המסע לרוסטוב (תרע"ו): הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | |||
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]] | [[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]] | ||
'''המסע לרוסטוב''' הינו מסע שערך [[אדמו"ר הרש"ב]] בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] ל[[רוסטוב]] בשנת [[תרע"ו]]. | |||
תחילה לא הוחלט על יעד קבוע, וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהו בעיר [[אוריול]], שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ב[[רוסטוב על הדון]], שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע לרוסטוב, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד. | ==המסע== | ||
ב[[ט"ז חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את העיירה יחד עם בני ביתו. | |||
תחילה לא הוחלט על יעד קבוע, וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהו בעיר [[אוריול]], שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ב[[רוסטוב על הדון]](בפרט בהשתדלות ר' מנחם מן בערמאן), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע לרוסטוב, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד. | |||
בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], כי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון [[תרע"ו]], הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש. | |||
המעבר מליובאוויטש לרוסטוב נחשב לגלות הראשונה מתוך עשרת הגלויות המוזכרות בפתגמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] "[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]". | |||
אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ [[תרע"ח]] (1918). | |||
באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה, ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] תרע"ו התקיימה בביתו ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב. | באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה, ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] תרע"ו התקיימה בביתו ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב. | ||
ב[[תרע"ח]] פתח אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב את בית ה[[דפוס עזרא]], ובו הודפס [[סידור רוסטוב]]. | ב[[תרע"ח]] פתח אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב את בית ה[[דפוס עזרא]], ובו הודפס [[סידור רוסטוב]]. | ||
{{מסעות רבותינו נשיאינו}} | {{מסעות רבותינו נשיאינו}} | ||
[[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]] | [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]] | ||
[[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו"ר הרש"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:07, 30 באוקטובר 2024
המסע לרוסטוב הינו מסע שערך אדמו"ר הרש"ב בימי מלחמת העולם הראשונה לרוסטוב בשנת תרע"ו.
המסע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בט"ז חשוון תרע"ו, בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרמנים התקרבו לעיר סמולנסק הסמוכה לעיירה ליובאוויטש, עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו.
תחילה לא הוחלט על יעד קבוע, ובכ' בחשוון, יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוריול, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב על הדון(בפרט בהשתדלות ר' מנחם מן בערמאן), שבניהם למדו בתומכי תמימים ליובאוויטש, שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום כ"ח בחשוון הגיע לרוסטוב, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.
בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש"ב באזני בנו, אדמו"ר הריי"צ, כי אדמו"ר האמצעי התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע"ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק"ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש.
המעבר מליובאוויטש לרוסטוב נחשב לגלות הראשונה מתוך עשרת הגלויות המוזכרות בפתגמו של אדמו"ר הריי"צ "עשר גלויות גלתה ליובאוויטש".
אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה בקרמנטשוג, בשלהי קיץ תרע"ח (1918).
באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה, ועד שנת תרפ"ד הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום י"ט בכסלו תרע"ו התקיימה בביתו ההתוועדות בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב.
בתרע"ח פתח אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב את בית הדפוס עזרא, ובו הודפס סידור רוסטוב.