ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
(←‏תולדות חיים: משפט לא תיקני)
 
(22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]
[[קובץ:ציון ר' ברוך שלום שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' ברוך שלום שניאורסון]]
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קס"ה.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה הבן היחיד שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.
'''ברוך שלום שניאורסון''' ('''הרב"ש''') ([[כ"ב חשוון תקס"ו]] - [[ט"ז שבט תרכ"ט]]) בנו הספק{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ב[[רוסיה]] הצארית''', פרק פ"ה, עמ' קסח.}} בכור של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה אחד הבנים שלא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|פתח חצר נפרדת]] לאחר [[הסתלקות]] הצמח צדק.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בכ"ב חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
נולד בכ"ב{{הערה|ברשימת מאמרי [[הריי"צ]] מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו", ועל כרחך צריך לומר שזה היה מפני שיום השלושים - [[כ"ג כסלו]], חל להיות בשבת פרשת וישב.}} חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)]] ורבי [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]], אבי [[אדמו"ר הצמח צדק]].


לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין.  
לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין.  
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29|צמח צדק - אורח חיים, סימן ו'}}באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין
אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בספרו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1609&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A&pgnum=29 צמח צדק - אורח חיים, סימן ו']}} באיזה יד מניח [[תפילין|תפיליו]] ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין


[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש ומאז שהחל ללכת לחיידר, היה צריך להגיע את אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]].}} בהיותו בן שש לימדו [[אדמו"ר הזקן]] דקדוק. בן שבע לימדו [[אדמו"ר הזקן]] את נגינות הטעמים של התנ"ך.
[[אדמו"ר הזקן]] חיבב מאד את הרב"ש, ובהיותו בן שש לימדו דקדוק, בהיותו בן שבע לימדו את נגינות הטעמים של התנ"ך.


מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות.  
מיום שנסע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליאון]] מ[[ליאדי]] ועד ל[[הסתלקות]]ו ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת [[אדמו"ר הזקן]] מאה ארבעים ושניים ימים ולילות.  
שורה 16: שורה 16:
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] נותר - בניגוד לשאר אחיו - ב[[ליובאוויטש]] והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - [[אדמו"ר המהר"ש]].


ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]] בליובאויטש.
ב[[ט"ז שבט תרכ"ט]] נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד באוהל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
 
ילדיו לפי סדר הולדתם{{הערה|ע"פ הנכתב ב'הערות וביאורים אהלי תורה' גיליון א'קא עמ' 111 ואילך}}:
*'''בנו:''' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' לוי יצחק]], היה רב בעיר פּוֹדוֹבּרַנקע כמה שנים, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר בּיישינקוביץ (פלך ויטבסק), ובזמן קרוב לבואו שם נחלה מאוד ונסע ל[[קיוב]] להתרפאות, ונפטר שם בשנת [[תרל"ח]] במבחר ימיו בן ארבעים וארבע שנה ושם נקבר.
*הרבנית '''ביילא'''. נולדה בשנת [[תקצ"ב]]
*'''בנו:''' השני הוא הרה"ג [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|ר' מרדכי]] אבד"ק ויטבסק.
*[[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי '''לוי יצחק''']]. נולד בשנת [[תקצ"ד]].
*'''בנו:''' השלישי היה הר"ר ליב מקרימנצוג{{הערה|1=[[רשימות הרב"ש]], עמ' עט}}. נמנה עם הבודדים שזכו להתברך מפיו של הצ"צ בשנת חייו האחרונה{{הערה|1=שם}}.
*הרבנית '''זלאטע'''. נולדה לערך בשנת [[תקצ"ה]]. נישאה, וכשהייתה מעוברת, נפטרה ב[[ו' כסלו]] [[תרי"ב]].
*'''בתו:''' מרת רבקה (אשת הר"ר [[משולם (שילם) רייך]] נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר חיים משה דובער (בערל)).
*הרבנית '''גולדא'''. בעלה רבי [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] - חתן הצמח צדק בזיוו"ר.
*'''בתו:''' אשת הר"ר דן סג"ל לנדא ב"ר משה צבי, ב"ר זיסקינד קורניצר, ב"ר זלמן קורניצר, מתלמידי אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=ראה אודותם ב'בית רבי' חלק ראשון פרק כו, ובחלק שלישי פרק י)}}.
*[[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי '''מרדכי''']]. נולד בשנת [[תקצ"ח]].
*'''נכדו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל]].
*הרבנית '''לאה שרה'''. נולדה בשנת [[תקצ"ט]].
*'''נינו''': ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)]]
*רבי '''יהודה לייב''' מקרמנצוג. נולד בשנת [[תר"ג]].
*הרבנית '''ציפע רחל'''.
* הרבנית '''רבקה''' (אשת הר"ר [[משולם רייך|משולם (שילם) רייך]]. נפטר בערך בשנת תרס"ט{{הערה|1= נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"}}. בנם: הר"ר [[חיים משה דובער רייך|חיים משה דובער (בערל)]]).


