מהר"ם מרוטנבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
אין תקציר עריכה
 
(20 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה דחופה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבו של [[רבינו אשר|הרא"ש]]|אחר=תלמידו|ראו=[[רבי מאיר הכהן מרוטנבורג]]}}
{{דמות
{{דמות
|שם=רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג
|שם=רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג
שורה 13: שורה 11:
|תחומי עיסוק=
|תחומי עיסוק=
|תפקידים נוספים=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=רבי יהודה הכהן (ליאונטין){{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'}}, רבי [[יחיאל מפריז|יחיאל הלוי מפריז]]{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי או מורינו בכמה מקומות - בתוספות יומא דף י"ח ב' ד"ה ייחודי (את התוספות על מסכת יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדלים) בספר תשב"ץ קטן סימן שכ"ב, בספרו בהלכות שמחות סימן פ"ב, ובמרדכי על מסכת ברכות רמז ק"כ}} ורבי [[יצחק בן משה]] בעל ה[[אור זרוע]]{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי במרדכי על מסכת ב"ק רמז ל', ובמסכת ב"ב רמז תקל"ח, ובמסכת מועד קטן רמז תתקכ"ה, וכן כותב ששימש אותו במרדכי על מסכת מו"ק שם ובהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות אבל אות ו' וכן כתוב באור זרוע ח"ב תכ"ח}}, [[אביגדור הכהן]].
|רבותיו=רבי יהודה הכהן (ליאונטין){{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'}}, רבי יחיאל הלוי מפריז{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי או מורינו בכמה מקומות - בתוספות יומא דף י"ח ב' ד"ה ייחודי (את התוספות על מסכת יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדלים) בספר תשב"ץ קטן סימן שכ"ב, בספרו בהלכות שמחות סימן פ"ב, ובמרדכי על מסכת ברכות רמז ק"כ}} ורבי יצחק בן משה בעל ה[[אור זרוע]]{{הערה|מהר"ם מכנהו בשם מורי במרדכי על מסכת ב"ק רמז ל', ובמסכת ב"ב רמז תקל"ח, ובמסכת מועד קטן רמז תתקכ"ה, וכן כותב ששימש אותו במרדכי על מסכת מו"ק שם ובהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות אבל אות ו' וכן כתוב באור זרוע ח"ב תכ"ח}}, אביגדור הכהן.
|תלמידיו=רבי [[שמשון בן צדוק]] בעל ספר התשב"ץ, [[הרא"ש]], [[המרדכי]], [[מאיר הכהן מרוטנבורג]] (הגהות מימוניות), רבי [[דן בן יוסף אשכנזי|דן אשכנזי]] ואחרים.
|תלמידיו=רבי שמשון בן צדוק בעל ספר התשב"ץ, [[הרא"ש]], [[המרדכי]], [[מאיר הכהן מרוטנבורג]] (הגהות מימוניות), רבי דן אשכנזי ואחרים.
|בני דורו=
|בני דורו=
|חיבוריו=
|חיבוריו=
}}
}}
'''רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג''' נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ - י"ט באייר ה'נ"ג), מגדולי הפוסקים הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות.
'''רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג''' נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ - י"ט באייר ה'נ"ג), היה מגדולי הפוסקים הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות.


בשנת ה'מ"ו נכלא המהר"ם על ידי השלטונות בבית האסורים 'איינזישהיים' לאחר שנתפס כשניסה להגר לארץ ישראל, הקיסר הגרמני דרש סכום כופר עצום כדי לשחררו. על פי המסורת המקובלת, סירב המהר"ם שהקהילה היהודית תפדהו תמורת סכום שכזה מחשש לתקדים שיביא למאסרים ולדרישות כופר דומות נוספות, בסופו של דבר נפטר המהר"ם בכלאו.
==תולדות חיים==


==קורות חייו==
המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שב[[גרמניה]] שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי שמואל מפלייזא, שאותם פגש כשנסע ללמוד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[צרפת]], ורבי יצחק בן משה בעל ה[[אור זרוע]].
המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שב[[גרמניה]] שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי [[יחיאל מפריז]] ורבי [[שמואל מפלייזא]], שאותם פגש כשנסע ללמוד ב[[ישיבה|ישיבות]] [[צרפת]], ורבי [[יצחק בן משה]] בעל ה[[אור זרוע]].{{ש}}
כששב ל[[גרמניה]] שימש כרב במקומות שונים, ונחשב כסמכות ה[[רב]]נית וה[[הלכה|הלכתית]] החשובה ביותר של [[יהדות אשכנז]]. שמו נקשר בעיקר בעיירה [[רוטנבורג על הטאובר]] השוכנת מ[[דרום]] לעיר [[וירצבורג]] שבגרמניה, ששם הוא הקים [[ישיבה]].


לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצות [[כיבוד אב ואם]].
כששב ל[[גרמניה]] שימש כרב במקומות שונים.


==כליאתו==
לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצוות [[כיבוד אב ואם]].
===הסיבה לכליאתו===
לעת זקנתו החמירו רדיפות היהודים בגרמניה. על ה[[יהודים]] נאסרה ההגירה מגרמניה, משום שבאותו זמן היה זה נחשב כבריחה בעיני השלטונות. המהר"ם היה מעורב בארגון של הגירה שמטרתה הייתה עלייה ל[[ארץ ישראל]]. בעת שכבר הגיע ל[[איטליה]], הלשין עליו יהודי מומר והביא להחזרתו לגרמניה, ולכליאתו ביום ד' [[תמוז]] שנת [[ה'מ"ו]] על ידי הקיסר רודולף הראשון לבית הבסבורג במבצר אנזיסהיים שבחבל אלזס באשמת בריחה מגרמניה וניסיון לארגון בריחה המונית ממנה{{הערה|שם=דעת|{{דעת|יונה עמנואל|daat/kitveyet/hamaayan/divrey-2.htm|דברי מהר"ם מרוטנבורג בשנות מעצרו}}, המעיין, ניסן תשנ"ג}}{{הערה|שם=זיקה}}{{הערה|[[דן בהט]], [[בנימין זאב קידר]], [[זאב וילנאי]], '''רציפות היישוב היהודי בארץ ישראל''', עמ' 66, תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]], תשל"ד.}}. הקיסר תבע סכום עצום של 20,000 מארק תמורת פדיונו, ותלמידו, ה[[רא"ש]], אסף את דמי הכופר.


===מצבו בכלא===
המהר"ם היה שותף בהברחת אנשים מגרמניה למטרת עלייה ל[[ארץ ישראל]], כאשר הגיע ל[[איטליה]], הלשינו עליו, החזירו אותו לגרמניה והכניסו אותו לכלא. בכלא ניתן לו מהשמים אחד מי"ג [[ספר תורה|ספרי תורה]] שכתב [[משה רבינו]] שממנו העתיק המהר"ם ספר תורה לעצמו.  
בתחילה לא ניתן לו כלל לעסוק בלימוד [[תורה]], עד שריחם עליו אחד משרי הממשלה וביקש שיקלו עליו במאסרו, והביאו לו, על פי בקשתו, קלף ודיו. על פי המסופר מכיוון שלא היה לו [[ספר תורה]], והיה לו צער רב על שלא יכול ל[[קריאת התורה|קרוא בתורה]] ב[[שבת]], התפלל המהר"ם וניתן לו משמים אחד מי"ג ספרי התורה שכתב [[משה]] (משה כתב ספר תורה לכל אחד מ[[שבטי ישראל|שנים עשר השבטים]], ואת האחרון לקח עמו בפטירתו השמימה, או שהונח למשמרת בארון העדות {{מקור}}) וממנו העתיק מילה במילה {{מקור}}. עד היום נמצא ספר התורה ב[[פראג]], בבית הכנסת אלטנוישול. כמו כן אפשרו לו ללמוד ולהתדיין עם אחד מתלמידיו הגדולים, רבי [[שמשון בן צדוק]], בעל ספר התשב"ץ, שבו תיעד בפירוט רב את מנהגי רבו. עם זאת כתב המהר"ם שאין בידו את חיבורי [[בעלי התוספות]], ולפיכך "...אם יימצא שה[[תוספות]] וספרי ה[[פוסקים]] חולקים עליי... דעתי מבוטלת להם". בהיותו בכלא כתב הוא פירוש למשניות סדר טהרות. בפירושו לפרק רביעי באהלות המתחיל במילים מגדל הפורח באוויר הוא כותב - 'כל אלו הדברים סבבתי והוספתי בפרק מגדל הפורח באוויר במגדל אזנשהיים בהיותי תפוס שמה מלבד מה שכתבתי כבר עליו בהיותי בביתי. שבח והלל לאלקי תהילתי אשר לא הסיר תפילתו וחסדו מאיתי ובמחשכים היה לי דברו נר לרגלי ואור לנתיבתי ולא עזבני ואל יטשני כל ימי היותי ואף כי אחרי מותי'


===סוגיית תשלום הכופר לשחרורו===
המהר"ם הכניס את [[ספר התורה]] אותו העתיק מספר התורה של [[משה רבינו]] לתוך תיבה אותה שילשל מחלון חדרו אל המעיין הסמוך, כשמצאו יהודי העיר את התיבה גילו בתוכה מכתב מהמהר"ם שבו כתב שס"ת זה הועתק מהס"ת שכתב משה רבינו וציווה שיקראו בס"ת זה אך ורק ב[[שמחת תורה]] וב[[שבועות]].
על פי המסורת המקובלת, לא הסכים המהר"ם שסכום כופר הנפש שהתבקש עבורו ישולם, כדי שלא להפוך את סחטנות השלטונות למשתלמת, על פי הכלל התלמודי שהנחה אותו ולפיו "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם" ([[משנה]] [[מסכת גיטין|גיטין]], ד, ו). כתוצאה מכך היה כלוא במשך שבע שנים, ולבסוף נפטר בכלאו ב[[י"ט אייר]]. לפי אותה מסורת, גם לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר מותו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו.  


בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו ב[[גן עדן]] אותו יהודי העדיף להיות המהר"ם בגן עדן ולכן כמה ימים אחרי נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם.
[[הרא"ש]] החל לאסוף כסף עבור פדיית רבו אך המהר"ם לא הסכים שיפדו אותו ביותר מכדי דמיו{{הערה|על פי דברי המשנה במסכת גיטין, ד, ו}}. במשך שבע שנים נכח בכלא עד פטירתו ב[[י"ט אייר]] ה'נ"ג.


[[הרבי]] הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן.
לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר פטירתו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו. בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו ב[[גן עדן]], אותו יהודי העדיף להיות ליד המהר"ם בגן עדן ולאחר כמה ימים נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם.


==אצל רבותינו נשיאנו==
[[הרבי]] הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן{{מקור}}.
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] מרבה להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם וכן גם [[אדמו"ר הצמח צדק]].


[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דכא עם א' ולא עם ה' כשיטת [[חב"ד]].
==בתורת רבותינו נשיאנו==
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו ה"שו"ת" מרבים להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/search?path=500000000/31&q=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9d+%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92 בשולחן ערוך], [https://chabadlibrary.org/books/search?path=700000000/38&q=%d7%9e%d7%94%d7%a8%22%d7%9d+%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%92 בשו"ת הצמח צדק], באתר ספריית ליובאוויטש}}.


[[הרבי]] מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו.
[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דכא עם א' [ולא עם ה'] כשיטת [[חב"ד]]{{הערה|[[היום יום]], ז' אלול}}.
 
[[הרבי]] מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו{{הערה|[[תורת מנחם]] ח"ב עמ' 410}}.


{{ראשונים}}
{{ראשונים}}
{{הערות שוליים}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

גרסה אחרונה מ־16:50, 18 במרץ 2024

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג
לידה בערך ד'תתק"פ
פטירה י"ט באייר ה'נ"ג
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו רבי יהודה הכהן (ליאונטין)[1], רבי יחיאל הלוי מפריז[2] ורבי יצחק בן משה בעל האור זרוע[3], אביגדור הכהן.
תלמידיו רבי שמשון בן צדוק בעל ספר התשב"ץ, הרא"ש, המרדכי, מאיר הכהן מרוטנבורג (הגהות מימוניות), רבי דן אשכנזי ואחרים.

רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ - י"ט באייר ה'נ"ג), היה מגדולי הפוסקים הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המהר"ם נולד בסביבות שנת ד'תתק"פ בעיר וורמס שבגרמניה שבה שימש אביו, רבי ברוך, כרב. בין רבותיו היו רבי יחיאל מפריז ורבי שמואל מפלייזא, שאותם פגש כשנסע ללמוד בישיבות צרפת, ורבי יצחק בן משה בעל האור זרוע.

כששב לגרמניה שימש כרב במקומות שונים.

