שיחה:יום טוב גינדי

העתקת ערך

העתקה של הערך הלא מסוגנן לצורך שימור המידע

הרב יום טוב הכהן, (נולד בשנת תש"ח לערך) הינו חסיד חב"ד, תושב כפר חב"ד, שעל בצעירותו לארץ הקודש עם משפחתו, מעיר מחלב, שבסוריה.

הרב גינדי עם ספרו

תולדות חיים

בילדותו השתדלה משפחתו לצאת מסוריה בדרכים חוקיות אך הדבר לא עלה בידם, ובנתיים עלה השלטון שהרע את מצבם של היהודים, ואף אסר עליהם לצאת מהעיר חלב ללא רשיון בטענה שהם מנסים לעזור לאחיהם תושבי ארץ הקודש.

בחודש טבת תשל"א הצליח עם אחיותיו להבריח הגבול ללבנון. ומשם, בעזרת המוסד הישראלי לצרפת, ומשם עלו לארץ הקודש.

כ 8 שנים לאחר מכן הצטרפו אליהם הוריו, כשחיפשו מעון עולים במושב דתי, והגיעו לכפר חב"ד, דבר שסייע לכל המשפחה להיכנס תחת כנפי'ה של חסידות חב"ד ולהתקשר לרבי.

הקהלה היהודית הסורית מאוד שמרנית לקבלת דעות חדשות ועל כן מעטים הם יוצאי סוריה שנהפכו לחסידים, וזכו משפחת גנידי להיות מהמשפחות המפורסמות מבניהם.

בארץ הקודש

בבואו לארץ הקודש למד הנדסת חשמל, והתגייס לצבא שמה הי' כארבע וחצי שנים, ולאחר מכן עבד כ 25 שנה כמהנדס תכנון בתעשיה האווירית תפקידים ומגוונים, חלקם אף סודיים.

העיוורון והיעוד החדש בחיים

במהלך שירותו הצבאי לקה בראייתו, לאחר שחבר ירה פגז וזיק ממנו חדר לעיניו של גינדי. "חצי שעה לא ראיתי כלום. לאחר מכן חזרה ראייתי וחשבתי שהסיפור מאחוריי, אבל מתברר שהפגיעה הייתה פנימית". ככל שחלפו השנים, ראייתו של גינדי הלכה והידרדרה במשך כ 8 שנים עד לעיוורון כמעט מוחלט. הוא רואה רק "צללים, חושך ואור".

המציאות החדשה אילצה אותו לעזוב את עבודתו בתעשייה האווירית לאחר 25 שנה, ולמצוא אופק חדש בחייו.

אדם אחר היה מרים ידיים ושוקע בדיכאון ובייאוש עמוק, אבל הרב יום-טוב לא נתן לרחמים העצמיים או לכעסים לגבור עליו. מבחינתו הוא קיבל אתגר וצריך לעשות כל מאמץ להתגבר ולהמשיך הלאה.

הרב גינדי ניסח ה"אני מאמין" בשלו, הקשור לניסיונות שעוברים עליו. "בכל צבא נהוג שכדי להפוך לקצין, חייבים לעבור את מה שמכונה "ריצת מכשולים" – כלומר מסלול של מכשולים שצריכים להתגבר עליו. מי שלא מצליח להתגבר ולעבור הלאה, לא יוכל להתקדם ולהפוך לקצין. המטרה של המכשולים האלו היא לראות האם החייל שרוצה להתקדם בצבא יכול להתמודד עם מכשולים פיזיים שמוצבים בדרך שלו ולשרוד בשדה הקרב. כך גם בחיים שלנו, אם הקב"ה רוצה לקדם מישהו ולהעלות אותו לדרגה גבוהה יותר, הוא מציב לו מכשולים כדי לחשל אותו. מבחינתי המכשולים הוצבו בדרכי, גילו אצלי כוחות חדשים ונעלמים שלא ידעתי על קיומם לפני כן ורק בגללם הצלחתי להוציא מעצמי את המירב ולהגיע להישגים אדירים".

"אם החיים שלי היו ממשיכים כרגיל, הייתי טרוד בפרנסה או בהודעות ווצאפ, ומלבד לימוד של שעה מידי ערב לא הייתי יכול באמת להקדיש זמן ללימוד התורה. העובדה שאני לא רואה, ששום דבר מסביב לא מפריע לי ושכוח הריכוז והזיכרון שלי נמצאים במיטבם ולא נקטעים על ידי דברים שמתרחשים לידי, הביאה לי גם את הזמן הדרוש וגם את הכוח והיכולת להתרכז בתרגום הזה ולרדת לסוף דעתו של רבי סעדיה גאון. בכלל, בזמן שאני לא עוסק בספר, אני חושב על פסוקי התורה ומוצא גימטריות רבות, או הקשרים מיוחדים בתורה בין פסוקים שנראים לא שייכים אחד לשני.

