פרשת תזריע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''פרשת תזריע''' היא ה[[פרשה]] הרביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ג פסוק נ"ט).
'''פרשת תזריע''' היא ה[[פרשה]] הרביעית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ג פסוק נ"ט).


בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם [[פרשת מצורע]].
בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם [[פרשת מצורע]].


==הפרשה בקצרה==
== הפרשה בקצרה ==
'''הקדמה''': בפרשת זו ממשיכה ה[[תורה]] ללמד אותנו הלכות שונות, לאחר שבפרשיות [[פרשת צו|צו]] ו[[פרשת שמיני|שמיני]] מסופר על המינוי של [[אהרן הכהן]] ובניו ל[[כהן|כהנים]] ב[[משכן]].  
'''הקדמה''': בפרשת זו ממשיכה ה[[תורה]] ללמד אותנו הלכות שונות, לאחר שבפרשיות [[פרשת צו|צו]] ו[[פרשת שמיני|שמיני]] מסופר על המינוי של [[אהרן הכהן]] ובניו ל[[כהן|כהנים]] ב[[משכן]].  
   
   
*'''ראשון''' - הלכות אישה שילדה בן זכר והלכות [[ברית מילה]], בהגיע התינוק לגיל שמונה ימים. לאחר מכן ההלכות והדינים בלידת נקבה. התורה מפרטת את תהליך ה[[טהרה]] שדרוש אדם לעבור באם היה נגוע ב[[צרעת]], שהינה מחלה [[רוחני]]ת הפוגעת בעור.
*'''ראשון''' - הלכות אישה שילדה בן זכר והלכות [[ברית מילה]], בהגיע התינוק לגיל שמונה ימים. לאחר מכן ההלכות והדינים בלידת נקבה. התורה מפרטת את תהליך ה[[טהרה]] שדרוש אדם לעבור באם היה נגוע ב[[צרעת]], שהינה מחלה [[רוחני]]ת הפוגעת בעור.


*'''שני''' - התורה ממשיכה את ההלכות של הצערת, וכעת מובאים מקרים שונים של צערת בצבעים שונים והתפשטות שונה בעור. בעליה הזאת (וכן בפרשה הבאה, [[פרשת מצורע]]) נלמד על עוד סוגים שונים של צרעת, כולל צרעת ב[[בגד|בגדים]] וצרעת בבתים. הצרעת מגיעה בדרך כלל כעונש מן השמים על מספר סוגי עבירות, בעיקר על הפצת לשון הרע, אך על עוד שלל עבירות נוספות.
*'''שני''' - התורה ממשיכה את ההלכות של הצרעת, וכעת מובאים מקרים שונים של צרעת בצבעים שונים והתפשטות שונה בעור. בעליה הזאת (וכן בפרשה הבאה, [[פרשת מצורע]]) נלמד על עוד סוגים שונים של צרעת, כולל צרעת ב[[בגד|בגדים]] וצרעת בבתים. הצרעת מגיעה בדרך כלל כעונש מן השמים על מספר סוגי עבירות, בעיקר על הפצת לשון הרע, אך על עוד שלל עבירות נוספות.


*'''שלישי''' - מקרה של צערת שהתחילה קודם כפצע שלאחר מכן החלים לגמרי ואז הגיעה הצרעת במקום בו היה קודם לכן הפצע.
*'''שלישי''' - מקרה של צרעת שהתחילה קודם כפצע שלאחר מכן החלים לגמרי ואז הגיעה הצרעת במקום בו היה קודם לכן הפצע.


*'''רביעי''' - מקרה מיוחד של צרעת, בה היה פצע של כויה בעור, ולאחר שהתרפא כליל, הופיעה במקום צרעת.
*'''רביעי''' - מקרה מיוחד של צרעת, בה היה פצע של כויה בעור, ולאחר שהתרפא כליל, הופיעה במקום צרעת.


*'''חמישי''' - צרעת שהופיעה ב[[ראש]] או ב[[זקן]], המתאפיינת בכך שהשיער נשר מהמקום והותירה קרחת.
*'''חמישי''' - צרעת שהופיעה בראש או ב[[זקן]], המתאפיינת בכך שהשיער נשר מהמקום והותירה קרחת.


