זאב דב הלפרין (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(31 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''זאב דב הלפרין''' (מכונה בשם: '''בערל דער מילכיקער''' = בערל החלבן. [[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]]-[[ל' שבט]] [[תשל"ג]]) היה מקורב לחב, תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]]. היה מתפלל נוסח חב"ד.
{{מפנה|זאב דוב הלפרין}}
{{אין תמונה}}
ר' '''זאב דב הלפרין''' (מכונה בשם: '''בערל דער מילכיקער''' [= בערל החלבן]; [[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] - [[ל' שבט]] [[תשל"ג]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] להוריו הרב צבי הירש ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב [[זאב דב סלונים (חברון)|זאב דב סלונים]].
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] להוריו הרב [[צבי הירש הלפרין|צבי הירש]] ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב [[זאב דב סלונים (חברון)|זאב דב סלונים]].


בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.
בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.
שורה 16: שורה 18:
בשנת [[תש"ח]] כאשר פרצה [[מלחמת השחרור]], מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי [[מזון]] למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.
בשנת [[תש"ח]] כאשר פרצה [[מלחמת השחרור]], מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי [[מזון]] למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.


נפטר בגיל 69 ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תשל"ג]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 100 ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשס"ה]].
נפטר בגיל 69 ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תשל"ג]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 99 ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשס"ה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, ר' אליהו מיכל הלפרין
*בנו, ר' צבי הלפרין, היה חזן חסידי במונטריאול - נפטר י"ג אלול תשע"ב -{{הערה|ניגן את ה"מי יאדיר" בחופת הר' [[יהודה לייב גרונר]], בנוכחות הרבי}}.
אחיו ר' חנניה יוסף הלפרין
*בנו, ר' חיים משה גדליה הלפרין - נפטר כ"ו תשרי תשנ"ח -.
גיסו ר' שמעון בן ציון איזנבך
*בנו, ר' חנניה יוסף הלפרין.
*בנו, ר' צבי הלפרין
*בנו, ר' יהושע העשיל הלפרין.
*בנו, ר' חיים משה גדליה הלפרין
*בנו, הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת [[הגבעה הצרפתית]] ב[[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
*בנו, ר' חנניה יוסף הלפרין
*בנו, ר' יהושע העשיל הלפרין
*בנו, הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] - רב שכונת [[הגבעה הצרפתית]] ב[[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''מחצבת''', [[תשורה]] מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז [[סיוון]] תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).
*'''מחצבת''', [[תשורה]] מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז [[סיוון]] תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).
==הערות שוליים==


{{מיון רגיל:הלפרין, זאב דב}}
{{מיון רגיל:הלפרין, זאב דב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]

גרסה אחרונה מ־11:03, 21 באפריל 2024

המונח "זאב דוב הלפרין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זאב דוב הלפרין (פירושונים).

ר' זאב דב הלפרין (מכונה בשם: בערל דער מילכיקער [= בערל החלבן]; כ"ד טבת תרס"ד - ל' שבט תשל"ג) היה חסיד חב"ד תושב ירושלים, דור שישי לאדמו"ר הזקן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ד טבת תרס"ד להוריו הרב צבי הירש ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב זאב דב סלונים.

בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.

בשנת תרפ"ג נשא את רעייתו בריינדל לבית משפחת הרב משה גדליה אייזן, ובשמחת החתונה השתתפו הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יעקב מאיר.

לאחר החתונה התיישב בירושלים, והחל לעסוק לפרנסתו בניהול חלוקת החלב של חברת 'תנובה' בעיר, כאשר ניצל את מעמדו על מנת לדאוג לאברכים בני תורה לפרנסה מכובדת.

במשך שנים ארוכות סבל מחוליים שונים, ובעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ בישראל בשנת תרפ"ט נכנס ליחידות וקיבל את ברכתו, והרבי אף ייעץ לו לנסוע לווינה ולהתרפא שם. כחצי שנה לאחר מכן נסע לווינה ושהה בה במשך שנתיים וחצי במהלכם פגש שוב את אדמו"ר הריי"צ וקיבל את ברכתו, וכן זכה להתברך מפי האדמו"ר מצ'ורטקוב.

בימי החגים, היה נוהג לעבור לפני התיבה בבית הכנסת של חסידי בויאן בשכונת קטמון שבירושלים.

בשנת תש"ח כאשר פרצה מלחמת השחרור, מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי מזון למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.

נפטר בגיל 69 בא' דראש חודש אדר תשל"ג ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 99 בי"ז מנחם אב תשס"ה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מחצבת, תשורה מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז סיוון תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ניגן את ה"מי יאדיר" בחופת הר' יהודה לייב גרונר, בנוכחות הרבי