רבא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
|תמונה=[[קובץ:מערת אביי ורבא.jpg|מרכז|220px]]
|תמונה=[[קובץ:מערת אביי ורבא.jpg|מרכז|220px]]
|כיתוב=מערת אביי ורבא
|כיתוב=מערת אביי ורבא
|דור=דור שישי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]
|דור=דור רביעי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]
|רבותיו=[[רב יוסף]], [[רבה בר נחמני]]
|רבותיו=[[רב יוסף]], [[רבה בר נחמני]], [[רב נחמן]]
|חבריו=[[אביי]]
|חבריו=[[אביי]]
|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
}}
}}
'''רבא''' היה ראש ישיבת פומבדיתא במחוזא, בנו של רב יוסף בר חמא, ותלמידו של רב נחמן. עמיתו של [[אביי]] ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו{{הערה|1=[[מסכת בבא בתרא]] פרק ראשון.}} וכמותו נפסקת ה[[הלכה]] במחלוקותיו המרובים ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]] מול [[אביי]], חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם.
'''רבא''' (ד'ם' בקירוב - ד'קט"ו), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל, וראש ישיבת פומבדיתא במחוזא, בנו של רב יוסף בר חמא, ותלמידו של רב נחמן. עמיתו של [[אביי]] ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו{{הערה|1=[[מסכת בבא בתרא]] פרק ראשון.}} וכמותו נפסקת ה[[הלכה]] במחלוקותיו המרובים ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]] מול [[אביי]], חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם.
== נשמתו של רבא ==
== נשמתו של רבא ==



גרסה אחרונה מ־00:18, 7 באוקטובר 2020

רבא

מערת אביי ורבא
דור דור רביעי לאמוראי בבל
בית מדרש ישיבת פומבדיתא
רבותיו רב יוסף, רבה בר נחמני, רב נחמן
חבריו אביי

רבא (ד'ם' בקירוב - ד'קט"ו), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל, וראש ישיבת פומבדיתא במחוזא, בנו של רב יוסף בר חמא, ותלמידו של רב נחמן. עמיתו של אביי ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו[1] וכמותו נפסקת ההלכה במחלוקותיו המרובים בש"ס מול אביי, חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם.

נשמתו של רבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר בזוהר דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת משה, והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת רבי עקיבא ורשב"י וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה.

לכן מצינו בגמרא שרב ספרא אמר לרבא "משה שפיר קאמרת", מפני שנשמת רבא היה מבחינת משה באותו הדור, ולפי שרבא היה ניצוץ רבי עקיבא וכמובא בגמרא, שמשמת רבי עקיבא נולד רבי, ומשמת רבי נולד רב יהודה ומשמת רב יהודה נולד רבא, ואין צדיק נפטר עד שנולד צדיק כמותו.

כוונת רב ספרא באמירה "שפיר קאמרת" היא, מפני שבכח נשמת רבא תלויה המשכת חכמה זו בדין זה לכך אמר, "משה" שפיר קאמרת שכאילו מפי משה ממש נאמרה הלכה זו כו'.[2].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • רב יוסף בר חמא אביו של רבא.
  • רב יוסף בריה דרבא, שזכה ללמוד תורה מרב יוסף[3].
  • רבה בריה דרבא.
  • רב אחא בריה דרבא[4]

הערות שוליים

  1. מסכת בבא בתרא פרק ראשון.
  2. אדמו"ר הזקן מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"א, ביאור שני לדרוש על פי יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.
  3. יבמות סד, ע"ב.
  4. סנהדרין פ"ה, ב.