שמואל אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(28 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמואל אליהו.png|ממוזער|הרב אליהו]]
הרב '''שמואל אליהו''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1956) הוא רב העיר [[צפת]], בנו של הרב [[מרדכי אליהו]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]], חבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות וידיד [[חב"ד]].
הרב '''שמואל אליהו''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1956) הוא רב העיר [[צפת]], בנו של הרב [[מרדכי אליהו]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]], חבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות וידיד [[חב"ד]].


==ביוגרפיה==  
==תולדות חיים==  
הרב שמואל אליהו נולד ב[[כ"ה בכסלו]] [[תשי"ז]] לאביו הרב [[מרדכי אליהו]] ואמו צביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוסמך לרבנות בגיל 23. לאחר מכן השלים לימודי רבנות עיר ודיינות במכון אריאל שב[[ירושלים]] עד למינויו כרב העיירה שלומי בגיל 29. לאחר כשלוש שנים התמנה לרב העיר [[צפת]].
[[קובץ:הרב שמואל אליהו.png|ממוזער|משתתף באירוע של [[אסנט]] בצפת]]
הרב שמואל אליהו נולד ב[[כ"ה בכסלו]] [[תשי"ז]] לאביו, הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואמו צביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוסמך לרבנות בגיל 23. לאחר מכן השלים לימודי רבנות עיר ודיינות במכון אריאל שב[[ירושלים]] עד למינויו כרב העיירה שלומי בגיל 29. לאחר כשלוש שנים התמנה לרב העיר [[צפת]].


מספר שנים לאחר מכן נבחר הרב אליהו לחבר במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. מאז נבחר כמה ברציפות למועצה והוא מהוותיקים שבין חבריה. בתפקידיו ברבנות עסק בפיתוח הכשרויות המקומיות ברחבי הארץ וערך את קובץ נוהלי ה[[כשרות]] של הרבנות הראשית יחד עם הרב [[לוי ביסטריצקי]], רב קהילת חב"ד ורבה האשכנזי של צפת.
מספר שנים לאחר מכן נבחר הרב אליהו לחבר במועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. מאז נבחר כמה פעמים ברציפות למועצה והוא מהוותיקים שבין חבריה. בתפקידיו ברבנות עסק בפיתוח הכשרויות המקומיות ברחבי הארץ וערך את קובץ נוהלי ה[[כשרות]] של הרבנות הראשית יחד עם הרב [[לוי ביסטריצקי]], רב קהילת חב"ד ורבה האשכנזי של צפת.


בשנים [[תשס"ג]] ו[[תשע"ג]] התמודד לתפקיד הראשון לציון והפסיד, בשנת [[תשע"ה]] התמודד על תפקיד רבה הספרדי של [[ירושלים]] והפסיד.
בשנים [[תשס"ג]] ו[[תשע"ג]] התמודד לתפקיד [[הראשון לציון]] והפסיד, בשנת [[תשע"ה]] התמודד על תפקיד רבה הספרדי של [[ירושלים]] והפסיד.


עוסק רבות בשאלות בהלכה, רבים ףפונים אליו בשאלותיהם, בימים רביעי ושישי עונה לשאלות מאזינים ברדיו גלי ישראל.
עוסק רבות בשאלות בהלכה, רבים פונים אליו בשאלותיהם, בימים רביעי ושישי עונה לשאלות מאזינים ברדיו גלי ישראל.


==עמדותיו ==
נחשב לממשיך דרכו של אביו.


בזמן [[תכנית ההתנתקות]] שהה הרב אליהו בגוש קטיף והביע בפומבי את התנגדותו לתוכנית. הרב הביע את דעתו כי אין היתר הלכתי לפינוי יהודים מבתיהם כפי שקבע [[הרבי]].
==עמדותיו==
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|עם שותפו ברבנות העיר צפת, הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה]]
בזמן [[תכנית ההתנתקות]] שהה הרב אליהו בגוש קטיף והביע בפומבי את התנגדותו לתוכנית, כי אין היתר הלכתי לפינוי יהודים מבתיהם כפי שקבע [[הרבי]] ואף הורה בפומבי לחיילים לסרב לפקודות הדורשות מהם להשתתף בתוכנית הגירוש.


מתנגד בחריפות למכירת והשכרת דירות בארץ ישראל לגויים, משום לא תחנם, מספר פוליטיקאים תקפו אותו בעקבות כך, ואף נשאו למנוע ממנו להתמודד לרבנות הראשית, אך הוא נשאר תקיף בעמדתו.
מתנגד בחריפות למכירת והשכרת דירות בארץ ישראל לגויים, משום איסור 'לא תחנם', מספר פוליטיקאים תקפו אותו בעקבות כך, ואף ניסו למנוע ממנו להתמודד לרבנות הראשית, אך הוא נשאר תקיף בעמדתו.


היה ממיעוט הרבנים ב{{ה|ציונות הדתית}} שהשתתפו בעצרת המיליון.
היה ממיעוט הרבנים ב{{ה|ציונות הדתית}} שהשתתפו בעצרת המיליון נגד יוזמת חוק הכופה גיוס על בני תורה.


==יחסו עם חב"ד==
==יחסיו עם חב"ד==
כרב העיר צפת, נמצא ביחסים חמים וקרובים עם הקהילה ורבניה. משתתף בחלק מכינוסי הקהילה, בוחן את תלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] ו[[ישיבת חנוך לנער]], ומשתף פעולה עם הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] בהנהגת העיר ובענייני הכשרות.
מפאת קשריו החמים של אביו, הרב [[מרדכי אליהו]] עם הרבי, זכה אף הוא לקשר עם הרבי, כן נכח ביחידות המפורסמת של אביו אצל הרבי בשנת [[תשנ"ב]]. באחת מהפעמים זכה לענות לשיחת טלפון מהרבי, שיועדה לאביו.


בראיון שהעניק לאתר 'שטורעם', אמר הרב אליהו על [[הרבי]]: "ברור שישנם דברים שהם למעלה מהשגתנו, הקשר בין צדיקים, ואנחנו נזהרים שלא ליגוע במקומות הללו. אבל זה ברור שלרבי הייתה [[אהבת ישראל]] מעל ומעבר, והוא הכיר אנשים לפי הנשמה ולא המראה. כך גם היה בברכות שהעניק לבאים אליו, ההיכרות שלו עם האנשים הייתה היכרות פנימית ולא חיצונית".
במהלך הבחירות לרבנות צפת, בחודש [[שבט]] [[תשמ"ט]], כתב לרבי: "אור לי"ט שבט יערכו בחירות למשרת רב בעיר צפת תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן. הגשתי את מועמדותי בעקבות בקשה ממספר ראשי הציבור ובעקבות בקשתו של אבי מורי [[הראשון לציון]] שליט"א. אבקש את כבודו שיברכני בבחירות אלו שחפץ ה' בידי יצליח, ושיעזרני המקום להגדיל ולקדש את שמו במשרת קודש זו". על המכתב השיב הרבי {{ציטוטון|כדאית בדיקת התפילין והמזוזות אזכיר על הציון, והזמן גרמא}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 119}}.


כמו כן הרב אליהו מגיע לעיתים רבות לכינוסים ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] של חב"ד, וידוע כדוגל בדעות הרבי במיוחד בענייני [[שלמות הארץ]].
כרב העיר צפת, נמצא ביחסים חמים וקרובים עם הקהילה ורבניה. ילדיו למדו במוסדות חב"ד בעיר, משתתף בחלק מכינוסי הקהילה, בוחן את תלמידי [[ישיבת חח"ל צפת]] ו[[ישיבת חנוך לנער]], ומשתף פעולה עם הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] בהנהגת העיר ובענייני הכשרות.
 
משתתף באופן קבוע בכינוסים חב"דיים ארציים, מסייר במוסדות חב"ד בכל הארץ ואף נוסע מידי פעם לכינוס השלוחים העולמי.
 
ידוע כדוגל בדעות הרבי במיוחד בענייני [[שלמות הארץ]].
 
==משפחתו==
*אשתו, הרבנית טובה - מנהלת מדרשת 'תכלת' בצפת ומפיקת סרטים תורניים לילדים.
*בנו הרב עמיחי - חבר הכנסת ושר לענייני מורשת. בעבר יו"ר איגוד רבני הקהילות.
*בנו הרב אריאל - שימש רב צבאי ב"נצח יהודה" רב בית הכנסת "לב חריש" בחריש ועורך את כתבי אביו.
*בנו הרב אלעד - רב בית הכנסת "אור החיים הקדוש" בגדרה ומנהל את הגרעין תורני "אורי גדרה".
*בנו ישי - מפיק ברדיו גלי צה"ל.


