידות. | ||
===מעסקני חב"ד בטורונטו=== | ===מעסקני חב"ד בטורונטו=== | ||
בשנת [[תשי"ב]] הגיע לטורונטו שבקנדה, שם עסק בחינוך על פי הוראת הרבי, ושימש כמורה בתלמוד תורה 'עץ חיים' בעיר במשך שלושים ושש שנה, וכן שימש כמפקח רוחני בקריית גן ישראל בחופשות הקיץ במשך עשרים שנה, וכמורה בסמינר למורים בעיר. | בשנת [[תשי"ב]] הגיע לטורונטו שבקנדה, שם עסק בחינוך על פי הוראת הרבי, ושימש כמורה בתלמוד תורה 'עץ חיים' בעיר במשך שלושים ושש שנה, וכן שימש כמפקח רוחני בקריית [[גן ישראל]] בחופשות הקיץ במשך עשרים שנה, וכמורה בסמינר למורים בעיר. | ||
בנוסף לפעולותיו בהוראה, נמנה על מקימי מוסדות הקהילה החב"דית בטורונטו, ופעל רבות עם יוצאי רוסיה. | בנוסף לפעולותיו בהוראה, נמנה על מקימי מוסדות הקהילה החב"דית בטורונטו, ופעל רבות עם יוצאי רוסיה. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
היה ידוע בהכנסת האורחים שלו, ובהליכותיו הנעימות. | היה ידוע בהכנסת האורחים שלו, ובהליכותיו הנעימות. | ||
נפטר בשיבה טובה ב[[כ"ט תשרי]] [[תשמ"ח]]. | נפטר בשיבה טובה ב[[כ"ט תשרי]] [[תשמ"ח]]{{הערה|לשמע אוזן}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* | * רעייתו, מרת רחל ביילא{{הערה|נפטרה בשנת תשפ"ד בגיל 102, זכתה לאריכות ימים בזכות ברכת [[הרבי הריי"צ]] בעת יציאתו מרוסיה בשנת תרפ"ז}} | ||
*אחיו הרב [[מיכאל ליפסקר]] | |||
*אחיו, הרב [[יעקב ליפסקר]]. | |||
*אחיו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]]. | |||
*אחותו, איידא אשת הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] | |||
*אחותו, מנוחה אשת הרב [[גרשון אליעזר לזרוב]] | |||
*בנו, הרב יוסף יצחק ליפסקר - משלוחי הרבי ב[[מיאמי ביץ']], פלורידה | |||
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] - משלוחי הרבי ומנהל מוסדות חב"ד בדרום אפריקה | *בנו, הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] - משלוחי הרבי ומנהל מוסדות חב"ד בדרום אפריקה | ||
*בנו, הרב [[שלום דובער ליפסקר (פלורידה)|שלום דובער ליפסקר]] - שליח הרבי בבל-הארבור, פלורידה, ומנהל ארגון 'אל"ף' לאסירים יהודיים בארצות הברית | *בנו, הרב [[שלום דובער ליפסקר (פלורידה)|שלום דובער ליפסקר]] - שליח הרבי בבל-הארבור, פלורידה, ומנהל ארגון 'אל"ף' לאסירים יהודיים בארצות הברית. | ||
* בתו, גברת שבע שוחט - סאות' ביץ', פלורידה. | |||
* בנו, הרב חיים צבי - ע"ה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב שניאור זלמן דוכמן, '''לשמע אוזן''' עמודים שפג-תו. | *הרב שניאור זלמן דוכמן, '''לשמע אוזן''' עמודים שפג-תו. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - תולדות משפחתו בתקופת פולטבה, שנכתבו על ידי אחיו הרב מיכאל. ב[[תשורה]] מכ"ז [[סיוון]] תשע"ד. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ליפסקר, אליהו עקיבא}} | {{מיון רגיל:ליפסקר, אליהו עקיבא}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| שורה 53: | שורה 64: | ||
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:13, 25 בנובמבר 2024
הרב אליהו עקיבא ליפסקר (תרע"ח - כ"ט תשרי תשמ"ח) היה גביר חסידי שסייע רבות לפעילות המחתרתית בברית המועצות, ולאחר יציאתו מרוסיה שימש על פי הוראת הרבי כמחנך חסידי בטורונטו, היה ממייסדי קהילת חב"ד המקומית, ועסקן ציבורי רב פעלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפולטבה בשנת תרע"ח לאביו הרב חיים צבי שכיהן כרב העיר ולאמו מרת בת שבע יפה. אחיו: הרב מיכאל ליפסקר, הרב אריה זאב ליפסקר,הרב יעקב ליפסקר ועוד.
אביו לא היה חסיד חב"ד, אך שלח את ילדיו ללמוד בתומכי תמימים וטען שזו הדרך היחידה להבטיח שילדיו לא יסחפו ברוחות הקומויניזם וימשיכו לשמור תורה ומצוות.
בהיותו בן 12 נאסר אביו על ידי אנשי המשטרה החשאית ב'עוון' הפצת תורה ויהדות, ובמהלך החקירות הקשות שלוו בעינויים - נפטר[1].
בעודו בחור החל לשלוח ידו במסחר, ובמקביל עסק בהחזקת ישיבות תומכי תמימים, שיתף פעולה עם הרב ניסן נמנוב הרב בן ציון שמטוב והרב אברהם מאיור, ותרם סכומים גדולים עבור הישיבות המחתרתיות.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, גויס לצבא הרוסי, ולחם מול הנאצים. כאשר נפצע והורשה לצאת לטיפול רפואי מחוץ לעיר לנינגרד עם ליווי, יצא עם בתו של הרב שניאור זלמן דוכמן, מרת רחל ביילא שהתמצאה בעניני רפואה.
חתונתו וצעדיו הראשונים בעסקנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר נדודים הגיע לטשקנט והצטרף לקהילה החב"דית המקומית, ושם בא בקשרי הנישואין עם מרת רחל, בת החסיד ר' שניאור זלמן דוכמן, שליוותה אותו בשעתו הקשה.
כאשר חלה עם אשתו במחלת הטיפוס, ושהו בהסגר בבית החולים, דאג להם החסיד ר' ישראל קונסון והצליח להציל אותם ממוות.
בטשקנט היה מראשי העסקנים החב"דיים המקומיים, ועמד לצד הרב אהרן חזן בהקמת חיידרים מחתרתיים לילדים.
במקביל, עסק במסחר וזכה להצלחה רבה, ותרם סכומים עצומים עבור הפעילות המחתרתית בכל רחבי ברית המועצות. לצורך מסחרו עבר להתגורר במוסקבה, ותוך סיכון עצמי וסכנת נפשות גדולה המשיך לתמוך ביד רחבה בכל הפעילות המחתרתית של חסידי חב"ד ברוסיה.
זכה לסייע רבות לשחרורה של הרבנית חנה אמו של הרבי מרוסיה, והברחתה למחנות העקורים בגרמניה.
מאוחר יותר, הצטרף בעצמו לחסידים שהבריחו את רוסיה במבצע שקיבל לימים את השם 'יציאת רוסיה תש"ו', וגם בהיותו במחנות העקורים שם שהה כארבע שנים - המשיך ליטול חלק בעסקנות הכלל, ועשה רבות למען הפצת יהדות וחסידות.
מעסקני חב"ד בטורונטו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ב הגיע לטורונטו שבקנדה, שם עסק בחינוך על פי הוראת הרבי, ושימש כמורה בתלמוד תורה 'עץ חיים' בעיר במשך שלושים ושש שנה, וכן שימש כמפקח רוחני בקריית גן ישראל בחופשות הקיץ במשך עשרים שנה, וכמורה בסמינר למורים בעיר.
בנוסף לפעולותיו בהוראה, נמנה על מקימי מוסדות הקהילה החב"דית בטורונטו, ופעל רבות עם יוצאי רוסיה.
שימש גם כגבאי עבור כולל חב"ד בארץ הקודש ועבור לשכת עזרת אחים.
ייסד ומסר שיעור תניא בו השתתפו רבים מבני המעמד העליון בעיר, וכן מסר שיעורים נוספים בתורה וחסידות, והיה חוזר דרך קבע שיחות ומאמרים מהרבי בפני מתפללי בית הכנסת החב"די בעיר.
היה ידוע בהכנסת האורחים שלו, ובהליכותיו הנעימות.
נפטר בשיבה טובה בכ"ט תשרי תשמ"ח[2].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, מרת רחל ביילא[3]
- אחיו הרב מיכאל ליפסקר
- אחיו, הרב יעקב ליפסקר.
- אחיו, הרב אריה זאב ליפסקר.
- אחותו, איידא אשת הרב אלכסנדר סנדר מנקין
- אחותו, מנוחה אשת הרב גרשון אליעזר לזרוב
- בנו, הרב יוסף יצחק ליפסקר - משלוחי הרבי במיאמי ביץ', פלורידה
- בנו, הרב מנחם מענדל ליפסקר - משלוחי הרבי ומנהל מוסדות חב"ד בדרום אפריקה
- בנו, הרב שלום דובער ליפסקר - שליח הרבי בבל-הארבור, פלורידה, ומנהל ארגון 'אל"ף' לאסירים יהודיים בארצות הברית.
- בתו, גברת שבע שוחט - סאות' ביץ', פלורידה.
- בנו, הרב חיים צבי - ע"ה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שניאור זלמן דוכמן, לשמע אוזן עמודים שפג-תו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תכתב זאת לדור אחרון - תולדות משפחתו בתקופת פולטבה, שנכתבו על ידי אחיו הרב מיכאל. בתשורה מכ"ז סיוון תשע"ד.
הערות שוליים
- ↑ תכתב זאת, זכרונות אחיו הרב מיכאל ליפסקר
- ↑ לשמע אוזן
- ↑ נפטרה בשנת תשפ"ד בגיל 102, זכתה לאריכות ימים בזכות ברכת הרבי הריי"צ בעת יציאתו מרוסיה בשנת תרפ"ז