ספירת הגבורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) |
||
| (24 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הגבורה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש האמצעי]] | |||
'''ספירת הגבורה''' היא ה[[ספירה]] החמישית מבין [[עשר הספירות]]. מבין | '''ספירת הגבורה''' היא ה[[ספירה]] החמישית מבין [[עשר הספירות]]. ספירת זו היא השניה מבין ה[[מידות]], והיא ב[[קו השמאל]] במקביל ל[[ספירת החסד]] שב[[קו הימין]]. | ||
בניגוד לספירת ה[[חסד]], שענינה הוא ה[[אהבה]] וההשפעה במתינות בבחינת [[מים]], ענין ספירת הגבורה הוא ה[[יראה]], וההשפעה בתגבורת בבחינת [[אש]]. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד. | בניגוד לספירת ה[[חסד]], שענינה הוא ה[[אהבה]] וההשפעה במתינות בבחינת [[מים]], ענין ספירת הגבורה הוא ה[[יראה]], וההשפעה בתגבורת בבחינת [[אש]]. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת [[מידת החסד]] של ספירת החסד. | ||
ספירת הגבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]], שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של [[לעתיד לבא]]. | ספירת הגבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]], שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של [[לעתיד לבא]]. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
ספירת הגבורה נקראת ב[[פתח אליהו]] בשם "דרועא שמאלא", בניגוד ל[[ספירת החסד]] שהיא "דרועא ימינא". | ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין ה[[מידות]], ועומד היא במקביל לספירת ה[[חסד]]. אלא ש[[ספירת החסד]] היא ב[[קו הימין]] וספירת הגבורה היא ב[[קו השמאל]]. משום כך ספירת הגבורה נקראת ב[[פתח אליהו]] בשם "דרועא שמאלא", בניגוד ל[[ספירת החסד]] שהיא "דרועא ימינא". שענין הידים הוא השפעה של המידות, אלא שהשפעה זו נחלקת לשני קוים: ישנה השפעה רבה שהיא בבחינת יד ימין, ויש השפעה אחרת שהיא בבחינת יד שמאל. | ||
והענין בספירות הוא ש[[ספירת החסד]] הוא בבחינת מים, שהוא ירידה מגבוה לנמוך בהשפעה רבה, וספירת הגבורה היא מידת הדין, שהיא השפעה בצמצום. | |||
'''דרוע שמאלא''' (זרוע שמאל) הוא כינוי לספירת ה[[גבורה]], שענינה הוא השפעה בצמצום, מצד השמאל. גבורה הנקראת "דרועא שמאלא" היא מקבילה לספירת ה[[חסד]] הנקראת בשם "[[דרועא ימינא]]" ושניהם הם בבחינת ידים המתמצעות על ידי ה"[[גופא]]", ספירת ה[[תפארת]]. | |||
ספירת הגבורה | ==בבחינת יראה== | ||
מידתו הפנימית של ספירת הגבורה היא מידת ה[[יראה]]. שענין היראה הוא בריחוק, לעומת מידת ה[[אהבה]] שהיא בבחינת קירוב. מידת היראה ב[[עבודת ה']] מיוחדת במצות [[יראת ה']]. | |||
==השפעה בתגבורת== | |||
אף כי מבואר כי ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, הרי שבאופן פנימי ענינו הוא השפעה בתגבורת. שהרי ענין הספירות, ובפרט ה[[מידות]] הוא ההשפעה, שענינם הוא לגלות את האלוקות בעולמות, ולכן לא ניתן לומר שענינה הוא צמצום. אלא מובן כי ספירות הגבורה הוא השפעה רבה בבחינת תגבורת.{{הערה|[[תורה אור]] (נח ט ג): ואין הפי' כמו שהעולם סוברין שמדת הדין הוא בחינת צמצום ומניעת ההשפעה. כי הרי בחינת גבורה היא אחת ממדותיו ית'. כמ"ש (ד"ה א' כ"ט) לך ה' הגדולה והגבורה שהם עשר ספי' דאצי' המחיי' ומהוים מאין ליש. ועוד הנה כתיב (דברים יב) כי הדם הוא הנפש שעיקר חיות האדם הוא הדם. ודם נמשך מבחינת גבורה מדת הדין. אלא הפירוש מדת הדין הוא בחינת גבורה לשון תגבורת שכח החיות מאור א"ס בא בהתגברות יותר מבחינת החסד שהוא נמשך למטה מטה אבל הוא בא בבחינת קרירות. משא"כ בחינת גבורה שבא החיות מאור א"ס בהתגברות רב למאוד.}} | |||
==מידתו של יצחק== | |||
העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]]. ששלושת ה[[אבות]] הם בבחינת [[מרכבה]] לספירות [[חג"ת]] של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין [[האבות]] היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראו בפחד ויראה, וזה היא הקו בו עבד כל ימיו, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק". | |||
מבואר כי דווקא מידתו של יצחק, מידת הגבורה, היא שתתגלה לעתיד לבוא. כמו שנאמר (ישעיהו סג, טז): "כי אתה אבינו אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", ועל זה נאמר בגמרא (שבת פט ע"ב) שיצחק לא נאמר, כי יצחק עתיד לגאול אותנו. ומבואר הענין כי אפילו אברהם ויעקב, הם בבחינת נבראים, ויש יתרון בבחינת יצחק שהוא גבורות, וזהו ענין יתרון ה[[זהב]] על הכסף. | |||
==בעולמות== | ==בעולמות== | ||
ספירת הגבורה מקורה בעולמות הוא מדרגת [[גבורה דעתיק]], שהוא ספירת הגבורה שבכתר ב[[עתיק יומין]]. גבורה דעתיק נקראת גם בשם [[בוצינא דקרדוניתא]] ובשם [[קו המידה]], שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות. | |||
מבואר ששם [[אלהי"ם]] הוא במידת ה[[גבורה]], על פי הכתוב{{הערה|תהלים פד יב}}: "כי שמש ומגן הוי' אלוקים" ומפרשים בחסידות, שכמו שיש מגן ונרתיק לשמש כך יש מגן ונרתק לשם הוי' והוא שם אלוקים. כי שם אלוקים ענינו לצמצם ולהסתיר את האור האינסופי של שם הוי' על מנת שהעולם והנבראים לא יתבטלו מעוצמת האור. | |||
{{ספירות}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:37, 13 באוקטובר 2023
ספירת הגבורה היא הספירה החמישית מבין עשר הספירות. ספירת זו היא השניה מבין המידות, והיא בקו השמאל במקביל לספירת החסד שבקו הימין.
