שולחן ערוך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הבית יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס להבית יוסף]]
+{{מפנה|שולחן ערוך}}
-'''השולחן ערוך''' הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן הזה שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון [[רבי יוסף קארו]]. לאחר שהוא חיבר את השולחן ערוך, הוסיף רעו ועמיתו רבי משה איסרליש את הגהותיו המתחילות במילה "הג"ה".
+[[קובץ:ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס למרן [[הבית יוסף]]]]
+[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא חלק שני.jpg|ממוזער|אשלי רביבי - שולחן ערוך - רבי יוסף קארו הוצאת סלאוויטא]]
+'''שׁוּלְחָן עַרוּך''' (בקיצור בראשי תיבות מכונה בספרי האחרונים בשם; '''הַשֻׁ"עַ''' או '''הַשׁוּ"עַ''') הינו חיבור הלכתי המסכם את כל הלכות הנוגעות למעשה בזמן הזה שאין [[בית המקדש]] קיים, על פי ההלכה הפסוקה, וחובר על ידי הגאון [[רבי יוסף קארו]] המכונה '''מרן הבית יוסף'''. לאחר שהוא חיבר את השולחן ערוך, הוסיף רעו ועמיתו רבי [[משה איסרליש]] המכונה בספרי האחרונים '''מור"ם'''{{הערה|לשון חשיבות '''מורם מעם''' והוא ראשי תיבות '''מו'''רינו '''ר'''בי '''מ'''שה}} את הגהותיו המתחילות במילה "הג"ה".
-מנהג הספרדים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה" - רמ"א.
+בשנים קדמוניות היו קוראים לספר המשלב את השולחן ערוך עם הנושא כלים בשם [[אשלי רברבי]].
+מנהג רוב הספרדים הוא כרבי יוסף קארו, שהיה חכם ספרדי, ואילו מנהג האשכנזים הוא כפסקיו של רבי משה איסרליש, עליו המליצו הם את הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה" - רמ"א.
+קהילות רבות ספרדיות קיבלו על עצמם את פסקי הרמ"א אם בצורה מוחלטת או בהלכות מסויימות.
 ==מבנה הספר==
+{{ערך מורחב|ארבעה טורים}}
 הספר שולחן ערוך, מסודר על פי מתכונת הספר "[[ארבעה טורים]]" שקדם לו. כך הוא מחולק לארבע חלקים:
 *[[אורח חיים]] - ההלכות היומיומיות{{הערה|השכמת הבוקר, [[ציצית]], [[תפילין]], [[תפילה]], [[קריאת התורה]], [[נטילת ידים]], [[ברכות הנהנין]], וכד'}} והלכות המועדים.
@@ שורה 41: / שורה 47: @@
 == שולחן ערוך אורח חיים ==
+{{ערך מורחב|ערך=[[אורח חיים]]}}
 הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח.
@@ שורה 47: / שורה 53: @@
 הרבי אמר כי פירוש המילים "אורח חיים" הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו
-מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" וכיו"ב, מה שאין כן עניני שו"ע או"ח הם דברים שהאדם חי עמם כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק
+מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" וכיוצא בזה, מה שאין כן עניני שו"ע או"ח הם דברים שהאדם חי עמם כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק
 בכל יום ב"שויתי ה' לנגדי תמיד", באמירת "מודה אני לפניך", ב[[תפילת שמונה עשרה]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=47448d3b-cbce-4b72-86cc-884f09e9cdc2&st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 1282].}}
+== קישורים חיצוניים ==
+*'''[https://77012.blogspot.com/2025/01/blog-post_35.html שו"ת מרתק עם עשרות ציטוטים: ייתכן שהרבי פוסק להיפך מה'שולחן ערוך'?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספרי נגלה]]
+[[קטגוריה:הלכה]]
+[[קטגוריה:שולחן ערוך]]