מרדכי יוסף אלעזר ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(אולי עדיף כך)
 
(70 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:ראדזין 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל]]
האדמו"ר רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' היה האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].


ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].
==תולדות חיים==
האדמו"ר נולד ביום [[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת".


האדמונולד ביום כ"ז ב[[שבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת [[תרל"ג]].
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.
 
===קשריו עם אדמוהרש===
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].
 
[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א}}, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו{{הערה|1=ראה גם מכתב הרבי, [[אגרות קודש]] כרך יז [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6382&search=%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA ו' שפ"ב]: {{ציטוטון|במש"כ על דבר חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית, הרי ידוע אשר הרעישו על זה והתנגדו לזה, וגם על פי [[נגלה]], גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם אדמו"ר (הרש"ב) לא הסכים על החידוש בשו"א. ואין אתה תח"י מכתבו בזה. אבל זכורני שמביא שעל פי [[קבלה]] יהיה ענין התכלת רק לעת"ל. ואנו אין לנו אלא דברי אדנ"ע.}}.}}{{הערה|סקירת הדיון בנושא זה - ראה "כפר חב"ד" גליון 400 (ער"ה תש"נ) ע' 29.}}.


בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמובראדזין.
באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, שבה השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. [[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג על פי השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".
 
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת ב[[ציצית]] מפני כבודו של האדמוכי "אדם גדול הוא".


אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת מפעל ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].
===קשריו עם אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו{{הערה|נחשפה על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 214 - כ"ה [[תשרי]] תש"ס}}.


[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה{{הערה|מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא}}. [[חסיד]]ים מספרים כי בעת שה[[אדמו"ר]] עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט [[תשמ"ט]] - מפי עדות אחד שנכח שם.}}.


באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמומגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".
קיים תיאור מפי אחד הנוכחים על רשמי הנוכחים מהמאורע:
{{ציטוטון|"והנה הגיע גם הרבי הגדול והקדוש מראדזין, רבי מרדכי יוסף
אלעזר זצוק"ל. יצרנו חומת אנשים מסביב לרבי, שלא ייפגע
מחמת הצפיפות. ראינו מקרוב את קבלת הפנים והפרידה של
המחותן, הריי"צ. תשומת הלב המלאה הופנתה לרבי מראדזין,
ושמענו אח"כ מגדולי חסידי ליובאוויטש, שהכירו והבינו היטב
לא רק את דברי רבם הגדול, אלא גם את הבעת פניו, כי צורת
קבלת פנים ופרידה כזו, כמעט וטרם זכו לראות, ומזה הם לומדים
לדעת את מידת גודלו של אורח גדול זה."}}{{הערה|מתוך אוצר רשימותיו
של הרה"ח ר' ישראל מרדכי אידלמן ז"ל
מזקני חסידי ראדזין שזכה להסתופף בחצה"ק ראדזין בשנים שלפני המלחמה
ומעסקני היהדות החרדית בפתח תקווה.}}.
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ו שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו{{הערה|[[אגרות קודש אדמוהריי"צ]] חלק ט"ז}}, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".


בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]</ref>.
== נוסח התפילה ==


בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|התחתן]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], וה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה<ref>מסורת ראדזין מספר כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא</ref>.  
אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח הארלפי אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew על פי עדותו של האדמומראדזין הנוכחי] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.


==משפחתו==
==משפחתו==


*בנו ה[[אדמו]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי"ד]].
*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]


*בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי"ד]].
*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב יעקב גרומן


*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי"ד]].
*בתו מרת טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה


*חתנו הרב [[יעקב גרומן]] [[הי"ד]].
*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]]


*בתו שרה זלדה [[הי"ד]].
*בתו הרבנית מרת שרה זלדה, אשת האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]].


*בתו הדסה [[הי"ד]].
*בתו הדסה


==ספריו==
==ספריו==


*"תפארת יוסף" - דרשות ומאמארים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]].
*'''תפארת יוסף''' - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט.
 
==הערות==
 
<references/>


[[קטגוריה:ידידי חב"ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ג]]
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[כ"ז בשבט]] [[תרל"ג]] - [[כ"ו בשבט]] [[תרפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]]}}

גרסה אחרונה מ־11:18, 28 ביולי 2024

רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל

האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין היה האדמו"ר הרביעי מחסידות ראדזין. עמד בקשרים חמים עם חסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר נולד ביום כ"ז בשבט תרל"ג בעיירה איז'ביצה, לאביו, האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין, הידוע בשם "בעל התכלת".