*'''שישי''' - סוגי קרחות והצרעת שיכולה להיות במקום. כאן גם תהליך הטהרה של המצורע, הכולל יציאה ממחנה בני ישראל עד לריפוי הצרעת. [[רש"י]] מציין שהעונש הוא מידה כנגד מידה: הוא גרם לפירוד בין [[יהודי]]ם על ידי הלשון הרע שדיבר, וכעונש עליו להיפרד מיהודים.
*'''שישי''' - סוגי קרחות והצרעת שיכולה להיות במקום. כאן גם תהליך הטהרה של המצורע, הכולל יציאה ממחנה בני ישראל עד לריפוי הצרעת. [[רש"י]] מציין שהעונש הוא מידה כנגד מידה: הוא גרם לפירוד בין [[יהודי]]ם על ידי הלשון הרע שדיבר, וכעונש עליו להיפרד מיהודים.
שורה 20: שורה 21:
*'''שביעי''' - כהנים שעליהם מוטל לבדוק את סוגי הצרעת ולהחליט האם הם טמאות או טהורות.
*'''שביעי''' - כהנים שעליהם מוטל לבדוק את סוגי הצרעת ולהחליט האם הם טמאות או טהורות.


==בתורת החסידות==
== באור החסידות ==
[[הרבי מליובאוויטש]] אומר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ז עמ' 90 ואילך}} שיש לבאר שסדר שני פירושי [[רש"י]] אלו מלמדנו
עניינה של פרשת תזריע היא שגם כאשר נמצאים במצב של 'אישה' ['אישה כי תזריע'] היינו שנמשכה מן האיש [כלשון הפסוק 'לזאת ייקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת'], שהיא כנסת ישראל הנמשכת מן הקב"ה - כלומר גם האדם קשור ומיוחד בקב"ה, יש להתמקד ב-'תזריע', היינו מלשון זריעה, ועניינה של זריעה הוא דווקא באדמה ובהכנעת הנפש הבהמית, ואין להסתפק במעמד ה-'אישה', שהוא פנימי בלבד, אלא גם בחיצוניות.
כלל חשוב בעבודת האדם לקונו:
 
מבואר בכמה מקומות  {{הערה|ראה הנסמן במקור הדברים}}
גם בעיית נגע הצרעת בכללה, היא אינה בעיה פנימית, שכן המצורע בפנימיותו דבק בה', אלא שבחיצוניותו הוא מדבר לשון הרע, וגם הנגע הוא רק בחיצוניותו, ב-'עור בשרו', וזאת אשר חסר לו ה-'תזריע'{{הערה|זה נראה בעוד פרטים רבים בפרשה, ואכמ}}.
שתכלית ושלימות עבודת האדם היא כאשר הוא
 
מהפך את החושך הרוחני השורר בעולם לאור
== קישורים חיצוניים ==
וקדושה - "אתהפכא חשוכא לנהורא".
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/tazria לקוטי שיחות פרשיות - פרשת תזריע] {{מפתח}}
אמנם, כדי שיהיה בכח האדם להפך את
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=269 רעיונות לפרשת תזריע] באתר {{חב"ד בישראל}}
החושך לאור, עליו להתעורר תחילה בתוקף
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2595 טקסט פרשת תזריע עם פירוש רש"י] באתר {{חב"ד בישראל}}
גדול, שלא יתפעל מגודל החושך ומהסתר והעלם
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2627 פרשת תזריע בקצרה לילדים] באתר {{חב"ד בישראל}}
האור האלקי, אלא ישאר בקדושתו וטהרתו. ורק
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1531 קריאת התורה של פרשת תזריע עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}}
לאחר שהאדם שלם בענין זה, יכול הוא לבוא
* '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138707 שיחת שבת פרשת תזריע מצורע ה'תנש"א]''' {{*}} '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/05/10-05-2019-02-48-56-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%94-%D7%A9%D7%A4-%D7%AA%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf הגהות הרבי מלך המשיח על השיחה]'''
לעבודה נעלית יותר – להפוך את החושך לאור.
 
וזהו מה שמרומז בדברי רש"י אלו:
{{הערות שוליים}}
תחילה יש לפעול בעצמו ש"אע"פ שרואה
טהורה", כלומר שלמרות שרואה "דם" וחושך
בעולם, הרי הוא לא יושפע ויתפעל מזה, אלא
ישאר "[[טהור]]" וקדוש. ולאחר מכן יכול הוא לבוא
למצב שבו יהיה "שם דבר כמו טוהר", שמהפך
את ה"דם" והחושך עצמו, שיקראו ב"שם" -
"דמי טהרה", שהדמים והחושך עצמם ייהפכו
ל"טוהר" ואור קדוש.
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=269 רעיונות לפרשת תזריע] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2595 טקסט פרשת תזריע עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2627 פרשת תזריע בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1531 קריאת התורה של פרשת תזריע עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}}
*'''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3138707 שיחת שבת פרשת תזריעמצורע ה'תנש"א]''' {{*}} '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/05/10-05-2019-02-48-56-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%94-%D7%A9%D7%A4-%D7%AA%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%90.pdf הגהות הרבי על השיחה]'''
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|4]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|4]]

גרסה אחרונה מ־04:51, 21 באפריל 2023

פרשת תזריע היא הפרשה הרביעית בספר ויקרא (מפרק י"ב פסוק א' עד פרק י"ג פסוק נ"ט).

בשנים לא מעוברות נקראת פרשה זו יחד עם פרשת מצורע.

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: בפרשת זו ממשיכה התורה ללמד אותנו הלכות שונות, לאחר שבפרשיות צו ושמיני מסופר על המינוי של אהרן הכהן ובניו לכהנים במשכן.

  • ראשון - הלכות אישה שילדה בן זכר והלכות ברית מילה, בהגיע התינוק לגיל שמונה ימים. לאחר מכן ההלכות והדינים בלידת נקבה. התורה מפרטת את תהליך הטהרה שדרוש אדם לעבור באם היה נגוע בצרעת, שהינה מחלה רוחנית הפוגעת בעור.
  • שני - התורה ממשיכה את ההלכות של הצרעת, וכעת מובאים מקרים שונים של צרעת בצבעים שונים והתפשטות שונה בעור. בעליה הזאת (וכן בפרשה הבאה, פרשת מצורע) נלמד על עוד סוגים שונים של צרעת, כולל צרעת בבגדים וצרעת בבתים. הצרעת מגיעה בדרך כלל כעונש מן השמים על מספר סוגי עבירות, בעיקר על הפצת לשון הרע, אך על עוד שלל עבירות נוספות.
  • שלישי - מקרה של צרעת שהתחילה קודם כפצע שלאחר מכן החלים לגמרי ואז הגיעה הצרעת במקום בו היה קודם לכן הפצע.
  • רביעי - מקרה מיוחד של צרעת, בה היה פצע של כויה בעור, ולאחר שהתרפא כליל, הופיעה במקום צרעת.
  • חמישי - צרעת שהופיעה בראש או בזקן, המתאפיינת בכך שהשיער נשר מהמקום והותירה קרחת.
  • שישי - סוגי קרחות והצרעת שיכולה להיות במקום. כאן גם תהליך הטהרה של המצורע, הכולל יציאה ממחנה בני ישראל עד לריפוי הצרעת. רש"י מציין שהעונש הוא מידה כנגד מידה: הוא גרם לפירוד בין יהודים על ידי הלשון הרע שדיבר, וכעונש עליו להיפרד מיהודים.
  • שביעי - כהנים שעליהם מוטל לבדוק את סוגי הצרעת ולהחליט האם הם טמאות או טהורות.

באור החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניינה של פרשת תזריע היא שגם כאשר נמצאים במצב של 'אישה' ['אישה כי תזריע'] היינו שנמשכה מן האיש [כלשון הפסוק 'לזאת ייקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת'], שהיא כנסת ישראל הנמשכת מן הקב"ה - כלומר גם האדם קשור ומיוחד בקב"ה, יש להתמקד ב-'תזריע', היינו מלשון זריעה, ועניינה של זריעה הוא דווקא באדמה ובהכנעת הנפש הבהמית, ואין להסתפק במעמד ה-'אישה', שהוא פנימי בלבד, אלא גם בחיצוניות.

גם בעיית נגע הצרעת בכללה, היא אינה בעיה פנימית, שכן המצורע בפנימיותו דבק בה', אלא שבחיצוניותו הוא מדבר לשון הרע, וגם הנגע הוא רק בחיצוניותו, ב-'עור בשרו', וזאת אשר חסר לו ה-'תזריע'[1].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. זה נראה בעוד פרטים רבים בפרשה, ואכמ"ל