חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (34 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליברוב בשנותיו המאוחרות]] | |||
[[קובץ:חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב.jpg| | הרב '''חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב''' ('''ליבעראוו''', [[ו' תשרי]] [[תרפ"ח]] - [[ו' ניסן]] [[תש"פ]]) היה מראשי העסקנים בקהילת חב"ד ב[[לונדון]], אנגליה. | ||
הרב '''חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב''' ([[ו' תשרי]] [[תרפ"ח]] - [[ו' ניסן]] [[תש"פ]]) היה מראשי העסקנים בקהילת חב"ד ב[[לונדון]], אנגליה. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | הרב ליברוב נולד ב[[ו' תשרי]] [[תרפ"ח]] ב[[רוסיה]] לאביו הרב [[סעדיה ליברוב]] ואמו מרת מרים מרייאשא. | ||
בשנות בחרותו למד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, ובשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ז|מבצע הבריחה הגדול]]. | בשנות בחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ובשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ז|מבצע הבריחה הגדול]]. | ||
התחתן עם מרת דאברושא בת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] בזמן שר' מענדל היה במאסר ברוסיה. | |||
===עסקנות ציבורית=== | ===עסקנות ציבורית=== | ||
לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[לונדון]] ועסק | לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[לונדון]] ועסק ב[[שחיטה]], ועל כך קיבל מכתב מהרבי בשנת [[תשי"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד}}: {{ציטוטון|נהניתי לקבל מכתבו מר"ח סיון, בו כותב אודות פעולותיו בין השו"בים אשר מתקדמים הם לאט לאט לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' ובוודאי כשימשיך בזה בדרכי נועם ובדרכי שלום שהם הם דרכי התורה יצליח בזה עוד יותר}}. | ||
הרב | הרב ליברוב קיבל מספר הוראות מיוחדות בנושא ה[[חת"ת]], שנדפסו ב[[אגרות קודש]]. | ||
במכתב מיוחד מהחודשים הראשונים של תחילת הנשיאות | במכתב מיוחד מהחודשים הראשונים של תחילת הנשיאות כתב לו [[הרבי]] הוראות מיוחדות בנוגע ללימוד החת"ת{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'י מתאריך ט"ז אייר, תשי"א}}: | ||
...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פרש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו... | {{ציטוטון|...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פרש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו... | ||
לא שמעתי שידייקו בהסדר דחומש תהלים תניא{{הערה|יש לאיגרת זאת המשך ארוך מאוד.}}. | לא שמעתי שידייקו בהסדר דחומש תהלים תניא{{הערה|יש לאיגרת זאת המשך ארוך מאוד.}}}}. | ||
במכתב מתאריך כ"ח סיון, תשי"ז{{הערה|כרך טו אגרת ה'תקנג}} שוב מכתב מיוחד ויוצא דופן מאוד בענין שיעור התהלים היומי, שלא כמו שהרבי כותב בכל מקום להגיד החת"ת מיד אחרי | במכתב מתאריך [[כ"ח סיון]], [[תשי"ז]]{{הערה|כרך טו אגרת ה'תקנג}} קיבל שוב מכתב מיוחד ויוצא דופן מאוד בענין שיעור התהלים היומי, שלא כמו שהרבי כותב בכל מקום להגיד החת"ת מיד אחרי התפילה בלי שום שהות: | ||
... בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר | "... בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפילה ומסיימים אותו במשך היום. והקאפ' למספר השנים - אפשר לאומרם לאחר השיעור חדשי [לכאורה י"ל בזה כל המקודש מחברו קודם לחברו - כיון ששיעור זה שווה בכל הציבור, וע"ד קרבנות הציבור והיחיד. אבל העירוני אשר במכ' ט' טבת תש"ט (נדפס בקובץ מכתבים אשר בתהלים עם רשימות הצ"צ) כתוב להיפך. ובכ"ז י"ל אשר שעת הדחק שאני]." | ||
[ | על פעולתיו בקרב [[נשי ובנות חב"ד]] כתב לו הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד}}: | ||
"וה"ה למה שכותב אודות התוועדות ומהנכון לקרות בהשיחות באסיפת אגודת נשי ובנות חב"ד. והנה אף שקריאת ספרים החיצונים מקלקלת ומזקת כו' וכו' אבל ידוע שבכלל צריך ללכת מן הקל אל הכבד ובפרט בהנוגע לתעמולה בין הנשים וכמשארז"ל בזה ג"כ בנוגע למתן תורה והובא בפירוש רש"י במקומו כה תאמר לבית יעקב, אשר להנשים צריכה להיות אמירה רכה, וכן בהנוגע להנ"ל צריכה להיות ההדגשה יותר בההוספה בועשה טוב היינו קריאת שיחות כו' וכו' שאז במשך הזמן יקויים הפסק דין דמעט אור דוחה הרבה חשך ממילא ועאכו"כ הרבה אור. מובן שאין כוונתי בזה שיתן הסכם ע"ז שיקראו הנ"ל בספרים החיצונים אלא שלע"ע תהי' ההדגשה בהענין דועשה טוב." | |||