==ספריו==
==ספריו==
* '''אביהם של ישראל''' - לקט סיפורים לפי סדר מסילת ישרים על אביו, הרב מרדכי אליהו, על פי סיפורים ששמע במהלך השנה לפטירת אביו, ח' כרכים
* '''אביהם של ישראל''' - לקט סיפורים לפי סדר מסילת ישרים על אביו, הרב מרדכי אליהו, על פי סיפורים ששמע במהלך השנה לפטירת אביו, ח' כרכים
* '''אביהם של ישראל''' - על התורה - אוצר דברי תורה על סדר פרשיות השבוע, סיפורים שסיפר אביו וסיפורים על אביו, בעריכת שחר שמואל ששון, ה' כרכים
* '''אביהם של ישראל''' - על התורה - אוצר דברי תורה על סדר פרשיות השבוע, סיפורים שסיפר אביו וסיפורים על אביו, בעריכת שחר שמואל ששון, ה' כרכים
שורה 37: שורה 51:
* '''פרי עץ הדר''' - סדר לימוד לט"ו בשבט. הוצאת פרסומי ישראל ושות'
* '''פרי עץ הדר''' - סדר לימוד לט"ו בשבט. הוצאת פרסומי ישראל ושות'
* '''הגדה של פסח קוראי שמו''' - מאמרים אמונים והלכתיים סביב חג הפסח וההגדה לאור הגאולה.
* '''הגדה של פסח קוראי שמו''' - מאמרים אמונים והלכתיים סביב חג הפסח וההגדה לאור הגאולה.
* '''הנבואה''' - נבואות שמתגשמות בדור הגאולה, כולל נתונים סטטיסטיים והמחשות ממש של הנבואות.
* '''הנבואה''' - נבואות שמתגשמות בדור הגאולה, כולל נתונים סטטיסטיים וראיות לקיום הנבואות.
בנוסף, ערך רבים מספרי אביו.
 
==לקריאה נוספת==
*'''הסוד מאחורי הקשר''', ראיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 38
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/669006/ הרב שמואל אליהו: "צריך לצאת לרחובות ולרקוד נוכח הניסים"]''', ראיון עם ר' מנחם זיגלבוים, בתוך שבועון בית משיח אייר תשפ"א {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליהו, שמואל}}
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

גרסה אחרונה מ־23:23, 28 בפברואר 2024

הרב אליהו

הרב שמואל אליהו (יליד שנת תשי"ז, 1956) הוא רב העיר צפת, בנו של הרב מרדכי אליהו, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות וידיד חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משתתף באירוע של אסנט בצפת

הרב שמואל אליהו נולד בכ"ה בכסלו תשי"ז לאביו, הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואמו צביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוסמך לרבנות בגיל 23. לאחר מכן השלים לימודי רבנות עיר ודיינות במכון אריאל שבירושלים עד למינויו כרב העיירה שלומי בגיל 29. לאחר כשלוש שנים התמנה לרב העיר צפת.

מספר שנים לאחר מכן נבחר הרב אליהו לחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל. מאז נבחר כמה פעמים ברציפות למועצה והוא מהוותיקים שבין חבריה. בתפקידיו ברבנות עסק בפיתוח הכשרויות המקומיות ברחבי הארץ וערך את קובץ נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית יחד עם הרב לוי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד ורבה האשכנזי של צפת.

בשנים תשס"ג ותשע"ג התמודד לתפקיד הראשון לציון והפסיד, בשנת תשע"ה התמודד על תפקיד רבה הספרדי של ירושלים והפסיד.

עוסק רבות בשאלות בהלכה, רבים פונים אליו בשאלותיהם, בימים רביעי ושישי עונה לשאלות מאזינים ברדיו גלי ישראל.

נחשב לממשיך דרכו של אביו.

עמדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם שותפו ברבנות העיר צפת, הרב לוי ביסטריצקי ע"ה

בזמן תכנית ההתנתקות שהה הרב אליהו בגוש קטיף והביע בפומבי את התנגדותו לתוכנית, כי אין היתר הלכתי לפינוי יהודים מבתיהם כפי שקבע הרבי ואף הורה בפומבי לחיילים לסרב לפקודות הדורשות מהם להשתתף בתוכנית הגירוש.

מתנגד בחריפות למכירת והשכרת דירות בארץ ישראל לגויים, משום איסור 'לא תחנם', מספר פוליטיקאים תקפו אותו בעקבות כך, ואף ניסו למנוע ממנו להתמודד לרבנות הראשית, אך הוא נשאר תקיף בעמדתו.

