כתרין דמסאבותא – הבדלי גרסאות

קליפות
סוגי קליפות
	שלוש קליפות הטמאות · קליפת נוגה · קליפות דאצילות
קליפות שונות
	אגרת בת מחלת · אדום · כתרין דמסאבותא · מדין · סנחריב · צרפת · עמלק · ראומה · שדים ורוחות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־22:43, 15 במאי 2025

כתרין דמסאבותא הוא שם כוחות הטומאה (תרגום "מסאבותא" הוא טומאה).

כוחות הנפש הבהמית[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמבואר בתחילת התניא, נטע ה' באדם שתי נפשות – אלוקית ובהמית. האלוקית בטלה לה' בתכלית ואילו הבהמית עיקרה הרגשת עצמו. וכשם שלנפש האלוקית ישנם עשר כוחות ושלושה לבושים, כך הדבר ביחס לבהמית, אלא שאצל האלוקית נאמר שכוחותיה משתלשלים מעשר הספירות הקדושות, ואילו ביחס לבהמית נאמר שם שכוחותיה כלולים מעשר כתרין דמסאבותא. וכמה ביאורים נאמרו בזה:

טעמים שנקראים "כתרים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

א. "ספירות" הוא מלשון ספירות ובהירות (כמו אבן ספיר) דבר המתאים לנפש האלוקית, אבל כוחות הנפש הבהמית נקראים "כתרין" שכתר הוא מקיף והעלם^[1].

ב. התכללות הספירות אפשרית משום חלישותן, שלכן ביכולת "לסבול", ו"לתת מקום" זו לזו, ואילו התואר "כתרים" מוסב על עצמיות המידות שהיא בעולם התוהו, החסד הוא רק חסד והגבורה היא רק גבורה וכיוצא בזה – ואינן נותנות מקום זו לזו^[2]. וכיון ששם הוא שורש הנפש הבהמית לכן הלשון המתאים לה הוא כתרין. ודבר זה נראה במוחש, שרצנתיה של הנפש האלוקית הם בחלישות ורצונותיה של נפש הבהמית הם בתוקף גדול. ולכן כשמסתפק בדבר כלשהו^[3] אם מקורו בנפש האלוקית או הבהמית, יתבונן עד כמה תקיף רצונו לזה: אם הוא בתוקף גדול אות הוא שהדבר בא מהנפש הבהמית, ואם אינו בתוקף כל כך זהו מהנפש האלוקית^[4].

ג. לפי שהם כדוגמת הכתר שהוא למעלה מהראש. היינו, תוקף המידות דלמטה מהשכל (היינו, שאין בהן שכל^[5]) נובע משורשן שלמעלה מהשכל^[6].

ד. עניינו של "כתר" הוא כידוע^[7] להיות ממוצע בין עולם לעולם^[8], ולכן גם כוחותיה של קליפת נוגה נקראות "עשר כתרים" (דמסאבותא), על שם שהם ממוצעים בין קדושה לג' קליפות הטמאות^[9].

דוקא אחד עשרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שני ביאורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאמרו שני ביאורים הופכיים^[10] מדוע מספר הכוחות בקליפה שונה מבקדושה:

א. בשונה מבקדושה (שם הם עשר ספירות{כהפתגם הידוע דספר יצירה פרק א' משנה ד. זוהר חלק ב' קפז, ב. פרדס שער א' (שער עשר ולא תשע) פרק ו.}), כוחות הקליפה הם אחד עשר. והטעם לזה, כי בקדושה חיות עשר הספירות (בחינת ה"כתר" שלהן) נמשכת בפנימיותן ומתאחדת עמהן ולכן אינה נמנית בפני עצמה. אבל בסטרא אחרא, החיות שמחיה אותם מובדלת מהן^[11], ולכן היא נחשבת בפני עצמה.

ב. גם בקדושה הן י"א שלמעלה מהעשר ספירות ומובדלת מהם^[12]. אלא שבקדושה, בחינה זו אינה חיות עשר הספירות (כי חיותן נמשכת בתוכם בפנימיות) והיא עניין לעצמו שאינו נמנה בין הספירות^[13]. בחינה זו מורה על בחינת העתיק שנעתקת ומובדלת מהעולמות, עליה נאמר "אנת הוא חד ולא בחושבן"^[14].

בירורן[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם היות מספרם י"א כידוע, אך מקיף הי"א דלבונה זכה הוא תחלת הקדושה^[15]. עפ"ז מובן שבירור הכתרין דמסאבותא הוא על ידי שממשיכים בהם את בחינת המקיף שלמעלה מהם (ואינו נמנה עמהם). אמנם הכח להמשכת בחינת עתיק למטה, עד שעל ידי זה יהיה בירור הניצוצות שבסטרא אחרא, הוא דווקא על ידי המשכת עצמות אין סוף שלמעלה גם מעתיק. שהרי עתיק מצד עצמו הוא מובדל ונעתק מהעולמות, ורק על ידי המשכת עצמות אוא"ס שאינו מוגדר בשום גדר תיתכן המשכת עתיק למטה.

מכיוון שהגורם להמשיך בהם את המקיף שלמעלה מהם הוא עבודת הבירורים (שהיא עבודה דקדושה), לכן "פועלת" עבודה זו גם בקדושה: שגם בספירות נמשכת בפנימיות בחינת עתיק (שמצד עצמה אינה מהעשר ספירות ומובדלת מהם) - ומתגלה העצמות יותר מכדי הצורך לברר בירורים^[16].

כנגד מה שבקליפות ישנם י"א כתרין, לכן הקטורת יש בה י"א סממנים, בכדי לברר הי"א כתרין דמסאבותא.

הערות שוליים

^ ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.
^ ולכן הייתה דווקא בעולם זה שבירת הכלים, כיון שהמידות לא יכלו לסבול זו את זו.
^ אפילו אם מסתפק בדבר שבקדושה.
^ ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.
^ דטבע השכל שמחליש את המידות, וכמו שרואים בחוש בבהמה כפשוטה: דמכיון שאין לה שכל לכן מידותיה בתוקף גדול.
^ פניני תניא חלק א' עמ' 154.
^ תו"א תולדות כ' ב, ועם ביאור וציונים באוה"ת בראשית כרך א' קנב א-ב.
^ דכשם שמלכות דאצילות נעשה כתר ועתיק לבריאה (דהיא הממוצע בין אצילות לבריאה), וכמו כן הוא בין כל עולם ועולם.
^ באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.
^ יתכן שההבדל ביניהם הוא שביאור הא' מדבר שהבחינה הי"א היא חיצוניות הכתר (אריך) וביאור הב' שהיא פנימיותו (עתיק) - וצ"ע.
^ מאחר ואם היה נמשך בפנימיותם היה מובלע בהם או מבטלם ממציאותם ולא היה מחיה אותם כפי שהם.
^ מכיון והסטרא אחרא היא לעומת זה של הקדושה.
^ ראה ד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד עמוד סח).
^ תקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א.
^ באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.
^ מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).

[1] ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.

[2] ולכן הייתה דווקא בעולם זה שבירת הכלים, כיון שהמידות לא יכלו לסבול זו את זו.

[3] אפילו אם מסתפק בדבר שבקדושה.

[4] ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.

[5] דטבע השכל שמחליש את המידות, וכמו שרואים בחוש בבהמה כפשוטה: דמכיון שאין לה שכל לכן מידותיה בתוקף גדול.

[6] פניני תניא חלק א' עמ' 154.

[7] תו"א תולדות כ' ב, ועם ביאור וציונים באוה"ת בראשית כרך א' קנב א-ב.

[8] דכשם שמלכות דאצילות נעשה כתר ועתיק לבריאה (דהיא הממוצע בין אצילות לבריאה), וכמו כן הוא בין כל עולם ועולם.

[9] באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.

[10] יתכן שההבדל ביניהם הוא שביאור הא' מדבר שהבחינה הי"א היא חיצוניות הכתר (אריך) וביאור הב' שהיא פנימיותו (עתיק) - וצ"ע.

[11] מאחר ואם היה נמשך בפנימיותם היה מובלע בהם או מבטלם ממציאותם ולא היה מחיה אותם כפי שהם.

[12] מכיון והסטרא אחרא היא לעומת זה של הקדושה.

[13] ראה ד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד עמוד סח).

[14] תקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א.

[15] באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.

[16] מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-בשונה מקדושה בה יש [[עשר ספירות]], בקליפות יש '''י"א כתרין דמסאבותא''', אחד עשר{{הערה|ספר יצירה פרק א' משנה ד. זוהר חלק ב' קפז, ב. פרדס שער א' (שער עשר ולא תשע) פרק ו.}}.
+{{קליפות}}
+'''כתרין דמסאבותא''' הוא שם כוחות הטומאה (תרגום "מסאבותא" הוא טומאה).
-הטעם לזה הוא, שבקדושה החיות של עשר הספירות נמשכת בפנימיותם ומתאחדת בהם, ולכן אינה נמנית בפני עצמה. משא"כ ב[[סטרא אחרא]], החיות שמחיה אותם היא מובדלת מהם{{הערה|מאחר ואם היה נמשך בפנימיותם היה מובלע בהם או מבטלם ממציאותם ולא היה מחיה אותם כפי שהם.}}, ולכן היא נחשבת בפני עצמה.
+==כוחות הנפש הבהמית==
+כמבואר בתחילת התניא, נטע ה' באדם שתי נפשות – אלוקית ובהמית. האלוקית בטלה לה' בתכלית ואילו הבהמית עיקרה הרגשת עצמו. וכשם שלנפש האלוקית ישנם עשר כוחות ושלושה לבושים, כך הדבר ביחס לבהמית, אלא שאצל האלוקית נאמר שכוחותיה משתלשלים מעשר '''הספירות''' הקדושות, ואילו ביחס לבהמית נאמר שם שכוחותיה כלולים מעשר '''כתרין''' דמסאבותא. וכמה ביאורים נאמרו בזה:
-כנגד מה שבקליפות ישנם י"א כתרין, לכן ה[[קטורת]] יש בה י"א סממנים, בכדי לברר הי"א כתרין דמסאבותא.
+==טעמים שנקראים "כתרים"==
+'''א.''' "ספירות" הוא מלשון ספירות ובהירות (כמו אבן ספיר) דבר המתאים לנפש האלוקית, אבל כוחות הנפש הבהמית נקראים "כתרין" שכתר הוא מקיף והעלם{{הערה|ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.}}.
+'''ב.''' התכללות הספירות אפשרית משום חלישותן, שלכן ביכולת "לסבול", ו"לתת מקום" זו לזו, ואילו התואר "כתרים" מוסב על עצמיות המידות שהיא בעולם התוהו, החסד הוא רק חסד והגבורה היא רק גבורה וכיוצא בזה – ואינן נותנות מקום זו לזו{{הערה|ולכן הייתה דווקא בעולם  זה שבירת הכלים, כיון שהמידות לא יכלו לסבול זו את זו.}}. וכיון ששם הוא שורש הנפש הבהמית לכן הלשון המתאים לה הוא כתרין. ודבר זה נראה במוחש, שרצנתיה של הנפש האלוקית הם בחלישות ורצונותיה של נפש הבהמית הם בתוקף גדול. ולכן כשמסתפק בדבר כלשהו{{הערה|אפילו אם מסתפק בדבר שבקדושה.}} אם מקורו בנפש האלוקית או הבהמית, יתבונן עד כמה תקיף רצונו לזה: אם הוא בתוקף גדול אות הוא שהדבר בא מהנפש הבהמית, ואם אינו בתוקף כל כך זהו מהנפש האלוקית{{הערה|ביאורי ר' שלמה חיים לתניא, פרק ו'.}}.
+'''ג.''' לפי שהם כדוגמת הכתר שהוא למעלה מהראש. היינו, תוקף המידות דלמטה מהשכל (היינו, '''שאין''' בהן שכל{{הערה|דטבע השכל שמחליש את המידות, וכמו שרואים בחוש בבהמה כפשוטה: דמכיון שאין לה שכל לכן מידותיה בתוקף גדול.}}) נובע משורשן שלמעלה מהשכל{{הערה|פניני תניא חלק א' עמ' 154.}}.
+'''ד.''' עניינו של "כתר" הוא כידוע{{הערה|תו"א תולדות כ' ב, ועם ביאור וציונים באוה"ת בראשית כרך א' קנב א-ב.}} להיות ממוצע בין עולם לעולם{{הערה|דכשם שמלכות דאצילות נעשה כתר ועתיק לבריאה (דהיא הממוצע בין אצילות לבריאה), וכמו כן הוא בין כל עולם ועולם.}}, ולכן גם כוחותיה של קליפת נוגה נקראות "עשר כתרים" (דמסאבותא), על שם שהם ממוצעים בין קדושה לג' קליפות הטמאות{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}.
+==דוקא אחד עשרה==
+===שני ביאורים===
+נאמרו שני ביאורים הופכיים{{הערה|יתכן שההבדל ביניהם הוא שביאור הא' מדבר שהבחינה הי"א היא חיצוניות הכתר (אריך) וביאור הב' שהיא פנימיותו (עתיק) - וצ"ע.}} מדוע מספר הכוחות בקליפה שונה מבקדושה:
+'''א.''' בשונה מב[[קדושה]] (שם הם עשר [[ספירות]]{{{{הערה|כהפתגם הידוע דספר יצירה פרק א' משנה ד. זוהר חלק ב' קפז, ב. פרדס שער א' (שער עשר ולא תשע) פרק ו.}}}}), כוחות ה[[קליפה]] הם אחד עשר. והטעם לזה, כי בקדושה חיות עשר הספירות (בחינת ה"כתר" שלהן) נמשכת בפנימיותן ומתאחדת עמהן ולכן אינה נמנית בפני עצמה. אבל ב[[סטרא אחרא]], החיות שמחיה אותם מובדלת מהן{{הערה|מאחר ואם היה נמשך בפנימיותם היה מובלע בהם או מבטלם ממציאותם ולא היה מחיה אותם כפי שהם.}}, ולכן היא נחשבת בפני עצמה.
-מאחר והסטרא אחרא היא לעומת זה של הקדושה, מובן, שגם בקדושה יש בחינת הי"א שלמעלה מהעשר ספירות ומובדלת מהם. אלא שבקדושה, בחינה זו אינה החיות של הע"ס, מאחר והחיות שלהם היא נמשכת בתוכם בפנימיות כנ"ל, רק בחינה זו היא עניין לעצמו{{הערה|ראה ד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד עמוד סח).}}, ולכן אינה נמנית עם עשר הספירות. בחינה זו מורה על בחינת ה[[עתיק]] שנעתקת ומובדלת מהעולמות, עליה נאמר "אנת הוא חד ולא בחושבן"{{הערה|תקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א.}}.
+'''ב.''' גם בקדושה הן י"א שלמעלה מהעשר ספירות ומובדלת מהם{{הערה|מכיון והסטרא אחרא היא [[לעומת זה]] של הקדושה.}}. אלא שבקדושה, בחינה זו אינה חיות עשר הספירות (כי חיותן נמשכת בתוכם בפנימיות) והיא עניין לעצמו שאינו נמנה בין הספירות{{הערה|ראה ד"ה ויתן לך תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד עמוד סח).}}. בחינה זו מורה על בחינת ה[[עתיק]] שנעתקת ומובדלת מהעולמות, עליה נאמר "אנת הוא חד ולא בחושבן"{{הערה|תקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א.}}.
-עפ"ז מובן שה[[עבודת הבירורים|בירור]] של י"א כתרין דמסאבותא הוא ע"י המשכת בחינת המקיף שלמעלה מהעשר ספירות, ואינה נמנית עמהם, בהם בפנימיותם, שהרי בחינה זו היא בדוגמת בחינה הי"א שבסטרא אחרא שמובדלת מעשר הבחינות שבה.
+===בירורן===
+עם היות מספרם י"א כידוע, אך מקיף הי"א דלבונה זכה הוא תחלת הקדושה{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}. עפ"ז מובן ש[[עבודת הבירורים|בירור]] הכתרין דמסאבותא הוא על ידי שממשיכים בהם את בחינת המקיף שלמעלה מהם (ואינו נמנה עמהם). אמנם הכח להמשכת בחינת [[עתיק]] למטה, עד שעל ידי זה יהיה בירור הניצוצות שבסטרא אחרא, הוא דווקא על ידי המשכת [[עצמות אין סוף]] שלמעלה גם מעתיק. שהרי עתיק מצד עצמו הוא מובדל ונעתק מהעולמות, ורק על ידי המשכת עצמות אוא"ס שאינו מוגדר בשום גדר תיתכן המשכת [[עתיק]] למטה.
-אמנם הכח להמשכת בחינת ה[[עתיק]] למטה, עד שעי"ז יהיה בירור הניצוצות שבסטרא אחרא, הוא דווקא ע"י המשכת [[עצמות אין סוף]] שלמעלה גם מעתיק. שהרי עתיק מצד עצמו הוא מובדל ונעתק מהעולמות, ורק על ידי המשכת עצמות אוא"ס שאינו מוגדר בשום גדר תיתכן המשכת ה[[עתיק]] למטה.
+מכיוון שהגורם להמשיך בהם את המקיף שלמעלה מהם הוא עבודת הבירורים (שהיא עבודה '''דקדושה'''), לכן "פועלת" עבודה זו גם בקדושה: שגם בספירות נמשכת בפנימיות בחינת [[עתיק]] (שמצד עצמה אינה מהעשר ספירות ומובדלת מהם) - ומתגלה העצמות '''יותר''' מכדי הצורך לברר בירורים{{הערה|מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).}}.
-מכיוון שעל ידי עבודת הבירורים נמשכת בחינת המקיף שלמעלה מהעשר בחינות - בהם, נעשה עד"ז גם בקדושה, שגם בחינת [[עתיק]] שאינה מהעשר ספירות ומובדלת מהם, נמשכת בהם בפנימיותם, ומתגלה העצמות יותר ממה שנמשך כדי לברר הבירורים, שהרי לעבודת הבירורים נמשך מעצמות, וע"י העבודה העצמות מתגלה{{הערה|מאמר ד"ה "ויתן לך" תשכ"ח (סה"מ מלוקט ד' עמוד סה).}}.
+כנגד מה שבקליפות ישנם י"א כתרין, לכן ה[[קטורת]] יש בה י"א סממנים, בכדי לברר הי"א כתרין דמסאבותא.
-==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]