בתאריך ח' תמוז תשי"ח{{הערה|תשורה מחתונת ליברוב-ברוין }} קיבל מכתב מהרבי בנוגע לכמה ענינים ובניהם (בענין חיסונים) כותב הרבי: בענין הזריקה שעושים, הנה כפי השנמע עושים זה רובא דרובא של הנמצאים במדינתם עתה, ואזלה לקרתא עבדת כנימוסא, ולעשות הנ"ל לטובה ולברכה. | |||
בתאריך ח' אלול [[תשל"א]] נהרגה רעייתו בתאונת דרכים בלונדון בגיל 36, והשאירה לו 11 יתומים לגדל, כאשר הקטן מתוכם בן כמה חודשים. הרב ליברוב נפצע קשה בתאונה, והוסף לו את השם חיים, לאחר כשבועיים מהתאונה קיבל מכתב מהרבי עם השם הנוסף. | |||
עסק ב[[מבצע מצה]] בעיקר בין הרבנים הליטאים בלונדון, וכן עסק ב[[מבצע תפילין]] עוד לפני שהרבי הכריז על המבצע בשנת [[תשכ"ז]], כמו כן עסק באסיפת כספים למען [[צא"ח]] בארץ הקודש ופעל למען הפרוייקט של [[ילדי צ'רנוביל]] במסגרת צא"ח ארץ הקודש. | |||
נפטר ב[[ו' ניסן]] [[תש"פ]] בגיל 92, לאחר שהעמיד דור ישרים מבורך. | |||
==בניו ובנותיו== | ==בניו ובנותיו== | ||
*בנו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] - מנהל [[מכון לוי יצחק]] כפר חב"ד. | *בנו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] - משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל [[מכון לוי יצחק]] כפר חב"ד. | ||
*בתו מרת שרה, אשת הרב יוסף יצחק וויינגארטען - שלוחים בגרנד ראפידס, מישיגן | *בתו מרת שרה, אשת הרב יוסף יצחק וויינגארטען - שלוחים בגרנד ראפידס, מישיגן. | ||
*בתו מרת רבקה שיינא, אשת הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] | *בתו מרת רבקה שיינא, אשת הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]. | ||
*בתו מרת אסתר, אשת הרב [[מנחם מענדל גרונר]] | *בתו מרת אסתר, אשת הרב [[מנחם מענדל גרונר]] מהשלוחי קודש לארה"ק. | ||
*בתו מרת רחל דבורה, אשת הרב אליעזר קסלמן - שליח בלונדון | *בתו מרת רחל דבורה, אשת הרב אליעזר קסלמן - שליח הרבי ומלמד בלונדון. | ||
*בתו מרת בלומא, אשת הרב יוסף יצחק איידעלמאן - פריז | *בתו מרת בלומא, אשת הרב יוסף יצחק איידעלמאן - פריז. | ||
*בנו ר' בן ציון ליברוב - מלבורן אוסטרליה | *בנו ר' בן ציון ליברוב - מלבורן אוסטרליה. | ||
*בנו הרב [[ | *בנו הרב [[זלמן ליברוב]] - משלוחי הרבי בפלטבוש. | ||
*בנו ר' אברהם לוי ליברוב - שליח בוואוסטר, | *בנו ר' אברהם לוי ליברוב - שליח בוואוסטר, מסצ'וסטס. | ||
*בנו | *בנו ר' שלום דובער ליברוב - מונסי, בעבר שליח בגרנד ראפידס. | ||
*בנו | *בנו ר' ישראל ליברוב - קראון הייטס. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://files.anash.org/uploads/2021/01/Teshura-Liberow-Braun.pdf תשורה מחתונת נכדו ש"ב בן ר' זלמן ליברוב עם ריבוי מכתבים אליו מהרבי הריי"צ ומהרבי] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ליברוב, חיים שמואל מנחם מענדל}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:שד"רים]] | [[קטגוריה:שד"רים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ליברוב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:31, 16 באוקטובר 2024
הרב חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב (ליבעראוו, ו' תשרי תרפ"ח - ו' ניסן תש"פ) היה מראשי העסקנים בקהילת חב"ד בלונדון, אנגליה.
תולדות חייםעריכה
הרב ליברוב נולד בו' תשרי תרפ"ח ברוסיה לאביו הרב סעדיה ליברוב ואמו מרת מרים מרייאשא.
בשנות בחרותו למד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, ובשנת תש"ז יצא מרוסיה במסגרת מבצע הבריחה הגדול.
התחתן עם מרת דאברושא בת הרב מנחם מענדל פוטרפס בזמן שר' מענדל היה במאסר ברוסיה.
עסקנות ציבוריתעריכה
לאחר נישואיו קבע את מגוריו בלונדון ועסק בשחיטה, ועל כך קיבל מכתב מהרבי בשנת תשי"ד[1]: "נהניתי לקבל מכתבו מר"ח סיון, בו כותב אודות פעולותיו בין השו"בים אשר מתקדמים הם לאט לאט לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' ובוודאי כשימשיך בזה בדרכי נועם ובדרכי שלום שהם הם דרכי התורה יצליח בזה עוד יותר".
