רפאל צמח חודיידטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:13, 11 בדצמבר 2023

רפאל צמח חודיידטוב (אלנתן) (תרנ"ט; 1899 - תשמ"ז; 1987), מקים הקולחוז היהודי הראשון ברוסיה הקומוניסטית, חסיד חב"ד, מנהיג ציבור ונדבן שסייע לאלפי פליטי שואה יהודים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' רפאל צמח חודיידטוב נולד בא' מרחשון תר"ס בעיירה ח'אנות קוקנד אשר על גבול אוזבקיסטן ואפגניסטן. הוא בן נינו של ר' יוסף מאמאן, שד"ר ארץ ישראלי אשר יצא מצפת אל עבר בוכארה בשנת תקנ"ג, בכדי לחדש את הקשר עם היהודים היושבים שם. בילדותו גודל וחונך על ברכי סבו, רבי ישראל חכם בן החכם אליהו הסופר הבבלי, שהיה רב ותלמיד חכם גדול. סביו מצד אימו, רבי שמעון חכם, התגורר בארץ ישראל והיה מגדולי העדה הבוכרית וממייסדיה של שכונת הבוכרים בירושלים.

בגיל חמש החל ללמוד בחדר בקוקנד, וכאשר היה בן עשר נפטר סבו רבי שמעון חכם בירושלים ומשפחתו נסעה לארץ ישראל כדי לכבד את זכרו. בירושלים למד בתלמוד תורה ירושלמי, שם למד עברית. לאחר כמה חודשים חזר עם משפחתו לקוקנד, בכדי להתארגן ולשוב לארץ ישראל על מנת להשתקע בה, אולם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מנעה את העלייה לארץ ישראל.

בשנת תרע"ח כאשר פרצה ברוסיה המהפכה הקומוניסטית, התנהלה בעיר קוקנד מלחמה בין הרוסים למוסלמים. במלחמה זו מצאו את מותם יותר ממאה תושבים יהודים בני קוקנד, וכמחצית מבתי העיר נשרפו, בינם גם שני הבתים והחנות של משפחתו.

מקוקנד נמלטה משפחתו לסמרקנד, בה התגוררו דודו ובן דודו שעזרו להם להתחיל את חייהם מחדש בעסקי מסחר. בחודש תמוז תרע"ט נשא רפאל לאשה את רחל, בתו של בן דודו רחמים. אחרי חתונתו העניק לו חותנו שטחים לא מעובדים והוא החל לעסוק בחקלאות, עיסוק שהפך אותו לאדם אמיד ביותר.

הקמת הקולחוז היהודי הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת 1925, כדי לאפשר המשך קיום אורח חיים יהודי תחת השלטון הקומוניסטי שאסר זאת, ארגן חודיידטוב יחד עם קרוב משפחתו, נתן קטנוב, קולחוז של יהודים שומרי שבת במרחק של כעשרים ק"מ מסמרקנד..^[1] עד שנת 1926 כבר הוקמו בקולחוז היהודי 13 בתים, אשר לפרנסתם התעסקו במכירת ענבים ויין. במרץ 1930 העלילו השלטונות הרוסים על חודיידטוב שהוא מצוי בקשר לא חוקי עם תושבי חו"ל ובתואנה זו ניסו לסלק אותו ואת תושבי המשק השיתופי היהודי שהקים, אולם הניחו לו לאחר שהבטיח להגדיל את מספר המשפחות בקולחוז ליותר משישים.

בשנת 1934 מנה הקולחוז כארבע מאות בתים. הקולחוז, שהיה נחשב למוצלח מבחינה כלכלית, הכיל גם מוסדות ציבור כבית כנסת, בית חולים ובית מרחץ וכן בעלי מקצועות דתיים כרבנים ושוחטים..^[2]

בשנת 1938 נדרש לעזוב את הקולחוז בטענה שהוא מארגן בו פעילות דתית. הדבר עורר מהומה, ורבים מבני המקום הכריזו שאם יאולץ חודיידטוב לעזוב את המקום יעזבו גם הם. בכדי למנוע זאת הודיע חודיידטוב לחבריו שהוא לוקח חופשה בת חודשיים מעבודתו בקולחוז וחזר לסמרקנד.

לאחר שחזר לסמרקנד החל לנהל בהצלחה מפעל גדול שעסק בייצור יינות ועשה חיל בעסקיו, במהלך עבודתו הכניס יהודים רבים לעבוד במפעל, על מנת שיהיו זכאים לכרטיסי מזון. גם בתקופה זו האשימו אותו השלטונות בהאשמות מרובות: שאינו עובד בשבת, ושדווקא בעונת הבציר שתאמה את תקופת החגים הוא מחליט לשבות מעבודתו ובכך פוגע בייצור, אך גם בפעמים אלו הצליח לחמוק מההאשמות כלפיו.

