עין הרע – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+'''עין הרע''' הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את [[מדת הדין]].
-'''עין הרע''' הוא
 ==גורמים==
-ישנם כמה דברים המוזכרים בספרי [[חז"ל]] הגורמים לעין הרע:
+ישנם כמה דברים המוזכרים בספרי [[חז"ל]] הגורמים לעין הרע, אשר יש להמנע מהם:
-*ספירה של יהודים{{הערה|כפי שארע בימי [[דוד המלך]], שספר את ההודים והתחילה [[מגפה]].}}.
+*ספירה של יהודים{{הערה|כפי שארע בימי [[דוד המלך]], שספר את היהודים והתחילה [[מגפה]].}} שלא על ידי דבר אחר (כ[[מחצית השקל]]), וכן של שאר דברים ([[כסף]] ועוד.){{הערה|עיין ערך [[מניין בני ישראל]].}}.
-*
+*לעלות אב ובן ל[[קריאת התורה]] ברציפות.
+*[[אוכל|אכילה]] ללא [[נטילת ידים]]{{הערה|זהר חדש מדרש רות.}}. ועל זה אומר הפסוק{{הערה|משלי כ"ג ו'.}}{{ציטוטון|אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן}}.
+*יש לעטוף את הילד ב[[טלית]] ביום [[הכנסה לחדר]] שלו, כדי שלא תשלוט בו עין רעה שלן השטן, הרוצה להפריעו מ[[לימוד התורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/9/104.htm#_ftnref_594 שיחת יום שמחת תורה תש"כ.]}}.
-==על מי אין עין הרע שולטת==
+== בזרעו של יוסף הצדיק==
-===יוסף הצדיק===
 ה[[גמרא]]{{הערה|שם=א|ברכות כ'. א'.}} אומרת שבזרעו של [[יוסף הצדיק]] אין שולטת עין הרע.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 לדעה אחרת לומדים זאת, כאשר [[יעקב אבינו]] בירך את [[מנשה]] ו[[אפרים]] (בניו של יוסף), אמר להם {{הערה|וידגו לרוב בקרב הארץ}} ומבאר [[רש"י]]{{הערה|בראשית מ"ח ט"ז.}}, ש"ידגו" הכוונה שיהיו כמו [[דגי הים]] שאין עין הרע שולטת בהם{{הערה|סוטה ל"ו ב.}}.
-הסיבה שביוסף לא שולטת עין הרע, היא כי יוסף התגבר על הנסיון עם אשת פוטיפר, ולכן זכה שלא תשלוט בו עין הרע{{הערה|שם=א}}.
+הסיבה שביוסף לא שולטת עין הרע, היא כי יוסף לא הסתכל על בנות מצרים שצעדו על החומה לראותו, ולכן זכה שלא תשלוט בו עין הרע{{הערה|שם=א}}.
+==קלקלות שגרמה העין הרע==
+*[[לוחות הברית|לוחות]] ראשונות, נשתברו כי קבלתם הייתה לעיני כל העולם ונכנסה בהם עין הרע{{הערה|תנחומא תשא לא}}.
+*[[שרה אמנו]] הכניסה עין הרע בעוברה של הגר, וגרמה להפלתו{{הערה|[[רש"י]] בראשית ט"ז ה, על הפסוק "ובינ'''י'''ך - בלשון נקבה, שהתייחסה להגר ונתנה בה עין הרע.}}.
+*[[רבי אליעזר]] אומר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ב' משנה י"א.}}:{{ציטוטון|עין רעה... מוציאין את האדם מן העולם}}.
+==עין הרע דרך חוש הראייה==
+*הציווים בתורה האוסרים לעשות אלילים, ופסלים{{הערה|שמות כ, ג. דברים כז, טו.}} שוללים אפשרות יניקה מרוח בטומאה דרך חוש הראיה וקבלת עין הרע לבני ישראל{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}.
+*אם צדיק מקלל ומביט בעין הרע על משהו מסויים, צריך צדיק אחר לבטל את אפשרות ההזק{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}.
+*[[בלעם]] ניסה להזיק לישראל בחוש ראייתו ולהפעיל כנגדם עין הרע, [[משה רבנו]] הצילם{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}.
+*[[אליעזר עבד אברהם]] סירב להיכנס לביתו של [[לבן הארמי]] לפני שלבן פינה את הבית מפסלים כדי לא להינזק מעין הרע דרך רוח הטומאה של הפסלים{{הערה|רקאנטי פרשת קדושים.}}.
+==התייחסות הרבי==
+===זהירות מעין הרע===
+על פי רוב, הרבי שולל את הפחד מעין הרע.
+במענה לאחד שכתב לרבי אודות חברו שמפחד מעין הרע ענה הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4363.htmilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\egrot\13\B0000094.tif&ilIF=G&ilSC=30: אגרות קודש כרך י"ג עמוד צ"ד]}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרי בענינים כגון אלו, כשאין משימים לב לזה כלל והיסח הדעת בתכלית, מבטלים אותם.}}
+הרבי הוסיף, שמכיון והזכיר על עין הרע, אז ש[[בדיקת תפילין ומזוזות|יבדוק את התפילין ומזוזות]] שלו, ושאשתו תתן [[צדקה]] ו[[הדלקת נרות שבת|תדליק נרות שבת]].
+מצד שני, הרבה פעמים הקפיד הרבי לומר "בלי עין הרע".
+וכן הורה לרב [[זלמן גוראריה]] כשרצה לעשות מסיבה לסיום כתיבת ה[[ספר תורה]] השישי שלו, שיעשה בצנעא מחשש לעין הרע. אך עם זאת הדגיש, שאין ללמוד מכך לענינים אחרים.
+===עין הרע בחסידים===
+הרבי אומר{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך א, עמוד 479.}} שאצל חסידים שקשורים ל[[נשיא הדור]] לא שולטת עין הרע. וכמו שאמר [[רבי יוחנן]]{{הערה|שם=א}} שהוא מזרעו של '''יוסף''' שלא שולטת בו עין הרע. כך אצל חסידים {{ציטוטון|"זרעו של יוסף" '''(נשיא דורנו ששמו יוסף)'''}}.
+===סיום הרמב"ם===
+לפני סיום הרמב"ם בפעם הראשונה, שאל ה[[פני מנחם]] (האדמו"ר מגור) את הרבי, למה עושים בפרסום הרי ידוע שלוחות ראשונות שנתנו בפרסום - נשברו, משום עין הרע. ואם כן אולי כדאי לעשות את הסיום בצנעא?
+על כך ענה לו הרבי{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ב'.}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא בגמרא שבנוגע לעניין של תורה – גם הפירסום בפני ששים ריבוא אינו מספיק...[[מתן תורה]] היה במעמד ששים רבוא מ[[ישראל]], מספר הכולל רק אנשים לאחרי [[בר מצוה]] או כ' שנה, ומלבדם היו נשים וטף, וגם "ערב רב", ומלבדם – ריבוי מלאכים, המרכבה העליונה, וכו' וכו' – '''פרסום ורעש שאין דוגמתו כלל!''' ולכן, גם אם יש לחשוש (מענין בלתי רצוי) כתוצאה מהרעש והפרסום שהיה במתן-תורה – הרי הזהירות מזה מובטחת בלאו-הכי!...}}
+==לקריאה נוספת==
+"התקשרות", גליון תתקג, ע' 10-9. גליון תתקד, ע' 12-10.
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[en:Ayin Hara (Evil Eye)]]