לאחר שהתפרסם כגדול הדור לא ראה את אביו יותר, מחשש שאביו יכבדו כרב, ולדעתו הדבר נוגד את מצוות כיבוד אב ואם.

המהר"ם היה שותף בהברחת אנשים מגרמניה למטרת עלייה לארץ ישראל, כאשר הגיע לאיטליה, הלשינו עליו, החזירו אותו לגרמניה והכניסו אותו לכלא. בכלא ניתן לו מהשמים אחד מי"ג ספרי תורה שכתב משה רבינו שממנו העתיק המהר"ם ספר תורה לעצמו.

המהר"ם הכניס את ספר התורה אותו העתיק מספר התורה של משה רבינו לתוך תיבה אותה שילשל מחלון חדרו אל המעיין הסמוך, כשמצאו יהודי העיר את התיבה גילו בתוכה מכתב מהמהר"ם שבו כתב שס"ת זה הועתק מהס"ת שכתב משה רבינו וציווה שיקראו בס"ת זה אך ורק בשמחת תורה ובשבועות.

הרא"ש החל לאסוף כסף עבור פדיית רבו אך המהר"ם לא הסכים שיפדו אותו ביותר מכדי דמיו[4]. במשך שבע שנים נכח בכלא עד פטירתו בי"ט אייר ה'נ"ג.

לאחר פטירתו סירבו השלטונות לאפשר את פדיון גופתו. רק ארבע עשרה שנה לאחר פטירתו נפדתה לבסוף גופתו על ידי יהודי עשיר בשם אלכסנדר ווימפן, שתרם למטרה זו את רוב רכושו. בלילה שלאחר פדיית גופתו של המהר"ם הגיע בחלום של אותו יהודי עשיר המהר"ם ונתן לו זכות בחירה או להתעשר יותר או למות עכשיו ולהיות לידו בגן עדן, אותו יהודי העדיף להיות ליד המהר"ם בגן עדן ולאחר כמה ימים נפטר ונקבר ליד קברו של המהר"ם.

הרבי הסביר בשיחה שיהודי זה היה צריך לבחור להיות יותר עשיר ולהמשיך לחיות מפני שמטרתו של יהודי זה דווקא לחיות ולעבוד קשה בשביל להגיע לגן עדן[דרוש מקור].

בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ואדמו"ר הצמח צדק בספרו ה"שו"ת" מרבים להביא את הפסקים ההלכתיים של המהר"ם[5].

אדמו"ר הריי"צ מספר שכאשר ראה את הספר תורה של המהר"ם מרוטנבורג ראה שם שכתוב דכא עם א' [ולא עם ה'] כשיטת חב"ד[6].

הרבי מביא באחת מהשיחות את סיפורו של המהר"ם שלא הסכים לגור לצד אביו[7].


ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן
צרפת רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז
פרובנס המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה
ספרד ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי
איטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז

הערות שוליים

  1. ↑ מהר"ם מכנהו בשם מורי בתוספות יומא ס"ג עמוד ב' (את התוספות על יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים) ובהגהות מיימוניות פ"א מציצית אות מ' ובפי"ב משבועות אות ג'
  2. ↑ מהר"ם מכנהו בשם מורי או מורינו בכמה מקומות - בתוספות יומא דף י"ח ב' ד"ה ייחודי (את התוספות על מסכת יומא חיבר מהר"ם כמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדלים) בספר תשב"ץ קטן סימן שכ"ב, בספרו בהלכות שמחות סימן פ"ב, ובמרדכי על מסכת ברכות רמז ק"כ
  3. ↑ מהר"ם מכנהו בשם מורי במרדכי על מסכת ב"ק רמז ל', ובמסכת ב"ב רמז תקל"ח, ובמסכת מועד קטן רמז תתקכ"ה, וכן כותב ששימש אותו במרדכי על מסכת מו"ק שם ובהגהות מיימוניות פרק ז' מהלכות אבל אות ו' וכן כתוב באור זרוע ח"ב תכ"ח
  4. ↑ על פי דברי המשנה במסכת גיטין, ד, ו
  5. ↑ בשולחן ערוך, בשו"ת הצמח צדק, באתר ספריית ליובאוויטש
  6. ↑ היום יום, ז' אלול
  7. ↑ תורת מנחם ח"ב עמ' 410
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מהר%22ם_מרוטנבורג&oldid=668659"