טהירו עילאה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''טהירו עילאה''' | המושג '''טהירו עילאה''' מקורו בספר הזוהר{{הערה|בראשית טו א: "בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה".}}, ונחלקו בו תלמידי האר"י{{הערה|הערת הרבי על ספר המאמרים תרנ"ט, עמ' רנ (בהוצאה הישנה עמ' עח).}} ז"ל האם הכוונה ל[[אור אין סוף]] '''שלפני''' ה[[צמצום]] (שיטת [[עמק המלך]], על פי קבלת [[מהר"י סרוג]]){{הערה|בפרטיות יותר כותב שם, שטהירו עילאה הוא ה[[רשימו]] שנשאר ב[[אויר]] קדמון לאחר ש[[ה"א]] האחרונה של [[שם ס"ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.}} או ל"[[אדם קדמון]]" (א"ק, הדרגה הראשונה '''שאחרי''' הצמצום - שיטת ר' [[חיים ויטאל]]). הרבי{{הערה|בהערה הנ"ל על ספר המאמרים תרנ"ט.}} משאיר ב"צריך עיון" את הטעם שרוב המאמרים בתורת החסידות נוקטים דוקא בשיטת עמק המלך{{הערה|למרות שמקובל אצלנו שהרח"ו '''הוא''' המקבל המוסמך של דברי [[האר"י|האר"י ז"ל]].}}. | ||
מאחר ועניינו של א"ק מתבאר [[אדם קדמון|בערך בפני עצמו]], בערך זה מוסברת רק שיטת עמק המלך (וראוי להעיר, שבמאמרים הנוקטים כשיטת עמק המלך נקרא א"ק "טהירו תתאה"). | |||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני | טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר". | ||
טהירו עילאה נקרא בשם | טהירו עילאה נקרא בשם אויר קדמון ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. הקו וחוט הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות. | ||
על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]]. | על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]]. | ||
במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות | במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות. | ||
במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות]] החקיקה, לעומת עשר הספירות של [[עולם האצילות]] שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]]. | |||
טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום. | |||
טהירו עילאה | בבחינת טהירו עילאה כלול גם בחינת ה[[תענוג הפשוט]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/122a.htm נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[בריש הורמנותא דמלכא]] | *[[בריש הורמנותא דמלכא]] | ||
*[[שעשועי המלך בעצמותו]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עולם המלבוש]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:15, 5 באוקטובר 2024
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
המושג טהירו עילאה מקורו בספר הזוהר[1], ונחלקו בו תלמידי האר"י[2] ז"ל האם הכוונה לאור אין סוף שלפני הצמצום (שיטת עמק המלך, על פי קבלת מהר"י סרוג)[3] או ל"אדם קדמון" (א"ק, הדרגה הראשונה שאחרי הצמצום - שיטת ר' חיים ויטאל). הרבי[4] משאיר ב"צריך עיון" את הטעם שרוב המאמרים בתורת החסידות נוקטים דוקא בשיטת עמק המלך[5].
מאחר ועניינו של א"ק מתבאר בערך בפני עצמו, בערך זה מוסברת רק שיטת עמק המלך (וראוי להעיר, שבמאמרים הנוקטים כשיטת עמק המלך נקרא א"ק "טהירו תתאה").
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
טהירו עילאה הוא בבחינת אור אין סוף עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר".
טהירו עילאה נקרא בשם אויר קדמון ביחס לקו וחוט שנקרא בשם אור קדמון. הקו וחוט הוא השורש לעשר ספירות הגלויות.
על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת אחדות פשוטה.
במאמר הזוהר "בריש הורמנותא דמלכא" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת אותיות החקיקה, והם עשר ספירות הגנוזות. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת מלכות דאור אין סוף הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות.
במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות הפרצופים עתיק יומין ואריך אנפין של עולם האצילות. שפרצופים אלו הם בבחינת אותיות החקיקה, לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת אותיות כתיבה.
טהירו עילאה הוא בבחינת שמי השמים לעומת טהירו תתאה שהוא בבחינת שמים. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל עולמות אבי"ע, כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן הרשימו אחר הצמצום. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום.
בבחינת טהירו עילאה כלול גם בחינת התענוג הפשוט[6].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בראשית טו א: "בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה".
- ↑ הערת הרבי על ספר המאמרים תרנ"ט, עמ' רנ (בהוצאה הישנה עמ' עח).
- ↑ בפרטיות יותר כותב שם, שטהירו עילאה הוא הרשימו שנשאר באויר קדמון לאחר שה"א האחרונה של שם ס"ג שהאירה בעולם המלבוש נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.
- ↑ בהערה הנ"ל על ספר המאמרים תרנ"ט.
- ↑ למרות שמקובל אצלנו שהרח"ו הוא המקבל המוסמך של דברי האר"י ז"ל.
- ↑ נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א.