משולם זושא מאניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:46, 6 באוגוסט 2023

רבי משולם זושא מאניפולי או זוסיא מאניפולי (נפטר ב' בשבט תק"ס), אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק, דודו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי משולם זושא נולד בתחילת המאה ה-18 לאליעזר ליפא.(וי"א ר' אברהם) תאריך לידתו המדויק אינו ידוע. גם אין מידע רב על חייו המוקדמים. ישנם שלושה גירסאות לשמו: שמו המקובל בקרב הקהל - זושא^[1], זוסיא, וזוסמן.^[2]

אדמו"ר הצמח צדק מכנהו במכתב בשם "זוסמן".^[3]

בצעירותו עסק בעיקר בלימוד קבלה. נהג לצאת ממקום מגוריו עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך תקופה שלעיתים ארכה כשנה ואף יותר. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.

החסידות ותקופת לימודיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

את המגיד ממזריטש, הרב דב בער, פגש באחד ממסעותיו עם אחיו. האחים התפעלו מהרב המגיד ועשאוהו לרבם. כעבור כמה שנים נודעו שני האחים כתלמידיו המובהקים.

נודע כבעל דרך מיוחדת בעבודת השם, הכוללת ענווה וביטול ועבודת ה' בתמימות. בצוואת המגיד^[4] הורה לתלמידים ללכת בדרכו של רבי זושא במידת הענווה.

רבים באו לשאול בעצתו. החסידים נהגו לקרוא לו "הרבי ר' זושא". הוא חי בדוחק רב. את לימודו ביצע בישיבה ליד האח על רצפת בית המדרש. מספרים כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה.

הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר". נימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר אני, כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".

נישואין ואדמו"רות[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי המסורת נישא ר' זושא פעמיים. מנישואיו הראשונים נולד ר' צבי מנחם, שלימים מילא את מקום אביו באדמו"רות אניפולי. מנישואיו השניים נולד ר' ישראל אברהם, מי שהיה רבה של טשרני-אוסטרהא.

ר' זושא נתמנה לאדמו"ר בעיירה אניפולי וסביבו חסידים רבים.

בסיפורי החסידים מקובל כי רבי זושא החזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו ליד אדם שבאמת חטא אותם חטאים, ובעקבות כך היו בני שיחו חוזרים בתשובה.

קשריו עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוא התפרסם בדבקותו. אמר עליו אדמו"ר הזקן: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא". מסופר עוד, כי פעם הלך אדמו"ר הזקן לר' זוסיא ור' זוסיא אמר כי ירא הוא מאד, מאחר שנשמה דאצילות הולכת אליו. מסורת אחרת אומרת, כי פעם חלה ר' זוסיא ואדמו"ר הזקן עמד אצלו ושימשו.

אדמו"ר הזקן אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, לר' נחום, ולר' לייב הכהן^[5].

הוא נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.

בעל התניא בחר בו להיות אחד משני המסכימים על ספרו (לצד רבי יהודה לייב הכהן).

אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך [אחיו] - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".

מאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' זוסיא מאניפולי, אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט^[6].

אודות ספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהדפיס אדמו"ר הזקן את ספר התניא שלח שליח מיוחד לר' זוסיא שיתן לספר את הסכמתו, ואכן רבי זושא כתב את הכסמתו הנלהבת לספר התניא, בה מכנה את אדמו"ר הזקן בתוארים "הרב האי גאון, איש אלוקים קדוש וטהור אספקלריא המאירה".

לפי גירסא אחרת: באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מרוסיה המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן. בלילה הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים שניהם נתלהטו מאוד מהספר, ובבוקר הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסו.

פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת!^[7]

בהסכמתו כותב "וטוב אשר עשה ואשר הפליא ה' חסדו ונתן בלבו הטהור להראות עַם ה', דרכיו הקדושים".

כתב חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כתב אדמו"ר הזקן

באחת הפעמים בהם ביקר אדמו"ר הזקן בחצר מורו ורבו המגיד ממעזריטש, הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב סת"ם שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה^[8]. על פי הוראה זו, התעכב אדמו"ר הזקן במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. בחזרתו לביתו עבר דרך אניפולי, שם שמע שר' זושא הורה לסופר האישי שלו^[9] לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות^[10].

בידינו היום עברה בירושה לר' משה שלייפשטין ז"ל מצפת, המגילת אסתר של ר' זושא וצורת הכתב ממש בכתב אדה"ז למעט תיבה או 2 תיבות.

אדמו"ר הזקן אודות מדריגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן העיד עליו: עבודת איש המופת הזה, הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שבהיכל היראה הייתה יראתו גם כן להפלא ופלא^[11].

אדמו"ר הזקן התאונן פעם באמרו: כיצד ייתכן, שהצדיק רבי זושא, כאשר ברוח קדשו השיג את כוח הפועל אלוקי מכוכב אחד בלבד, נפלה עליו יראה עצומה כל כך עד שמיד נפל לחולי השלשול, ואני תודות לא-ל, כח השגתי הוא בכל העולמות בממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, ואף על פי כן לא זז אני ממקומי ולא נד כלל. מדי דברו, אחזתו חיל ורעדה, הצלוחית שאחז בידו נפלה, ופניו נעשו כלפיד אש, ועיניו בלטו כדרכו בקודש בעת התפשטות מהאי עלמא, לערך חצי שעה. כשהתעורר מדבקותו אמר: בלי גוף של מלאך, אין לבן אנוש את היכולת להכיל יראה כזו.^[12]

לימודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כונה על ידי אדמו"ר הזקן 'גאון'. הטעם לזה, הסביר, שכשאר היה מתקשה בלימוד היה מתפלל לה' שיאיר עיניו בתורה, כך שהיה זוכה ללימוד תורה באופן עמוק ואמיתי.

לפי גירסא אחרת סיפר אדמו"ר הזקן כי בשעה שביקרו האחים הקדושים הרבי רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ורבי פנחס בעל ההפלאה אצל רבם המגיד הציעו לפניו קושיא עצומה בדברי הרמב"ם. כשבאו אליו מצאוהו שקוע בהרהורים, כשהפנו אליו את תמיהתם ענה להם מיד והראה להעם שהדברים אינם מוקשים כל עיקר. סיים אדמו"ר הזקן את דבריו באמרו: שפטו אתם, האם אין הוא ראוי לתואר שר התורה?^[13]

יש הטוענים כי רבי זושא היה רב עשרים ואחת שנים בעיר אניפולי, וביקש מהשי"ת שישכחו זאת, כדי להסתיר את גדלותו בתורה.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב- ב' בשבט ה'תק"ס נפטר ר' זושא ממחלה. הוא נקבר ליד רבו, ר' דב בער ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח ביסורים ורבים השיב מעוון" לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: הרבי ר' זושא.

בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' צבי מנחם - האדמו"ר מאניפולי. נפטר: תקע"ד (1814).
ר' ישראל אברהם מטשרני-אוסטרהא. נולד: 1772, נפטר: כ"א בטבת תקע"ד (1814) בגיל 42. היה חתנו וממלא מקומו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה אחר עלייתו של זה לארץ ישראל. אחר פטירתו עלתה אלמנתו לארץ ישראל.

כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]

"מנורת זהב" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב שלום מרדכי שבדרון וה"שדי חמד".
"בוצינא קדישא"- תולדות ותורות.
הסכמה לספר התניא.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יהושע מונדשיין, קשריו של רבי זושא ואדמו"ר הזקן באתר שטורעם

הערות שוליים

↑ ראה גם רשימות (יומן חורף תרצ"ה, כפר חב"ד גל' 888, עמ' 14)
↑ ראה בספרו של הרה"ק ר' יששכר בער מזלוטשוב "מבשר צדק" (פ' תולדות ופ' תרומה), ובספרו של חתנו הרה"ק ר' אברהם חיים מזלוטשוב "אורח לחיים" (פ' בשלח, פרשה ויקרא ופ' בהעלותך).
↑ מכתב בכתב יד. (הרב יהושע מונדשיין).
↑ מהגניזה החרסונית.
↑ מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם - 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.
↑ מובא בספר פדה בשלום עמוד 83
↑ ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' בערל יפה. ספר 'בן לאשרי'.
↑ אדמו"ר הריי"צ מדגיש באגרת קודש: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה בדרך חב"ד".
↑ הרב הקדוש ר' דוד הסופר מאניפולי, שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.
↑ ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.
↑ מצרף העבודה עמ' כז.
↑ מצרף העבודה עמ' כז.
↑ מדור אל דור לרמ"נ טברסקי עמ' נ"א.

[1] ראה גם רשימות (יומן חורף תרצ"ה, כפר חב"ד גל' 888, עמ' 14)

[2] ראה בספרו של הרה"ק ר' יששכר בער מזלוטשוב "מבשר צדק" (פ' תולדות ופ' תרומה), ובספרו של חתנו הרה"ק ר' אברהם חיים מזלוטשוב "אורח לחיים" (פ' בשלח, פרשה ויקרא ופ' בהעלותך).

[3] מכתב בכתב יד. (הרב יהושע מונדשיין).

[4] מהגניזה החרסונית.

[5] מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם - 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.

[6] מובא בספר פדה בשלום עמוד 83

[7] ר' מאיר אבצן, שמע מהחסידים ר"י מתמיד, ור' בערל יפה. ספר 'בן לאשרי'.

[8] אדמו"ר הריי"צ מדגיש באגרת קודש: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי הקבלה בדרך חב"ד".

[9] הרב הקדוש ר' דוד הסופר מאניפולי, שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.

[10] ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.

[11] מצרף העבודה עמ' כז.