בד' טבת תרנ"א נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.

קשריו עם אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש התכלת של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין התכלת בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין לאדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב ענה לו במכתב[1], בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו[2][3].

באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, שבה השתתפו אדמו"ר הרש"ב, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג על פי השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".

חתנו של האדמו"ר היה הרב יחיאל צבי גוראריה, בנו של הרב נתן גוראריה. הרב גוראריה היה חסיד חב"ד, וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל תכלת בציצית. הרב גוראריה, שידע את דעת אדמו"ר הרש"ב כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני אדמו"ר הרש"ב, שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".

עד מלחמת העולם הראשונה גר בראדזין - ולאחריה - בורשה, בסמיכות לישיבת תומכי תמימים ורשה.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ז, כאשר שוחרר אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו[4].

בשנת תרפ"ט בעת חתונת אדמו"ר מלך המשיח עם הרבנית חיה מושקא, האדמו"ר מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה[5]. חסידים מספרים כי בעת שהאדמו"ר עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד אדמו"ר הריי"צ[6].

קיים תיאור מפי אחד הנוכחים על רשמי הנוכחים מהמאורע: ""והנה הגיע גם הרבי הגדול והקדוש מראדזין, רבי מרדכי יוסף אלעזר זצוק"ל. יצרנו חומת אנשים מסביב לרבי, שלא ייפגע מחמת הצפיפות. ראינו מקרוב את קבלת הפנים והפרידה של המחותן, הריי"צ. תשומת הלב המלאה הופנתה לרבי מראדזין, ושמענו אח"כ מגדולי חסידי ליובאוויטש, שהכירו והבינו היטב לא רק את דברי רבם הגדול, אלא גם את הבעת פניו, כי צורת קבלת פנים ופרידה כזו, כמעט וטרם זכו לראות, ומזה הם לומדים לדעת את מידת גודלו של אורח גדול זה.""[7].

האדמו"ר הסתלק בכ"ו שבט תרפ"ט בעיר ורשה, ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומים לבני משפחתו[8], בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"רי ראדזין התפללו בסידור 'אור המאיר' שהיה נפוץ בפולין, והוא נוסח האר"י לפי אדמו"ר הזקן[9].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב יעקב גרומן
  • בתו מרת טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה
  • בתו הדסה

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמ' שנ
  2. ראה גם מכתב הרבי, אגרות קודש כרך יז ו' שפ"ב: "במש"כ על דבר חלזון ותכלת בהנוגע לפועל עתה בציצית, הרי ידוע אשר הרעישו על זה והתנגדו לזה, וגם על פי נגלה, גדולי עולם בעת יצא חידוש זה מראדזין. וגם אדמו"ר (הרש"ב) לא הסכים על החידוש בשו"א. ואין אתה תח"י מכתבו בזה. אבל זכורני שמביא שעל פי קבלה יהיה ענין התכלת רק לעת"ל. ואנו אין לנו אלא דברי אדנ"ע.".
  3. סקירת הדיון בנושא זה - ראה "כפר חב"ד" גליון 400 (ער"ה תש"נ) ע' 29.
  4. נחשפה על ידי הרב שלום יעקב חזן ופורסמה בשבועון בית משיח גליון 214 - כ"ה תשרי תש"ס
  5. מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא
  6. קובץ תפארת ראדזין שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם.
  7. מתוך אוצר רשימותיו של הרה"ח ר' ישראל מרדכי אידלמן ז"ל מזקני חסידי ראדזין שזכה להסתופף בחצה"ק ראדזין בשנים שלפני המלחמה ומעסקני היהדות החרדית בפתח תקווה.
  8. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ז
  9. על פי עדותו של האדמו"ר מראדזין הנוכחי קישור שטורעם (הקישור אינו פעיל, כ"ב בתמוז ה'תשפ"ד)
הקודם:
האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין
שולשלת אדמו"רי ראדזין
כ"ז בשבט תרל"ג - כ"ו בשבט תרפ"ט
הבא:
האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין