יצחק הורביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אליה אלימלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (118 גרסאות ביניים של 47 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ה[[חסיד]] ר' '''יצחק הורביץ''' | [[קובץ:איצ'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק הורביץ]] | ||
הרב ה[[חסיד]] ר' '''יצחק הורביץ''' (ידוע בכינויו '''ר' איצ'ה דער מתמיד''', [[תר"נ]]{{הערה|יש אומרים שנולד בשנת [[תרמ"ה]], ראה [https://col.org.il/files/old/files/0.99985478547_2036496.pdf כאן] ע' 22.}} – [[י' כסלו]] [[תש"ב]]), שימש כ[[שד"ר]] ונודע כ[[עובד ה']] מופלא, ונחשב לאחד מגדולי החסידים לאורך הדורות. נהרג ב[[ריגא]] במהלך ה[[שואה]] על [[קידוש ה']]. | |||
==נעוריו== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו | ===נעוריו=== | ||
נולד לאביו הרב שלמה מנחם מענדל ולאמו מרת עלקא בת אחותו של הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סב סבו של [[הרבי]], [[המושבות היהודיות בפלך חרסון|במושבה היהודית ברעגזנעוואטע (נהר טוב) שבפלך חרסון]] בערך בשנת [[תר"נ]]. כבר מילדותו היה ניכר בר' יצחק גדלותו. ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שלו שהיה יהודי למדן סיפר לימים שהיה רואה את הנער ממשיך לשבת וללמוד מדי לילה בשעה מאוחרת, גם כשהוא עצמו כבר היה מוכן ללכת לישון. | |||
עוד בהיותו נער צעיר לימים , החליט לערוך תחרות עם אחד מחבריו מי יצליח להיות הראשון שיקבל תעודת | עוד בהיותו נער צעיר לימים, החליט לערוך תחרות עם אחד מחבריו מי יצליח להיות הראשון שיקבל תעודת [[סמיכה]] לרבנות. שניהם ישבו ולמדו יומם ולילה, וחברו שלא היה בעל [[גוף]] בריא וחסון כמותו נפל למשכב מרוב יגיעה מתמדת בתורה עד שנפטר, אך הוא ר' יצחק המשיך ללמוד בהתמדה עצומה עד שקיבל תעודת 'סמיכה', והוא בן שבע עשרה שנה בלבד. | ||
==לימודיו בתומכי תמימים== | ===לימודיו בתומכי תמימים=== | ||
בתקופת נעוריו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. חבריו של ר' איצ'ע שהתקבלו ל'תומכי תמימים', ניסו לשכנעו שייסע לישיבה. על | בתקופת נעוריו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. חבריו של ר' איצ'ע שהתקבלו ל'תומכי תמימים', ניסו לשכנעו שייסע לישיבה. על ה[[עיירה]] ועל חסידות [[ליובאוויטש]] שמע ר' איצ'ע כבר לפני כן, אך הוא הסכים לנסוע אליה רק לאחר ששמע שנוסדה בה ישיבה. ואכן, הוא הגיע למקום והתקבל לישיבת 'תומכי תמימים'. | ||
בתקופה ההיא, היו התלמידים הצעירים נשלחים ללמוד אצל | בתקופה ההיא, היו התלמידים הצעירים נשלחים ללמוד אצל ה[[משפיע]] [[שמואל גרונם אסתרמן|ר' גרונם]] בסניף הישיבה ב[[עיירה]] [[ז'מבין]], וגם ר' איצ'ע היה ביניהם. בתחילת לימודיו היה שקוע בלימוד ה'[[נגלה דתורה|נגלה]]', ואפילו כשר' גרונם היה [[התוועדות|מתוועד]] עם הבחורים, היה ר' איצ'ע יושב בקצה השני של בית המדרש וממשיך בלימוד ה'נגלה'. לאחר כמה פעמים ששמע את דבריו 'נתפס' לדבריו והחל להשתתף בהתוועדויותיו. | ||
הרה"ג | הרה"ג הרב [[אהרן תומרקין]], סיפר לחתנו הרב [[יהודה חיטריק]] על תקופה זו: "דרכו של ר' יצחק הייתה אז להעמיד ספל [[מים]] ולשים את רגליו בספל המים, כדי שלא יירדם ויוכל להתמיד בלימודו עד שעה מאוחרת בלילה. חבריו, שהכירו בו שהוא מתנמנם וחששו למצב בריאותו היו מכבים את העששית המאירה לידו, כדי לאלץ אותו ללכת לישון". | ||