היה ממיעוט הרבנים בציונות הדתית שהשתתפו בעצרת המיליון נגד יוזמת חוק הכופה גיוס על בני תורה.

יחסיו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפאת קשריו החמים של אביו, הרב מרדכי אליהו עם הרבי, זכה אף הוא לקשר עם הרבי, כן נכח ביחידות המפורסמת של אביו אצל הרבי בשנת תשנ"ב. באחת מהפעמים זכה לענות לשיחת טלפון מהרבי, שיועדה לאביו.

במהלך הבחירות לרבנות צפת, בחודש שבט תשמ"ט, כתב לרבי: "אור לי"ט שבט יערכו בחירות למשרת רב בעיר צפת תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן. הגשתי את מועמדותי בעקבות בקשה ממספר ראשי הציבור ובעקבות בקשתו של אבי מורי הראשון לציון שליט"א. אבקש את כבודו שיברכני בבחירות אלו שחפץ ה' בידי יצליח, ושיעזרני המקום להגדיל ולקדש את שמו במשרת קודש זו". על המכתב השיב הרבי "כדאית בדיקת התפילין והמזוזות אזכיר על הציון, והזמן גרמא"[1].

כרב העיר צפת, נמצא ביחסים חמים וקרובים עם הקהילה ורבניה. ילדיו למדו במוסדות חב"ד בעיר, משתתף בחלק מכינוסי הקהילה, בוחן את תלמידי ישיבת חח"ל צפת וישיבת חנוך לנער, ומשתף פעולה עם הרב מרדכי ביסטריצקי בהנהגת העיר ובענייני הכשרות.

משתתף באופן קבוע בכינוסים חב"דיים ארציים, מסייר במוסדות חב"ד בכל הארץ ואף נוסע מידי פעם לכינוס השלוחים העולמי.

ידוע כדוגל בדעות הרבי במיוחד בענייני שלמות הארץ.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אשתו, הרבנית טובה - מנהלת מדרשת 'תכלת' בצפת ומפיקת סרטים תורניים לילדים.
  • בנו הרב עמיחי - חבר הכנסת ושר לענייני מורשת. בעבר יו"ר איגוד רבני הקהילות.
  • בנו הרב אריאל - שימש רב צבאי ב"נצח יהודה" רב בית הכנסת "לב חריש" בחריש ועורך את כתבי אביו.
  • בנו הרב אלעד - רב בית הכנסת "אור החיים הקדוש" בגדרה ומנהל את הגרעין תורני "אורי גדרה".
  • בנו ישי - מפיק ברדיו גלי צה"ל.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אביהם של ישראל - לקט סיפורים לפי סדר מסילת ישרים על אביו, הרב מרדכי אליהו, על פי סיפורים ששמע במהלך השנה לפטירת אביו, ח' כרכים
  • אביהם של ישראל - על התורה - אוצר דברי תורה על סדר פרשיות השבוע, סיפורים שסיפר אביו וסיפורים על אביו, בעריכת שחר שמואל ששון, ה' כרכים
  • אוהבם של ישראל - חלק א' - סיפורים שסופרו על הבבא סאלי מפי הרב מרדכי אליהו ואחרים. חלק ב' - סיפורים שסופרו על חכם מנחם מנשה. הספר יצא בעילום שם.
  • טוב להודות - הלכות, תשובות ודרשות ליום העצמאות וליום ירושלים. בספר גם מאמרים מאביו. נערך על ידי הרב משה עמיאל, ה'תשע"ו
  • חוברת שאלות של חיים - קובץ מאמרים ומדרשים על העניינים שלאחר המוות
  • חוברת למה בית מקדש - מאמרים בענייני בית המקדש, נכתבה בעילום שם
  • קול צופייך - עלון שבועי בענייני פרשת שבוע, הלכה ואקטואליה, סיפורים ושו"ת סמס, בהמשך לעלון השבועי של אביו
  • שפתי תפתח - סידור קול אליהו - סידור לתלמידים עם הלכות בתוספת פירוש רעיוני, לספרדים ואשכנזים, ירושלים ה'תשע"א
  • פרי עץ הדר - סדר לימוד לט"ו בשבט. הוצאת פרסומי ישראל ושות'
  • הגדה של פסח קוראי שמו - מאמרים אמונים והלכתיים סביב חג הפסח וההגדה לאור הגאולה.
  • הנבואה - נבואות שמתגשמות בדור הגאולה, כולל נתונים סטטיסטיים וראיות לקיום הנבואות.

בנוסף, ערך רבים מספרי אביו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 119