[12] מצרף העבודה עמ' כז.

[13] מדור אל דור לרמ"נ טברסקי עמ' נ"א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך [אחיו] - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".
+מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' זוסיא מאניפולי, אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה| מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.
 == אודות ספר התניא ==
@@ שורה 54: / שורה 56: @@
 {{ערך מורחב|כתב אדמו"ר הזקן}}
 באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב סת"ם שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] מדגיש באגרת קודש: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות. בחזרתו לביתו עבר דרך [[אניפולי]], שם שמע שר' זושא הורה לסופר האישי שלו{{הערה|הרב הקדוש ר' [[דוד הסופר מאניפולי]], שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.}} לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.
+בידינו היום עברה בירושה לר' משה שלייפשטין ז"ל מצפת, המגילת אסתר של ר' זושא וצורת הכתב ממש בכתב אדה"ז למעט תיבה או 2 תיבות.
 == אדמו"ר הזקן אודות מדריגתו ==
-[[אדמו"ר הזקן]] העיד עליו: עבודת איש המופת הזה, היתה ב[[יראה עילאה]] כל כך, עד שבהיכל ה[[יראה]] היתה יראתו גם כן להפלא ופלא{{הערה|1= מצרף העבודה עמ' כז.}}.
+[[אדמו"ר הזקן]] העיד עליו: עבודת איש המופת הזה, הייתה ב[[יראה עילאה]] כל כך, עד שבהיכל ה[[יראה]] הייתה יראתו גם כן להפלא ופלא{{הערה|1= מצרף העבודה עמ' כז.}}.
-[[אדמו"ר הזקן]] התאונן פעם באמרו: כיצד יתכן, שהצדיק רבי זושא, כאשר ברוח קדשו השיג את כוח הפועל אלוקי מכוכב אחד בלבד, נפלה עליו יראה עצומה כל כך עד שמיד נפל לחולי השלשול, ואני תודות לקל, כח השגתי הוא בכל העולמות ב[[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]], ואף על פי כן לא זז אני ממקומי ולא נד כלל. מדי דברו, אחזתו חיל ורעדה, הצלוחית שאחז בידו נפלה, ופניו נעשו כלפיד אש, ועיניו בלטו כדרכו בקודש בעת התפשטות מהאי עלמא, לערך חצי שעה. כשהתעורר מדבקותו אמר: בלי [[גוף]] של [[מלאך]], אין לבן אנוש את היכולת להכיל יראה כזו.{{הערה|1= מצרף העבודה עמ' כז.}}
+[[אדמו"ר הזקן]] התאונן פעם באמרו: כיצד ייתכן, שהצדיק רבי זושא, כאשר ברוח קדשו השיג את כוח הפועל אלוקי מכוכב אחד בלבד, נפלה עליו יראה עצומה כל כך עד שמיד נפל לחולי השלשול, ואני תודות לא-ל, כח השגתי הוא בכל העולמות ב[[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]], ואף על פי כן לא זז אני ממקומי ולא נד כלל. מדי דברו, אחזתו חיל ורעדה, הצלוחית שאחז בידו נפלה, ופניו נעשו כלפיד אש, ועיניו בלטו כדרכו בקודש בעת התפשטות מהאי עלמא, לערך חצי שעה. כשהתעורר מדבקותו אמר: בלי [[גוף]] של [[מלאך]], אין לבן אנוש את היכולת להכיל יראה כזו.{{הערה|1= מצרף העבודה עמ' כז.}}
 == לימודו ==
@@ שורה 68: / שורה 72: @@
 יש הטוענים כי רבי זושא היה רב עשרים ואחת שנים בעיר [[אניפולי]], וביקש מהשי"ת שישכחו זאת, כדי להסתיר את גדלותו בתורה.
-=== פטירתו ===
+== פטירתו ==
 ב- [[ב' בשבט]] [[ה'תק"ס]] נפטר ר' זושא ממחלה. הוא נקבר ליד רבו, ר' דב בער ממעזריטש.
 בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים ב[[אהבה]] והשמח ביסורים ורבים השיב מעוון"
 לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: הרבי ר' זושא.
-=== בניו ===
+== בניו ==
 * ר' צבי מנחם - האדמו"ר מאניפולי. נפטר: [[תקע"ד]] (1814).
 * ר' ישראל אברהם מטשרני-אוסטרהא. נולד: 1772, נפטר: [[כ"א בטבת]] [[תקע"ד]] (1814) בגיל 42. היה חתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]] אחר עלייתו של זה לארץ ישראל. אחר פטירתו עלתה אלמנתו לארץ ישראל.
-=== כתביו ===
+== כתביו ==
-* "מנורת זהב" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] וה"[[שדי חמד]]".
+* "מנורת זהב" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] וה"[[שדי חמד]]".
 * "בוצינא קדישא"- תולדות ותורות.
 * הסכמה ל[[ספר התניא]].