שבתי כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שבתי כהן''' ('''הש"ך'''; שפ"ב - [[א' באדר א']] תכ"ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על ה[[שולחן ערוך]]. | רבי '''שבתי כהן''' ('''הש"ך'''; שפ"ב - [[א' באדר א']] תכ"ג) היה [[רב]] ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על ה[[שולחן ערוך]]. | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל "מגלה עמוקות". רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ"א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו. | רבי שבתי{{הערה|השם נכתב '''שבתי''' ולא שבתאי}} נולד בעיירה אמסטיביו ב[[פולין]], שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של [[רבי נתן נטע שפירא]] בעל "מגלה עמוקות". רוב ימיו חי ב[[ליטא]]. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של [[הרמ"א]], וישב ב[[וילנה]] כשהוא סמוך על שולחן חותנו. | ||
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". בתקופת ה[[גזירות ת"ח ות"ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי | כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי ה[[פוסק]]ים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל [[רבי משה לימא]] בעל החלקת מחוקק), על מקום [[רבי הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". בתקופת ה[[גזירות ת"ח ות"ט]] שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט"ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שב[[צ'כיה]], שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר. | ||
== | על מידת התעמקותו בלימוד התורה, עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש, יש ללמוד מהסיפור הבא: אירע פעם שעלה על גג הבית כדי ללמוד בהתבודדות, תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המרווחים שבין הבתים. אנשים החלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש"ך לא ידע מכל זה{{הערה|ספר הזכרונות פרק מ.}}. | ||
הש"ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה | |||
על גאונותו הרבה יש ללמוד מכך שכאשר היו רוצים לשבח מאן דהו היו משווים אותו לש"ך, וכפי שמספרים שאדמו"ר הזקן התבטא על אחד החסידים ש"יש לו ראש של הש"ך"{{הערה|בס' ישראל נח הגדול עמ' 265 על החסיד ר' [[זלמן זעזמער]], ובס' כתר מלכות אות יא על החסיד ר' [[זלמן קורניצער]].}}. וכן אמרו חסידים הראשונים שכל חסיד הפסיד משהו בהתקרבותו לחסידות, ולדוגמא ר' [[אייזיק מהומיל]] לולי היה חסיד בודאי היה גאון כמו הש"ך{{הערה|ליקוטי ספורים מדור חסידים אות יג בשם ר' [[משה ווילנקער]], ובשמועות וסיפורים ח"א עמ' 260 בשם ר' [[שמואל מונקעס]].}}. | |||
על קדושתו יש ללמוד מדברי [[הרבי]] בשם [[אדמו"ר הזקן]] שעד הש"ך וה[[ט"ז]] כל הספרים נכתבו ב[[רוח הקודש]] ומאז זה נפסק{{הערה|[[היום יום]] [[ו' שבט]]}}. | |||
כמו כן יש ללמוד זאת מכך שכאשר בנו ר' משה חלה פעם באופן אנוש, ולמרות תפילת אביו מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות, עמד הש"ך והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אותו יום, ומיד החל מצבו של החולה להשתפר{{הערה|ספר הזכרונות שם.}}. | |||
==ספריו== | |||
הש"ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על [[שולחן ערוך]] יורה דעה, שרבי שבתי פרסם ב[[קראקא]] בשנת ת"ו, בהיותו בן 24. | |||
באותה תקופה הוציא לאור רבי [[דוד הלוי סגל]] את ספרו 'טורי זהב', ולאחריו חיבור בשם 'דף אחרון' הכולל השגות על הש"ך. כמענה להם חיבר הש"ך תחילה את 'נקודות הכסף' הכולל השגות על הט"ז, ו'קונטרס אחרון' הכולל תשובות על 'נקודות הכסף'{{הערה|הרבי הביא פעם (שיחת ש"פ עקב תנש"א הערה 130) דוגמא מה'קונטרס אחרון' של הש"ך ראיה לכך שאין להחשיב את ה'קונטרס אחרון' של התניא כחלק נפרד מד' החלקים שלפניו.}}. | |||
גם על [[חושן משפט]] חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ"ע) של רבי [[יהושע פלק כ"ץ]] נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו"ע חו"מ. | |||
חיבורו על יורה דעה וחושן משפט הוא אבן יסוד בהלכה, ומובא פעמים רבות ביותר ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] וב[[צמח צדק]], וכן בשאר ספרי [[רבותינו נשיאינו]]. | |||
כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש"ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות. | |||
ה[[מגן אברהם]] מציין בכמה מקומות{{הערה|עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.}} שיש בידו חיבור מהש"ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו{{הערה|ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ"ד.}} | |||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
[[ | על הרבי הרש"ב מסופר שלא היה שותה מים חמים מהדודים שעמדו בתחנות הרכבת, למרות שבמים אין איסור של [[בישולי עכו"ם]], והיו חסידים שהסבירו שזה משום שדעת הש"ך שאדם חשוב צריך להחמיר בענין בישולי עכו"ם שלא לשתות אפילו מים שנתחממו אצל עכו"ם{{הערה|יראת ה' אוצרו עמ' 76 ובהערה שם.}}. | ||
בעיתון [[ביטאון חב"ד]] פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק [[אדמו"ר הזקן]] כדעת ה[[ט"ז]] החולק על הש"ך, לאחר מכן התגלה הש"ך בחלום ל[[אדמו"ר הזקן]], ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש"ך, ו[[אדמו"ר הזקן]] אכן שינה. [[הרבי]] במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*שיחות לנוער שבט תש"כ שבט תש"מ | |||
*למען ידעו אות כז | |||
*ליקוטי סיפורים מדור סיפורים אות א | |||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים|ש]] | [[קטגוריה:אחרונים|ש]] | ||
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:22, 31 באוגוסט 2023
רבי שבתי כהן (הש"ך; שפ"ב - א' באדר א' תכ"ג) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שבתי[1] נולד בעיירה אמסטיביו בפולין, שם שימש אביו, רבי מאיר הכהן, ברבנות. למד בקז'ימייז' בישיבה של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", ידידו ושותף לימודים של אביו. כן למד בישיבה של רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות". רוב ימיו חי בליטא. אביו רבי מאיר היה תלמיד חכם ידוע, ורבי שבתי למד תורה אצלו ואצל גדולי תורה נוספים (כדוגמת רבי העשיל), וכבר בילדותו נודע כעילוי מופלג, נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנה שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בוילנה כשהוא סמוך על שולחן חותנו.
כבר בצעירותו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים. בשנת תי"א מונה לחבר בית הדין של וילנא (אצל רבי משה לימא בעל החלקת מחוקק), על מקום רבי הלל בן נפתלי הירץ ה"בית הלל". בתקופת הגזירות ת"ח ות"ט שהחלה בעת המלחמה בין פולין לרוסיה, בעת כיבוש ווילנא בידי הקוזאקים בשנת תט"ו גלה מווילנא ונדד ממקום למקום, עד שהגיע לעיר הלישוי שבצ'כיה, שם נתקבל לרב, אך נפטר לאחר זמן קצר.
על מידת התעמקותו בלימוד התורה, עד כדי ניתוק מוחלט מסביבתו מבלי שידע ויחוש את המתרחש, יש ללמוד מהסיפור הבא: אירע פעם שעלה על גג הבית כדי ללמוד בהתבודדות, תוך כדי התעמקו במחשבותיו החל להתהלך על פני הגג, ובשכחו היכן הוא נמצא החל לפסוע מגג אחד למשנהו בדלגו בדרך נס על המרווחים שבין הבתים. אנשים החלו להתאסף למטה מתוך השתאות על הפלא ומתוך חרדה שלא יקרה משהו, חלילה, לגאון, ואילו הש"ך לא ידע מכל זה[2].
על גאונותו הרבה יש ללמוד מכך שכאשר היו רוצים לשבח מאן דהו היו משווים אותו לש"ך, וכפי שמספרים שאדמו"ר הזקן התבטא על אחד החסידים ש"יש לו ראש של הש"ך"[3]. וכן אמרו חסידים הראשונים שכל חסיד הפסיד משהו בהתקרבותו לחסידות, ולדוגמא ר' אייזיק מהומיל לולי היה חסיד בודאי היה גאון כמו הש"ך[4].
על קדושתו יש ללמוד מדברי הרבי בשם אדמו"ר הזקן שעד הש"ך והט"ז כל הספרים נכתבו ברוח הקודש ומאז זה נפסק[5].