תרגום הרס"ג לערבית ספרותית מודרנית

ר' יום טוב גינדי מעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו את את חמישה חומשי תורה מתורגמים לשפה הערבית.

תרגום דברי תורה לערבית

במפגש עם חברים, שמע הרב יום-טוב על יוזמה של כמה חברים שלו שביקשו לתרגם דברי תורה לערבית. הוא ביקש לקבל את הקובץ וכש"קרא" אותו (בעזרת תוכנה מיוחדת לקשיי ראיה), הוא נחרד לגלות שהתרגום נעשה בצורה בעייתית ומשובשת, ושקטעים מהאיסלם והנצרות שורבבו בטעות פנימה... בירור קצר העלה שהיזמים השתמשו בעזרתם של ערבים שהכירו. כיוון שאלו תירגמו את הדברים בצורה מעוותת לפי האמונה ולפי המושגים שלהם, הקטעים שתורגמו יצאו משובשים.

הרב גינדי הבהיר לחבריו את הטעות הנוראית והם עצרו את הדפסת הקובץ.

כפיצוי, הוא הבטיח להם שבזמן שעומד לרשותו הוא ינסה לתרגם את החומר המדובר. אבל כשהוא החל לעשות זאת הבין שמדובר במלאכה קשה ומורכבת מאוד, כשהבעיה העיקרית היתה תרגום המונחים המיוחדים הכתובים בספר.

כאן התחיל חיפוש אחרי ספרי קודש יהודיים הכתובים בשפה הערבית כדי לבדוק כיצד הצליחו לתרגם בהם מונחים מיוחדים. "הבנתי שאני בבעיה והתחלתי לחפש אחרי ספר כזה, אבל גיליתי שאין אפילו ספר יהודי אחד שתורגם לערבית! התרגום היחיד שמצאתי היה של הרס"ג – רבי סעדיה גאון, מגדולי תלמידי החכמים שידע עם ישראל מאז ומעולם, שתרגם את התנ"ך לערבית, אבל הספר הודפס באותיות עבריות"... (יצויין כי ספר התניא הודפס במרוקו בערבית על ידי חסידי חב"ד, אך זו ערבית בניב מרוקאי ולא השפה הפופולרית יותר). [להעיר שמספר ספרים נכתבו על ידי גדולי ישראל בערבית. כספר המצוות להרמב"ם המורה נבוכים ועוד].  "כמובן שהספר היה טוב מאוד בזמנו. אבל בגלל שבשפה העברית יש 22 אותיות, בעוד בערבית יש 28, כששלוש מתוכם נקראות ב-8 צורות שונות. יתכן שאם מישהו קורא את הערבית שכתב רבי סעדיה גאון באותיות עבריות, הוא לא מצליח לקרוא את התרגום הנכון ולכן בדפוסים של התרגום הזה חלו טעויות במהלך השנים." מעבר לכך, קריאת השפה הערבית באותיות עבריות היא דבר לא קל. ונשארו מאות בדודות של יהודים יוצאי תימן שידועים אותה.

תהליך התרגום

למעשה יש 2 שפות: ערבית מדוברת – ערבית שאותה מדברים בשיחות חולין או בבתי הספר וכו', וערבית כתובה (או ספרותית) שמשמשים בה בעיתונים, ספרים וכו'. הערבית הכתובה קשה מאוד ללמידה וגם מי שמצליח לקרוא ערבית, מתקשה להתרגל למונחי הדקדוק הרבים שיש בה. הרב הכהן הבהיר לחבריו חליט על פרוייקט אותו כינה "פרוייקט סעדיה גאון" להעביר את פירושו/תרגומו של רב סעדיה גאון לערבית ספרותית ובאותיות ערביות כולל ניקוד. הרב יום טוב עמל מעל על הפרוייקט מעל לשנתיים כך שכל קורא ערבית בעולם יוכל לקרוא את ספר הספרים בצורה הקרובה ביותר למקור ובצורה שוטפת. הספר כולל 523 עמודים וניתן לרכוש אותו ישירות בחיכמה שופ. הכהן עובד בימים אלה על תרגום פירוש התורה של רס"ג גם לעברית מודרנית, תרגום שיהיה נחלת הכלל. כשהרב יום-טוב מדבר על הישגים, הוא מתכוון לפרויקט של התורה לערבית. וזה הזמן לדבר על הפרויקט עצמו: לפני כמה שנים, בשל "זו שפה נכחדת" הוא אומר. "יש מאות בודדות מבני העדה התימנית שנוהגים לקרוא את תרגום הרס"ג בכל יום שישי (במסגרת התקנה של "שנים מקרא ואחד תרגום" –קריאת הפרשה עם התרגום) אבל חוץ מהם אין עוד הרבה שיודעים לעשות זאת. בארץ, למשל, אלפי מורים מלמדים את השפה הערבית למאתיים אלף תלמידים, אבל מתוכם רק שלושה מלמדים את הערבית במקרא עברי. ברור לי שבתוך שנים בודדות צורת הקריאה הזו תיעלם לגמרי."