הרב ליברוב קיבל מספר הוראות מיוחדות בנושא החת"ת, שנדפסו באגרות קודש.
במכתב מיוחד מהחודשים הראשונים של תחילת הנשיאות כתב לו הרבי הוראות מיוחדות בנוגע ללימוד החת"ת[2]: "...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פרש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו... לא שמעתי שידייקו בהסדר דחומש תהלים תניא[3]".
במכתב מתאריך כ"ח סיון, תשי"ז[4] קיבל שוב מכתב מיוחד ויוצא דופן מאוד בענין שיעור התהלים היומי, שלא כמו שהרבי כותב בכל מקום להגיד החת"ת מיד אחרי התפילה בלי שום שהות: "... בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפילה ומסיימים אותו במשך היום. והקאפ' למספר השנים - אפשר לאומרם לאחר השיעור חדשי [לכאורה י"ל בזה כל המקודש מחברו קודם לחברו - כיון ששיעור זה שווה בכל הציבור, וע"ד קרבנות הציבור והיחיד. אבל העירוני אשר במכ' ט' טבת תש"ט (נדפס בקובץ מכתבים אשר בתהלים עם רשימות הצ"צ) כתוב להיפך. ובכ"ז י"ל אשר שעת הדחק שאני]."
על פעולתיו בקרב נשי ובנות חב"ד כתב לו הרבי[5]: "וה"ה למה שכותב אודות התוועדות ומהנכון לקרות בהשיחות באסיפת אגודת נשי ובנות חב"ד. והנה אף שקריאת ספרים החיצונים מקלקלת ומזקת כו' וכו' אבל ידוע שבכלל צריך ללכת מן הקל אל הכבד ובפרט בהנוגע לתעמולה בין הנשים וכמשארז"ל בזה ג"כ בנוגע למתן תורה והובא בפירוש רש"י במקומו כה תאמר לבית יעקב, אשר להנשים צריכה להיות אמירה רכה, וכן בהנוגע להנ"ל צריכה להיות ההדגשה יותר בההוספה בועשה טוב היינו קריאת שיחות כו' וכו' שאז במשך הזמן יקויים הפסק דין דמעט אור דוחה הרבה חשך ממילא ועאכו"כ הרבה אור. מובן שאין כוונתי בזה שיתן הסכם ע"ז שיקראו הנ"ל בספרים החיצונים אלא שלע"ע תהי' ההדגשה בהענין דועשה טוב."
בתאריך ח' תמוז תשי"ח[6] קיבל מכתב מהרבי בנוגע לכמה ענינים ובניהם (בענין חיסונים) כותב הרבי: בענין הזריקה שעושים, הנה כפי השנמע עושים זה רובא דרובא של הנמצאים במדינתם עתה, ואזלה לקרתא עבדת כנימוסא, ולעשות הנ"ל לטובה ולברכה.
בתאריך ח' אלול תשל"א נהרגה רעייתו בתאונת דרכים בלונדון בגיל 36, והשאירה לו 11 יתומים לגדל, כאשר הקטן מתוכם בן כמה חודשים. הרב ליברוב נפצע קשה בתאונה, והוסף לו את השם חיים, לאחר כשבועיים מהתאונה קיבל מכתב מהרבי עם השם הנוסף.
עסק במבצע מצה בעיקר בין הרבנים הליטאים בלונדון, וכן עסק במבצע תפילין עוד לפני שהרבי הכריז על המבצע בשנת תשכ"ז, כמו כן עסק באסיפת כספים למען צא"ח בארץ הקודש ופעל למען הפרוייקט של ילדי צ'רנוביל במסגרת צא"ח ארץ הקודש.
בניו ובנותיועריכה
- בנו הרב יוסף יצחק ליברוב - משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל מכון לוי יצחק כפר חב"ד.
- בתו מרת שרה, אשת הרב יוסף יצחק וויינגארטען - שלוחים בגרנד ראפידס, מישיגן.
- בתו מרת רבקה שיינא, אשת הרב יוסף יצחק פבזנר.
- בתו מרת אסתר, אשת הרב מנחם מענדל גרונר מהשלוחי קודש לארה"ק.
- בתו מרת רחל דבורה, אשת הרב אליעזר קסלמן - שליח הרבי ומלמד בלונדון.
- בתו מרת בלומא, אשת הרב יוסף יצחק איידעלמאן - פריז.
- בנו ר' בן ציון ליברוב - מלבורן אוסטרליה.
- בנו הרב זלמן ליברוב - משלוחי הרבי בפלטבוש.
- בנו ר' אברהם לוי ליברוב - שליח בוואוסטר, מסצ'וסטס.
- בנו ר' שלום דובער ליברוב - מונסי, בעבר שליח בגרנד ראפידס.
- בנו ר' ישראל ליברוב - קראון הייטס.