כמו כן יש ללמוד זאת מכך שכאשר בנו ר' משה חלה פעם באופן אנוש, ולמרות תפילת אביו מצבו הלך והחמיר עד שהגיע לשערי מוות, עמד הש"ך והצהיר כי הוא מעביר לבנו את הזכות של כל חידושי התורה שלו של אותו יום, ומיד החל מצבו של החולה להשתפר[6].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הש"ך הספיק לכתוב ספרים רבים וחשובים, המפורסם בהם הוא הספר 'שפתי כהן' (בקיצור ש"ך, ועל שמו כונה הש"ך) על שולחן ערוך יורה דעה, שרבי שבתי פרסם בקראקא בשנת ת"ו, בהיותו בן 24.
באותה תקופה הוציא לאור רבי דוד הלוי סגל את ספרו 'טורי זהב', ולאחריו חיבור בשם 'דף אחרון' הכולל השגות על הש"ך. כמענה להם חיבר הש"ך תחילה את 'נקודות הכסף' הכולל השגות על הט"ז, ו'קונטרס אחרון' הכולל תשובות על 'נקודות הכסף'[7].
גם על חושן משפט חיבר ר' שבתי 'שפתי כהן', שיחד עם 'ספר מאירת עיניים' (הסמ"ע) של רבי יהושע פלק כ"ץ נחשב לנושא הכלים עיקרי על שו"ע חו"מ.
חיבורו על יורה דעה וחושן משפט הוא אבן יסוד בהלכה, ומובא פעמים רבות ביותר בשו"ע אדמו"ר הזקן ובצמח צדק, וכן בשאר ספרי רבותינו נשיאינו.
כמו כן חיבר את הספרים: 'הארוך מש"ך' הכולל הערות על טור יורה דעה. 'גבורת אנשים' העוסק בדיני אבן העזר סי' קנד. 'תקפו כהן' העוסק בדיני ספיקות.
המגן אברהם מציין בכמה מקומות[8] שיש בידו חיבור מהש"ך אף על שולחן ערוך אורח חיים, ואף מעתיק מהגהות אלו[9]
בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הרבי הרש"ב מסופר שלא היה שותה מים חמים מהדודים שעמדו בתחנות הרכבת, למרות שבמים אין איסור של בישולי עכו"ם, והיו חסידים שהסבירו שזה משום שדעת הש"ך שאדם חשוב צריך להחמיר בענין בישולי עכו"ם שלא לשתות אפילו מים שנתחממו אצל עכו"ם[10].
בעיתון ביטאון חב"ד פורסם באחת הגיליונות שבאחת הפעמים בעניין הלכה פסק אדמו"ר הזקן כדעת הט"ז החולק על הש"ך, לאחר מכן התגלה הש"ך בחלום לאדמו"ר הזקן, ואמר לו לשנות את פסק ההלכה כפי שפסק הש"ך, ואדמו"ר הזקן אכן שינה. הרבי במכתב למערכת העיתון, הפריך את הסיפור, והורה בשל כך לסגור את העיתון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחות לנוער שבט תש"כ שבט תש"מ
- למען ידעו אות כז
- ליקוטי סיפורים מדור סיפורים אות א
הערות שוליים
- ↑ השם נכתב שבתי ולא שבתאי
- ↑ ספר הזכרונות פרק מ.
- ↑ בס' ישראל נח הגדול עמ' 265 על החסיד ר' זלמן זעזמער, ובס' כתר מלכות אות יא על החסיד ר' זלמן קורניצער.
- ↑ ליקוטי ספורים מדור חסידים אות יג בשם ר' משה ווילנקער, ובשמועות וסיפורים ח"א עמ' 260 בשם ר' שמואל מונקעס.
- ↑ היום יום ו' שבט
- ↑ ספר הזכרונות שם.
- ↑ הרבי הביא פעם (שיחת ש"פ עקב תנש"א הערה 130) דוגמא מה'קונטרס אחרון' של הש"ך ראיה לכך שאין להחשיב את ה'קונטרס אחרון' של התניא כחלק נפרד מד' החלקים שלפניו.
- ↑ עח, ב; קכח, סד; רב, ג; שח, עג; תמז, יג.
- ↑ ראה עוד בספר נפש חיה (הוצאת בית מוריה, באר שבע, לרב ראובן מרגליות), סימן מ"ד.
- ↑ יראת ה' אוצרו עמ' 76 ובהערה שם.