פועלו בתקופת השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר החלו להגיע לאזור מרכז אסיה פליטים יהודים, הקדיש חודיידטוב מאמצים רבים להצלתם. באותן השנים היה יוצא לתור אחרי פליטים והכניסם לאחוזה שבנה בסמרקנד, שם דאג להם לטיפול רפואי. בתקופות מסוימות הגיע מספר הפליטים ששהו במקביל באחוזתו למאה איש. בסך הכול טיפל ר' רפאל בכ-3000 פליטים.^[3] אחד מהם, בחור מישיבת קמניץ, נשא את בתו הבכורה. בעקבות הלשנה נאסר חודיידטוב ונשפט על כך שסייע לפליטים באופן מחתרתי, אך יצא זכאי ממשפט זה^[4]

עלייה לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ד כסלו תשל"ב עלה חודיידטוב לישראל וזכה לקבלת פנים מצד אנשים רבים שנעזרו בו בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב"אולמי וגשל" בבני ברק נערכה לכבודו קבלת פנים, בהשתתפות מאות מתוך פליטי השואה שהציל^[5].

בהשראת פעולות ההצלה שלו במהלך השואה נכתב על ידי הסופר הרב יוחנן בן אהרון חזק בשנת 1981 מחזה עלילתי בשבע מערכות בשם "היהודי הבוכרי מולא רפאל מסמרקנד" המתאר את מעשיו של ר' רפאל בתקופת השואה ואת המשפט בו הואשם בסיוע מחתרתי לפליטים.^[6]

בישראל התגורר בקריית מלאכי, ועסק בעניינים ציבוריים. הוא פעל לשיקום חלקת הנביאים של העדה הספרדית ההרוסה בהר הזיתים, הקים בית כנסת לבני העדה הבוכרית בקריית מלאכי והוציא לאור מספר ספרים, ובתוכם: סדרת "כתבי הקודש עשרים וארבעה", מגילת אסתר בשפה הבוכרית וספרי שירה ופיוט של רבי שמעון חכם.^[7]

בערוב ימיו התגורר בהרצליה. חודיידטוב נפטר בא' אלול תשמ"ז ונקבר בהר הזיתים לצד אשתו רחל.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' ברוך ישראל חיים חודיידטוב.
בתו, מרת גאולה.
בנו, ר' שם טוב חודיידטוב.
בנו, ר' דובער חודיידטוב.
בנו, ר' משיח חודיידטוב - ממייסדי חבורת מזכי הרבים וחבר הנהלתה.
בתו, מרת מלכה.
בתו, מרת מזל.
בתו, מרת אם-שלום.
בתו מרת שושנה, רעיית ר' יוסף קוגן.
בתו מרת חנה, רעיית ר' מישאל יצחקוב.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון אתם שלום

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתם שלום - תולדות חייו ופועלו, בעריכת הרב ישראל אלפנביין, תשע"ו.
"יהדות הדממה", בעריכת נ. צ גוטליב, 1984, עמודים 68- 72.
"מחזות ועלילות", יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.
"יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה", ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, 2008, 299-305
זושא וולף, אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה, פעולות מושפעי הרב גורודצקי עמוד 202

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישראל אלפנביין, תדפיס מהספר אתם שלום, אודות הרב רפאל
שרה יעקובוב, בתוך התדפיס סיפור אישי, עמודים 39-45
רפאל חודיידטוב שר בפני הרבי את הניגון "אתם שלום"

הערות שוליים

↑ נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים68-72
↑ ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300
↑ ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301
↑ דוד זריצקי, בתוך המודיע, 17 ליולי 1955
↑ דוד זריצקי, "רבי רפאל מגיע לארץ", המודיע 1971.
↑ בן אהרון חזק, "מחזות ועלילות", הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.
↑ ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301

[1] נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים68-72

[2] ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300

[3] ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301

[4] דוד זריצקי, בתוך המודיע, 17 ליולי 1955

[5] דוד זריצקי, "רבי רפאל מגיע לארץ", המודיע 1971.

[6] בן אהרון חזק, "מחזות ועלילות", הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.

[7] ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == תולדות חיים ==
-ר' רפאל צמח חודיידטוב נולד בא' [[מרחשון]] [[תר"ס]] ב[[עיירה]] ח'אנות קוקנד אשר על גבול אוזבקיסטן ואפגניסטן. הוא בן נינו של ר' יוסף מאמאן, שד"ר [[ארץ ישראל]]י אשר יצא מ[[צפת]] אל עבר בוכארה בשנת 1793, בכדי לחדש את הקשר עם היהודים היושבים שם. בילדותו גודל וחונך על ברכי סבו, רבי ישראל חכם בן החכם אליהו הסופר הבבלי, שהיה רב ותלמיד חכם גדול. סביו מצד אימו, רבי שמעון חכם, התגורר בארץ ישראל והיה מגדולי העדה הבוכרית וממייסדיה של שכונת הבוכרים בירושלים.
+ר' רפאל צמח חודיידטוב נולד בא' [[מרחשון]] [[תר"ס]] ב[[עיירה]] ח'אנות קוקנד אשר על גבול אוזבקיסטן ואפגניסטן. הוא בן נינו של ר' יוסף מאמאן, שד"ר [[ארץ ישראל]]י אשר יצא מ[[צפת]] אל עבר בוכארה בשנת תקנ"ג, בכדי לחדש את הקשר עם היהודים היושבים שם. בילדותו גודל וחונך על ברכי סבו, רבי ישראל חכם בן החכם אליהו הסופר הבבלי, שהיה רב ותלמיד חכם גדול. סביו מצד אימו, רבי שמעון חכם, התגורר בארץ ישראל והיה מגדולי העדה הבוכרית וממייסדיה של שכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] בירושלים.
-בגיל חמש החל ללמוד ב[[תלמוד תורה|חדר]] בקוקנד, וכאשר היה בן עשר נפטר סבו רבי שמעון חכם בירושלים ומשפחתו נסעה ל[[ארץ ישראל]] כדי לכבד את זכרו. ב[[ירושלים]] למד חודיידטוב ב[[תלמוד תורה]] ירושלמי, שם למד [[עברית]]. לאחר כמה חודשים חזר עם משפחתו לקוקנד, בכדי להתארגן ולשוב לארץ ישראל על מנת להשתקע בה, אולם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מנעה את העלייה לארץ ישראל.
+בגיל חמש החל ללמוד ב[[תלמוד תורה|חדר]] בקוקנד, וכאשר היה בן עשר נפטר סבו רבי שמעון חכם בירושלים ומשפחתו נסעה ל[[ארץ ישראל]] כדי לכבד את זכרו. ב[[ירושלים]] למד ב[[תלמוד תורה]] ירושלמי, שם למד [[עברית]]. לאחר כמה חודשים חזר עם משפחתו לקוקנד, בכדי להתארגן ולשוב לארץ ישראל על מנת להשתקע בה, אולם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מנעה את העלייה לארץ ישראל.
-בשנת 1917 כאשר פרצה ב[[רוסיה]] המהפכה הקומוניסטית, התנהלה בעיר קוקנד מלחמה בין הרוסים למוסלמים. במלחמה זו מצאו את מותם יותר ממאה תושבים יהודים בני קוקנד, וכמחצית מבתי העיר נשרפו, בינם גם שני הבתים והחנות של משפחתו.
+בשנת תרע"ח כאשר פרצה ב[[רוסיה]] המהפכה הקומוניסטית, התנהלה בעיר קוקנד מלחמה בין הרוסים למוסלמים. במלחמה זו מצאו את מותם יותר ממאה תושבים יהודים בני קוקנד, וכמחצית מבתי העיר נשרפו, בינם גם שני הבתים והחנות של משפחתו.
-מקוקנד נמלטה משפחתו של חודיידטוב לסמרקנד, בה התגוררו דודו ובן דודו שעזרו להם להתחיל את חייהם מחדש בעסקי מסחר. ביולי 1919 נשא חודיידטוב לאשה את רחל, בתו של בן דודו רחמים. אחרי חתונתו העניק לו חותנו שטחים לא מעובדים וחודיידטוב החל לעסוק בחקלאות, עיסוק שהפך אותו לאדם אמיד ביותר.
+מקוקנד נמלטה משפחתו לסמרקנד, בה התגוררו דודו ובן דודו שעזרו להם להתחיל את חייהם מחדש בעסקי מסחר. ב[[חודש תמוז]] תרע"ט נשא רפאל לאשה את רחל, בתו של בן דודו רחמים. אחרי חתונתו העניק לו חותנו שטחים לא מעובדים והוא החל לעסוק בחקלאות, עיסוק שהפך אותו לאדם אמיד ביותר.
-== הקמת הקולחוז היהודי הראשון ==
+=== הקמת הקולחוז היהודי הראשון ===
 בשנת 1925, כדי לאפשר המשך קיום אורח חיים יהודי תחת השלטון הקומוניסטי שאסר זאת, ארגן חודיידטוב יחד עם קרוב משפחתו, נתן קטנוב, [[קולחוז]] של יהודים שומרי שבת במרחק של כעשרים ק"מ מסמרקנד..{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים68-72}}
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 לאחר שחזר ל[[סמרקנד]] החל לנהל בהצלחה מפעל גדול שעסק בייצור יינות ועשה חיל בעסקיו, במהלך עבודתו הכניס יהודים רבים לעבוד במפעל, על מנת שיהיו זכאים לכרטיסי מזון. גם בתקופה זו האשימו אותו השלטונות בהאשמות מרובות: שאינו עובד בשבת, ושדווקא בעונת הבציר שתאמה את תקופת החגים הוא מחליט לשבות מעבודתו ובכך פוגע בייצור, אך גם בפעמים אלו הצליח לחמוק מההאשמות כלפיו.
-== פועלו בתקופת [[השואה]] ==
+=== פועלו בתקופת [[השואה]] ===
 בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר החלו להגיע לאזור מרכז אסיה פליטים יהודים, הקדיש חודיידטוב מאמצים רבים להצלתם. באותן השנים היה יוצא לתור אחרי פליטים והכניסם לאחוזה שבנה בסמרקנד, שם דאג להם לטיפול רפואי. בתקופות מסוימות הגיע מספר הפליטים ששהו במקביל באחוזתו למאה איש. בסך הכול טיפל ר' רפאל בכ-3000 פליטים.{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301}}
 אחד מהם, בחור מישיבת קמניץ, [[נישואין|נשא]] את בתו הבכורה. בעקבות הלשנה נאסר חודיידטוב ונשפט על כך שסייע לפליטים באופן מחתרתי, אך יצא זכאי ממשפט זה{{הערה|[[דוד זריצקי]], בתוך המודיע, 17 ליולי 1955}}
-== עלייה לארץ ישראל ==
+=== עלייה לארץ ישראל ===
 בכ"ד כסלו [[תשל"ב]] עלה חודיידטוב ל[[ישראל]] וזכה לקבלת פנים מצד אנשים רבים שנעזרו בו בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב"אולמי וגשל" ב[[בני ברק]] נערכה לכבודו קבלת פנים, בהשתתפות מאות מתוך פליטי [[השואה]] שהציל{{הערה|[[דוד זריצקי]], "רבי רפאל מגיע לארץ", המודיע 1971.}}.
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 בערוב ימיו התגורר בהרצליה. חודיידטוב נפטר ב[[א' אלול]] [[תשמ"ז]] ונקבר ב[[הר הזיתים]] לצד אשתו רחל.
-==קישורים חיצוניים==
+==אצל הרבי==
-*שרה יעקובוב, בתוך התדפיס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34270&pgnum=39 סיפור אישי], עמודים 39-45
+{{פסקה חסרה}}
+==משפחתו==
+*בנו, ר' ברוך ישראל חיים חודיידטוב.
+*בתו, מרת גאולה.
+*בנו, ר' שם טוב חודיידטוב.
+*בנו, ר' דובער חודיידטוב.
+*בנו, ר' [[משיח חודיידטוב]] - ממייסדי [[חבורת מזכי הרבים]] וחבר הנהלתה.
+*בתו, מרת מלכה.
+*בתו, מרת מזל.
+*בתו, מרת אם-שלום.
+*בתו מרת שושנה, רעיית ר' יוסף קוגן.
+*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[מישאל יצחקוב]].
+==ראו גם==
+*[[ניגון אתם שלום]]
 ==לקריאה נוספת==
 *'''אתם שלום''' - תולדות חייו ופועלו, בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], תשע"ו.
@@ שורה 48: / שורה 62: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 * הרב ישראל אלפנביין, [http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר אתם שלום], אודות הרב רפאל {{PDF}}
+*שרה יעקובוב, בתוך התדפיס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34270&pgnum=39 סיפור אישי], עמודים 39-45
+*[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/355456/jewish/Atem-Shalom.htm רפאל חודיידטוב שר בפני הרבי את הניגון "אתם שלום"{{וידאו}} {{בית חבד}}]
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:חודיידטוב, רפאל צמח}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]