בניגוד לספירת החסד, שענינה הוא האהבה וההשפעה במתינות בבחינת מים, ענין ספירת הגבורה הוא היראה, וההשפעה בתגבורת בבחינת אש. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד.
ספירת הגבורה היא מידתו של יצחק אבינו, שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של לעתיד לבא.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין המידות, ועומד היא במקביל לספירת החסד. אלא שספירת החסד היא בקו הימין וספירת הגבורה היא בקו השמאל. משום כך ספירת הגבורה נקראת בפתח אליהו בשם "דרועא שמאלא", בניגוד לספירת החסד שהיא "דרועא ימינא". שענין הידים הוא השפעה של המידות, אלא שהשפעה זו נחלקת לשני קוים: ישנה השפעה רבה שהיא בבחינת יד ימין, ויש השפעה אחרת שהיא בבחינת יד שמאל.
והענין בספירות הוא שספירת החסד הוא בבחינת מים, שהוא ירידה מגבוה לנמוך בהשפעה רבה, וספירת הגבורה היא מידת הדין, שהיא השפעה בצמצום.
דרוע שמאלא (זרוע שמאל) הוא כינוי לספירת הגבורה, שענינה הוא השפעה בצמצום, מצד השמאל. גבורה הנקראת "דרועא שמאלא" היא מקבילה לספירת החסד הנקראת בשם "דרועא ימינא" ושניהם הם בבחינת ידים המתמצעות על ידי ה"גופא", ספירת התפארת.
בבחינת יראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מידתו הפנימית של ספירת הגבורה היא מידת היראה. שענין היראה הוא בריחוק, לעומת מידת האהבה שהיא בבחינת קירוב. מידת היראה בעבודת ה' מיוחדת במצות יראת ה'.
השפעה בתגבורת[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף כי מבואר כי ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, הרי שבאופן פנימי ענינו הוא השפעה בתגבורת. שהרי ענין הספירות, ובפרט המידות הוא ההשפעה, שענינם הוא לגלות את האלוקות בעולמות, ולכן לא ניתן לומר שענינה הוא צמצום. אלא מובן כי ספירות הגבורה הוא השפעה רבה בבחינת תגבורת.[1]
מידתו של יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של יצחק אבינו. ששלושת האבות הם בבחינת מרכבה לספירות חג"ת של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראו בפחד ויראה, וזה היא הקו בו עבד כל ימיו, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק".
מבואר כי דווקא מידתו של יצחק, מידת הגבורה, היא שתתגלה לעתיד לבוא. כמו שנאמר (ישעיהו סג, טז): "כי אתה אבינו אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", ועל זה נאמר בגמרא (שבת פט ע"ב) שיצחק לא נאמר, כי יצחק עתיד לגאול אותנו. ומבואר הענין כי אפילו אברהם ויעקב, הם בבחינת נבראים, ויש יתרון בבחינת יצחק שהוא גבורות, וזהו ענין יתרון הזהב על הכסף.
בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספירת הגבורה מקורה בעולמות הוא מדרגת גבורה דעתיק, שהוא ספירת הגבורה שבכתר בעתיק יומין. גבורה דעתיק נקראת גם בשם בוצינא דקרדוניתא ובשם קו המידה, שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות.
מבואר ששם אלהי"ם הוא במידת הגבורה, על פי הכתוב[2]: "כי שמש ומגן הוי' אלוקים" ומפרשים בחסידות, שכמו שיש מגן ונרתיק לשמש כך יש מגן ונרתק לשם הוי' והוא שם אלוקים. כי שם אלוקים ענינו לצמצם ולהסתיר את האור האינסופי של שם הוי' על מנת שהעולם והנבראים לא יתבטלו מעוצמת האור.
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
הערות שוליים
- ↑ תורה אור (נח ט ג): ואין הפי' כמו שהעולם סוברין שמדת הדין הוא בחינת צמצום ומניעת ההשפעה. כי הרי בחינת גבורה היא אחת ממדותיו ית'. כמ"ש (ד"ה א' כ"ט) לך ה' הגדולה והגבורה שהם עשר ספי' דאצי' המחיי' ומהוים מאין ליש. ועוד הנה כתיב (דברים יב) כי הדם הוא הנפש שעיקר חיות האדם הוא הדם. ודם נמשך מבחינת גבורה מדת הדין. אלא הפירוש מדת הדין הוא בחינת גבורה לשון תגבורת שכח החיות מאור א"ס בא בהתגברות יותר מבחינת החסד שהוא נמשך למטה מטה אבל הוא בא בבחינת קרירות. משא"כ בחינת גבורה שבא החיות מאור א"ס בהתגברות רב למאוד.
- ↑ תהלים פד יב