==יחוס הרבי אליו ==
==יחוס הרבי אליו ==
שורה 40: שורה 42:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]]  
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=125&lang=hebrew מאמר [[דא"ח]] וקובץ מתולדותיו]''' {{שטורעם}} [[פרדס חב"ד]], גיליון 8, [[תשרי]] [[תשס"ג]]  
* {{קישור חבד אינפו|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|66709|חסיד עם מופתים ● לדמותו של סב סבו של הרבי|דוב לבנון, בית משיח|{{תע|02/13/2012}}}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־18:08, 17 בינואר 2024

ציון ר' ברוך שלום שניאורסון

ברוך שלום שניאורסון (הרב"ש) (כ"ב חשוון תקס"ו - ט"ז שבט תרכ"ט) בנו הספק[1] בכור של אדמו"ר הצמח צדק. היה אחד הבנים שלא פתח חצר נפרדת לאחר הסתלקות הצמח צדק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ב[2] חשון תקס"ו. נקרא על שמם של רבי ברוך (אב אדמו"ר הזקן) ורבי שלום שכנא, אבי אדמו"ר הצמח צדק.

לרב"ש היה חסר אצבעות ביד ימין. אביו אדמו"ר הצמח צדק דן בספרו[3] באיזה יד מניח תפיליו ביד שבו כותב - שמאל, או ביד החזקה - ימין

אדמו"ר הזקן חיבב מאד את הרב"ש, ובהיותו בן שש לימדו דקדוק, בהיותו בן שבע לימדו את נגינות הטעמים של התנ"ך.

מיום שנסע אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון מליאדי ועד להסתלקותו בכ"ד טבת תקע"ג היה הרב"ש איתו. הוא ישב יחד איתו במרכבה וישן בחדרו. הרב"ש סיפר כי זכה להיות במחיצת אדמו"ר הזקן מאה ארבעים ושניים ימים ולילות.

בהמשך היה מקורב לאדמו"ר האמצעי ולאדמו"ר הצמח צדק. הוא נסע בכל רחבי רוסיה בשליחות אביו; היו לו מעריצים רבים, והיה בקביעות אומר מאמרי חסידות.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"ו נותר - בניגוד לשאר אחיו - בליובאוויטש והיה לחסידו של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש.

בט"ז שבט תרכ"ט נסתלק לאחר מחלה קצרה, ומנוחתו כבוד באוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדיו לפי סדר הולדתם[4]:

יחוס הרבי אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, פרק פ"ה, עמ' קסח.
  2. ברשימת מאמרי הריי"צ מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו", ועל כרחך צריך לומר שזה היה מפני שיום השלושים - כ"ג כסלו, חל להיות בשבת פרשת וישב.
  3. צמח צדק - אורח חיים, סימן ו'
  4. ע"פ הנכתב ב'הערות וביאורים אהלי תורה' גיליון א'קא עמ' 111 ואילך
  5. נזכר ב'נחלת אבות', עמ' 32: "ר' שילם נ"י שד"ר דכולל חב"ד"
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא