תנ"ך – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
[[קובץ:תנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תנ"ך בכריכה מהודרת]] | [[קובץ:תנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תנ"ך בכריכה מהודרת]] | ||
'''תנ"ך - תורה נביאים וכתובים''' - שלשת החלקים של ה[[תורה שבכתב]], והיסוד ל[[תורה שבעל פה]]. נקרא '''מקרא''' בלשון חז"ל. | '''תנ"ך - תורה נביאים וכתובים''' - שלשת החלקים של ה[[תורה שבכתב]], והיסוד ל[[תורה שבעל פה]]. נקרא '''מקרא''' בלשון חז"ל. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==נביאים== | ==נביאים== | ||
{{ערך מורחב|נביאים}} | |||
יש בו 8 חלקים, וחלקו האחרון - [[תרי-עשר]], כולל שנים עשר ספרי נביאים קטנים (ומכאן מקור שמו). הספר כולל את החלקים: [[הושע]], [[יואל]], [[עמוס]], [[עובדיה]], [[יונה]], [[מיכה]], [[נחום]], [[חבקוק]], [[צפניה]], [[חגי]], [[זכריה]] ו[[מלאכי]]. | יש בו 8 חלקים, וחלקו האחרון - [[תרי-עשר]], כולל שנים עשר ספרי נביאים קטנים (ומכאן מקור שמו). הספר כולל את החלקים: [[הושע]], [[יואל]], [[עמוס]], [[עובדיה]], [[יונה]], [[מיכה]], [[נחום]], [[חבקוק]], [[צפניה]], [[חגי]], [[זכריה]] ו[[מלאכי]]. | ||
==כתובים== | ==כתובים== | ||
{{ערך מורחב|כתובים}} | |||
יש בו 11 חלקים. | יש בו 11 חלקים. | ||
==הדפסת התנ"ך== | ==הדפסת התנ"ך== | ||
התנ"ך נדפס לראשונה בשנת רמ"ח על ידי בני משפחות שונצינו, ומאז נדפס במהדורות רבות. | |||
חסידי חב"ד בדורות עברו, אפילו הבינונים שביניהם, היו בקיאים בתנ"ך. ו[[מנהג]] מסודר היה אצלם, שלאחר לימוד שיעור [[משניות]] שאחרי תפילת [[שחרית]], בשעת קיפול ה[[טלית]] ו[[תפילין]] היו לומדים שיעור תנ"ך, באופן שבמשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך{{הערה|[[היום יום]] - [[י"ט באדר א']]}}. | |||
חסידי חב"ד בדורות עברו, אפילו הבינונים שביניהם, היו בקיאים בתנ"ך. ו[[מנהג]] מסודר היה אצלם, שלאחר לימוד שיעור [[משניות]] שאחרי תפילת [[שחרית]], בשעת קיפול ה[[טלית]] ו[[תפילין]] היו לומדים שיעור תנ"ך, באופן שבמשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ"ך{{הערה|[[היום יום]] - [[י" | |||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
ובדין סידור, כיוון שכולל בתוכו פסוקים רבים מתנ"ך, כתבו שקדושתו כנביאים וכתובים, ואין להניח עליו תורה שבע"פ{{הערה|גנזי הקודש שם ס"ל, בין השאר בשם הגרש"ז אויערבך}}. | ובדין סידור, כיוון שכולל בתוכו פסוקים רבים מתנ"ך, כתבו שקדושתו כנביאים וכתובים, ואין להניח עליו תורה שבע"פ{{הערה|גנזי הקודש שם ס"ל, בין השאר בשם הגרש"ז אויערבך}}. | ||
ובספר 'החינוך והמחנך' {{הערה|עמ' 73}}, כתבו: "יש לחנך את הילדים בנושא של קדושת ספרי קודש. וכן, שידעו איזה ספר מותר לשים על ספר אחר. אפשר ללמוד מכ"ק אדמו"ר שליט"א, שמדייק ביותר בכבוד הספרים, ולא אחת, כשרואה ספר מונח על פניו, או על-גבי ספר אחר, מתעכב ומתקן את הדבר, וזאת מבלי התחשב עם כך שכל רגע מזמנו ספור ומדוד". והלוואי נזכה ללמוד ולהבין מעט בהנהגת הרבי בזה, כדלהלן. | ובספר 'החינוך והמחנך'{{הערה|עמ' 73}}, כתבו: "יש לחנך את הילדים בנושא של קדושת ספרי קודש. וכן, שידעו איזה ספר מותר לשים על ספר אחר. אפשר ללמוד מכ"ק אדמו"ר שליט"א, שמדייק ביותר בכבוד הספרים, ולא אחת, כשרואה ספר מונח על פניו, או על-גבי ספר אחר, מתעכב ומתקן את הדבר, וזאת מבלי התחשב עם כך שכל רגע מזמנו ספור ומדוד". והלוואי נזכה ללמוד ולהבין מעט בהנהגת הרבי בזה, כדלהלן. | ||
בספר 'מעשה מלך' שנדפס לאחרונה מסופר{{הערה|עמ' 7, סעיף ה והערה 7}}, שלפעמים, בכניסתו ויציאתו מבית-הכנסת, נהג הרבי להוריד (או לסמן לאחרים להוריד) ספרים זה מעל-גבי זה, "כגון: קובץ 'הערות הת' ואנ"ש' מעל-גבי סידור. ולפעמים מוריד תניא מחומש, ולפעמים – חומש מתניא{{הערה|ולכאורה לא נאמר אלא "התניא – כחומש" (קיצורים והערות לתניא עמ' קכו), ולא למעלה ממנו}}. כן מוריד סידור מחומש... (עיי"ש)". | בספר 'מעשה מלך' שנדפס לאחרונה מסופר{{הערה|עמ' 7, סעיף ה והערה 7}}, שלפעמים, בכניסתו ויציאתו מבית-הכנסת, נהג הרבי להוריד (או לסמן לאחרים להוריד) ספרים זה מעל-גבי זה, "כגון: קובץ 'הערות הת' ואנ"ש' מעל-גבי סידור. ולפעמים מוריד תניא מחומש, ולפעמים – חומש מתניא{{הערה|ולכאורה לא נאמר אלא "התניא – כחומש" (קיצורים והערות לתניא עמ' קכו), ולא למעלה ממנו}}. כן מוריד סידור מחומש... (עיי"ש)". | ||
וכן מסופר ביומן משנת תשכ"ז{{הערה|בתוך 'תשורה' לנישואין, משפ' ברנשטיין, ה' כסלו תשס"ז, ס"ע 16}}, שבשעת תפילת המנחה של יום חמישי, כ"ח סיוון, קם הרבי וניגש לשולחן שממול פניו, והוריד 'שיחה' | וכן מסופר ביומן משנת תשכ"ז{{הערה|בתוך 'תשורה' לנישואין, משפ' ברנשטיין, ה' כסלו תשס"ז, ס"ע 16}}, שבשעת תפילת המנחה של יום חמישי, כ"ח סיוון, קם הרבי וניגש לשולחן שממול פניו, והוריד 'שיחה' שהייתה מונחת על 'יורה דעה' ושם אותה על הספסל. המספר ציין שזה מקרה נדיר שהרבי קם באמצע התפילה. וביומן תשל"ד{{הערה|בתוך 'מזכרת' מנישואין, משפ' פלדמן, י"ד מנ"א תשס"ו, עמ' 56}} מסופר, שביום חמישי, כ' מנ"א, בצאתו מתפילת שחרית, הוריד הרבי תפילין{{הערה|ולכאורה קדושת התפילין (שנכתבו לשמה, וקדושת שמות ה' בהן), ודאי גדולה משל ספר נדפס}} שהיו מונחות על ספר ליד ברז המים שבתוך ה'זאל'. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99/ "זאת התורה לא תהא מוחלפת" - הרבי פועל נגד הכנסת תיקונים בתנ"ך]''', {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] תשע"ה | *שניאור זלמן ברגר, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99/ "זאת התורה לא תהא מוחלפת" - הרבי פועל נגד הכנסת תיקונים בתנ"ך]''', {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] תשע"ה | ||
{{ספרי התנ"ך}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[en:Tanach]] | |||