על ייחודיותו של ר' איצ'ע בישיבה בליובאוויטש תעיד העובדה הבאה: [[הרבי הרש"ב]] הורה שכל הבחורים שמגיעים לליובאוויטש יסירו את ה[[גרטל]] (כמנהג חב"ד שרק הנשואים חוגרים אבנט, ולא הבחורים). אך כשר' יצחק הגיע לליובאוויטש אף שהיה נער צעיר, לא הורה לו הרבי הרש"ב להסיר את הגרטל. וכך היה ר' יצחק ה'תמים' היחיד בליובאוויטש שחגר גרטל עוד לפני נישואיו. | על ייחודיותו של ר' איצ'ע בישיבה בליובאוויטש תעיד העובדה הבאה: [[הרבי הרש"ב]] הורה שכל הבחורים שמגיעים לליובאוויטש יסירו את ה[[גרטל]] (כמנהג חב"ד שרק הנשואים חוגרים אבנט, ולא הבחורים). אך כשר' יצחק הגיע לליובאוויטש אף שהיה נער צעיר, לא הורה לו הרבי הרש"ב להסיר את הגרטל. וכך היה ר' יצחק ה'תמים' היחיד בליובאוויטש שחגר גרטל עוד לפני נישואיו. | ||
==יציאתו מרוסיה== | ===יציאתו מרוסיה=== | ||
[[קובץ:איצ'ה דער מתמיד 2.jpeg|250px|'איצ'ה דער מתמיד'|ממוזער|שמאל]] | |||
לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תרפ"ח]] והתיישב בריגה שבלטביה חיפש ר' יצחק דרכים לעזוב גם הוא את [[רוסיה]] כדי להיות קרוב לרבי הריי"צ. בשנת [[תרפ"ט]] הצליחה השתדלות אנ"ש מ[[ארצות הברית]] להשיג רישיון יציאה עבור הרב [[יעקב ישראל זובער]], ובחורף [[תרפ"ט]] הגיע לריגא. כתוצאה מכך, זירז [[אדמו"ר הריי"צ]] את אנ"ש בארצות הברית להשתדל להשיג ויזה גם עבור ר' איצ'ע ור' [[יעקב מאסקאליק]] (ז'וראביצער), שניהם מגדולי החסידים שנשארו עדיין ברוסיה. עם זאת, הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] גם להם, לר' איצ'ע ולר' יעקב, להגיש לשלטונות [[רוסיה]] בקשת היתר ליציאה מהמדינה. | |||
באותה תקופה שאל ר' איצ'ע את [[הרבי הריי"צ]] האם לבקש היתר יציאה גם עבור שני בניו הצעירים, הלל ושמואל. [[הרבי הריי"צ]] השיב לו במכתב: "ע"ד בניו הלל ושמואל יחיו, ראוי היה שיקחם עמדו, ובוודאי בעזה"י ימצא מקום עבורם ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]". | |||
ר' איצ'ע היגר | במשך כארבע שנים, מ[[תרפ"ט]] עד [[תרצ"ג]], הגיש ר' יצחק פעם אחר פעם בקשה לקבל היתר יציאה, וכל פעם בקשתו נדחתה ובחודש [[תשרי]] [[תרצ"ג]] הודיעו לו השלטונות שיורשה לצאת, אך בתנאי שבני ביתו יישארו ב[[רוסיה]]. | ||
ר' איצ'ע היגר מ[[רוסיה]] ל[[פולין]], לאחר מכן יצא בתור [[שד"ר]] ל[[אירופה]], ל[[ארצות הברית]], ול[[ארץ ישראל]]. במהלך שהותו ב[[ארץ ישראל]] בתור [[שד"ר]] פגש בעסקן ר' [[חנניה יום טוב ליפא שטיינמיץ]], שעמד בקשרים קרובים עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|זו הפעם הראשונה שר' חנניה פגש ב[[חסיד חב"ד]].}}. | |||
===פטירתו=== | |||
על הרגעים האחרונים של ר' איצ'ה מסופר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 503 וגליון 861 ומשם לספר יראת ה' אוצרו' עמוד 279.}} כי הנאצים ימ"ש היו חוטפים את יהודי [[ריגא]], מכנסים אותם ב[[בית הכנסת]] ובהתמלא הבית, מציתים אותו באש על כל הנמצאים בתוכו וכל מי שהיה מנסה להמלט מן הלהבות היה נורה מיד! | |||
כך נשרף גם ר' יצחק על קידוש השם. | |||
היה זה ביום [[יו"ד כסלו]] [[תש"ב]]. הגרמנים הובילו יהודים רבים בכוח אל תוך [[בית הכנסת]] ובאכזריותם ורשעותם העמידו יהודים רבים אחרים בחוץ כדי לצפות במחזה הנורא. | |||
עדי ראיה סיפרו מאוחר יותר כי ר' איצ'ע פתח את ארון הקודש, הוציא [[ספר תורה]] ואמר: "אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו לעשות זאת מתוך שמחה'. הוא הניח את ידו האחת על כתפו של הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] ואת השניה על כתפו של הרב [[יחזקאל פייגין]] (מזכירו המסור והנאמן של [[הרבי הריי"צ]]) ויחד הם יצאו בריקוד כשהם שרים בתוך כך את [[ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק|ניגון ה'הקפות']] החב"די הנודע של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]]. | |||
== דברי החפץ חיים == | |||
הוא היה לומד שמונה עשרה שעות ביממה. [[החפץ חיים]] אמר עליו כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר{{הערה|כתבי רבי אהרן רוזנפלד.}}. | |||
למשך זמן, כשביקר באנגליא בשנות הצ' הדריך בחסידות והשפיע מאד על את הרב [[אליהו אליעזר דסלר|רבי אליהו דסלר]], מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. | |||
== משפחתו == | |||
;ילדיו | |||
* ר' [[צמח גורביץ']] - [[משגיח]] בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה, ושליח [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת יהדות בקובה. | |||
* ר' [[הלל הורביץ]] - גאון בנגלה וחתן החסיד רבי רפאל הכהן, רב בריגא. נולד בתרע"ד. התחתן בשנת ת"ש ונעקד"ה בגטו ריגא בתש"ב. | |||
* ר' [[שניאור זלמן אליעזר הלוי הורביץ]] | |||
* ר' [[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל הלוי גורביץ]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
[[קובץ:יראת ה' אוצרו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר יראת ה' אוצרו]] | |||
*[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', סיפור חייו של הרב 'יצחק דער מתמיד', הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]], תשס"ו | |||
*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | |||
*''''מתמיד בעצם'''', נפתלי צבי גוטליב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 63-70 . | |||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 107-122. | |||
*אהרון לייב רסקין, חוברת '''הרי"ף'''. [https://col.org.il/files/old/files/0.99985478547_2036496.pdf לקריאה] (חלקי) | |||
*אלחנן לשס, ספר '''השעה ה-25''' - "The 25th hour", סיפור חייו (אנגלית), יצא לאור בשנת תשפ"ג. | |||
* | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabadworld.org/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=899 סיפור מדהים עם ר' איצה על זהותו של משיח] | |||
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=199 מכתב מיוחד ששיגר ר' איצה לאחד מידידיו] | |||
* '''[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=275 קטע מתוך עיתון 'היינט']''', המתאר [[התוועדות]] חסידית בריגא, בהשתתפות ר' איצה | |||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25113&st=&pgnum=22 כתבה על ר' יצחק הורוביץ, בבטאון חב"ד גיליון 25, תמוז תשכ"ד] | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_55.html ר' יחזקאל פייגין מתאר במכתב מיוחד את החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הורוביץ יצחק}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (2)]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:20, 23 ביוני 2024
הרב החסיד ר' יצחק הורביץ (ידוע בכינויו ר' איצ'ה דער מתמיד, תר"נ[1] – י' כסלו תש"ב), שימש כשד"ר ונודע כעובד ה' מופלא, ונחשב לאחד מגדולי החסידים לאורך הדורות. נהרג בריגא במהלך השואה על קידוש ה'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב שלמה מנחם מענדל ולאמו מרת עלקא בת אחותו של הרב אברהם דוד לאוואוט סב סבו של הרבי, במושבה היהודית ברעגזנעוואטע (נהר טוב) שבפלך חרסון בערך בשנת תר"נ. כבר מילדותו היה ניכר בר' יצחק גדלותו. המלמד שלו שהיה יהודי למדן סיפר לימים שהיה רואה את הנער ממשיך לשבת וללמוד מדי לילה בשעה מאוחרת, גם כשהוא עצמו כבר היה מוכן ללכת לישון.
עוד בהיותו נער צעיר לימים, החליט לערוך תחרות עם אחד מחבריו מי יצליח להיות הראשון שיקבל תעודת סמיכה לרבנות. שניהם ישבו ולמדו יומם ולילה, וחברו שלא היה בעל גוף בריא וחסון כמותו נפל למשכב מרוב יגיעה מתמדת בתורה עד שנפטר, אך הוא ר' יצחק המשיך ללמוד בהתמדה עצומה עד שקיבל תעודת 'סמיכה', והוא בן שבע עשרה שנה בלבד.
לימודיו בתומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת נעוריו נוסדה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. חבריו של ר' איצ'ע שהתקבלו ל'תומכי תמימים', ניסו לשכנעו שייסע לישיבה. על העיירה ועל חסידות ליובאוויטש שמע ר' איצ'ע כבר לפני כן, אך הוא הסכים לנסוע אליה רק לאחר ששמע שנוסדה בה ישיבה. ואכן, הוא הגיע למקום והתקבל לישיבת 'תומכי תמימים'.
בתקופה ההיא, היו התלמידים הצעירים נשלחים ללמוד אצל המשפיע ר' גרונם בסניף הישיבה בעיירה ז'מבין, וגם ר' איצ'ע היה ביניהם. בתחילת לימודיו היה שקוע בלימוד ה'נגלה', ואפילו כשר' גרונם היה מתוועד עם הבחורים, היה ר' איצ'ע יושב בקצה השני של בית המדרש וממשיך בלימוד ה'נגלה'. לאחר כמה פעמים ששמע את דבריו 'נתפס' לדבריו והחל להשתתף בהתוועדויותיו.
הרה"ג הרב אהרן תומרקין, סיפר לחתנו הרב יהודה חיטריק על תקופה זו: "דרכו של ר' יצחק הייתה אז להעמיד ספל מים ולשים את רגליו בספל המים, כדי שלא יירדם ויוכל להתמיד בלימודו עד שעה מאוחרת בלילה. חבריו, שהכירו בו שהוא מתנמנם וחששו למצב בריאותו היו מכבים את העששית המאירה לידו, כדי לאלץ אותו ללכת לישון".
על ייחודיותו של ר' איצ'ע בישיבה בליובאוויטש תעיד העובדה הבאה: הרבי הרש"ב הורה שכל הבחורים שמגיעים לליובאוויטש יסירו את הגרטל (כמנהג חב"ד שרק הנשואים חוגרים אבנט, ולא הבחורים). אך כשר' יצחק הגיע לליובאוויטש אף שהיה נער צעיר, לא הורה לו הרבי הרש"ב להסיר את הגרטל. וכך היה ר' יצחק ה'תמים' היחיד בליובאוויטש שחגר גרטל עוד לפני נישואיו.
יציאתו מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שאדמו"ר הריי"צ עזב את רוסיה בשנת תרפ"ח והתיישב בריגה שבלטביה חיפש ר' יצחק דרכים לעזוב גם הוא את רוסיה כדי להיות קרוב לרבי הריי"צ. בשנת תרפ"ט הצליחה השתדלות אנ"ש מארצות הברית להשיג רישיון יציאה עבור הרב יעקב ישראל זובער, ובחורף תרפ"ט הגיע לריגא. כתוצאה מכך, זירז אדמו"ר הריי"צ את אנ"ש בארצות הברית להשתדל להשיג ויזה גם עבור ר' איצ'ע ור' יעקב מאסקאליק (ז'וראביצער), שניהם מגדולי החסידים שנשארו עדיין ברוסיה. עם זאת, הורה אדמו"ר הריי"צ גם להם, לר' איצ'ע ולר' יעקב, להגיש לשלטונות רוסיה בקשת היתר ליציאה מהמדינה.
באותה תקופה שאל ר' איצ'ע את הרבי הריי"צ האם לבקש היתר יציאה גם עבור שני בניו הצעירים, הלל ושמואל. הרבי הריי"צ השיב לו במכתב: "ע"ד בניו הלל ושמואל יחיו, ראוי היה שיקחם עמדו, ובוודאי בעזה"י ימצא מקום עבורם בגשמיות וברוחניות".
במשך כארבע שנים, מתרפ"ט עד תרצ"ג, הגיש ר' יצחק פעם אחר פעם בקשה לקבל היתר יציאה, וכל פעם בקשתו נדחתה ובחודש תשרי תרצ"ג הודיעו לו השלטונות שיורשה לצאת, אך בתנאי שבני ביתו יישארו ברוסיה.
ר' איצ'ע היגר מרוסיה לפולין, לאחר מכן יצא בתור שד"ר לאירופה, לארצות הברית, ולארץ ישראל. במהלך שהותו בארץ ישראל בתור שד"ר פגש בעסקן ר' חנניה יום טוב ליפא שטיינמיץ, שעמד בקשרים קרובים עם אדמו"ר הריי"צ והרבי[2].
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הרגעים האחרונים של ר' איצ'ה מסופר[3] כי הנאצים ימ"ש היו חוטפים את יהודי ריגא, מכנסים אותם בבית הכנסת ובהתמלא הבית, מציתים אותו באש על כל הנמצאים בתוכו וכל מי שהיה מנסה להמלט מן הלהבות היה נורה מיד!
כך נשרף גם ר' יצחק על קידוש השם.
היה זה ביום יו"ד כסלו תש"ב. הגרמנים הובילו יהודים רבים בכוח אל תוך בית הכנסת ובאכזריותם ורשעותם העמידו יהודים רבים אחרים בחוץ כדי לצפות במחזה הנורא.
עדי ראיה סיפרו מאוחר יותר כי ר' איצ'ע פתח את ארון הקודש, הוציא ספר תורה ואמר: "אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו לעשות זאת מתוך שמחה'. הוא הניח את ידו האחת על כתפו של הרב אליהו חיים אלטהויז ואת השניה על כתפו של הרב יחזקאל פייגין (מזכירו המסור והנאמן של הרבי הריי"צ) ויחד הם יצאו בריקוד כשהם שרים בתוך כך את ניגון ה'הקפות' החב"די הנודע של ר' לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
דברי החפץ חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא היה לומד שמונה עשרה שעות ביממה. החפץ חיים אמר עליו כי אם הוא ילמד רבע שעה אחת פחות, ישתמד יהודי במקום אחר[4].
למשך זמן, כשביקר באנגליא בשנות הצ' הדריך בחסידות והשפיע מאד על את הרב רבי אליהו דסלר, מגדולי בעלי המוסר.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ילדיו
- ר' צמח גורביץ' - משגיח בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה, ושליח אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות בקובה.
- ר' הלל הורביץ - גאון בנגלה וחתן החסיד רבי רפאל הכהן, רב בריגא. נולד בתרע"ד. התחתן בשנת ת"ש ונעקד"ה בגטו ריגא בתש"ב.
- ר' שניאור זלמן אליעזר הלוי הורביץ
- ר' שמואל הלוי גורביץ
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ישראל אלפנביין, יראת ה' אוצרו, סיפור חייו של הרב 'יצחק דער מתמיד', הוצאת שבועון כפר חב"ד, תשס"ו
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
- 'מתמיד בעצם', נפתלי צבי גוטליב, ספר דמותו של חסיד ע' 63-70 .
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 107-122.
- אהרון לייב רסקין, חוברת הרי"ף. לקריאה (חלקי)
- אלחנן לשס, ספר השעה ה-25 - "The 25th hour", סיפור חייו (אנגלית), יצא לאור בשנת תשפ"ג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סיפור מדהים עם ר' איצה על זהותו של משיח
- מכתב מיוחד ששיגר ר' איצה לאחד מידידיו
- קטע מתוך עיתון 'היינט', המתאר התוועדות חסידית בריגא, בהשתתפות ר' איצה
- כתבה על ר' יצחק הורוביץ, בבטאון חב"ד גיליון 25, תמוז תשכ"ד
- ר' יחזקאל פייגין מתאר במכתב מיוחד את החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד, באתר 'לחלוחית גאולתית'