כתב יד עתיק ובנו שלמד ערבית

אחד מהרגעים החשובים ביותר של הפרוייקט היה כשהוא השיג העתק של כתב יד עתיק של תרגום הרס"ג מלפני למעלה מאלף שנים. "הסיפור שווה כתבה בפני עצמה" הוא אומר. "בעבר, פרופסורים שונים פנו אל האוניברסיטה בסנט פטרבורג שם נמצא כתב היד, אך הם נדחו על הסף ולא קיבלו אפילו סריקה של מספר עמודים בודדים. בסייעתא דשמיא ובעבודה מאומצת, הצלחתי להשיג את הכתב במלואו". הפרויקט החל בחודש מנחם-אב תשע"ב (2012), ומאז בקצב עבודה גבוה שנע בין 10 ל-15 שעות עבודה ביום, הוא עבד על התרגום בצורה המושקעת והמקצועית ביותר, וסיים אותה רק לפני כחודשיים. כשאני מביא את הערכתי על קצב העבודה ועל המסירות, הוא מבקש לציין את אלו שעמדו לצידו. "רעייתי היקרה נתנה לי את הזמן והיכולת להתפנות לנושא הזה, ובני היקר שניאור זלמן ישב צמוד אלי ועזר לי בתרגום". שניאור זלמן למד את השפה הערבית כדי שהוא יוכל לסייע לאביו. "כאמור, אני משתמש הרבה בעזרת תכנת מחשב שמקריאה לי טקסטים, אבל התכנה לא יכולה לקרוא את כתב היד העתיק. הבן הצדיק שלי למד ערבית והיה מקריא לי את הטקסטים, אות לאות, מילה למילה כדי שאשווה אותם מול המהדורה החדשה של תרגום הרס"ג". אני שואל אותו עד כמה הפרוייקט הזה חשוב. בני משפחת הכהן, שהפרויקט הפך גם לחלק מחייהם, מציינים שיש תרגומים נוספים בעולם לעברית ספרותית, אבל "הם נעשו על ידי מוסלמים או נוצרים שעיוותו אותו בכוונה במקומות רבים. בחלק מהמקומות הם עיוותו את המושג של אלוקים ונתנו לו קונטציות מעוותות לפי הקוראן או מונחים נוצריים, בחלק מהמקרים הם עיוותו פסוקים המדברים על הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל והעובדה שמדובר בעם הנבחר ומשה רבינו הוא מנהיג עם ישראל, ובחלק הם פשוט לעגו לעם ישראל". הרב יום-טוב מדבר בהתלהבות על היחודיות של תרגומו של רבי סעדיה גאון. "תראה" הוא מבקש להסביר "רבי סעדיה גאון שחי לפני 1,200, מלבד היותו פילוסוף גדול ותלמיד חכם עצום, היה הראשון בהיסטוריה היהודית שעסק בדקדוק בצורה מסודרת ומעמיקה. מכיוון שכך, כשהוא מתרגם את התורה לערבית, הוא משלב את מילות התרגום במגוון מילים שנועדו גם להכניס הבנה ברורה של כוונת התורה. הרי גם אדם שיודע עברית מצוין, יכול לא להבין מילים מסוימות. גם אני באופן אישי לא תמיד ירדתי לסוף דעתה של התורה. המיוחד בספר, זה הפירוש הבהיר שמסביר מילים ומושגים לא מובנים וגרם לי ללמוד את התורה באור חדש ומיוחד. " הרס"ג התאמץ שכל מילת תרגום תתאים לפשט, אך גם ל(שאר הדרכים שהתורה נלמדת בהם) – רמז, דרוש וסוד. המעניין הוא שמעבר לכל שאר הפירושים, נראה שהפירושים שלו הם פירושים חסידיים שתואמים לפירושי הרבי מליובאוויטש ושאר אדמו"רי חב"ד לדורותיהם".



תרגום עם פירושים עמוקים

פסוקים הדורשים ביאור על ידי תרגום הרס"ג מתבארים היטב.

דוגמא אחת מהן: בפסוק נאמר על משה רבינו כי "תמונת ה' יביט". מה הפירוש תמונת ה'? מדוע בחרה התורה להשתמש בביטוי כזה? הרס"ג מסביר זאת באמצעות שתי מילים בשפה הערבית שמשמעותם: משה קיבל מתנה מיוחדת לראות את העולם באותה 'תמונה' שבה ה' רואה אותה. כלומר משה וכל מנהיגי ישראל אחריו, יכולים לראות את העולם מקצה לקצה... ". הספרים הודפסו, אחרי שהוא לקח על עצמו הלוואה גדולה שתאפשר זאת והרב יום-טוב מחפש תרומות שיאפשרו לו להדפיס אותם במהדורה הרבה יותר גדולה שתביא את אור התורה לביתם של אלפים ורבבות. הפרוייקט הבא שלו הוא תרגום ספר התניא לערבית ספרותית.

השפעת התרגום על העולם הערבי

במהלך כתיבת הספר יצר קשר עם פרופסורים ומלומדים ערבים מכמה מדינות ערביות, והם גמרו את ההלל על התרגום המשובח והמקצועי של הספר ואמרו שתמיד חיכו ללמוד את התורה בכתב ערבי, בתרגום שנעשה על ידי רב יהודי. העובדה זו גרמה לרב גינדי להבין שיש לי פה שליחות נוספת – להביא את האור של התורה גם ל-370,000,000 מוסלמים שיודעים לקרוא את השפה. זה אחד מייעודי הגאולה, וכמו שהרבי מבאר על תרגום התורה על ידי משה רבינו ל-70 לשונות – להביא לאחדות ה' בעולם".

השייח' עלי מובארק, האימאם של המסגד השני בחשיבותו בסעודיה, החליט בצעד לא מובן מאליו לרכוש את תרגום התורה לערבית של רבנו סעדיה גאון מידי המתרגם – ר' יום טוב גינדי. הרכישה התבצעה במהלך חוצה יבשות דרך אתר האינטרנט והדואר, אבל בסופה התחולל דבר מפתיע.

"מרגע שהוא קרא בספר, חל בו שינוי תודעתי עצום", מספר גינדי, "הוא נהיה אוהד תורה ועם ישראל, ורואים את זה כשהוא מתווכח עם מתנגדי ישראל ברשתות החברתיות. בין היתר הוא אומר להם: אני גדלתי כמוכם על הדמוניזציה שעשו ליהודים, ונעשיתי שונא מובהק כלפי היהודים ותורתם. אחרי שלמדתי את התורה בערבית, נעשיתי עמוד מגן שלהם".

הקשר בין גינדי לשייח' נמשך באינטנסיביות עד היום, ועיקרו שיחות בנושאי דת ויהדות. אבל בתרגום הערבי לתורה של רס"ג, מתברר, מתעניין לא רק אימאם אחד. על קוראי הספר נמנים גם אנשי אקדמיה מעיראק ובגדד, וגינדי מדווח בהתפעלות: "אילו תוארי כבוד הם חולקים לרבנו סעדיה גאון ולישראל, זה לא ייאמן".

הספר באו"ם

התרגום שעשה גינדי לערבית-ספרותית מערבית-יהודית (ערבית בתעתיק עברי) לתרגום התורה של רס"ג, עושה שירות לישראל גם במסדרונות הבינלאומיים. גינדי מספק סיפור נוסף וטרי יחסית: "בעת ביקורי בניו-יורק, הבאתי איתי חמישים ספרים במטרה להפיץ אותם באו"ם בקרב משלחות ערביות. התלוויתי אל יעקב כהן, שליח חב"ד שעובד עם האו"ם. דיברתי עם עיתונאים, אנשי תקשורת ומשלחות ממצרים, סוריה ולבנון. תוך כדי סיור, יעקב כהן מצביע לי על עיתונאי מסוים ואומר לי: הוא אנטי ישראלי. נכנסתי אל אותו עיתונאי. הוא נעץ בי מבט חשדני ושאל בערבית: 'אתה מהמוסד?'. 'אני לא מהמוסד', השבתי לו, 'באתי לדבר איתך על התנ"ך'". גינדי והעיתונאי הערבי התיישבו לשיחה של כמחצית השעה על תורתו של רס"ג. "הראיתי לו דברים מתורת רבי סעדיה גאון. מהר מאוד החשדנות נהפכה להתעניינות והאווירה הפכה נינוחה. הוא הודה לי בחמימות ואף לקח איתו ספר. זה סוד הקסם של תורתנו הקדושה", מסביר גינדי את הסוד לדעתו.

סוף העתקה מערך בלתי ערוך שיע • שיחה י"א בסיוון ה'תש"ף 23:20, 3 ביוני 2020 (IST)