חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה:אישים בליאזנא באמצעות HotCat)
 
(38 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרבנית חיה מושקא''' נולדה בעיירה [[ליאזנא]] בשנת [[תק"נ]] ונסתלקה בערב שבת פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]]. מנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].
[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית חיה מושקא, הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]] (אשת [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[סטערנא]] (אשת [[אדמו"ר הזקן]])]]


בכל יום הייתה מרבה באמירת תהילים.  
'''הרבנית חיה מושקא''' ([[תק"נ]] -  [[ח' טבת]] [[תרכ"א]]),  הייתה אשתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובתו של [[אדמו"ר האמצעי]].


ביום [[ה' כסלו תקס"ד]], נישאה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].
== תולדות חיים ==
נולדה ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בשנת [[תק"נ]] לאביה [[אדמו"ר האמצעי]].
 
ביום [[ה' כסלו תקס"ג]], נישאה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].


כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת [[תקס"ז]] ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה ה[[מאמר]] "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] ולרב [[פינחס רייצס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".  
כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת [[תקס"ז]] ביקש ממנה [[אדמו"ר הזקן]] שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה ה[[מאמר]] "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] ולרב [[פינחס רייצס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".  


הדבר נודע [[חסיד|לחסידים]] ואלו החלו לכבד את הצ"צ. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. [[אדמו"ר האמצעי]] שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.
הדבר נודע [[חסיד|לחסידים]] ואלו החלו לכבד את הצמח צדק. משנודע לצמח צדק פשר הדבר, התרגש מאד ורצה [[גירושין|לגרש]] את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. [[אדמו"ר האמצעי]] שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל [[אדמו"ר הזקן]] ושטח בפניו את העניין.
 
בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים...  ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל אדמו"ר הזקן והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.
 
הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].
 
במוצאי שבת אמר הצ"צ לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".
 
בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי".
 
לאחר הסתלקותה אר כ"ק אדמו"ר הצ"צ לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה...".
 
אחרי הסתלקותה הפסיק אדמו"ר הצ"צ לקבל אנשים ל[[יחידות]] באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.
 
הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה ברבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - [[אדמו"ר הצמח צדק]], בת רבי - [[אדמו"ר האמצעי]], נכדת רבי - [[אדמו"ר הזקן]], אם רבי - [[אדמו"ר המהר"ש]], אם זקנתו של רבי - [[אדמו"ר הריי"צ]] וזקנת זקנתו של רבי - [[אדמו"ר שליט"א]].
 
==משפחתה==
 
'''אביה:''' [[אדמו"ר האמצעי]].
 
'''אמה:''' [[הרבנית שיינא]].
 
'''בעלה:''' [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 
'''בניה:'''


*[[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי ברוך שלום]]
ב[[שבת]] פרשת מקץ לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל [[אדמו"ר הזקן]] והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.


*[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]]
בכל יום הייתה מרבה באמירת תהלים.


*[[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי חיים שניאור זלמן]]
== פטירתה ==
הרבנית נסתלקה ב[[ערב שבת]] פרשת ויגש [[ח' טבת תרכ"א]] ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]] באהל זקנתה [[הרבנית סטערנא]] ואמה [[הרבנית שיינא]].


*[[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]
ב[[מוצאי שבת]] אמר הצמח צדק לבנו ר' שמואל - [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".


*[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יוסף יצחק]]
בהסתלקותה אמר בעלה [[אדמו"ר הצמח צדק]] "עולמי חשך בעדי".


*[[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]]
לאחר הסתלקותה אמר אדמו"ר הצמח צדק לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה..." מאז הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]] באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.


*[[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל - אדמו"ר המהר"ש]]
הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - [[אדמו"ר הצמח צדק]], בת רבי - [[אדמו"ר האמצעי]], נכדת רבי - [[אדמו"ר הזקן]], אם רבי - [[אדמו"ר המהר"ש]], זקנת רבי [[אדמו"ר הרש"ב]], אם זקנתו של רבי - [[אדמו"ר הריי"צ]] וזקנת זקנתו של רבי - [[הרבי]].


'''בנותיה:'''
===משפחתה===
היו לה שבעה בנים{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.}}, ושתי בנות:


*הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית ראדע פריידא]]
'''בניה'''
*בנה - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].
*בנה - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].
*בנה - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].
*בנה - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].
*בנה - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"צ מאוורוטש]].
*בנה - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].
*בנה - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].


*הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית דבורה לאה]]
'''בנותיו'''
*בתה - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].
*בתה - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].


{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, חיה מושקא}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|3]]
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|3]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

גרסה אחרונה מ־02:24, 18 בנובמבר 2024

אהל הרבניות בליובאוויטש: הרבנית חיה מושקא, הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי) והרבנית סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)

הרבנית חיה מושקא (תק"נ - ח' טבת תרכ"א), הייתה אשתו של אדמו"ר הצמח צדק ובתו של אדמו"ר האמצעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בעיירה ליאזנא בשנת תק"נ לאביה אדמו"ר האמצעי.

ביום ה' כסלו תקס"ג, נישאה לאדמו"ר הצמח צדק.

כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת תקס"ז ביקש ממנה אדמו"ר הזקן שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן) ולרב פינחס רייצס וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".

הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצמח צדק. משנודע לצמח צדק פשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו"ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל אדמו"ר הזקן והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.

בכל יום הייתה מרבה באמירת תהלים.

פטירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת תרכ"א ומנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה הרבנית סטערנא ואמה הרבנית שיינא.

במוצאי שבת אמר הצמח צדק לבנו ר' שמואל - אדמו"ר המהר"ש כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן - עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".

בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי".

לאחר הסתלקותה אמר אדמו"ר הצמח צדק לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה..." מאז הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ליחידות באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.

הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי - אדמו"ר הצמח צדק, בת רבי - אדמו"ר האמצעי, נכדת רבי - אדמו"ר הזקן, אם רבי - אדמו"ר המהר"ש, זקנת רבי אדמו"ר הרש"ב, אם זקנתו של רבי - אדמו"ר הריי"צ וזקנת זקנתו של רבי - הרבי.

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היו לה שבעה בנים[1], ושתי בנות:

בניה

בנותיו

הערות שוליים

  1. בספר לשמע אוזן (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב שניאור זלמן דוכמן מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא